בוקרשט, רומניה. 4 ישראלים הותקפו ברומניה על ידי ערבים ישראלים, לטענתם, עובדה חריגה בנוף הרומני. 'האגודה למקומות הקדושים ברומניה', מטעם מוסדות שטפנשט, הפועלת ברומניה במשך כל ימות השנה, מרגיעה את הרוחות ומציינת כי העובדה שהתקיפה בוצעה על פי החשד על ידי ערבים ישראלים, ולא על ידי רומנים, מעידה על המצב התקין ביחסים של רומניה ליהודים. יחד עם זאת, מומלץ לפקוח עיניים מפני אנשים בעלי חזות מחשידה עם כוונות פגיעה.

על המקרה מדווח אביר מור, באתר חדשות 'סרוגים' אחרי הדיווח על המקרה בחדשות 12, בו סופר כי "שמעיה עראמה ושלושת אחיו יצאו לבלות במרכז בילוי לילי בבירה הרומנית – והותקפו על ידי בליינים אחרים, שאינם מקומיים, לטענתם ללא כל התגרות או סכסוך מקדים".

על פי החשד, מדובר בתקיפה על רקע לאומני שהתבצעה על ידי ערבים ישראלים. עראמה שהותקף ונפצע קשות, נזקק לטיפול רפואי ומנסה להתאושש מהטראומה שחווה.

"יצאנו אני ושלושה מהאחים שלי, יצאנו נטו לבלות וליהנות, לא הייתה שום התגרות מצדנו, שום דבר" סיפר עראמה בראיון. "לא היינו שתויים. אחי הקטן נכנס לתוך המועדון, ניגש אליו בן אדם ושאל אותו: 'מאיפה אתה?'. אח שלי אמר לו 'מישראל' והוא אמר: 'תימחק ישראל'. אחי הקטן יצא החוצה ודיבר איתנו, הוא לא רצה להתעמת איתו".

"באותו רגע יצאו ארבעה אזרחים בעלי חזות ערבית, ככל הנראה ערבים ישראלים והתחילו לקלל אותנו בעברית ולהתקיף אותנו. יש חבלות. לי שברו את האף, לאח שלי נתנו מכה חזקה מעל העין. נזקקנו לטיפול רפואי ברומניה. כשהגענו לארץ, המשכנו את הטיפול בישראל" – כך תיאר עראמה את המקרה הקשה שחוו.

לטענת עראמה, לא היה שום סכסוך מקדים או התגרות מצידם ומדובר בתקיפה שנעשתה על רקע לאומני לדעתו של עראמה, הפעילות הצה"לית שהייתה בג'נין באותו יום היא זו שהובילה לתקיפה כאשר הערבים התוקפים חיפשו לפרוק את זעמם על הישראלי הראשון שיפול לידיהם.

עוד טען שהאבטחה במקום לא עשתה כלום בנוגע לתקיפה וגם המשטרה המקומית לא ניסתה לעזור. בנוסף סיפר כי לאחר התקיפה "היינו נעולים ארבעתנו בחדר עד ליום הטיסה. לא זזנו מהחדר, אפילו לא ירדנו לקנות אוכל. הכל עשינו דרך הזמנות שהגיעו עד לחדר שלנו. לקחנו אובר למטוס וחזרנו לארץ. התבאסה לנו כל החופשה בגלל זה".

בהמשך עראמה סיפר כי כשהגיעו לארץ הגישו תלונה במשטרת נתב"ג כיוון שהתקופים הינם אזרחי ישראל, אך עד לרגע זה משטרת ישראל לא פנתה אליהם על מנת לטפל בנושא.

נזכיר כי לא מדובר בתקיפה הראשונה של ישראלים בבירת הרומנית, וכי לפני שבוע סיפרה צעירה ישראלית כי היא ואחיה הותקפו על ידי ערבי ישראלי בעיר לאחר שהבין שהם מישראל.

