רומניה. בית המשפט העליון ברומניה הפך את החלטת בית המשפט ושיחרר את רומן (ראובן) דורפמן, הישראלי שניצל ברגע האחרון מהסגרה לבלארוס.

כזכור, דורפמן נעצר ברומניה, כשהיה בדרכו למולדובה, על מנת להשתתף בהלוויה בעקבות פטירת אמו. בעקבות הסכם הסגרה פעיל בין רומניה לבלארוס, הוא הוכנס למעצר בבית המעצר בוואסלוי שברומניה והמתין לגזר דינו, שהתקבל ערב חג הפסח, כי הוא יוסגר לבלארוס.

מי שליווה את התיק מקרוב, היה שטפנשט-רומניה, שהעניק לו ליווי והכניס לתוך בית המעצר מצרכי מזון ומוצרי דת, עד לשחרורו המלא.

בשלב זה, עורב עו"ד מרדכי ציבין, שהחליט לייצג את מר דורפמן, כפי שהוא מספר בשיחה לאתר שטפנשט.org:
"היו כאן שני מהלכים מופרכים, שלא נתנו מנוח:

"דבר ראשון, סיבת ההסגרה של דורפמן, עסקה בחוב של כ-15,000 יורו, סכום שהוא מתחת לרף ההסגרה של האינטרפול, אשר על בסיסו התבקשה ההסגרה לבלארוס.

"דבר שני, ההסגרה של דורפמן לבלארוס מרומניה, שנמצאת בצד המערבי של הסכסוך, היתה בלתי נתפסת. מה גם, שידוע ברומניה על המצב המחפיר של זכויות האדם בבלארוס".

עו"ד מרדכי ציבין, אשר ידוע כבעל קשרים מפותחים ברחבי העולם, כעוסק בטיפול באסירים יהודים וישראליים בחו"ל, כמו גם של ערבים שאינם קשורים לישראל והמתגוררים בארצות אויב, סוריה ועיראק, במשפט בינ"ל צווי מעצר בינ"ל ובאינטרפול. הוא החל לחקור את המקרה והתוודע בהפתעה כי לפני כחודשיים, היה מקרה דומה של עציר מרומניה שהוסגר לבלארוס, מה שהוריד את סיכויי שחרורו של דורפמן, מאחר ומסתבר שהיה לכך תקדים. מעיון במקרה הקודם, התברר כי גם הוא, כבר התרחש אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, מה שהיתה אמורה לעורר רגשות לאומנים אנטי רוסיים וזה לא קרה. כך התברר לו כי בעצם ברומניה ישנה קבוצה גדולה באוכלוסיה שמזדהה דווקא עם הצד הרוסי ומסתבר כי השופט נוטה לצד הזה.

במהלך המשפט, עורב הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, אשר באמצעות המוסדות ברומניה, חתם על ערבות עבור מר דורפמן, על מנת לאפשר את שהותו במתחם הכנסת אורחים שטפנשט בעיר יאס, אשר היתה הנקודה היהודית הסמוכה ביותר לבית המעצר בעיר וואסלוי. הרב סלמון נרתם לסייע בכל כוחו במקרה.

עו"ד ציבין החליט להיכנס לתיק בכל כוחו ורקם מהלך מבריק, בו הוא עמד בקשר מול משרד המשפטים הרומני באמצעים כתובים, במהלכם הוא ציין את עובדת מצב זכויות האדם המחפיר של בלארוס.

כאשר משרד המשפטים אישר את הדבר והמשיך להגיב על פניותיו בנושאים אחרים, קיבל עו"ד ציבין את האלמנט עמו הוא הגיע לבית המשפט הרומני בבוקרסט, שם הגיש את הערעור. כאן הוא טען כי גם הרשויות הרומניות עצמן מודות כי בלתי ניתן להסגיר עצירים למדינה שאינה מכבדת את זכויות האדם של עציריה וכי אין למר דורפמן סיכוי לזכות למשפט הוגן בבלארוס וכי הוא עלול להישפט שם על העבירה המזערית (אשר בעצמה מוכחשת על ידי העציר) לתקופת מעצר של 10 שנה.

כך התקבלה ההכרעה המפתיעה והמרגשת, כאשר התביעה הודיעה כי אינה מתנגדת לביטול ההסגרה.

