לרגל חגיגות חנוכת הבית של בנין התלמוד תורה דשטפנשט באלעד שנערכה ברוב פאר והדר נערך מעמד קביעת המזוזות לשערי הבנין ולכיתות ואולמות התלמוד תורה על ידי מרנן ורבנן גדולי התורה וחסידות המאצילים מהודם על התלמוד תורה והתלמידים המתחנכים בו, בראשות כ"ק מרן אדמו"ר מבאיאן שליט"א המאציל מהודו על התפתחות ושגשוגו של בנין הת"ת ומוסדות שטפנשט הנושאים את שמם וזכרם של רבוה"ק משטפנשט זיע"א.

בפתח התלמוד תורה קידמו את פני האדמו"ר תלמידי הכיתות הגבוהות של הת"ת בראשות המחנכים ומנהלי הת"ת והרבנים שליט"א ובהם הגה"צ רבי אהרן שפירא שליט"א אב"ד פרדס כץ בב"ב ונשיא הת"ת מיום הווסדו, ראש כולל שטפנשט הגה"צ רבי יוסף מנחם שטיין שליט"א, רב המוסדות הגרא"י סלמון שליט"א והדומ"צ הגרי"י כהן שליט"א.

האדמו"ר שליט"א קבע את המזוזה בפתח הראשי של הבנין ולאחר קביעת המזוזה נשא דברות קודש נרגשים, בהם עמד על הזכות שמקום קודש זה נושא את שמו של אותו צדיק, שאמנם לא השאיר אחריו שרשרת הדורות, אך בזכות מסירות נפשם של הצדיקים משטפנשט למען כלל ישראל רואים אנו ששמם נישא לתהילה בפי כל, ומקום תורה זה יזכה לאותם הברכות שהיו מברכים הצדיקים בחיי חיותן, לכל המסתופפים בצילם ולכל הבאים בשערי מחיצתם.

לאחר קביעת המזוזה ביקר האדמו"ר שליט"א בתערוכה 'לגעת בהיסטוריה' המוצגת בתלמוד תורה לרגל המעמד ובו חווים המבקרים בה את נפתולי מסלול בריחתו של הסבא קדישא מרוז'ין מאימת הצאר ניקולאי וקלגסיו עד הגיעו לחוף מבטחים, כשהאדמו"ר שליט"א מביע קורת רוח מהמיזם וכפי שהתבטא כי כיום זכינו והגענו אל המנוחה והנחלה כאן בארץ הקודש, ובפרט כעת בחנוכת בנין קודש זה.

כשעבר האדמו"ר שליט"א ליד תמונת כתר המשיח אותו הכין הצדיק ושיכנו בחדרו ה'משיחס צימער', התבטא האדמו"ר שליט"א ואמר: ילדי התלמוד תורה הם הכתר האמיתי של הצדיק, יהי רצון ותזכו לילך מיל אל חיל, ולהוסיף חיילים לתורה ולהנצחת הצדיק משטפנשט זיע"א.

הפוסט כ"ק אדמו"ר מבאיאן שליט"א בקביעת המזוזות בבנין הת"ת באלעד: ילדי התלמוד תורה הם הכתר האמיתי של הצדיק משטפנשט! הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

גליון מוסף מיוחד ומרתק בשם 'ברינה יקצורו', הופץ לכבוד מעמד חגיגת חנוכת הבית לבניין הקבע המפואר של תלמוד תורה תורת אמת שטפנשט אלעד.

תחת הכותרת 'צאי לך בעקבי הצאן', התפרסם בגליון דברי ברכותיהם של גדולי ישראל ובהם:

ברכת כ"ק מרן העקבי אבירים מסאדיגורה זצ"ל.

ברכת כ"ק מרן אדמו"ר מבאהוש זצ"ל.

ברכת כ"ק מרן אדמו"ר מבאיאן שליט"א.

דברים נלהבים מהרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב קהל שטפנשט ויו"ר המוסדות.

דברי המנהל החינוכי הרב מנחם ויס שליט"א.

בנוסף ניתן למצוא בגליון את התוכן היקר הבא:

ליקוט מרתק בענייני חינוך מאור תורתם של רבותינו הקדושים משטפנשט – רוז'ין.

