הגה"ח רבי משולם פייבוש ווארמהן זצ"ל

רב בפאלטישאן ויאסי

הגה"ח רבי משולם פייבוש ווארמהן זצ"ל נולד בשנת תרי"ד לאביו – רבה של פאלטישאן הרה"ח רבי יעקב יצחק מזבאריז, בן רבי יוסף יהושע מבאטשאטש-  בנו של רבי יצחק מקאנסטאנטין וחתן דודו הגה"ק רבי אברהם דוד מבאטשאטש זי"ע בעל "דעת קדושים". אמו מרת שרה ע"ה היתה בתו של הרה"ק רבי יוסף יוסקא מלאשקאוויץ – חתנו של הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן ובנו של רבי שמשון מאוזיראן, שהיה בנו של רבי משולם פייבוש מזבאריז בעל "יושר דברי אמת" וחתן רבי יוסף יוסקא בן רבי אריה לייב מוואלטשיסק. יחוסה של משפחת אמו מגיע לגדולי עולם כמו:  רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי א"ל מוולוטשיק, רבי משה חיים מקראסני, רבי נחום מטשרנוביל, רבי פנחס מקוריץ, רבי ליבר הגדול מברדיטשוב, רבי שמשון מאוסטרופולי, ועוד.

הגה"ח רבי משולם פייבוש זצ"ל נקרא על שם זקינו מצד אמו, הרה"ק רבי משולם פייביש מזבאריז זצוק"ל בעל הספר הק' "יושר דברי אמת".

על תפקידו של אביו בפאלטישאן

בהגיעו לפרקו נלקח כחתן בביתו של הרה"ח רבי לוי יצחק מניגרשט, חתנו של רבי פנחס דרברמדיקר מניגרשט [חתן רבי ישעיה יהודא לייב, חתן רבי אריה לייב מוואלטשיסק] ובנו של הרה"ח רבי דוד שמואל.

בשנת תרמ"ה, עם הסתלקותו של אביו הגדול הרה"ח רבי יעקב יצחק זצ"ל, עלה רבי משולם פייביש על כסאו וכיהן ברבנות העיר פאלטישאן. לאחר מספר שנים התמנה כרבה של יאסי.

רבה של יאסי

בשנות רבנותו ביאסי, הקים בה רבי משולם פייבוש מרכז חסידי גדול. גולת הכותרת של מפעליו היתה הקמת ישיבת "יד אהרן" ביאסי, ישיבה אשר בנשיאותה עמד רבינו האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי"ע, ואיתו אחיינו הרה"ק רבי מנחם נחום מאיצקאן.

על קריאה מיוחדת למען הישיבה, שהתפרסמה ב"אידישע וויסנשאפט", חתומים חברי הנשיאות העליונה של הישיבה: הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט זי"ע, הרה"צ רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן, רבינו רבי משולם פייביש וואהרמאן מיאסי, ועוד מנשיאי הישיבה: בנו הרה"ח רבי יעקב יצחק ווארמהן, ועוד.

למען ישיבת שטפנשט

במכתב זה, שנכתב בשפת האידיש, קוראים הרבנים לאחינו בני ישראל לבוא לעזרת הישיבה, והם מפרטים את חשיבותה הרבה:

אחד הדברים החשובים שהתרחשו בשנים האחרונות בחיי היהדות בארצנו, הוא הקמתה של הישיבה ביאסי, שהוקמה למען יוכלו צעירי הצאן לקנות דעת ויראת אלוקים. בישיבה זו לומדים למעלה ממאה בחורים ממשפחות עניות בתנאי פנימיה מלאים ומעולים, ולא רק שזו היא הישיבה היחידה ברומניה העתיקה אלא שהיא הישיבה הטובה ביותר בכל הארץ. בישיבה זו יש את התוכנית הלימודית הטובה ביותר לקניית תורה וחכמה, ובעיקר משקיעים בה בחינוך הנערים לתורה ויראת-שמים ומידות טובות, כדי שיקום ויפרח ממנה דור דעה.

בהמשך הקריאה הם מפרטים את המצב הכלכלי הקשה בו נתונה הישיבה, כשעליהם לעבוד קשה למען החזקתה, ההוצאות בהחזקת הנערים על כל הצטרכויותיהם מרובות מאד, ובפרט בזמנים הקשים בהם אנו מצויים.

