רומניה. מועצת בוקרשט הצביעה נגד הסרת פסלו של פושע המלחמה מירצ'ה וולקנסקו – שבזמן מלחמת העולם השנייה כיהן כשר אוצר, הלאים רכוש של יהודים ותמך בעבודות כפייה, כך על פי דיווח של העיתונאי איתמר אייכנר.

על פי הדיווחים, מועצת העיר בוקרשט, בירת רומניה, הצביעה נגד הצעה להסיר מפארק סנט סטפן בעיר את פסלו את פושע המלחמה, מירצ'ה וולקנסקו, שהיה שר האוצר בזמן מלחמת העולם השנייה ושיתף פעולה עם הנאצים. בעקבות ההחלטה שהפתיעה רבים, שגרירות ישראל ברומניה בראשות השגריר ראובן עזר פועלת בעניין זה בציפייה שאופן ההצבעה ישונה כבר בקרוב – והפסל יוסר.

את ההצעה שמשכה תשומת לב ארצית יזם חבר מועצה מהמפלגה הליברלית הלאומית של המרכז-ימין. היא נדחתה מכיוון שרוב חברי המועצה, המשתייכים למפלגה הסוציאליסטית, נמנעו באופן מפתיע. אחד ההסברים שנתנו היה שנמנעו מסיבות פוליטיות, מאחר והמפלגה הליברלית לא תיאמה עימם את סדר היום של הדיון.

חבר הפרלמנט אנטוניו אנדרוסצ'ק, ממפלגת הימין הקיצונית והלאומנית אליאנס לאיחוד הרומנים, נכח בהצבעה והאשים את מכון אלי ויזל לחקר השואה ברומניה, מוסד ציבורי שפועל למען הסרת אנדרטאות המכבדות דמויות נאציות ומשתפי פעולה, ב"שכתוב ההיסטוריה הרומנית והריסת הגיבורים שלה".

ממכון אלי ויזל נמסר כי הסירוב לקבל את ההצעה מהווה הפרה של חוק שאומץ על ידי הפרלמנט הרומני ב-2002 ושוב ב-2015, שהפך הנצחה של דמויות ששיתפו פעולה עם הנאצים לבלתי חוקית. הסירוב עומד גם בסתירה לאסטרטגיה הלאומית למלחמה באנטישמיות שאימצה רומניה ב-2021.

יון אנטונסקו, ראש ממשלת רומניה בתחילת שנות ה-40, התייצב לצד אדולף היטלר במהלך המלחמה. בשואה ניספו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים. וולקנסקו, שהיה שר שר האוצר באותה תקופה לקח חלק באימוץ חקיקה נאצית שכללה הטלת מס על יהודים והלאמת רכושם. ב-1946 הוא נידון לשמונה שנות מאסר על ידי השלטונות הקומוניסטיים שמצאו אותו אשם בשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית וכלאו אותו עד מותו ב-1952.

וולקנסקו, שיבח את הגרמנים על האופן שבו ארגנו את הגטאות. באחד מדיוני הממשלה בנוגע לחוק להלאמת רכוש יהודי הוא הדגיש את הצורך להכניס קריטריונים ברורים לזיהוי יהודים, כדי שהוראות החוק לא ישפיעו על "רומניים אתניים", ובדיון אחר בנובמבר 1941 תמך בהעלאת מסים על יהודים לצד עבודת כפייה.

מארק ויצמן, מנהל התפעול הראשי של הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש, אמר כי "למרות שרומניה נקטה כמה צעדים חיוביים למען ניצולי השואה בעקבות הטרגדיה שפקדה את יהדות רומניה במהלך מלחמת העולם השנייה, אין זה מתקבל על הדעת שהם ממשיכים להאדיר פושע מלחמה כמו מירצ'ה וולקנסקו".

"במהלך המלחמה היה וולקנסקו שר האוצר, שיתף פעולה עם גרמניה הנאצית והיה אחראי על אימוץ חקיקה למיסוי יתר על יהודים ועל הסרת רכושם". ויצמן הוסיף כי "למרבה הצער, חלק מהמועצה רוצה לשכתב ולעוות את היסטוריה. סירוב זה להכיר בהיסטוריה האפלה של העבר הפשיסטי של רומניה הוא עוד תזכורת חזקה לצורך של רומניה להמשיך לעבוד עם הארגון כדי לפתור בעיות מתמשכות של השבת רכוש וזיכרון".