אוסף יקר של סיפורי צדיקים לכבוד חנוכת הבית.

ברכת קודש לקהל המשתתפים, ברכה מיוחדת לצוות המוסדות והצוות החינוכי וברכה נרגשת לראש העיר אלעד ישראל פרוש על סיועו הבלתי פוסק למוסדות שטפנשט.

לחצו לקריאה: כאן.

הפוסט ברינה יקצורו: גליון מפתיע ומרתק לרגל חנוכת הבית של מוסדות שטפנשט אלעד הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

העלון ה-9 בסדרת העלונים 'סגולת שלום', שעוסק בהפצת תורת הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט זצוק"ל ומשרטט קווים לתולדותיו ותקופתו, תחת הכותרת של סגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם עם פרק נוסף מתולדותיו של הצדיק מפרובישט בשילוב עובדות בלתי ידועות מפי נכדו האדמו"ר הראשון משטפנשט הרה"ק רבי מנחם נחום פרידמן זי"ע, זאת לצד עיונים בתורתו הנשגבה בענייני חנוכה.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט מתי האדמו"ר משטפנשט החליט שלא להקשיב לרופא? עלון 'סגולת שלום' פר' וישב מס' 9 • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

העלון ה-8 בסדרת העלונים 'סגולת שלום', שעוסק בהפצת תורת הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט ומשרטט קווים לתולדותיו ותקופתו, תחת הכותרת של סגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם עם פרק נוסף מתולדותיו של הצדיק מפרובישט בשילוב עובדות מרתקות מפי נכדו האדמו"ר הראשון משטפנשט הרה"ק רבי מנחם נחום פרידמן זי"ע.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט איך להכניס אהבה בלב לכל יהודי? סגולת שלום פר' וישלח מס' 8 • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בעולם החסידות בכלל ובחסידויות בית רוז'ין בפרט ציינו היום (רביעי) את יומא דהילולא רבה של הס"ק, הרה"ק רבי ישראל מרוזי'ן.

מידי שנה, עולים אלפי חסידים, מחצרות באיאן, סאדיגורה ואחרים לציון הקדוש להעתיר בתפילה ביום זה.

יום ההילולא, הינו יום מיוחד בחסידות והתבטאו עליו אדמו"רי השושלת של רוז'ין כי 'עיצומו של יום מכפר'.

השנה, בשל ההגבלות מפני התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם בכלל ובאוקראינה בפרט, הציון היה שומם במרבית שעות היום.

מי שעלה בליל ההילולא להדליק נר ולהתפלל מעריב במקום, הוא שליח חב"ד המקומי והרב של צ'רנוביץ, הרב מנחם מענדל גליצנשטיין, שהגיע עם קבוצת מקורבים מהקהילה היהודית של צ'רנוביץ לציון הצדיק רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. במקום הדליק נר, ונשא תפילה בשליחותם של כלל חסידי רוז'ין בארץ ובעולם.

בעיצומו של יום, הצליחו להסתנן לאוקראינה מספר חסידי באיאן (בתמונה), שעלו לציון והתפללו בהתרגשות למען כלל ישראל בארץ ובעולם והודו על חסדי שמיים שעמדו להם כשהצליחו להיכנס לאוקראינה ולפקוד את הקבר הקדוש ביומא דהילולא.

התמונה: באדיבות המצלם

הפוסט רוז'ין – אוקראינה: קבוצת חסידי באיאן הצליחו להסתנן לאוקראינה ולפקוד את ציונו של הסבא קדישא מרוז'ין ביומא דהילולא הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

יומא דהילולא של הרה"ק רבי שלמה חיים מסאדיגורה, חל בכ"ו אב. בעלון שטפנשט 'באר בשדה' אנו מדווחים במדור 'מצבות מספרות', על תולדותיו בהרחבה.

