רומניה. התרגשות בקרב הקהילות היהודיות ברומניה בפרט ובאיחוד האירופי בכלל, בעקבות ההחלטה התקדימית המסתמנת מכיוון רומניה, לעגן בחוק את השחיטה היהודית הכשרה ובכך ליצור חסם בפני החוקים האוסרים שחיטה כשרה כפי שהתקבלו במספר מדינות באיחוד האירופי, במחוזות הגדולים בבלגיה – ולוניה ופלנדריה, ביוון ובמדינות רבות נוספות באירופה ומחוצה לה.

איתמר אייכנר דיווח על כך וציין כי בעוד במדינות רבות באירופה נאסרת השחיטה הכשרה, ובית הדין לצדק של האיחוד האירופי מעניק חותמות כשרות להחלטות אלו – יו"ר בית הנבחרים הרומני, מרסל סיאולצ'ו, הכריז אמש (יום ב') כי הפרלמנט הרומני יעגן בחקיקה את נושא השחיטה הכשרה במדינה, ובכך תהיה רומניה המדינה הראשונה לעשות זאת.

סיאולצ'ו השמיע את ההכרזה באירוע של ועידת רבני אירופה שנערך בבוקרשט, בנוכחות ראש ממשלת רומניה, ניקולאיה איאונל צ'וקה, ויו"ר הסנאט, אלינה גורגיו.

סיאולצ'ו אמר כי נציגי הקואליציה בפרלמנט מקדמים בימים אלה חקיקה שתעגן את נושא השחיטה הכשרה במדינה. זוהי החלטה תקדימית מכיוון שכיום נושא השחיטה הכשרה אינו מוסדר בחוק בשום מדינה ברחבי אירופה, מה שמעמיד את חופש הדת של הקהילות היהודיות ביבשת בסכנה.

את הדוגמה הבולטת ביותר לכך אפשר לראות במחוזות הגדולים בבלגיה, ולוניה ופלנדריה, שם חל איסור לבצע שחיטה כשרה. ניסיונות ארגוני צער בעלי חיים להוציא את השחיטה הכשרה מחוץ לחוק בבלגיה לא עצרו במחוזות אלה בלבד, ואף הובאו לחקיקה בפרלמנט בחודש יוני האחרון.

בעקבות מאמציה של ועידת רבני אירופה ושל חבר הוועידה, הרב ראשי של בלגיה, הרב אברהם גיגי, ירדה ההצעה מסדר היום ברוב זעום של 42 חברי פרלמנט שהצביעו נגדה (מול 38 שהצביעו בעדה). ניסיונות דומים לאיסור על השחיטה הכשרה נעשו גם בפינלנד, פולין ומדינות נוספות. החלטת הפרלמנט הרומני תבטיח חופש דת מלא לקהילה היהודית במדינה.

נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, אמר כי "החלטת הפרלמנט הרומני לעגן בחוק את נושא השחיטה הכשרה מבורכת, ומהווה מסר ברור לכל מי שמנסה לפגוע בזכויות היהודים באירופה.

"ממשלת רומניה הפגינה סולידריות כלפי הקהילה היהודית, והיא המדינה שקלטה הכי הרבה פליטים יהודים מאוקראינה במהלך הפלישה הרוסית למדינה, כשהדוגמה הבולטת ביותר היא אימוץ הקהילה היהודית מאודסה של הרב בקשט, ששוכנת כעת בעיר נפטון. אני מקווה שמנהיגים נוספים ברחבי אירופה ילכו בעקבות יוזמת הפרלמנט הרומני, המבטיחה את המשך עתידה של הקהילה היהודית ביבשת אירופה".

הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א, רב דקהל שטפנשט ויו"ר מוסדות שטפנשט ברומניה אומר, כי "הבשורה המשמחת מגיעה ימים ספורים לפני צאת המסע ההיסטורי הגדול לרומניה לרגל הילולת הצדיק הראשון משטפנשט הרמ"מ זי"ע ויש בזה סימן משמיים. מאות המשתתפים במסע וקהל שטפנשט בארץ ובעולם, מודים לשלטונות ברומניה על שיתוף הפעולה והעמידה בגאווה לשמירת חופש הדת במדינה".

הפוסט רומניה: עיגון השחיטה הכשרה בהחלטה תקדימית הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות עם הגיע הבשורה על פטירתו בשיבה טובה ובשם טוב, ביום ג' אב, של אחד ומיוחד בזקני המשפיעים בדורנו הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל, שכיהן רבות בשנים כרב בקהילה החרדית באוסטרליה וכרב ביהמ"ד בעלזא-מכנובקא בלונדון.