ביום למחרת זכה דורפמן לביקור אישי של הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט וסיפר: "זרקו אותי בתא בתנאים לא אנושיים, עשיתי צרכים בדלי, רציתי למות". הרב סלמון, היה שם לאורך כל התהליך, החל מתקופת החגים בפורים, עבור לחג הפסח ועד לשחרור המלא, ארגן ודאג למר דורפמן לכל צרכיו בבית המעצר בוואסלוי.

בסיפור הזה היתה רקומה מסכת של חסד למען חסיד חב"ד מר דורפמן, בו לקחו חלק: הדיין מסאטמאר החיד"ו וייס מאנטוורפן, הנגיד רבי שמואל שפירא מווינה בנו של ח"כ ר' מוניה שפירא ועו"ד מרדכי ציבין, אשר כאמור הפעיל קשרים חובקי עולם למען השחרור המפתיע.

עו"ד ציבין אמר בשיחה לאתר שטפנשט.org כי "הדיין מסאטמאר הרב וייס מאנטוורפן גילה מעורבות פעילה מאחורי הקלעים ומי שנטל על עצמו את כל הוצאות התיק הכבד היה הרב שמואל שפירא, אשר בכך הציל נפש מישראל כפשוטו מבית השבי".

מסתבר כי מאחורי הקלעים פעלו גם נציגי הצבא, אלוף (מיל) אודי שני, אלוף (מיל) וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, גיורא איילנד, הרב נפתלי דייטש רב בית חב"ד בוקרסט ואפילו שר האוצר אביגדור ליברמן, כפי שעו"ד ציבין סיפר בראיון טלוויזיוני לערוץ 9 ברוסית, בקשר לשחרורו של חסיד חב"ד מהכלא הרומני: "הסתיעתי באיווט ליברמן, בדיין החיד"ו וייס מסטמר, ברב דייטש שליח חב"ד ברומניה, במיליונר שמואל שפירא מוינה ובאלופים (מיל) גיורא איילנד ואודי שני. מטרה חשובה מקדשת את כל הניגודים והסתירות"

הדיווח המרגש פורסם בהרחבה באתרי החדשות 'מאקו', Ynet, בחדרי וחרדים10.

הכתבה מדווחת בהרחבה בתקשורת 'סטיריפסורס' הרומנית:

https://www.stiripesurse.ro/israelian-urmarit-de-5-ani-de-interpol-pentru-o-predare-in-belarus-eliberat-de-iccj–conditiile-de-detentie-si-tratamentul-detinutilor-intre-motivele-invocate_2366630.html

הכתבה מדווחת בהרחבה בתקשורת 'ניוזרוס' הרוסית:

https://www.newsru.co.il/world/04may2022/dorfman_115.html

הפוסט רומניה: הודות למהלך מבריק של עו"ד ציבין, בוטל צו ההסגרה לבלארוס של העציר היהודי הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

65 להסתלקותו של הגאון הגדול רבי גרשון לפידות זצוק"ל רב דשכונת בית ישראל ירושלים מגדולי חסידי שטפנשט

נסתלק י"ז אדר תשט"ז מנו"כ בהר המנוחות ירושלים

מדמויות הפאר בירושלים של מעלה בדורות הקודמים היה האי גאון אדיר וצדיק מופלא, מרא דכולא תלמודא פשוטו כמשמעו, המתמיד הפלאי, רבינו הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל אשר דמותו בלטה בהוד והדר גאוני וחכמי ירושלים, בקי עצום ומופלא בכל מכמני התורה בעיון מעמיק וכל רז לא אניס ליה ואעפי"כ התיחד בכך שלא היה מחזיק טיבותיה לנפשיה.

"בין אימרות המופת הירושלמיות הידועות העוברות מאב לבן, מסב לנכד, ומרב לתלמיד עוברת כברק מסנוור עיניים אימרת-הצחות שיצא מפי רבי גרשון זצ"ל כי מבוקשו בגן עדן לאחר אריכות ימיו יהיה: "סטנדר חזק, ש"ס וילנה, קפה שחור וסיגריות"…

האימרה הגדולה והנוקבת הזאת, מקפלת בתוכה עוני ומחסור, אבל כל כך הרבה אהבת תורה שהיה לו להשקדן הירושלמי הגדול ר' גרשון!

