הצדיק

עדויות מכלי ראשון

הרב החסיד רבי לוי פרסמן זצ"ל שזכה בילדותו להיות במחיצת הצדיק משטפנשט זצ"ל שר לאחר כשישים שניה בהילולת הצדיק שני שירים ששמע ממנו

  • הגה"ח רבי לוי פרסמן זצ"ל

  • נמנה על זקני עדת שטפנשט נודע כמעריץ נלהב לבית שטפנשט ורוז'ין הסתלקותו הסירה מנופה של חסידות שטפנשט  דמות קמאית של חסיד אמיתי,

  • בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, דבוק בלב ונפש לצדיקי אמת, ומנחילי מורשת הצדיקים בכלל, וצדיקי בית שטפנשט בפרט,

  • הרה"ח רבי לוי פרסמן ע"ה, שהלך לעולמו - במוצאי שבת י"ב בטבת התשע"א. בקרב משתתפי ההילולות בשטפנשט, זכורה דמותו של רבי לוי, שניחן בקול ערב, כשהיה משורר מניגוני מרן הצדיק משטפנשט, אותם זכה לשמוע מאביו ז"ל. אביו של רבי זכה שהאדמו"ר הראשון מהוסיאטין, רבי מרדכי-שרגא-פייביש זצ"ל, בנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, יניח לו תפילין ביום הגיעו למצוות.

  • רבי לוי היה מספר, כי בחג השבועות האחרון לחיי הרבי משטפנשט, זכה אביו לשהות במחיצתו ברומניה, ואוזניו קלטו שני ניגונים של רגש ושמחה. האב סיפר בערגה על רשמי אותו חג שבועות אחרון לחיי הצדיק, שנחרטו עמוק בזיכרונו ובליבו. רבי לוי פרסמן היה תלמיד חכם הבקי בחדרי התורה וההלכה. הוא ניחן גם בזיכרון פנומינלי והיה דולה מתורת החסידות הצדיקים, ומשקה לפרחי החסידים שהיו שותים בצמא את דבריו המאלפים. רבי לוי נולד בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה. הגיע לסיביר במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה, שם כיהן כרב. כעבור תקופה עלה ר' לוי לארץ והתישב בנחלת הר חב"ד, שבקרית מלאכי. נראה כי למרות שלא הצליח ר' לוי לבקר שוב בצעירותו, אצל האדמו"ר מהוסיאטין, עדיין נוצר בליבו קשר בל ינתק לבית רוז'ין, שבא בין היתר לידי ביטוי בקרבתו הגדולה לחצר שטפנשט. ולשורר את ניגוניה בערגה וכיסופים לרבי לוי פרסמן שהיה גר בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, היה שכן דלת ליד דלת, אף הוא מחסידי קמאי, רבי מרדכי קוזלינר ז"ל. יחדיו עלו השניים מרוסיה הקומוניסטית ולשניהם זיכרונות משותפים מההווי החסידי בינות למשטרים אפלים. מספר בנו, רבי שמואל אליעזר ני"ו אנקדוטה היסטורית מעניינת: אבי ז"ל זכה יחד עם חסידים נוספים לעשות ציון לצדיק, לשמירת אוהל קברו של הסבא קדישא מרוז'ין. היה זה בשנת תשט"ו לערך, כאשר זכו הם לפקוד את קבר מרן הסבא קדישא מרוז'ין, הטמון בסדיגורה שבפלך טשרנוביץ. החסידים שערכו תפילה בקבר מרן מרוז'ין, הזדעזעו לראות את העזובה הרבה והסכנה לשלמות קברו, ובעצה אחת החליטו ליצוק יציקת ענק של בטון, על כל מרחב האוהל. למען לא ישלחו זדים ציפורניהם בקבר המקודש. רבי מרדכי קוזלינר ז"ל וחבריו, ר' מנדל פוטרפס ז"ל ור' מוטל רבינוביץ ז"ל, הקבוצה החסידית שיחדו בעל חברת בנייה, ובאישון ליל הם ביצעו את העבודה לשימור המקום הטהור. יציקת בטון זו והכיפה שמעליה, עומדים, ניצבים וקיימים, עד היום הזה, בזכות מסירות נפשם של חסידים אלו. רבי מרדכי קוזלינר אף חרט את נוסח המצבה, עליה רשומים שמות הטמונים במקום קדוש זה, הלא הם: מרן הסבא קדישא מרוז'ין, מרן אדמוה"ז מסאדיגורה, מרן אדמו"ר מליעווא, ועוד מנכדיו זיע"א. כשפגש פעם החסיד רבי מרדכי בארצות הברית את הרה"ק האדמו"ר מרימניץ זצ"ל, שהיה תלמידו של מרן הצדיק משטפנשט, אותו הכירו עוד ברומניה, התרגש הרבי למראה פניו ובירך 'שהחיינו' בשם ומלכות. תהא נפשם צרורה בצרור החיים