בפטירתו נעקרה מעולמנו חוליה שחיברה בין דורנו לדור הישן, מגדולי מעתיקי השמועה, בר סמכא ויחיד מומחה בסיפורי הוד מגדולי הדורות הקודמים דור אחר דור, גברא רבה ותלמיד חכם מופלג הבקי בכל חדרי התורה. איש מורם מעם, חסיד אמיתי, משיירי אנשי כנסת הגדולה, שריד לדור דעה, אשר יצק מים ושימש גדולים וצדיקים, ולמרות זאת הטה אזנו כאפרכסת לשמוע ולקבל מכל אדם.

היה מקושר בלב ונפש לכ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצוק"ל, כשלאחר שנות המלחמה למד בישיבה הק' בגרוסורדיין, ומאז ועד יומו האחרון לא מש מאוהלו בכל עת. ואף הוציא לאור את הספה"ק 'ליקוטי אמרי חיים'. היה קשור בלו"נ לכ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יהודל'ה מדזיקוב זצוק"ל וכל ימיו היה משוחח בערגה אודותיו. היה מקושר לכל צדיקי הדור ההולכים בדרך תורת הבעש"ט הקדוש.

לידתו ברומניה

הגרא"ד זצ"ל נולד ביום כ"ה כסלו תרפ"ט הגה"ח רבי אליעזר דוד זצ"ל נולד ב'סיביו' שברומניה עיר מחוז חשובה בטרנסילווניה [בהונגרית נקראה 'סעבען', בגרמנית ובאידיש נקראה 'הערמנשטאט'] לאביו הרה"ח מוה"ר רבי יוסף יהושע פרידמן ז"ל [מצאצאי הרה"ק רבי אייזיק מקאליב זי"ע], שהיה מרביץ תורה ודורש בדברי תורה בבית הכנסת הגדול שבבני-ברק.

בילדותו למד בת"ת המקומי בעיירה, ואח"כ כשהגיעו ימי הזעם עבר שם את תלאות השואה וזכה להינצל בחסדי שמים ולהיוותר לפליטה גדולה.

הצלתו מהקומוניזם

אז באותם ימים כשהחשיכה גברה והעולם עצר לכת הגיע לגרוסוורדיין ותוך ימים אחדים התדבק בלב ונפש לכ"ק מרן 'האמרי חיים' זי"ע ונקשר בקשר עליון דאורייתא עד אחרית ימיו. בימים ההם למד הגרא"ד זצ"ל בישיבה באראד. כאשר בדרך הטבע לא היו יכולים לצאת ממסך הברזל, אמנם בשנת תש"ח דיברו על תוכנית הברחה למדינת בלגיה, וזכור אותו האיש לטוב הגאון החסיד רבי מנחם מנדל רבינוביץ זצ"ל רבה של הארלוי ברומניה שהיו לו קשרי ידידות עם גדולי ומנהיגי רומניה והקומוניסטים, וכן היו לו ידידים ומכירים בבלגיה, ובמסירות ועמל רב שיחד את הבכירים להעביר את הישיבה באראד ובבוקרסט לבלגיה בתור 'סטודנטים' ואכן לא עבר זמן רב והמשיכו לבלגיה, ובסייעתא דשמיא מיוחדת עבר הכל בשלום ובשלוה ועמדו על אדמת אנטוורפן בחודש אדר תש"ח.

מרן ה'אמרי חיים זצוק"ל הגיע לאחר כחצי שנה בחודש אלול גם לאנטוורפן, וזכה להיות מהמסתופפים בצלו וליהנות לאורו כאשר היה באמנה איתו בגרוסוורדיין שברומניה.

לימים למד בקאפעלען אצל הגאון המפורסם רבי יצחק דוב קופלמן זצ"ל, אח"כ עבר ללמוד זמן קצר במומרנסי שבפאריז בישיבתו של הגאון רבי חיים מייזליש זצ"ל בעמח"ס 'בנין חיים'.

אח"כ למד בעיר באהי שבצרפת ב'ישיבת המיוחדות' בראשות הגאון רבי אברהם אליהו מייזעס זצ"ל אב"ד מינסק בעמח"ס 'בן אברהם', וכאשר הגיע הגאון הגדול רבי אהרן קוטלר זצ"ל לצרפת הטריח עצמו וסר למקום הישיבה למסור שיעור.