הפוסט רומניה: פסל של משת"פ שר האוצר הרומני ששיתף פעולה עם הנאצים – לא יוסר הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. התרגשות בקרב הקהילות היהודיות ברומניה בפרט ובאיחוד האירופי בכלל, בעקבות ההחלטה התקדימית המסתמנת מכיוון רומניה, לעגן בחוק את השחיטה היהודית הכשרה ובכך ליצור חסם בפני החוקים האוסרים שחיטה כשרה כפי שהתקבלו במספר מדינות באיחוד האירופי, במחוזות הגדולים בבלגיה – ולוניה ופלנדריה, ביוון ובמדינות רבות נוספות באירופה ומחוצה לה.

איתמר אייכנר דיווח על כך וציין כי בעוד במדינות רבות באירופה נאסרת השחיטה הכשרה, ובית הדין לצדק של האיחוד האירופי מעניק חותמות כשרות להחלטות אלו – יו"ר בית הנבחרים הרומני, מרסל סיאולצ'ו, הכריז אמש (יום ב') כי הפרלמנט הרומני יעגן בחקיקה את נושא השחיטה הכשרה במדינה, ובכך תהיה רומניה המדינה הראשונה לעשות זאת.

סיאולצ'ו השמיע את ההכרזה באירוע של ועידת רבני אירופה שנערך בבוקרשט, בנוכחות ראש ממשלת רומניה, ניקולאיה איאונל צ'וקה, ויו"ר הסנאט, אלינה גורגיו.

סיאולצ'ו אמר כי נציגי הקואליציה בפרלמנט מקדמים בימים אלה חקיקה שתעגן את נושא השחיטה הכשרה במדינה. זוהי החלטה תקדימית מכיוון שכיום נושא השחיטה הכשרה אינו מוסדר בחוק בשום מדינה ברחבי אירופה, מה שמעמיד את חופש הדת של הקהילות היהודיות ביבשת בסכנה.

את הדוגמה הבולטת ביותר לכך אפשר לראות במחוזות הגדולים בבלגיה, ולוניה ופלנדריה, שם חל איסור לבצע שחיטה כשרה. ניסיונות ארגוני צער בעלי חיים להוציא את השחיטה הכשרה מחוץ לחוק בבלגיה לא עצרו במחוזות אלה בלבד, ואף הובאו לחקיקה בפרלמנט בחודש יוני האחרון.

בעקבות מאמציה של ועידת רבני אירופה ושל חבר הוועידה, הרב ראשי של בלגיה, הרב אברהם גיגי, ירדה ההצעה מסדר היום ברוב זעום של 42 חברי פרלמנט שהצביעו נגדה (מול 38 שהצביעו בעדה). ניסיונות דומים לאיסור על השחיטה הכשרה נעשו גם בפינלנד, פולין ומדינות נוספות. החלטת הפרלמנט הרומני תבטיח חופש דת מלא לקהילה היהודית במדינה.

נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, אמר כי "החלטת הפרלמנט הרומני לעגן בחוק את נושא השחיטה הכשרה מבורכת, ומהווה מסר ברור לכל מי שמנסה לפגוע בזכויות היהודים באירופה.

"ממשלת רומניה הפגינה סולידריות כלפי הקהילה היהודית, והיא המדינה שקלטה הכי הרבה פליטים יהודים מאוקראינה במהלך הפלישה הרוסית למדינה, כשהדוגמה הבולטת ביותר היא אימוץ הקהילה היהודית מאודסה של הרב בקשט, ששוכנת כעת בעיר נפטון. אני מקווה שמנהיגים נוספים ברחבי אירופה ילכו בעקבות יוזמת הפרלמנט הרומני, המבטיחה את המשך עתידה של הקהילה היהודית ביבשת אירופה".

הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א, רב דקהל שטפנשט ויו"ר מוסדות שטפנשט ברומניה אומר, כי "הבשורה המשמחת מגיעה ימים ספורים לפני צאת המסע ההיסטורי הגדול לרומניה לרגל הילולת הצדיק הראשון משטפנשט הרמ"מ זי"ע ויש בזה סימן משמיים. מאות המשתתפים במסע וקהל שטפנשט בארץ ובעולם, מודים לשלטונות ברומניה על שיתוף הפעולה והעמידה בגאווה לשמירת חופש הדת במדינה".

הפוסט רומניה: עיגון השחיטה הכשרה בהחלטה תקדימית הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הפוסט בוזיאני, חבל ניאמץ, רומניה: נחשף בהפתעה בית עלמין יהודי עתיק ואבוד באיזור נידח מצפון לבוקרסט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. יו"ר אגודת המקומות הקדושים ברומניה, הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, בביקור בעיר יאס שברומניה, פוקד את הגלריה המיוחדת הפועלת בעיר, בעקבות חשיפת מערת קבורה יהודית מתחת למגרש כדורגל, בסמוך לבית העלמין היהודי ההרוס בעיר.

מסתבר כי מערת הקבורה שנחשפה מתחת למגרש הכדורגל, מגלה הכל אודות הממשל הרומני ששיתף פעולה עם הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה, ולאחר הטבח ביהודי יאסי – הרס הממשל הרומני את בית העלמין העתיק ושדד את המצבות העתיקות, חלקן בנות למעלה מ-500 שנה. חלק מהמצבות נחשפו במערה מתחת למגרש כדורגל בסמוך לבית העלמין ההרוס, בעקבות גשמים עזים לפני כשנתיים.

איתמר אייכנר דיווח על כך בזמנו כי גשמים עזים בצפון-מזרח רומניה חשפו מערה תת-קרקעית, מלאה במצבות מבית קברות יהודי עתיק, שנהרס בשנת 1943 – בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. חלק מהקברים הם בני יותר מ-500 שנה, ועדיין ניתן לזהות את האותיות העבריות החקוקות עליהם.

המערה נחשפה בשבוע שעבר, במגרש כדורגל בפארק טטראסי שבעיר יאסי. הוא נמצא בסמוך לאתר שממנו גנבו בני בריתם של הנאצים אלפי מצבות מבית העלמין היהודי העתיק, ברחוב צ'ירצ'י.

הגשם גרם לקריסת תקרת המערה, וחשף שברים של עשרות מצבות מעוטרות, שעליהן עדיין ניתן לזהות בבירור את האותיות העבריות שנחקקו באבן. ההיסטוריון אדריאן סיופלאנץ אמר כי הקברים המתועדים העתיקים ביותר בבית העלמין הם משנת 1467. "ההיסטוריה שולחת לנו סימן מהעבר", הוסיף.

בבית העלמין היהודי העתיק היו למעלה מ-20 אלף קברים, והוא הושמד בהוראת יון אנטונסקו, ראש ממשלת רומניה בזמן המלחמה. יהודי בוקרשט הורשו להעביר אלפי גופות לבית קברות אחר, אך אלפי קברים נוספים חוללו.

המצבות שהוסרו שימשו כחומר בנייה בהוראת ראש עיריית יאסי, קונסטנטין יפרים. בשנת 1941 התרחש ביאסי פוגרום מזעזע, שבו נרצחו כ-15 אלף יהודים.

הפוסט יו"ר אגודת המקומות הקדושים ברומניה בביקור בגלריית מערת קבורה שנחשפה בעיר יאס לפני כשנתיים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. בתום מו"מ ארוך, ישראל ורומניה חתמו על הסכם שיסייע לשורדי שואה רומנים שגרים בארץ לקבל קצבאות מהממשלה בבוקרשט, כך מדווח איתמר אייכנר ב'ישראל היום'. ההסכם מסדיר את הדרך המקובלת להגשת תביעות, והממשלה קבעה כללים לצמצום הבירוקרטיה. "חובתנו היא לדאוג לכך שהשורדים יחיו על הצד הטוב ביותר", אמר רה"מ לפיד

ממשלת רומניה חתמה על מזכר הבנות עם הרשות לזכויות ניצולי השואה, שפועלת במסגרת המשרד לשוויון חברתי, שלפיו היא תאפשר לרשויות הרומניות להכיר במסמכים ישראליים רשמיים שיסייעו לניצולי שואה יוצאי רומניה לקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי הרומני, בגין רדיפתם על ידי הרומנים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