אך על אף שההוצאות גדולות בהרבה מההכנסות, אין הדבר עוצר אותנו, אסור לנו לעמוד ולעצור את האידיאל כי מטרת קיום הישיבה היא קדושה וגבוהה וחזקה יותר מכל האינטרסים. חייבים ללחום בכל הכוחות בכדי שהישיבה תמשיך לתפקד, ולשם כך צריכים אנו את עזרת ידידינו. משום כך, אנו פונים בזה לאחינו היקרים בעלי רגשות עמוקים לתורה, שאבות אבותינו מסרו את נפשם עליה מרוב יקרתה, ומבקשים שכל אחד ואחד ירתום את עצמו ויתחייב לשלם כל חודש או שנה בכדי לתמוך בישיבה היחידה ברומניה הישנה. ובזכות התורה הקדושה תוושעו בכל הברכות ושנים טובות, בני חיי ומזוני רוויחי והצלחה גדולה!

נמלט ברגע האחרון מידי הנאצים

בשנות השואה ניצל רבי משולם פייביש בנס מידיהם של הנאצים, לאחר שבפוגרום שנערך ביאסי  נמרטו זקנו ופאותיו. רבינו הסתלק לבית עולמו בשנת תש"ז, ואת מקומו אחריו מילא בנו הרה"ח יעקב יצחק. לאחר הסתלקותו רצתה זוגתו לעלות לארץ הקודש, אולם נפטרה בדרכה בבוקרסט בשנת תש"י. בנו רבי יעקב יצחק עלה לארץ הקודש והיה רב בתל-אביב. חלק מצאצאיו נרצחו בשואה וחלק אחר זכה להינצל לחיים.

הפוסט פאלטישאן, רומניה: הרב שנמלט ברגע האחרון מידי הנאצים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל, רב ושו"ב בבוקרסט

נלב"ע כ"ג אלול תשס"א ומנו"כ בהר-המנוחות ירושלים

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל נולד בג' חשוון ה'תרפ"א, יומא דהילולא השבעים של קדוש ישראל, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, לאביו הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, נינו של הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, נכדו של הרה"ק בעל התניא. וזוגתו של רבי אהרן שהייתה נכדת הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, אביו של רבי זאנוויל, גדל והתחנך בבית מלא וגדוש בתורה ויראת-שמים, בדרך הסלולה מרבותינו הקדושים מרן הבעש"ט זי"ע – אליו התייחסה משפחתו, ותלמידיו הקדושים, ולאמו (של רבי זאנוויל אשת רבי אהרן) מרת רויזא לאה ע"ה, בת רבי ישראל שלמה גערצמן מהעיר יעדיניץ בבסרביה (מולדובה). הם הקימו את ביתם בעיר רישקאן הסמוכה ליעדיניץ, ולצורך פרנסת ביתו עסק במכירת ספרים ותשמישי-קדושה.

הרה"ח רבי אהרן היה עובד השם באמת ובתמים, והיה דבוק בצדיקי הדור, והרבה לנסוע ולהתחמם לאורם של צדיקי בית רוז'ין ושטפנשט, אשר אורם וקדושתם השפיעו על הקהילות הקדושות ברומניה והגלילות. במיוחד היה הרה"ח רבי אהרן מתאבק בעפר רגליו של הרה"ק האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט, אשר אלפי ישראל נהרו אליו להתחמם לאורו הגדול ולקבל את ברכותיו, ושם קנה ודלה ממעין הטהור מלוא חופניים תורה ויראת-שמים.

ברכת האדמו"ר משטפנשט זי"ע לנשיאות חן

כבר מילדותו של רבי זאנוויל צירף אותו אביו רבי אהרן לנסיעותיו לצדיקי הדור, כדי שיראה מקרוב את עבודתם בקודש ויושפע מהוד קדושתם תורה ויראת-שמים, חסידות ומידות טובות. פעמים רבות זכה ר' זאנוויל כילד לנסוע עם אביו אל הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט.

פעם אחת שאל אותו הצדיק משטפנשט: "זאנוויל'ע! איזה ברכה אתה רוצה לקבל ממני?".

משלא ענה הילד מרוב יראה, בירכו הצדיק: "הקב"ה יעזור שתזכה תמיד לנשיאות חן בעיני כל רואיך".

אביו הרה"ח רבי אהרן זצ"ל, התרגש ביותר מהברכה המפורשת שהעניק הרבי לבנו, ובדרכם חזרה לעיר רישקאן אמר האב לבנו: "דע לך, בני, שברכה זו חשובה עד למאד, ובטוח אני כי ברכה זו תלווך כל ימי חייך לאורך ימים ושנים". ואכן, הרה"ח רבי זאנוויל היה מתבטא תמיד ואומר שהוא חש את קיומה של ברכה זו והרגיש שהיא הועילה לו בחייו.

הווי גולה למקום תורה

בשנת ה'תרצ"ד, עם כניסתו לעול המצוות, שלח אותו אביו ללמוד תורה בעיר ואם בישראל יאס שברומניה, בישיבת "בית אהרן" שעמדה תחת נשיאותו של ראש-הישיבה הגאון רבי יעקב יצחק וואהרמן ז"ל, נו"נ לבעל ה"דעת קדושים" מבוטשאטש זצ"ל.