בארץ ישראל

בשנת תש"י עלה לארץ ישראל, ומיד חסה בצל קדשו של ה'אמרי חיים' זצוק"ל והיה לאחד מגדולי תלמידיו ונאמניו והיה לו חביבות מיוחדת אצלו.

בשנת תשי"ג בנה את ביתו עם הרבנית החשובה ע"ה בת הגה"צ רבי אשר סופר זצ"ל מגדולי צדיקי טבריה. ושימש כמג"ש ומרביץ תורה בישיבת ויז'ניץ בבני ברק, כן כיהן ברבנות באוסטרליה ובלונדון ובארה"ק עד יומו האחרון הרביץ תורה וחסידות בצלילות מופלגה.

הגרא"ד זצ"ל היה גאון מופלג בנגלה ובחסידות, במשך שנים רבות הרביץ תורה ומסר שיעורים בגמרא ובהלכה בעיון, והכל עם קב חומטין ביראת ה' טהורה. תמיד היה לו מה לחדש, ויעידו כל תלמידיו אשר ישבו מאות ואלפי שעות ושתו בצמא את דבריו, שתמיד היו לו חידושים בשיעורים, כמעיין המתגבר שמימיו נובעים ואינו פוסק מעולם.

חסידישער איד

היה שלימות של "חסידישער איד", תפילתו היתה עם חמימות הלב, תורתו היתה עם כל היגיעה, כשכל ראשו ורובו מרוכזים בתורה, גמילות חסדים שעשה היו בכל כוחו, וקיבל כל אחד בסבר פנים יפות ובשמחה. כשהיו מזכירים לפניו חולה רח"ל היה מתפלל עליו מכל הלב, לא אחת אמר על פלוני ואלמוני, שאינו שוכח מהם מדי יום ביומו בתפילתו.

שיעוריו בתורת הנגלה היו בבהירות עצומה, עד שכל ילד היה יכול להבין דברים עמוקים. וביותר השיעורים בתורת החסידות שאמר בהתרגשות מתוך ספריהם הק' של גדולי החסידות, ועם חן שיוצק על שפתותיו היה מתבל סיפורי צדיקים, אמרות חסידים, כשהוא "חי" את ה'ווארט' שאמר, ולפעמים אף מתוך בכי תמרורים, כשהוא מתעורר בעצמו ומעורר את שומעי לקחו לאהבה את ה'. וכן את ה'באטע' בליל שב"ק וסעודות שלישית שהיה מרומם את הציבור מטפח ויותר מעל הקרקע.

מפי ספרים וסופרים

שיחותיו ודרשותיו נאספו בסדרת הספרים 'מפי ספרים וסופרים' שהוציאו לאור בני הרה"ח רבי יוסף מרגליות מלונדון. ספריו שהופיעו באור עולם וכל אוהבי ד' לקחו אל ביתם עידית שבעידית זו, להחיות בהם עם רב.

כפי שהיה גאון בתורה ובתפילה ובגמ"ח היה "גאון במידות טובות", שפלותו והכנעתו היו באופן מופלא ביותר, שייף ועייל שייף ונפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, היה מעביר על מידותיו ולא היה לו קפידה על אף אחד, מעולם לא ראו אותו כועס, ואף במקום שהיה מותר לו מצד הדין שיהיה לו תרעומת על אחרים היה מעלים עיניו כאילו לא היו דברים מעולם.

דבריו לא היו מן השפה ולחוץ, אלא קיים זה מה שאמר זה. היה זה שבאחת מבתי כנסיות בבני-ברק עשו "עצרת התעוררות", ופרסמו שהוא עתיד לדרוש שם, לכן ניגש אליו אחד מחשובי העיר וביקש ממנו שיעורר את הקהל בענין מסוים שלדעתו היה צריך חיזוק, נענה הגרא"ד זצ"ל והתנצל בפניו, ואחרי בקשת סליחה בהכנעה אמר לו בענווה ובשפלות, שהוא אינו יכול להגיד לאחרים כי אם מה שהוא מרגיש שיש בידו לומר להם, כאומר שרק מה שקיים בעצמו אומר לאחרים. היה אוהבן של ישראל ודורש טובתם באמת. אהב באמת כל איש מישראל, יהיה אשר יהיה, קיבל כל אחד בסבר פנים יפות, באהבה ובחביבות.

דברי זכרונותיו וסיפורים מהצדיק משטפנשט, יבואו במאמר נפרד.

זכר צדיק לברכה, ת.נ.צ.ב.ה.

הפוסט אבד כלי חמדה: המשפיע הישיש הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..