כאמור, 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה', הפועלת ברומניה במשך כל ימות השנה מטעם מוסדות שטפנשט, מציינת כי העובדה שהתקיפה בוצעה על פי החשד על ידי ערבים ישראלים ולא על ידי מקומיים, מחדדת את המצב הרגוע השורר בין רומניה ליהודים בסביבה, בה לא נשקפת כל סכנה ליהודים. יחד עם זאת, מומלץ לפקוח עין מפני אנשים בעלי חזות מחשידה עם כוונות פגיעה.

הפוסט בוקרסט: 4 ישראלים מתלוננים על תקיפה של ערבי נגדם הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. מועצת בוקרשט הצביעה נגד הסרת פסלו של פושע המלחמה מירצ'ה וולקנסקו – שבזמן מלחמת העולם השנייה כיהן כשר אוצר, הלאים רכוש של יהודים ותמך בעבודות כפייה, כך על פי דיווח של העיתונאי איתמר אייכנר.

על פי הדיווחים, מועצת העיר בוקרשט, בירת רומניה, הצביעה נגד הצעה להסיר מפארק סנט סטפן בעיר את פסלו את פושע המלחמה, מירצ'ה וולקנסקו, שהיה שר האוצר בזמן מלחמת העולם השנייה ושיתף פעולה עם הנאצים. בעקבות ההחלטה שהפתיעה רבים, שגרירות ישראל ברומניה בראשות השגריר ראובן עזר פועלת בעניין זה בציפייה שאופן ההצבעה ישונה כבר בקרוב – והפסל יוסר.

את ההצעה שמשכה תשומת לב ארצית יזם חבר מועצה מהמפלגה הליברלית הלאומית של המרכז-ימין. היא נדחתה מכיוון שרוב חברי המועצה, המשתייכים למפלגה הסוציאליסטית, נמנעו באופן מפתיע. אחד ההסברים שנתנו היה שנמנעו מסיבות פוליטיות, מאחר והמפלגה הליברלית לא תיאמה עימם את סדר היום של הדיון.

חבר הפרלמנט אנטוניו אנדרוסצ'ק, ממפלגת הימין הקיצונית והלאומנית אליאנס לאיחוד הרומנים, נכח בהצבעה והאשים את מכון אלי ויזל לחקר השואה ברומניה, מוסד ציבורי שפועל למען הסרת אנדרטאות המכבדות דמויות נאציות ומשתפי פעולה, ב"שכתוב ההיסטוריה הרומנית והריסת הגיבורים שלה".

ממכון אלי ויזל נמסר כי הסירוב לקבל את ההצעה מהווה הפרה של חוק שאומץ על ידי הפרלמנט הרומני ב-2002 ושוב ב-2015, שהפך הנצחה של דמויות ששיתפו פעולה עם הנאצים לבלתי חוקית. הסירוב עומד גם בסתירה לאסטרטגיה הלאומית למלחמה באנטישמיות שאימצה רומניה ב-2021.

יון אנטונסקו, ראש ממשלת רומניה בתחילת שנות ה-40, התייצב לצד אדולף היטלר במהלך המלחמה. בשואה ניספו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים. וולקנסקו, שהיה שר שר האוצר באותה תקופה לקח חלק באימוץ חקיקה נאצית שכללה הטלת מס על יהודים והלאמת רכושם. ב-1946 הוא נידון לשמונה שנות מאסר על ידי השלטונות הקומוניסטיים שמצאו אותו אשם בשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית וכלאו אותו עד מותו ב-1952.

וולקנסקו, שיבח את הגרמנים על האופן שבו ארגנו את הגטאות. באחד מדיוני הממשלה בנוגע לחוק להלאמת רכוש יהודי הוא הדגיש את הצורך להכניס קריטריונים ברורים לזיהוי יהודים, כדי שהוראות החוק לא ישפיעו על "רומניים אתניים", ובדיון אחר בנובמבר 1941 תמך בהעלאת מסים על יהודים לצד עבודת כפייה.

מארק ויצמן, מנהל התפעול הראשי של הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש, אמר כי "למרות שרומניה נקטה כמה צעדים חיוביים למען ניצולי השואה בעקבות הטרגדיה שפקדה את יהדות רומניה במהלך מלחמת העולם השנייה, אין זה מתקבל על הדעת שהם ממשיכים להאדיר פושע מלחמה כמו מירצ'ה וולקנסקו".