במסגרת ההסכם יוכרו ניצולי שואה אזרחי מדינת ישראל כזכאים לפנסיה חודשית מרומניה בגין רדיפות השואה, בהסתמך על "אישורי נרדפות" שתוציא הרשות לזכויות ניצולי השואה. בין היתר, ההסכם נועד להסדיר את הדרך המקובלת להגשת תביעות מתאימות. זאת בתום מו"מ ארוך שנערך יותר משנה על ידי צוות משותף של נציגי המשרד לשוויון חברתי, הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד החוץ ומרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.

במטרה לצמצם בעיות בירוקרטיות במימוש הזכאות, סיכמו משרד החוץ והמשרד לשוויון חברתי על דרכי פעולה שיאפשרו לרשות לזכויות ניצולי השואה להשיג עבור הניצולים את אישור האפוסטיל הנלווה לאישור הנרדפות, כדי למנוע מהם את הצורך לפעול ישירות מול משרד החוץ. עוד סוכם כי מרכז הארגונים יישא בעלויות אגרת האפוסטיל – 35 שקלים לחותמת. כמו כן, ככל שהניצולים יידרשו לסיוע נוסף בבירוקרטיה, ידאג המשרד לסיוע של מתנדבים שילוו אותם.

"כבן לניצול שואה, אני נרגש מחתימת ההסכם החשוב הזה", אמר ראש הממשל יאיר לפיד. "מדינת ישראל צריכה לעשות הכול כדי ששורדי ושורדות השואה יחיו כאן במדינה בכבוד הראוי להם. אנחנו מתקנים היום עוול של עשרות שנים. זו חובתנו הבסיסית כחברה – לדאוג לכך שהשורדים יחיו את שארית חייהם על הצד הטוב ביותר. אני מודה לשרה לשוויון חברתי, חברתי מירב כהן, ולכל השותפים".

השרה לשוויון חברתי מירב כהן אמרה: "לא נותרו לנו עוד הרבה שנים לשרת את שורדי ושורדות השואה, ועל כן אנחנו פועלים מתוך תחושת שליחות ודחיפות לעשות ככל יכולתנו על מנת לשפר את מצבם הכלכלי, להעשיר את השירותים שניתנים להם ולאפשר להם להזדקן בכבוד. בשנה האחרונה סגרנו הסכמים עם מספר מדינות שהביאו לתוספת של מאות מיליוני שקלים שיועברו לחשבונותיהם של השורדים, ובנוסף לכך הקצנו 300 מיליון ש"ח בתקציב המדינה להגדלת הקצבאות עבור שורדי השואה העניים ביותר. נמשיך לפעול בכל הכוח למענם".

על פי החוק הרומני, ניצולי שואה ישראלים יוצאי רומניה שהיו או שהינם אזרחי רומניה, וסבלו מרדיפות על רקע יהדותם בין השנים 1940 ל-1945, עשויים להיות זכאים לקצבה מממשלת רומניה, בנוסף לקצבאות אותן הם מקבלים מממשלת גרמניה או ממשלת ישראל. עם זאת, ממשלת רומניה לא הכירה במסמכים רשמיים של מדינת ישראל שהעידו על זכאותם של השורדים יוצאי רומניה, וניתן היה להציג מסמכים רשמיים מטעם ממשלת רומניה או ארכיונים מקומיים בלבד.

בעבר נדרשו הניצולים להוכיח את נרדפותם בהתבסס על הוכחות כגון שני עדים, באופן שהקשה על מימוש הזכאות, אך לאחרונה שונה החוק הרומני באופן שמאפשר עקרונית להסתמך על אישורים של רשויות בחו"ל לצורך הוכחת נרדפות. כעת, בעקבות מזכר הבנות שנחתם, המוסד הרומני המקביל לביטוח לאומי יכיר באישור נרדפות שתוציא הרשות לזכויות ניצולי השואה, ובכך תגבר יכולתם של השורדים יוצאי רומניה בישראל לממש את זכאותם לקבלת הקצבה לפי החוק הרומני.