במאמר שלפנינו לא נתיימר בזה להקיף את דמותו הגדולה באשר רבה היא העבודה, ובמיוחד שלצד גדלותו בתורה נודע אף בתפילותיו המיוחדות, וביראת חטאו לצד תוקף פרישותו וחסידותו, אולם נביא בזה פירורים וסיפורים אחדים המשקפים במידת מה את דמותו הגדולה. במאמרינו בחרנו להתמקד בעיקר אודות התמדתו וגדלותו בתורה שהיתה לאות ולמופת בפי כל.

תולדותיו

הגאון המנוח זצ"ל נולד ביאס רומניה בשנת תרל"ח לאביו הרה"ח ר' חיים יצחק ז"ל שהיה מגדולי חסידי הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט זיע"א ואח"כ התקשר לבנו הרה"ק רבי אברהם מתתתיהו משטפנשט זיע"א, ועלה לארה"ק עם אביו בהיותו כבן שש, בני ירושלים הבחינו מיד בסגולותיו הנפלאים של היניק וניבאו לו גדולות, הצדיק הקדוש האדמו"ר רבי דוד'ל בידרמן זצוק"ל, קיבלו בזרועות פתוחות, ויהי הילד כאחד מבני הבית וספג בלבו אוירא דארץ ישראל ויחכם ועד מהרה הפך ללמדן מופלג.

בימי מלחמת העולם הראשונה כשרעב נורא פקד את העיר ירושלים ולא חלף גם מפתחו של רבינו, נאלץ לנדוד מביתו לחו"ל, שם נתוודע עם הגאונים המפורסמים אדירי התורה רבי מאיר דן פלאצקי, רבי מאיר אריק ורבי מאיר שפירא מלובלין זצוק"ל, וכן עם שאר ראשי וגדולי היהדות דשם.

בזכרונות תלמידיו בישיבת חיי עולם נכתב: מה נהדר הי' בשבתו בחבורת תלמידים וזיקוקין די נור נפקין מפומיה…

כגדולתו בתורה, כן היה גדול בחסידות ובמידות, לא לבד שלא החזיק טיבותא לנפשי' שלמד תורה הרבה, אלא שקיים גם מאד מאד הוי שפל רוח.

בשנים האחרונות סבל ממיחושים שונים וחולשה כללית, ובכ"ז לא הרפה משקדנותו העצומה והשמיע את שיעוריו לתלמידיו בישיבה בקביעות, גם ביומו האחרון כשכבר הרגיש את עצמו ברע לא נפקד מקומו בבית המדרש לתפלה בציבור ולשיעוריו הקבועים ושם קבל התקפת לב חזקה והובל לביתו, עד לפטירתו לדאבון לב עולם התורה.

חסיד נלהב לצדיקי משטפנשט

וכה כותב נכדו הגה"ח רבי גרשון לוצקין שליט"א בספר התולדות שכתב וההדיר 'המתמיד הירושלמי': אחד מחסידי עליון היה ר' חיים יצחק לפידות, היה מבאי ביתו ומחסידיו של הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט זיע"א, – כאשר בא בברית הנישואין עם בתו של רבי יונתן בנימין הכהן מעיר שטפנשט, – וכעבור הרבה שנים מהחתונה טרם נפקד ר' חיים יצחק בזרע של קימא.

ויהי אחרי הסתלקותו לגנזי מרומים של האדמו"ר הקדוש הרבי מנחם נחום משטפנשט זיע"א, עבר שרביט ההנהגה אל בנו יחידו האדמו"ר הצדיק הרבי רבי אברהם מתתיהו זיע"א, – ידע רבי חיים יצחק את אשר הבטיח אביו של הרבי זי"ע, כי יוכלו למצוא ישועה גם אצל בנו רבי אברהם מתתיהו זיע"א, וזאת באם יפצירו בו הרבה.

כן עשה, שם נפשו בכפו, והפציר מאד שהרבי יבטיח לו ברכה שיהיה לו זרע של קימא, ואכן הרבי הבטיח לו, עוד בתוך השנה נולד לו בנו רבי גרשון בשנת התרל"ח, – ידע רבי חיים יצחק, כי הכל הוא מברכתו של אותו צדיק.