הרה"ק רבי שלמה חיים מסאדיגורה זי"ע

נסתלק כ"ו אב תשל"ב ומנו"כ בנחלת יצחק גבעתים

שמם של כמה וכמה מבין צאצאי מרן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, שעלו וצמחו בחצר גינת בית המלכות, נישא עד היום בהערצה ובערגה על ידי כל חסידי בית רוז'ין. בינות לצדיקים אלו נמנה רבינו הרה"ק רבי שלמה חיים מסאדיגורה, אשר נסתלק ביום  – כ"ו אב ה'תשל"ב, ונטמן בביה"ח "נחלת יצחק" בתל-אביב.

מעטים מאד הם הדברים הידועים אודותיו, באשר כל אורחותיו היו בבחינת "טמיר ונעלם". בדרך נסתרת אפופת סוד ובנתיב אשר לא ידעו עיט צעד לבדו רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה. גם אותם מתי-מעט חדי-עין, שהתקרבו אליו ודבקו בו, לא השיגו את רום מעלת ערכו וקדושתו. גינוני המלכות היו טבועים בו ובהנהגותיו והוא כבש אותם באדיקות. רק פעמים ספורות לא עלתה ההסתרה בידו, ואז היו עולים רגשות קדשו על גדותיהם ובמקום בו נמצאה ענוותנותו – שם נראתה ונשאבה גדולתו וקדושתו.

מקור מחצבתו

ביום א' לחודש זיו (סיוון) בשנת ה'תרמ"ז, נולד רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה בחצר הקודש בסאדיגורה, לאביו הרה"ק רבי ישראל ה"אור ישראל" מסאדיגורה, צעיר בניו של מרן האדה"ז הרה"ק רבי אברהם יעקב, שאף ישב על כסא אביו הק' ומילא את מקומו בסאדיגורה. אמו היתה הרבנית בת-שבע, בתו של הרה"ק רבי שלום יוסף, בכור בניו של מרן מרוז'ין זי"ע.

מרן ה"אור ישראל" הק' הכיר בייחודו של בנו – רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה, והיה אומר עליו: "שלמה – כשמו כן הוא; בכל דבר הוא חותר אחר השלמות". פעם אחרת, בדברו על בניו הק', הגדירם כך: "בני אהרנ'יו הריהו 'דבוק', בני יעקב'ניו הריהו 'מסתפק' ", ואילו על רבינו אמר: "בני שלמה'ניו רייסט זיך" (= חותר ושואף בכל כוחו אל עבודת בוראו, כעבד ישאף צל).

גם אחיו הגדול של רבינו, כ"ק בעל ה"אביר יעקב" זי"ע, הרבה לכבדו ולהוקירו, ואמר עליו: "אחי רבי שלמה'ניו הוא קדוש וטהור", ובהזדמנות אחרת אמר: "מידות – למדתי מאחי רבי שלמה'ניו".

"עת דודים"

משהגיע רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה לפרקו, נלקח כחתן לבתו של הנגיד החסיד המפורסם רבי שמואל הורנשטיין ז"ל מראדומישל, מגזע היחס של הגה"ק רבי נפתלי כץ זי"ע בעל "סמיכת חכמים". רבי שמואל היה ידוע כתלמיד-חכם, עובד ד' מופלג וחסיד נלהב של כ"ק מרן ה"פחד יצחק" מבאיאן זי"ע, וכפי שהעיד עליו חתנו – רבינו זי"ע: "אשר היה עובד ד' באהבה ויראה".

אדרת ההנהגה

עם הסתלקותו של אביו הרה"ק זי"ע, בי"ג תשרי תרס"ז, שמו ראשי-העדה את עיניהם על בניו הק' וקיבלו עליהם את עול הנהגתם. רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה, יחד עם שאר אחיו מילאו את מקומו המיותם של אביהם בסאדיגורה. סביב רבינו, שהיה אז אך כבן י"ט שנה, התלכדו במיוחד מטובי וחשובי העדה, "בעלי המוחין", ביניהם מזקני החסידים שזכו עוד להסתופף בצד קדשו של רבינו מריז'ין זי"ע.