ההסכם החדש יסלול את דרכם של כ-15 אלף שורדי שואה יוצאי רומניה לקבלת הקצבה הנוספת מהממשל הרומני. סכום הקצבה המצטבר מוערך בעשרות מיליוני שקלים, ותלוי באורך תקופת השהות על אדמת רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה של כל שורד. גובה הקצבה החודשית הנוספת צפוי לעמוד בין 1,000 ל-2,500 שקלים בכל חודש, לכל החיים.

כמו כן, היות שתביעות יוצאי רומניה מוגשות לבתי הפנסיה ברומניה לפי אזור המגורים האחרון, מזכר ההבנות נועד לוודא את הטיפול האחיד בתביעות ומעניק הכרה לאישור הרשות לזכויות ניצולי שואה, אשר יוגש לבתי הפנסיות השונים ברומניה – בכל אחד מהסניפים.

הפוסט בוקרסט: ממשלת רומניה חותמת על הסכם היסטורי ותכיר במסמכים ישראליים שמוכיחים זכאות של ניצולי שואה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. היהודי העציר בבית המעצר וואסלוי שזכה לקבל בתא המעצר מצות ויין בזכות שליחי שטפנשט-רומניה בערב חג הפסח, במירוץ נגד הזמן לביטול צו ההסגרה שחתם השופט הרומני נגדו, ערב חג הפסח.

כזכור, שליחי שטפנשט-רומניה פעלו רבות להכנסת מוצרים כשרים וחיוניים לעציר המדובר בחודש וחצי האחרונים, השוהה בבית המעצר בעיר וואסלוי שברומניה. בימים אלה, עורב עוה"ד מרדכי ציבין בנסיון למנוע את ההסגרה לבלארוס.

כפי שמתברר כעת, בעקבות פרסומו של העיתונאי איתמר אייכנר, העציר נלקח לבית המעצר בעיר וואסלוי שברומניה לפני חודש וחצי ברומניה בדרכו להלוויית אמו שנפטרה בקישינב שבמולדובה, בעקבות צו מעצר שהוציאה בלארוס באמצעות האינטרפול. בית משפט ברומניה התיר ביום שישי להסגירו לבלארוס למרות שחוות דעת של משרדי המשפטים והחוץ ברומניה קבעו שמצב זכויות האדם בבלארוס "גרוע", כלשונם.

שמו הוא רומן דורפמן, אזרח הארץ בן 38 תושב צפת שעובד בשדה התעופה, הינו יליד מולדובה, אשר לפני חודש וחצי נסע בבהילות לקישינב דרך רומניה לאחר שהתבשר כי אמו נספתה בשריפה בביתה. בגבול בין רומניה למולדובה הוא נעצר, בגלל צו מעצר של בלארוס שטוענת כי לפני שמונה שנים היה קשור להונאה במכירת כרטיסים למופע מוטורי של אופנועי שטח. על פי בקשת ההסגרה, דורפמן מכר כרטיסים למופע המוטורי בכ-15,500 אירו ולא סיפק אותם. דורפמן מכחיש את הטענה וטוען שהיה שותף לעסק מקומי למופעי אופנועים שהולאם על ידי הממשלה ולכן ברח מהמדינה והועמד לדין שלא בפניו. אז, לדבריו, נידון לעונש של עד שלוש שנות מאסר.

אייכנר מדווח כי על אף שמדובר בהונאה ברף התחתון ודורפמן גם היה מוכן להחזיר לבלארוסים את הכסף – הם התעקשו לעצור אותו והוציאו נגדו צו מעצר. אין זאת הפעם הראשונה שהוא נעצר בגין אותו צו. לפני כחצי שנה נעצר באוסטריה ובהונגריה אך שוחרר בגלל מצב זכויות האדם בבלארוס.

השופט הרומני ביקש שיגישו לו חוות דעת של משרדי החוץ והמשפטים ברומניה על מצב זכויות האדם בבלארוס והקשר למלחמה באוקראינה. התובע תמך בהסגרתו, אך הציע להמתין עד שהמלחמה תיגמר, ואולם, ביום שישי האחרון במפתיע השופט הרומני החליט להסגירו ונתן חמישה ימים לערער על ההחלטה.