רבי גרשון אשר הסתופף בצילו של הצדיק משטפנשט ברומניה זכר תמיד לספר ולתאר את המעמד הנשגב של ה"קידוש לבנה" של הרבי ר' אברהם מתתיהו משטפנשט זי"ע, שהיה ממש בבחינה של "קבלת פני השכינה ממש". עוד זאת סיפר רבי גרשון – כידוע פעם עברו גדודי הצבא של רומניה, והרעישו ברעמי קולות ובתותחים, כולם כמעט נפלו על הארץ, והרבי לא זז ממקומו, וראו כולם איתן כי בדקות אלה הרבי איננו בעלמא הדין.

רבי גרשון היה תמיד מתייחס לכך שהוא מחסידי שטפנשט, גם בתקופתו האחרונה לחייו בהיותו ירושלים, כאשר כיהן כבר כרב בשכונת בית ישראל, היה כל שבת מתפלל תפלת מוספין בבהכנ"ס דחסידי באיאן רוז'ין, – והיה מספר בערגה סיפורי צדיקים לבית רוז'ין ושטפנשט.

ההקפות בשטפנשט

עוד מספר הרה"ג ר' גרשון הלוי לוצקין שליט"א: שמעתי מאם חמותי האשה הצדקנית מרת שרה גיטל (ב"ר יוסף) פעטשעניק ע"ה, (נלב"ע י' אייר תשמ"ב) – אשר היא זכרה את ההקפות של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי"ע, – והיה רוקד עם ספר תורה קטן, והיה עושה הרבה תנועות עם ידיו עם הספר תורה, מעלהו ומורידו מעלה ומטה ולכל הצדדים. כל הקהל היה מתדפק על החלונות, וכלשונה "קעפ אויף קעפ", (ראש על ראש) והסתכלו כולם אל עבר הרבי איך שהוא עושה את עבודת הנענועים עם הספר תורה לארבע רוחות השמים מעלה ומטה. – (כן נהוג בעוד קהילות חסידים).

סיפר הרה"ח רבי פנחס משה (ב"ר שלמה דוב) אוירינג ז"ל (נלב"ע כ"א אלול תשע"א) – הוריו היו קשורים מאד אל הרבי משטפנשט, כשנולד ביום ראשון פרשת פנחס י"ג תמוז תרצ"ב, היה זה שנתו האחרונה לחייו של הצדיק עלי אדמות, הלכו לשאול את הרבי איך לקרא לרך הנולד. – ענה הרבי משטפנשט מכיוון שפרשת השבוע הוא פינחס, יקראוהו גם "פינחס". – ולכך קראו את שמו גם פינחס.

ניכר היה בהילוכו ובהנהגתו את עטרת הנהגת שטפנשט ומלכות בית רוז'ין, את הפשטות העוטפת את גדלותו, היה גדול בענקים, בהיותו בגיל שלושים רצו לעטרו בעטרת רבנות בירושלים, והוא השתמט מהדבר.

– בנו רבי אהרן חיים לפידות ז"ל, היה דר בפילדלפיה שבארה"ב היה ממשיך בדרכו וקשריו עם בית רוז'ין ושטפנשט, הוא היה הראשון שנדב הש"ס לקלויז של באיאן. שהיה בשעתו דבר יקר הערך, והדבר נחרת בזכרון החסידים, והיה מציינים זאת לשבח.

רבי גרשון לפידות זצ"ל בשהותו בארה"ב – היה מתארח בביתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלמה מבאיאן זצ"ל, – ובהגיע הרבי מבאיאן לארץ ישראל, נסע רבי גרשון זצ"ל לשדה התעופה לקבל פניו, – כשהגיעו נתוודע שהמטוס יגיע רק למחרת, וחזרו לירושלים, – למחרת אף שעלה לו בקושי גדול, נסע רבי גרשון שוב לקבל פני הרבי, והיה חביב עליו להראות קשריו וידידותו לבית רוז'ין ולבית שטפנשט.

ידיעתו בתורה של רבי גרשון

רבי גרשון היה מרא דכולא תלמודא, וכלשונו של מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שרבי גרשון היה בקי על פה, כל מה שהודפס בש"ס וילנא עם כל המפרשים והרמב"ם עם כל המפרשים, – הגאון רבי חיים קרייסווירטה זצ"ל רב אב"ד אנטוורפן העיד עליו שהוא בקי בספר מנחת חינוך בעל פה מילה במילה.

גם בהיותו ברומניה לצורך שליחות אודות ישיבת 'תורת חיים' בעיר העתיקה, נפגש עם גדולי ישראל המהר"ם אריק זצ"ל, ועם רבי מאיר דן פלאצקי זצ"ל, ועם מהר"מ שפירא מלובלין זצ"ל.