משם גלה הבחור זאנוויל למקום תורה בעיר וויז'ניץ, ללמוד בישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", וזכה שם לקרבה מיוחדת מנשיא הישיבה הרה"ק בעל "אהבת ישראל" זי"ע ובנו ראש-הישיבה הגאון רבי אליעזר הגר בעל "דמשק אליעזר" זצוק"ל, והוא נמנה בין התלמידים המובהקים שלו.

בשנת תרצ"ט, במהלך לימוד עבודת הקודש, עבר מישיבת ויז'ניץ אל העיר שטפנשט, שם המשיך ללמוד הלכות שחיטה וטריפות בצוותא חדא עם חבורת בחורים בישיבת "בית אברהם". היתה זו ישיבה שנתייסדה בביתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו זצוק"ל לאחר הסתלקותו ונקראה על שמו הטהור, כשביתו שהפך לאכסניה של תורה מהווה מקום קדוש לעילוי נשמתו הטהורה.

הוא קיבל סמיכה למלאכת הקודש של השחיטה מהרב הגאון רבי משה צבי פרוכטר זצ"ל – אב"ד ראדוקנען, מהגאון רבי חיים באראד זצ"ל – ראש השוחטים דאגודה ביאס, ומהרה"צ רבי חיים הלוי רבינוביץ זצ"ל – ראב"ד דיאס וסגן יו"ר רבני רומניה.

בהימוט מוסדות עולם

בשנת ה'תש"א בא בברית האירוסין עם בתו של רבי שלמה ליב ז"ל, שהיה גבאי ועסקן נאמן בעיר יאס. לאחר אירוסיו, נסע לעיר וואסלוי ברומניה ושהה שם במשך מספר חודשים בצילו של הגאון רבי אריה דוב [לייבוש בער] הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, שהראה כלפיו קרבה וידידות מיוחדות. בחודש תמוז ה'תש"א, גויס הבחור החתן זאנוויל רבינוביץ ביחד עם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל ובני קהילתו מוואסלוי, למחנות ההשמדה בעיר טרגו ז'יו שברומניה. משם הועבר למחנה עבודה בקאראקל שברומניה, ומשם לוואפניארקה בטרנסניסטריה-אוקראינה.

בבוקרסט

רק לאחר מספר שנים, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הקים רבי זאנוויל את ביתו עם מרת מרים ע"ה, בת רבי שלמה ליב. החתונה נערכה בעיר יאס, ולאחר מכן עבר לגור בבוקרשט הבירה. גם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, עבר אחרי המלחמה לבוקרסט, והם המשיכו את קשרי הידידות ביניהם. בוקרשט היתה מקום קיבוץ לניצולי שואה רבים, שרידי חרב, ביניהם רבנים ואדמורי"ם רבים.

הרה"ח רבי זאנוויל שימש בבוקרשט כרב ובעל-תפילה מופלא במשך עשרים שנה בבית-הכנסת "אחדות קודש" ברחוב מאמולר ובבית-הכנסת של רבינו המלבי"ם ברחוב בראבילור. כמו כן שימש כשוחט ובודק דמתא.

בארץ הקודש

בשנת תשכ"ה עלו הרה"ח רבי זאנוויל ומשפחתו לארץ הקודש.

הוא התיישב בעיר יבנה העתיקה, שם שימש בקודש במשך שנים רבות כשוחט מומחה. כמו כן שימש במשך שנים רבות כבעל-תפילה בעיר רחובות הסמוכה ליבנה.

במשך ימי חייו היה הרה"ח רבי זאנוויל בידידות קרובה עם עשרות אדמורי"ם ורבנים אנשי שם, הן בחו"ל והן בארץ ישראל, כשהוא סופג אל קרבו מהנהגותיהם בקודש, שואב ומקבל מהם מלוא חופניים תורה ועבודה, חסידות ויראת-שמים. בין היתר, היה רבי זאנוויל בידידות קרובה במשך שנים רבות עם האדמו"ר רבי יצחק [השני] פרידמן מבוהוש זצוק"ל, ידידות שהחלה בבוקרשט ונמשכה לאחר עלייתם לארץ הקודש.

בשנת ה'תשמ"ח עבר להתגורר בירושלים עיה"ק בשכונת רמות, עד הסתלקותו בשיבה טובה בכ"ג אלול שנת ה'תשס"א, ומנו"כ בחלקת הר תמיר בהר-המנוחות ירושלים עיה"ק.

הפוסט לקראת ההילולא ה-20: השוחט של בוקרסט שלא נכנע לקומוניסטים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..