באותן שנים בהם ניהל רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה את עדת חסידי סאדיגורה ביחד עם אחיו ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשלהי שנת תרע"ד, השמיע רבינו בפני שומעי לקחו דברי תורה וחסידות. דברי תורתו הופצו ונשלחו לחסידיו בכל מקומות פזוריהם. וותיקי החסידים סיפרו, שכאשר ראה הגה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצוק"ל בידי אחד מחסידי רבינו (שהתגורר בגליציה והיה נוסע גם לבעלזא) מאמר אחד מאמרות הקודש של רבינו, נתפעל ממנו והתבטא שהם "תורת אמת", ואף ביקשו שידאג שישלחו אליו את האמ"ק תמידין כסדרן.

בלבת אש

עבודתו בקודש בלימוד תורה, ובעיקר בחלק עבודת הבורא של עבודת התפילה, היתה נערכת מתוך בעירה פנימית של אש להבה אשר לא תמיד הצליח להסתירה כפי דרכי אבותיו הק' דבית רוז'ין. היותו בעל רגש עצום הביאה לכך שרבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה לא היה יכול להסתיר אותם, ומתוך רגשותיו בעת עבודתו את בוראו הרים וסחף עימו את חסידיו שהיו דבוקים ואחוזים בו עד לאחת, ונשאם מעלה מעלה בדרכי העבודה ובנתיבות היראה והחסידות.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, יצא רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה בראש גולים ביחד עם כל צדיקי בית רוז'ין, שנמלטו מחמת המציק וקנו שביתה זמנית בעיר הבירה ווינה.

אדרת ההסתרה

באותה תקופה בווינה, השיל מעל עצמו את אדרת ההנהגה ולא שעה להפצרת חסידיו ומעריציו להמשיך ולנהל את העדה. מני אז לא הרשה רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה לכנות אותו כפי מעמדו כ"אדמו"ר", אלא רק "רבי שלמה'ניו". ואכן, כך נקרא רבינו בפי כל עד סוף ימיו ואף לאחר הסתלקותו.

ברם, כל אורחות חייו השזורים ואגודים בגינוני מלכות אותם ירש מבית אבותיו הק' לא פסקו ממנו גם בשנים הללו ולא שינה מהם כלל וכלל. סיפר א"מ הרה"ח ר' יצחק סלמון שליט"א ממקורביו הקרובים לליבו ביותר, כי בעת זקנותו בהתגוררו בתל-אביב הביא לפניו חלוק-בית מהודר שקנה עבורו, באומרו שכדאי שימדוד אם הוא מתאים למידתו, ואם לא – יוכל להחליפנו. ר' שלמה'ניו, על אף הקרבה שחש כלפיו, לא מדד את החלוק בנוכחותו. באצילות רוז'ינאית הטבועה בדמו קם ממקום מושבו, נכנס אל החדר הפנימי, מדד שם את החלוק, ואח"כ יצא ואישר כי אכן הוא תואם אותו. כשהוא עומד נדהם עד היכן מגיעים גינוני המלכות שהיו טבועים בו מבית אבא.

צדקה וחסד

בתקופה זו בה עטה על עצמו את גלימת ההסתר, התעסק רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה מעט במסחר בכדי לפרנס את ביתו, ואת שאר זמנו הקדיש לטובת הכלל. כן הקים וייסד באותם ימי אימה ארגוני צדקה וחסד להצלת שארית הפליטה, על מנת להיות לעזר ואחיסמך לרבבות הפליטים שהגיעו לווינה בערום ובחוסר כל, ולתמוך בהם להתחיל את חייהם מחדש ולהקים בתים נאמנים בישראל.

פדה בשלום נפשי

מעשה פלא אירע לרבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה בשנת תרפ"ז, כאשר חלה אנושות ושכב על ערש דווי במצב מסוכן. רופאו של הקיסר האוסטרי הוזעק למיטתו, ולאחר שבדקו ונוכח במצבו הקשה אמר כי אפסה תקווה להצלתו רח"ל. כמובן שכל בני המשפחה היו המומים ושבורים ממצבו העגום, ובדיוק אז הגיע דודו הרה"ק מטשורטקוב לבקרו. כשראה את מצבו הקשה ואת מצב-הרוח השפוף של כל בני המשפחה, קרא הרבי מטשורטקוב בקול, כשהוא פונה ישירות אל רבינו ששכב מחוסר הכרה: "הרופא לא יודע מה הוא אומר! אתה תקום במהרה ותאריך ימים! אם מישהו צריך ללכת – ילך הרופא הגוי!". ואמנם כך אכן היה, ויהי הדבר לפלא.