"במהלך המלחמה היה וולקנסקו שר האוצר, שיתף פעולה עם גרמניה הנאצית והיה אחראי על אימוץ חקיקה למיסוי יתר על יהודים ועל הסרת רכושם". ויצמן הוסיף כי "למרבה הצער, חלק מהמועצה רוצה לשכתב ולעוות את היסטוריה. סירוב זה להכיר בהיסטוריה האפלה של העבר הפשיסטי של רומניה הוא עוד תזכורת חזקה לצורך של רומניה להמשיך לעבוד עם הארגון כדי לפתור בעיות מתמשכות של השבת רכוש וזיכרון".

הפוסט רומניה: פסל של משת"פ שר האוצר הרומני ששיתף פעולה עם הנאצים – לא יוסר הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. היכנסו לתפקיד של השגריר החדש ראובן עזר, התקבל בברכות מטעם מוסדות שטפנשט ברומניה, בעיר יאס, המקווה כי תקופתו כשגריר תהווה הזדמנות לחיזוק גחלת היהדות ברומניה ותתרום להרמת קרן היהדות במדינה המזרח אירופאית, אשר מצטיינת בשנים האחרונות בגישה חיובית למען הקהילות היהודיות המקומיות.

ראובן עזר נולד בארגנטינה בשנת 1967, הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים (בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים), דובר אנגלית, ספרדית וערבית שוטפת, ולומד כעת רומנית.

הוא מגיע בתקופה מיוחדת בפוליטיקה הרומנית, לכך הקהילות היהודיות ברומניה מקוות כי ינצל את העיתוי לטובה וישמש כגורם מאחד ומחזק. מוסדות שטפנשט בעיר יאס מצטרפת לתקווה מתוך שאיפה כי השגריר יידע גם לתת דגש על שימור בתי העלמין ובתי הכנסת הרבים המפוזרים ברומניה, המהווים תזכורת אחרונה ליהדות רומניה המפוארת שהתפתחה במדינה במשך מאות בשנים.

השגריר החדשה הינו דיפלומט קריירה, שכיהן עד לאחרונה בתפקיד מנהל קבוצת העבודה ישראל-ארה"ב-סין במשרד החוץ הישראלי. לקראת סוף שנת 2021 היה השגריר עזר סגן היועץ לביטחון לאומי ומדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי ובמקביל היה יועץ מדיניות החוץ של ראש ממשלת ישראל לפיד.

לעזר יש נסיון רב בזירה המדינית, כאשר קודם לכן, בתקופה 2014-2018, היה סגן השגריר בארה"ב. קודם לכן שימש כראש מחלקת חקר המזרח התיכון במשרד החוץ הישראלי וסגן השגריר בעמאן, ירדן. בהיותו בתפקיד רגיש זה עסק עזר גם בהיבטים של שיתוף פעולה ומשא ומתן עם הרשות הפלסטינית.

קודם לכן, הוא היה גם ראש הנציגות הכלכלית של שגרירות ישראל בקהיר, מצרים (1996-2000), ויועץ לענייני פוליטיקה במשך 4 שנים בוושינגטון, ארה"ב (2003-2006).

הפוסט מוסדות שטפנשט ברומניה מברכת על מינויו של השגריר החדש ראובן עזר הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. באופן חריג וראשוני מאז הצטרפה רומניה לנאט"ו, התקיים כנס לשרי החוץ של נאט"ו בעיר הבירה בוקרשט שברומניה. זו הייתה הפגישה הראשונה במתכונת זו שאורגנה על ידי רומניה לאחר חבירתה לנאט"ו והאירוע הראשון שהתקיים במדינה שבאגף המזרחי של הברית הצפון-אטלנטית מאז תחילת המלחמה באוקראינה.

בכנס התחדד שוב המשך התמיכה הצבאית באוקראינה, במיוחד במונחים של הגנה נגד מטוסים. מזכ"ל הברית אמר כי חבירתן של פינלנד ושוודיה לנאט"ו כמעט הושלמה והודה לרומניה על "האירוח המעולה" של הכנס בבוקרשט.