אודות הצלחתו בלימוד התורה ושקידתה היה מספר רבי גרשון בענות חן: בעודו נער שלחו אביו של רבי גרשון בעצם יום חג הפורים לקיים מצוות משלוח מנות אל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין מבריסק זצ"ל, רבי גרשון, כילד קטן הלך ובידו צלחת מגדנות מכוסה כספית ועלה במדרגות הרב מבריסק, ופתח את הדלת להכנס להיכלו של הרב.

הדלת שכמעט ולא נסגרה ומעטים היו האנשים שההינו לפתחה, ילד קטן זה קם והתיצב לפני הגאון הקדוש מהרי"ל דיסקין ונשא אליו את עיניו. הגאון הקדוש שגדולי ישראל רעדו בהזכירם את שמו, שידם רעדה ולא אפשרה להם לשגר אליו מכתב, הגאון הקדוש פנה בדברים אל הילד הקט 'אמור נא ילדי' במה אברכך?

מה יענה הילד, שחרף היותו בן יחיד להוריו עזב בברכתם את ביתו החם ועבר להתגורר בבית הגאון רבי בצלאל דיין שקיבל על עצמו להדריכו.

הילד אשר אור לו בציון, ברוך הכשרונות בלימודו, בקשה אחת תמיד בלבו, 'שבתי בבית ה". מה ביקש מן הגאון מבריסק שיברכו, שיאציל לו ברכה שיתמיד בלימדו, הן מתמיד הוא גם בלאו הכי, ללא שיור ושעור. לא היו לו לילד הרך מושגים עמוקים וגבוהים בהרבה לעלות בבקשתו. שהרבי יברכני שכל חשקי ויגיעי יהיה רק בתורה הקדושה וזולתה לא יהיה לי דבר בעולמי, ואמנם השרף מבריסק ברכו בכך. ברכתו של הגאון מבריסק התקיימה במלואה, רבי גרשון היה מספר על אותו משלוח המנות ועל ברכתו של השרף מבריסק, כדי שלא להחזיק טובה לעצמו ולא להשתבח בחלקו, הוא היה מספר על הברכה שהתברך ותולה בה את פשר התמדתו.

כתבי תורתו

תולדותיו והנהגותיו נכתבו ביד אמן של נכדו הרה"ג ר' גרשון לוצקין הי"ו מירושלים, ונאספו אלי ספר בשם 'המתמיד הירושלמי' אשר ממנו לוקחו מרבית הידיעות למאמרינו זה, תורתו נדפסה בסוף ספר נחלת עמי לנכדו רבי יצחק גרוסברג תחת השם 'לפיד אש' והם מאמרי הלכה וחידו"ת והערות על הספר מנחת חינוך.

נוסח מצבת קבורתו

על מצבת קבורתו של רבי גרשון לפידות אשר בהר המנוחות (בחלקת פרושים אשר כעבור כמה שנים נטמן סמוך ונראה ציון קדשו של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א), נחרתו לזיכרון עד המילים הבאות אשר דהו ובלו בצוק העתים והזמנים אולם שרירים וקיימים בחריפותם ובקיצורם ועתה לקראת יום הילולתו ה-65 חודשה המצבה על ידי 'האגודה למקומות הקדושים ברומניה':

פ"נ, הגאון הגדול המפורסם, מרא דכולא תלמודא, משים לילות כימים, חסיד ועניו, רבי גרשון לפידות זצ"ל, ב"ר חיים יצחק ז"ל, נלב"ע י"ז אדר תשט"ז, ת.נ.צ.ב.ה.

הפוסט 65 שנה לאיש הלפידות מירושלים וחסיד נאמן של הצדיק משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות עם הגיע הבשורה על פטירתו בשיבה טובה ובשם טוב, ביום ג' אב, של אחד ומיוחד בזקני המשפיעים בדורנו הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל, שכיהן רבות בשנים כרב בקהילה החרדית באוסטרליה וכרב ביהמ"ד בעלזא-מכנובקא בלונדון.