אל ארץ חמדת אבות

כשפלש הצבא הנאצי לווינה, בשלהי שנת תרצ"ח, עזב רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה את ווינה כשפניו אל ארץ ישראל, לחונן את עפרה. בכ"ה לחודש מנ"א תרצ"ח דרכו רגליו על אדמת הקודש. עם הגיעו לארה"ק עלה וישב בירושלים, וכעבור תקופה קצרה קבע איתן מושבו בתל-אביב, שם גר עד ימי חייו האחרונים. גם כאן המשיך בדרך ההצטנעות וההסתר ולא פתח לעצמו בית-מדרש, אלא התפלל לסירוגין בבית-המדרש של אחיו ה"אביר יעקב" זי"ע או של גיסו רבי שלמה מטשורטקוב זי"ע, ואח"כ בבית-מדרשו של אדמו"ר מבוהוש זי"ע.

להוציא בלעו מפיו

לאחר מלחמת העולם השניה התמסר רבי שלמה'ניו כל כולו למצוות "פדיון שבויים" – לחפש ולפדות את אותן נשמות יקרות של ילדי ישראל שהופקדו ע"י הוריהם בידי הגויים בימי המלחמה עד יעבור זעם, ולדאבון כל לב הם נשארו שם ללא גואל ומרחם כאשר הוריהם נטבחו ונשרפו בכבשני הנאצים, והערלים חפצו להעבירם על דתם.

עדות מהימנה למסירות-נפשו למען מטרה זו נמצאת בפנקסו האישי, שליווה אותו בכל תחנות-חייו, ובו העלה על הכתב מרחשי ליבו. בהיותו מיטלטל ברכבת מהירה בדרך למחוז חפצו אל עוד מטרה של הצלה או גיוס כספים לצורך הצלה, רשם בפנקסו:

"למען השם! ולמען השם! לא לשכוח את ילדי ישראל בבתי נוכרים, לא לשכוח ולא לשכוח!!!".

ורבי שלמה'ניו אכן לא שכח עד סוף ימיו את הילדים שנטמעו בין הנוכרים ועשה כל אשר לאל ידו להצלתם הגשמית והרוחנית גם יחד.

בנתיב האמת

תפקידו של מנהיג ישראל נצטייר אצל רבי שלמה'ניו באור שונה מהמקובל. הוא היה מנהיג במעשים, נשמתו חתרה לשלמות בפועל, הוא היה עושה ומעשה לכל דבר שבקדושה, ולא חסך מעצמו כל טרחה לדבר מצווה. לא פעם ניסו מקורביו להניאו מטרחה ועסקנויות שונות עבור נצרכים שונים, בטענה כי הרבה מפעולותיו עשויות להתבצע ע"י שליח ועדיף כך מאשר שיכתת ויטריח עצמו בכך. אך רבי שלמה'ניו לא רצה להבין את טענתם ואף גער בהם היאך עלה כלל בדעתם כי קיום מצוה גורע מן הכבוד.

"הביאני המלך חדריו"

כאמור לעיל, גם בארץ ישראל סירב לחזור לכס האדמו"רות, לא ביקש לעצמו שום שררה ואף לא נתן להעמיד לו גבאי או משמש.

גם לאחר פטירת אחיו בעל ה"אביר יעקב" בה' טבת תשכ"א, אשר כידוע לא זכה להותיר אחריו צאצאים, כאשר נכנסו אליו זקני החסידים והפצירו בו שיאות ליטול בחזרה את כתר האדמו"רות, נשאר רבי שלמה'ניו בשלו וסירב לכך.