שר החוץ של רומניה, בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu), הדגיש בתורו את הצורך במעקב בלתי פוסק אחרי ההתפתחויות בים השחור, הגובל ברומניה, אוקראינה, רוסיה וטורקיה. התנהגותה הבלתי ניתנת לחיזוי של רוסיה, מחייבת זאת במיוחד כעת.

שרי החוץ התחייבו להגביר את תמיכתם באוקראינה ולסייע בשיקום תשתיות האנרגיה שלה. הם גם אישרו את החשיבות האסטרטגית של הים השחור עבור הברית ואת המחויבות להגנה על השטח המלא של חברות הברית.

בתום הכנס, ניפק ינס סטולטנברג, מזכ"ל הברית, הצהרה חשובה באמרו: "אסור לנו לזלזל ברוסיה, שממשיכה לתקוף ערים, אזרחים ותשתיות קריטיות באוקראינה באמצעות טילים ללא הפסקה", אמר.

הפוסט רומניה: שרי החוץ של נאט"ו התכנסו בעיר הבירה בוקרשט, לנוכח המשך הפלישה הרוסית באוקראינה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. ערב הדלקת נרות חנוכה 'מאירים את בוקרשט' מטעם בית חב"ד בוקרסט, יתקיים ביום שלישי, חנוכה למרגלות הפרלמנט הרומני, בעיר הבירה בוקרסט.

במהלך המעמד יודלק הנר השלישי של חנוכה, בהשתתפות הזמר ברק גרוסברג שהגיע מישראל להנעים את המעמד הגדול ולחיזוק קהל המשתתפים הצפוי לקחת חלק במעמד המכובד.

המעמד מהווה ערב מסורתי ברומניה, כאשר יהודי רומניה, מטיילים ומבקרים השוהים ברומניה בתקופה זו, באים לקחת חלק במעמד המכובד, לצד נציגי שלטון ואישי ציבור בבירה.

כחלק מהתכנית, המשתתפים יזכו לסופגניות ולביבות כמנהג היום, בלונים, מרק חם ופופקורן לכל דכפין והפתעות מיוחדות לילדים.

ברוכים הבאים!

הפוסט רומניה: ערב חב"ד להדלקת נרות חנוכה למרגלות הפרלמנט הרומני בבוקרסט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. מעמד נכבד במיוחד בעיר הבירה בוקרסט, לרגל הענקת פרס הערכה לפרלמנט הרומני, על שמירת חופש הדת של הקהילה היהודית במדינה.

האירוע המיוחד התקיים במסגרת ערב גאלה חגיגי שנערך במלון 'מריוט' בעיר בוקרסט והשתתפו בו חברי פרלמנט, שרים וחברי הוועידה.

מדובר בפרס יוקרתי נחשק, ע"ש הרב משה רוזן ז"ל, אשר הוענק הפעם לפרלמנט הרומני לאות הערכה על פעילותם למען שמירה על חופש הדת של הקהילה היהודית במדינה.

את הפרס היוקרתי העניקה סגנית יו"ר חבר הנאמנים של הועידה, ג'ואל אפללו, למרסל סיאולצ'ו יו"ר בית הנבחרים.

אות הוקרה נוסף הוענק גם לויקטור אופאצ'י, השר היוצא לענייני דתות, ולחבר הפרלמנט אובידיו גאנז, נציג המיעוט האתני הגרמני בפרלמנט הרומני.

הפרסים הוענקו על ידי סגן נשיא הוועידה והרב הראשי בפרנקפורט, הרב אביחי אפל.

הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א מצטרף בברכה לפרלמנט הרומני, על העמידה האיתנה לצד הקהילות היהודיות ברומניה ומציין את המסע ההיסטורי לרגל הילולת ה-154 של האדמו"ר הראשון משטפנשט שעבר בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות שיצאו מגדרם כדי לסייע בכל פרט. "הפרס הזה מגיע באמת לאנשים הנכונים בפרלמנט הרומני, יש לנו הערכה עצומה שמירת חופש הדת במדינה", הוא מסכם בהערכה.