פרקליטו של דורפמן, עו"ד מרדכי ציבין, המטפל בעצורים ישראלים בחו"ל אמר: "החלטת ביהמ"ש הרומני הייתה הלם מוחלט, במיוחד לאחר חוו"ד של משרד החוץ והמשפטים הרומניים, אשר תמכו במלוא טענותיי לעניין המצב הגרוע של זכויות האדם ועצירים בבלארוס וכן לאור העובדה שרומניה הינה חברה באיחוד האירופי". עוד הוסיף ציבין כי הוא מאמין שהערעור בבית המשפט הרומני העליון יהפוך את ההחלטה.

משפחתו וחבריו של דורפמן אומרים: "נפל עלינו פטיש ביום שישי כאשר שמענו על פסק הדין. לא הבנו מאיפה זה בא במיוחד שמשרדי החוץ והמשפטים אומרים שמצב זכויות האדם במדינה הזאת בכי רע. רומן הוא בחור נורמטיבי לגמרי. הוא הסתבך פה בגלל החוקים בבלארוס שנוהגים להלאים עסקים. מדובר בעבירה מינורית שרומן היה מוכן לשלם את הכסף אבל הם מתעקשים על מאסר מה שמוכיח שזה פוליטי. אנחנו בטוחים ב-100 אחוזים שאם רומן יוסגר לבלארוס הוא יישב בכלא ומדובר בסכנת נפשות בשבילו. מדובר במדינה טוטאליטרית".

שטפנשט-רומניה מלווים את העציר וממשיכים לספק לו צרכי מזון ומחזקים את ידיו בתקווה ובתפילה כי יזכה לשחרור מלא במהרה.

הפוסט רומניה: מירוץ נגד הזמן לביטול צו ההסגרה של העציר היהודי לבלארוס הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. מתברר כי ממשלת רומניה תכיר במסמכים ישראליים רשמיים, כך ששורדי שואה יוצאי רומניה יוכלו לקבל קצבאות מהממשלה המקומית. כ-15 אלף שורדים עשויים להיות זכאים לקבלת הקצבה הנוספת: "לא נותרו לנו עוד הרבה שנים לשרת אותם – ועל כן אנחנו פועלים מתוך שליחות"

איתמר אייכנר מדווח כי בתום מו"מ ארוך בין ממשלת רומניה והרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד לשוויון חברתי, משרד החוץ ומרכז הארגונים, סוכם כי ממשלת רומניה תאפשר לרשויות הרומניות להכיר במסמכים ישראליים רשמיים, שיסייעו לניצולי שואה יוצאי רומניה לקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי הרומני, בגין רדיפתם על ידי הרומנים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

על פי החוק, שורדי שואה יוצאי רומניה שהיו או שהינם אזרחי רומניה, וסבלו מרדיפות על רקע יהדותם בין השנים 1945-1940, עשויים להיות זכאים לקצבה מממשלת רומניה, בנוסף לקצבאות אותן הם מקבלים ממדינת ישראל או ממדינות זרות דוגמת גרמניה. עד היום, ממשלת רומניה לא הכירה במסמכים רשמיים של מדינת ישראל שהעידו על זכאותם של שורדי השואה יוצאי רומניה, וניתן היה להציג מסמכים רשמיים מטעם ממשלת רומניה או ארכיונים מקומיים בלבד.

כעת, בעקבות החלטת הממשלה, וההסכם שצפוי להיחתם ולקבל תוקף משפטי בימים הקרובים, יוסמכו המוסדות הרומניים להתבסס בתהליך ההכרה על מסמכים של הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל, ובכך למעשה, לסלול את דרכם של כ-15 אלף שורדים יוצאי רומניה לקבלת הקצבה הנוספת מהממשל הרומני. סכום הקצבה המצטבר מוערך בעשרות מיליוני שקלים, ותלוי באורך תקופת השהות על אדמת רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה של כל שורד. גובה הקצבה החודשית הנוספת צפוי לעמוד בין 2,500-1,000 שקלים בכל חודש, לכל החיים.