בפטירתו נעקרה מעולמנו חוליה שחיברה בין דורנו לדור הישן, מגדולי מעתיקי השמועה, בר סמכא ויחיד מומחה בסיפורי הוד מגדולי הדורות הקודמים דור אחר דור, גברא רבה ותלמיד חכם מופלג הבקי בכל חדרי התורה. איש מורם מעם, חסיד אמיתי, משיירי אנשי כנסת הגדולה, שריד לדור דעה, אשר יצק מים ושימש גדולים וצדיקים, ולמרות זאת הטה אזנו כאפרכסת לשמוע ולקבל מכל אדם.

היה מקושר בלב ונפש לכ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצוק"ל, כשלאחר שנות המלחמה למד בישיבה הק' בגרוסורדיין, ומאז ועד יומו האחרון לא מש מאוהלו בכל עת. ואף הוציא לאור את הספה"ק 'ליקוטי אמרי חיים'. היה קשור בלו"נ לכ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יהודל'ה מדזיקוב זצוק"ל וכל ימיו היה משוחח בערגה אודותיו. היה מקושר לכל צדיקי הדור ההולכים בדרך תורת הבעש"ט הקדוש.

לידתו ברומניה

הגרא"ד זצ"ל נולד ביום כ"ה כסלו תרפ"ט הגה"ח רבי אליעזר דוד זצ"ל נולד ב'סיביו' שברומניה עיר מחוז חשובה בטרנסילווניה [בהונגרית נקראה 'סעבען', בגרמנית ובאידיש נקראה 'הערמנשטאט'] לאביו הרה"ח מוה"ר רבי יוסף יהושע פרידמן ז"ל [מצאצאי הרה"ק רבי אייזיק מקאליב זי"ע], שהיה מרביץ תורה ודורש בדברי תורה בבית הכנסת הגדול שבבני-ברק.

בילדותו למד בת"ת המקומי בעיירה, ואח"כ כשהגיעו ימי הזעם עבר שם את תלאות השואה וזכה להינצל בחסדי שמים ולהיוותר לפליטה גדולה.

הצלתו מהקומוניזם

אז באותם ימים כשהחשיכה גברה והעולם עצר לכת הגיע לגרוסוורדיין ותוך ימים אחדים התדבק בלב ונפש לכ"ק מרן 'האמרי חיים' זי"ע ונקשר בקשר עליון דאורייתא עד אחרית ימיו. בימים ההם למד הגרא"ד זצ"ל בישיבה באראד. כאשר בדרך הטבע לא היו יכולים לצאת ממסך הברזל, אמנם בשנת תש"ח דיברו על תוכנית הברחה למדינת בלגיה, וזכור אותו האיש לטוב הגאון החסיד רבי מנחם מנדל רבינוביץ זצ"ל רבה של הארלוי ברומניה שהיו לו קשרי ידידות עם גדולי ומנהיגי רומניה והקומוניסטים, וכן היו לו ידידים ומכירים בבלגיה, ובמסירות ועמל רב שיחד את הבכירים להעביר את הישיבה באראד ובבוקרסט לבלגיה בתור 'סטודנטים' ואכן לא עבר זמן רב והמשיכו לבלגיה, ובסייעתא דשמיא מיוחדת עבר הכל בשלום ובשלוה ועמדו על אדמת אנטוורפן בחודש אדר תש"ח.

מרן ה'אמרי חיים זצוק"ל הגיע לאחר כחצי שנה בחודש אלול גם לאנטוורפן, וזכה להיות מהמסתופפים בצלו וליהנות לאורו כאשר היה באמנה איתו בגרוסוורדיין שברומניה.

לימים למד בקאפעלען אצל הגאון המפורסם רבי יצחק דוב קופלמן זצ"ל, אח"כ עבר ללמוד זמן קצר במומרנסי שבפאריז בישיבתו של הגאון רבי חיים מייזליש זצ"ל בעמח"ס 'בנין חיים'.

אח"כ למד בעיר באהי שבצרפת ב'ישיבת המיוחדות' בראשות הגאון רבי אברהם אליהו מייזעס זצ"ל אב"ד מינסק בעמח"ס 'בן אברהם', וכאשר הגיע הגאון הגדול רבי אהרן קוטלר זצ"ל לצרפת הטריח עצמו וסר למקום הישיבה למסור שיעור.

בארץ ישראל

בשנת תש"י עלה לארץ ישראל, ומיד חסה בצל קדשו של ה'אמרי חיים' זצוק"ל והיה לאחד מגדולי תלמידיו ונאמניו והיה לו חביבות מיוחדת אצלו.