הפוסט פרס לפרלמנט הרומני על שמירת חופש הדת של הקהילה היהודית במדינה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. המסעדה היהודית הכשרה בבוקרסט, מזמינה את חסידי ברסלב החולפים ברומניה, בדרכם לאומן שבאוקראינה, לעצור ולהנות ממטעמי הבית, במחירים שווים לכל נפש.

מסעדת מוישה בבוקרסט, מצליחה בתקופה האחרונה, להביא יהודים רבים להנות ממסע לקברי צדיקים או מסע מולדת, דרך סעודות כשרות ומהנות במיקום המרכזי של בוקרסט, בירת רומניה.

בתקופה זו, כשחסידי ברסלב נוהרים לאומן, לחגוג את ראש השנה על ציון מוהר"ן מברסלב, מסעדת מוישה מעניקה שירות מיוחד לכבודם. זה הזמן לעצור ולפוש מעמל הדרך.

אם גם אתם בדרך לאומן ורוצים להנות מסעודה מהנה? מסעדת מוישה, זה המקום בשבילך!

הפוסט המסע לאומן ראש השנה, דרך רומניה: מסעדה יהודית משרתת את חסידי ברסלב בבוקרסט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הפוסט פורים דרומניה: היום לפני 78 שנה, ניצלה יהדות רומניה מהשמדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. מתברר כי ממשלת רומניה תכיר במסמכים ישראליים רשמיים, כך ששורדי שואה יוצאי רומניה יוכלו לקבל קצבאות מהממשלה המקומית. כ-15 אלף שורדים עשויים להיות זכאים לקבלת הקצבה הנוספת: "לא נותרו לנו עוד הרבה שנים לשרת אותם – ועל כן אנחנו פועלים מתוך שליחות"

איתמר אייכנר מדווח כי בתום מו"מ ארוך בין ממשלת רומניה והרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד לשוויון חברתי, משרד החוץ ומרכז הארגונים, סוכם כי ממשלת רומניה תאפשר לרשויות הרומניות להכיר במסמכים ישראליים רשמיים, שיסייעו לניצולי שואה יוצאי רומניה לקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי הרומני, בגין רדיפתם על ידי הרומנים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

על פי החוק, שורדי שואה יוצאי רומניה שהיו או שהינם אזרחי רומניה, וסבלו מרדיפות על רקע יהדותם בין השנים 1945-1940, עשויים להיות זכאים לקצבה מממשלת רומניה, בנוסף לקצבאות אותן הם מקבלים ממדינת ישראל או ממדינות זרות דוגמת גרמניה. עד היום, ממשלת רומניה לא הכירה במסמכים רשמיים של מדינת ישראל שהעידו על זכאותם של שורדי השואה יוצאי רומניה, וניתן היה להציג מסמכים רשמיים מטעם ממשלת רומניה או ארכיונים מקומיים בלבד.

כעת, בעקבות החלטת הממשלה, וההסכם שצפוי להיחתם ולקבל תוקף משפטי בימים הקרובים, יוסמכו המוסדות הרומניים להתבסס בתהליך ההכרה על מסמכים של הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל, ובכך למעשה, לסלול את דרכם של כ-15 אלף שורדים יוצאי רומניה לקבלת הקצבה הנוספת מהממשל הרומני. סכום הקצבה המצטבר מוערך בעשרות מיליוני שקלים, ותלוי באורך תקופת השהות על אדמת רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה של כל שורד. גובה הקצבה החודשית הנוספת צפוי לעמוד בין 2,500-1,000 שקלים בכל חודש, לכל החיים.

בהסכם נקבע כי שורדי גטו בוקרשט לא יכללו בהסכם החדש, זאת בשל העובדה כי בחודש נובמבר האחרון הכירה ממשלת גרמניה בבירת רומניה, בוקרשט, כ"גטו פתוח". הכרה היסטורית זו, הובילה לכך שכ-3,000 שורדי שואה החיים בישראל, ומספר מוערך של כ-2,000 אלמנות, אלמנים ויורשים, הוכרו כזכאים לקבלת קצבה סוציאלית ותשלומים רטרואקטיביים מטעם ממשלת גרמניה. בין מקבלי הקצבה, נכללים למעלה מ-1,200 שורדי שואה יוצאי בוקרשט אשר עלו ארצה לאחר אוקטובר 1953, והיו זכאים עד כה לקצבה לקצבה שנתית בלבד.