בהסכם נקבע כי שורדי גטו בוקרשט לא יכללו בהסכם החדש, זאת בשל העובדה כי בחודש נובמבר האחרון הכירה ממשלת גרמניה בבירת רומניה, בוקרשט, כ"גטו פתוח". הכרה היסטורית זו, הובילה לכך שכ-3,000 שורדי שואה החיים בישראל, ומספר מוערך של כ-2,000 אלמנות, אלמנים ויורשים, הוכרו כזכאים לקבלת קצבה סוציאלית ותשלומים רטרואקטיביים מטעם ממשלת גרמניה. בין מקבלי הקצבה, נכללים למעלה מ-1,200 שורדי שואה יוצאי בוקרשט אשר עלו ארצה לאחר אוקטובר 1953, והיו זכאים עד כה לקצבה לקצבה שנתית בלבד.

קצבה זו הוגדלה בתקציב המדינה האחרון מ-4,000 שקל ל-6,500, בהשקעה כוללת של 300 מיליון שקלים. בנוסף, הודות להכרה מטעם גרמניה, הוכרה זכאותם של השורדים יוצאי בוקרשט לקבלת קצבאות פיצוי מוועידת התביעות בגין רדיפתם – (קרן סעיף 2) – קצבה של 600 אירו בחודש ותוספות הקבועות בחוק ההטבות לניצולי השואה – ובסך הכל עשויה הקצבה החודשית להגיע עד לסכום של 11,729 שקל, בכפוף למצבם הסוציאלי של השורדים. בשל העובדה שקצבאות אלו משולמות רטרואקטיבית מכוח חוק הגטאות החל מיולי 1997, זכאים השורדים, בנוסף לקצבה החודשית, גם לפיצוי חד פעמי (וכך גם אלמנותיהם ולעיתים גם יורשיהם) בסכום כולל של בין 200-150 אלף שקלים לכל שורד. לכל שאלה ובירור זכאות, ניתן לפנות למוקד של הרשות לזכויות ניצולי שואה במספר 5105*.

השרה מירב כהן, בכניסה לישיבת ממשלה. "פועלים מתוך תחושת שליחות ודחיפות"(צילום: מארק ישראל סלם)
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (יש עתיד) אמרה על ההסכם החדש: "לא נותרו לנו עוד הרבה שנים לשרת את שורדי ושורדות השואה ועל כן אנחנו פועלים מתוך תחושת שליחות ודחיפות לעשות ככל יכולתנו על מנת לשפר את מצבם הכלכלי, להעשיר את השירותים שניתנים להם ולאפשר להם להזדקן בכבוד. בשנה האחרונה סגרנו הסכמים עם מספר מדינות בעולם שהביאו לתוספת של מאות מיליוני שקלים שיועברו לחשבונותיהם של השורדים. בנוסף לכך, הקצנו 300 מיליון שקל בתקציב המדינה להגדלת הקצבאות עבור שורדי השואה העניים ביותר. צעדים אלו הובילו לכך שחלק משורדי ושורדות השואה הגדילו את הכנסתם החודשית באלפי שקלים. נמשיך לפעול בכל הכח למען שורדי השואה והאוכלוסייה המבוגרת בכלל בישראל. אני מודה לקולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, דן האזרחי ממשרד החוץ, שגריר ישראל ברומניה דוד סרנגה ולשגרירות רומניה בישראל על שיתוף הפעולה עבור שורדי השואה שלנו".

מנהל הרשות לזכויות ניצולי השואה, אברמי טורם, אמר: "הרשות, כמי ששמה לנגד עיניה לסייע לניצולים למצות ולהנגיש את הזכויות המגיעות להם, לרבות מחו"ל, שמחה וגאה גם על הסיכום מול רומניה. מדובר בצעד משמעותי להכרה של רומניה במסמכים חתומים של מדינת ישראל ולתשלום ישירות לניצולים, לרבות סכומים שבעבר היה קשה לקבלם. הדבר מתאפשר בזכות עבודה משותפת וחשובה של עובדי הרשות לזכויות ניצולי השואה, בשיתוף מרכז הארגונים של ניצולי השואה ומשרד החוץ. בתום חודשים של משא ומתן כ-15 אלף שורדי שואה יוצאי רומניה יוכלו לקבל קצבאות חודשיות נוספות".

הפוסט רומניה: ניצולי שואה יזכוי לקצבה ממשלתית נוספת הופיע לראשונה ב-שטפנשט..