בשנת תשי"ג בנה את ביתו עם הרבנית החשובה ע"ה בת הגה"צ רבי אשר סופר זצ"ל מגדולי צדיקי טבריה. ושימש כמג"ש ומרביץ תורה בישיבת ויז'ניץ בבני ברק, כן כיהן ברבנות באוסטרליה ובלונדון ובארה"ק עד יומו האחרון הרביץ תורה וחסידות בצלילות מופלגה.

הגרא"ד זצ"ל היה גאון מופלג בנגלה ובחסידות, במשך שנים רבות הרביץ תורה ומסר שיעורים בגמרא ובהלכה בעיון, והכל עם קב חומטין ביראת ה' טהורה. תמיד היה לו מה לחדש, ויעידו כל תלמידיו אשר ישבו מאות ואלפי שעות ושתו בצמא את דבריו, שתמיד היו לו חידושים בשיעורים, כמעיין המתגבר שמימיו נובעים ואינו פוסק מעולם.

חסידישער איד

היה שלימות של "חסידישער איד", תפילתו היתה עם חמימות הלב, תורתו היתה עם כל היגיעה, כשכל ראשו ורובו מרוכזים בתורה, גמילות חסדים שעשה היו בכל כוחו, וקיבל כל אחד בסבר פנים יפות ובשמחה. כשהיו מזכירים לפניו חולה רח"ל היה מתפלל עליו מכל הלב, לא אחת אמר על פלוני ואלמוני, שאינו שוכח מהם מדי יום ביומו בתפילתו.

שיעוריו בתורת הנגלה היו בבהירות עצומה, עד שכל ילד היה יכול להבין דברים עמוקים. וביותר השיעורים בתורת החסידות שאמר בהתרגשות מתוך ספריהם הק' של גדולי החסידות, ועם חן שיוצק על שפתותיו היה מתבל סיפורי צדיקים, אמרות חסידים, כשהוא "חי" את ה'ווארט' שאמר, ולפעמים אף מתוך בכי תמרורים, כשהוא מתעורר בעצמו ומעורר את שומעי לקחו לאהבה את ה'. וכן את ה'באטע' בליל שב"ק וסעודות שלישית שהיה מרומם את הציבור מטפח ויותר מעל הקרקע.

מפי ספרים וסופרים

שיחותיו ודרשותיו נאספו בסדרת הספרים 'מפי ספרים וסופרים' שהוציאו לאור בני הרה"ח רבי יוסף מרגליות מלונדון. ספריו שהופיעו באור עולם וכל אוהבי ד' לקחו אל ביתם עידית שבעידית זו, להחיות בהם עם רב.

כפי שהיה גאון בתורה ובתפילה ובגמ"ח היה "גאון במידות טובות", שפלותו והכנעתו היו באופן מופלא ביותר, שייף ועייל שייף ונפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, היה מעביר על מידותיו ולא היה לו קפידה על אף אחד, מעולם לא ראו אותו כועס, ואף במקום שהיה מותר לו מצד הדין שיהיה לו תרעומת על אחרים היה מעלים עיניו כאילו לא היו דברים מעולם.

דבריו לא היו מן השפה ולחוץ, אלא קיים זה מה שאמר זה. היה זה שבאחת מבתי כנסיות בבני-ברק עשו "עצרת התעוררות", ופרסמו שהוא עתיד לדרוש שם, לכן ניגש אליו אחד מחשובי העיר וביקש ממנו שיעורר את הקהל בענין מסוים שלדעתו היה צריך חיזוק, נענה הגרא"ד זצ"ל והתנצל בפניו, ואחרי בקשת סליחה בהכנעה אמר לו בענווה ובשפלות, שהוא אינו יכול להגיד לאחרים כי אם מה שהוא מרגיש שיש בידו לומר להם, כאומר שרק מה שקיים בעצמו אומר לאחרים. היה אוהבן של ישראל ודורש טובתם באמת. אהב באמת כל איש מישראל, יהיה אשר יהיה, קיבל כל אחד בסבר פנים יפות, באהבה ובחביבות.

דברי זכרונותיו וסיפורים מהצדיק משטפנשט, יבואו במאמר נפרד.

זכר צדיק לברכה, ת.נ.צ.ב.ה.

הפוסט אבד כלי חמדה: המשפיע הישיש הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..