קצבה זו הוגדלה בתקציב המדינה האחרון מ-4,000 שקל ל-6,500, בהשקעה כוללת של 300 מיליון שקלים. בנוסף, הודות להכרה מטעם גרמניה, הוכרה זכאותם של השורדים יוצאי בוקרשט לקבלת קצבאות פיצוי מוועידת התביעות בגין רדיפתם – (קרן סעיף 2) – קצבה של 600 אירו בחודש ותוספות הקבועות בחוק ההטבות לניצולי השואה – ובסך הכל עשויה הקצבה החודשית להגיע עד לסכום של 11,729 שקל, בכפוף למצבם הסוציאלי של השורדים. בשל העובדה שקצבאות אלו משולמות רטרואקטיבית מכוח חוק הגטאות החל מיולי 1997, זכאים השורדים, בנוסף לקצבה החודשית, גם לפיצוי חד פעמי (וכך גם אלמנותיהם ולעיתים גם יורשיהם) בסכום כולל של בין 200-150 אלף שקלים לכל שורד. לכל שאלה ובירור זכאות, ניתן לפנות למוקד של הרשות לזכויות ניצולי שואה במספר 5105*.

השרה מירב כהן, בכניסה לישיבת ממשלה. "פועלים מתוך תחושת שליחות ודחיפות"(צילום: מארק ישראל סלם)
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (יש עתיד) אמרה על ההסכם החדש: "לא נותרו לנו עוד הרבה שנים לשרת את שורדי ושורדות השואה ועל כן אנחנו פועלים מתוך תחושת שליחות ודחיפות לעשות ככל יכולתנו על מנת לשפר את מצבם הכלכלי, להעשיר את השירותים שניתנים להם ולאפשר להם להזדקן בכבוד. בשנה האחרונה סגרנו הסכמים עם מספר מדינות בעולם שהביאו לתוספת של מאות מיליוני שקלים שיועברו לחשבונותיהם של השורדים. בנוסף לכך, הקצנו 300 מיליון שקל בתקציב המדינה להגדלת הקצבאות עבור שורדי השואה העניים ביותר. צעדים אלו הובילו לכך שחלק משורדי ושורדות השואה הגדילו את הכנסתם החודשית באלפי שקלים. נמשיך לפעול בכל הכח למען שורדי השואה והאוכלוסייה המבוגרת בכלל בישראל. אני מודה לקולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, דן האזרחי ממשרד החוץ, שגריר ישראל ברומניה דוד סרנגה ולשגרירות רומניה בישראל על שיתוף הפעולה עבור שורדי השואה שלנו".

מנהל הרשות לזכויות ניצולי השואה, אברמי טורם, אמר: "הרשות, כמי ששמה לנגד עיניה לסייע לניצולים למצות ולהנגיש את הזכויות המגיעות להם, לרבות מחו"ל, שמחה וגאה גם על הסיכום מול רומניה. מדובר בצעד משמעותי להכרה של רומניה במסמכים חתומים של מדינת ישראל ולתשלום ישירות לניצולים, לרבות סכומים שבעבר היה קשה לקבלם. הדבר מתאפשר בזכות עבודה משותפת וחשובה של עובדי הרשות לזכויות ניצולי השואה, בשיתוף מרכז הארגונים של ניצולי השואה ומשרד החוץ. בתום חודשים של משא ומתן כ-15 אלף שורדי שואה יוצאי רומניה יוכלו לקבל קצבאות חודשיות נוספות".

הפוסט רומניה: ניצולי שואה יזכוי לקצבה ממשלתית נוספת הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. ההשפעה של הבאת ציוד רפואי לרומניה בתחילת החורף מטעם ארגון 'רפואה לישראל' של מוסדות שטפנשט, ממשיכה להכות גלים. תחילה היה זה השגריר דוד סרנגה שעלה על הגל והביא משלחת רופאים ישראלית על מנת לסייע לנציגי הרפואה ברומניה. כעת 'מרכז רבני אירופה' הגיעו לסייע בהקמת מרכז רפואי חדש בבוקרסט.