בהדלקת נר חנוכה

פעם נוספת הפצירו בו אותם מקורבים כי חפץ ליבם לזכות להיות נוכחים בעת הדלקת נר-חנוכה על ידו. ר' שלמה'ניו נעתר להם בקושי רב, אלא שהתנה עימהם כי הם יוכלו להיות נוכחים רק בעת אמירת הברכות ועצם ההדלקה ומיד לאחריה עליהם לעזוב כליל את חדרו הק'. ואכן, זכו אותם יחידי סגולה לראות את רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה בעבודת קודשו כשהוא מעלה את הנרות במנורה מתוך דבקות והתרגשות שאינם ניתנים לתיאור.

בקרב קדושים יתהלל

אמנם גדולי וצדיקי הדורות הכירו בצדקותו והיו מעריצים עד למאוד את רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה. על דודו הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב. בעת מגוריהם בווינה היה יוצא עימו לעיתים קרובות לטיולו היומי בו היו ממתיקין סוד בעניני השעה. גם אצל דודו הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין היתה לו התקרבות יתירה ומיוחדת.

ש"ב הרה"ק רבי יוחנן מקרלין שלח להזכיר את שמו לפניו בעת חוליו. עם בן אחיו, הרה"ק ה"כנסת מרדכי" מסאדיגורה, היה בקשר הדוק עד מאוד, וכשהתגורר בחו"ל התנהלה ביניהם חליפת מכתבים רבת הוד והערצה. אף ש"ב, הרה"ק ה"אמרי חיים" מויזניץ, העריץ אותו עד מאוד ובעת הופיעו בשמחת צאצאיו בחצר ויז'ניץ כיבדו ביותר והושיבו על כסאו. כמו כן היה מגיע אליו בכל שנה בעשי"ת להתברך לשנה טובה.

אשכבתיה דרביה

בשנת תשל"ב, השנה האחרונה לחייו של רבינו רבי שלמה חיים מסאדיגורה, הוא חלה קשות, ובחודש סיון יצא בפקודת הרופאים לאנגליה לצורכי ריפוי והבראה. אלא שכאן התדרדר מצבו והחמיר, למגינת לב חסידיו ומיודעיו, וביום כ"ו לחודש אב השלים את נשמתו לבוראה ונסתלק לגנזי מרומים למגינת ליבם של כל חסידי רוז'ין לענפיה וכל בית ישראל. ארונו הועלה ארצה ולאחר הלוויה רבת משתתפים, שליוו אותו בדרכו האחרונה, נטמן גופו הטהור בבית-העלמין "נחלת יצחק" בגבעתיים-תל-אביב, בחלקת צדיקי בית רוז'ין.

זכותו יגן עלינו, אמן!

הפוסט הילולא ה-48: הצדיק שהשיל מעצמו את אדרת האדמו"רות הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בעיצומה של ההילולא ה-87, במעמד הזכרת עובדות וסיפורים מאת הצדיק משטפנשט, בישיבת המקובלים גבעתיים, נקלע למקום הגאון רבי יוסף אייזנשטיין שליט"א, ר"מ בישיבת באיאן.

באופן מפתיע, הוא החל לגולל סיפור בלתי ידוע על כוחו של הצדיק משטפנשט, כפי ששמע לפני 34 שנה, מאחת מתושבות העיר שטפנשט, שהיתה עדת ראייה לאותו סיפור.

זה קרה באחד הימים, כאשר הגבאי של הצדיק משטפנשט יצא לשוק העיר, לקנות דג עבור הצדיק משטפנשט. אחד הגויים שרצה להתגרות בגבאי של הצדיק, מיהר לתפוס את הדג שרצה בו הגבאי של הצדיק משטפנשט והודיע למוכר כי הוא ישלם מחיר גבוה יותר בעבור הדג.

הגבאי מיהר לסלק את ידיו מהדג, שנגע בו הגוי, ורכש דג אצל אחד הדוכנים האחרים במקום.

שעה קלה לאחר מכן, החלו להשמע צווחות בעיר, מביתו של אותו גוי. כולם נרעשו לברר מה קרה.

על המשך הסיפור תוכלו לשמוע בוידיאו המצורף.

הפוסט הגאון רבי יוסף אייזנשטיין ר"מ בישיבת באיאן: העצם שנתקעה בגרונו של הגוי שגנב את הדג של הצדיק משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..