מדובר בהקמת מרכז רפואה וחסד בבוקרסט בירת רומניה, על ידי 'מרכז רבני אירופה', כחלק מהקמת מרכזי חסד נוספים ברחבי אירופה, כהתמודדות נגד נגיף הקורונה.

בשיאו של טקס חנוכת המרכז, השתתף  ד"ר ריאד ערפאת המשמש כראש מערך החירום הלאומי של רומניה וממונה הקורונה מטעם המדינה שהפתיע את הנוכחים כשאמר כי יפעל לשיתוף פעולה עתידי בין משרד הבריאות לבין מרכזי החסד של 'מרכז רבני אירופה'. לפי התכניות, המרכזים יעניקו סיוע לאלפי תושבים ברומניה. המעמד המיוחד נערך בהשתתפות השגריר דוד סרנגה, בראשות הרב נפתלי דייטש שליח חב"ד ברומניה, הרב אריה גולדברג מנכ"ל "מרכז רבני אירופה" והרב יוסי ביינהקר סמנכ"ל "מרכז רבני אירופה". מנכ"ל מרכז רבני אירופה הרב אריה גולדברג: "זו זכות עצומה שאנו זוכים לקדש שם שמים ברבים"

לפי דיווחי 'מרכז רבני אירופה', באותה ביממה חנכו ב"מרכז רבני אירופה" מרכז חסד נוסף בזאגרב שבקרואטיה, המרכז יעניק כאמור עזרה לתושבים רבים בנושא השאלת ציוד רפואי נרחב וציוד לתינוקות. הטקס נערך בהשתתפותם של מר אילן מור – שגריר ישראל בקרואטיה, איבנה דז'רק דוברברצי'ץ' המשמשת כאחראית על הרווחה הציבורית ומוגבלי הנגישות, הרב פנחס זקלס המשמש כשליח הראשי למדינה, ובראשותם של מנכ"ל "מרכז רבני אירופה" הרב אריה גולדברג והסמנכ"ל הרב יוסי ביינהקר.

מנכ"ל "מרכז רבני אירופה" הרב אריה גולדברג סיכם בהתרגשות את שני הטקסים ואמר כי "בכל פעם אני נרגש מחדש. פתיחת מרכזי החסד הללו הם דבר עצום במדינות אירופה, המרכזים מעניקים סיוע מקצועי לרבבות יהודים באשר הם. זו זכות עצומה וקידוש השם גדול שאנו זוכים כך לסייע ולעזור. התרגשתי עד למאוד לשמוע את הבטחתו של ממונה הקורונה ברומניה על הקמת שיתוף פעולה נרחב למען היהודים ובטוחני שהדבר יורגש היטב בשטח".

הרב מנחם מרגולין המשמש כיו"ר המרכז ציין כי עד כה הוקמו כבר עשרים ושישה מרכז חסד ברחבי אירופה, לדבריו, כבר במהלך השנה הקרובה יתווספו עוד עשרים וארבעה מרכזי חסד נוספים זאת לרווחתם ולתועלתם של כלל הקהילות היהודיות ברחבי היבשת אשר ייהנו מהפעילות המבורכת.

הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א, יו"ר 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה', אשר נמצא כעת בביקור ברומניה, בירך על המהלך האחרון של 'מרכז רבני אירופה' ואמר כי "הצעד הזה מוכיח את חשיבות הקשר היהודי עם רומניה בו אנחנו משקיעים את מיטב כוחינו מסביב לשנה, לשם שמירת המטרות, חיזוק הקהילות היהודיות, בתי הכנסת ובתי העלמין בכל רחביה. הצעד שלנו להביא ציוד רפואי במהלך תקופת הקורונה, הפך להיות אבן דרך לכל הבאים אחרינו במשימה להביא לשיתוף פעולה ולחיזוק הקשר".

הפוסט ממונה הקורונה ברומניה הפתיע: נקדם שיתוף פעולה נרחב בכל המדינה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..