הארלוי – שטפנשט. https://shtefenesht.org אתר הישועות הגדול בעולם Thu, 17 Nov 2022 20:53:11 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=5.5.13 https://shtefenesht.org/wp-content/uploads/2019/03/cropped-לוגו-PNG-32x32.pngהארלוי – שטפנשט.https://shtefenesht.org 32 32 בסימן התגליות במולדובה: הושלמה בניית תכנית הביקור במולדובה במסגרת מסע הילולת האדמו"ר הראשון משטפנשטhttps://shtefenesht.org/8108/ https://shtefenesht.org/8108/#respond Tue, 15 Nov 2022 19:01:43 +0000 https://shtefenesht.org/?p=8108רומניה-מולדובה. היערכות ב'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' לקראת מסע ההילולא – יאס תשפ"ג, בסימן התגליות החדשות במולדובא. חלקו השני של המסע – אחרי הביקור ביאס ותפילת רבים ביום ההילולא קדישא בציונו הק' של האדמו"ר הראשון משטפנשט זי"ע – יתרכז במדינת מולדובה, לפי התכנונים של מינהלת ההילולא, אשר נכנסת כעת לישורת האחרונה. בנקודה זו, יש לציין כי מולדובה […]

הפוסט בסימן התגליות במולדובה: הושלמה בניית תכנית הביקור במולדובה במסגרת מסע הילולת האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

]]>

רומניה-מולדובה. היערכות ב'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' לקראת מסע ההילולא – יאס תשפ"ג, בסימן התגליות החדשות במולדובא.

חלקו השני של המסע – אחרי הביקור ביאס ותפילת רבים ביום ההילולא קדישא בציונו הק' של האדמו"ר הראשון משטפנשט זי"ע – יתרכז במדינת מולדובה, לפי התכנונים של מינהלת ההילולא, אשר נכנסת כעת לישורת האחרונה.

בנקודה זו, יש לציין כי מולדובה כיום היא מדינה הממוקמת בין רומניה לאוקראינה ונחשבת כמדינה עצמאית מאז נפילת מסך הברזל הקומוניסטי, אבל היא לא היתה כך תמיד.

עד למלחמת העולם השניה, רוב שטחה של מדינה זו, שנקרא חבל 'באסראביה', היה חבל ארץ מרכזי ובשר מבשרה של רומניה המדינה הגדולה, אשר גם השפה הרומנית נהוג בה עד היום כשפה הרשמית.

כיום, לצידה של מדינת מולדובה, ישנו חבל ארץ נוסף, המכיל כחצי מליון בדלנים שפרשו ממנה וקוראים לעצמם מדינת 'טרנסניסטריה', על שם נהר הדניעסטר אשר נמצא לצידה המזרחי. השם שלעצמו מזכיר ליודעי ההיסטוריה רעד וחלחלה כמקום ארץ גזירה בימי השואה האיומה.

אמנם כיום 'טרנסניסטריה' אינה מדינה מוכרת באו"ם, אולם החסות הרוסית נותנת לה עצמאות מסוימת מול הממשלה המרכזית במולדובה, שנמנעת מלספח את חבל הארץ הזה בחזרה למולדובה.

קישינב, היא בירת מדינת מולדובה, היא באסראביה הרומנית ההיסטורית כאמור, אשר כתוצאה מהרקע ההיסטורי הרומני, ספונים טמונים בין רגבי אדמתה כמה גדולי עולם מחכמי רומניה, ובהם מתלמידי הבעש"ט הקדוש אשר שמע שמעם נודע ונפוץ בקרב כל העמים ברומניה ומחוצה לה, אולם מקום קברם לא היה ידוע עד לאחרונה.

אם הפלישה הרוסית לאוקראינה סתמה את הגולל על ביקור קברי תלמידי הבעל שם טוב לעת עתה, זכינו לחשיפת קברי תלמידי הבעש"ט כעת במולדובה. הדבר קורה כאשר תותחי המלחמה רועמים בעוצמה באוקראינה, זאת בשעה שרומניה וגלילותיה נהנות משקט יחסי, ואף זוכה לעדנה מסויימת לקברי הצדיקים שבה.

רבים הם שהיו פוקדים קברי צדיקים במזרח אירופה ועתה באין יכולת לפקוד את קברי הצדיקם באוקראינה, באים הם לשפוך שיח וצקון לחש על אדמת רומניה ובנותיה – מולדובה.

מסיבה זו, אנו רואים את פעילותה המוגברת של 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' ברחבי מולדובה השכנה, אשר חוסה תחת צילה של רומניה ההיסטורית ומכילה בין רגבי אדמתה קדושים וטהורים אלו, אשר אנשי ה'אגודה' תרים אחרי קבריהם וחשיפת ציוניהם.

חסד גדול עשה עמנו ה' יתברך, במציאת קברי גאוני עולם בחבל ארץ זו של מולדובה, ובכך ניתנת ההזדמנות למעונינים להמשיך ולפקוד ולהתפלל בזכותם של ישני עפר אלו שזכותם תגן בעדינו.

במסגרת המסע ההיסטורי בהילולות הרה"ק משטפנשט בעיר יאס רומניה, נזכה גם לבקר בחבל ארץ זו ולפקוד את גאוני עולם אלו, חלקם בפעם הראשונה מאז  שנות דור.

בשורות הבאות נעשה היכרות עם נקודות הציון ההיסטורית שבהם נבקר בחבל ארץ זו של מולדובה – רומניה ההיסטורית:

 

בעיר הבירה קישינוב

הישיבה ההיסטורית בקישינוב

בקישינוב הבירה אנו עתידים לבקר את ישיבת המהרי"ל צירלזון שעוברת כעת ממש שיפוצים ועבודות שיקום מרשימים.

הישיבה היתה אחת מהבודדות שפעלה באותם ימים ובין כתליה למדו והתחנכו גאוני עולם, כאשר בראשה עמד הגאון הרב צירלסון זצ"ל גאונה של רומניה ורבה של קישינוב.

באופן מפתיע, בבית העלמין בקישינוב נמצאו לאחרונה קברו של המהרי"ל צירלזון, קבר הרה"ק החומת אריאל מלאנצהוט, לצד קברו של הרה"ק קירלזון זצ"ל ועוד.

 

תלמיד המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין

הגאון הק' רבי אריה יהודה לייב מלנצהוט-קישינוב זי"ע
נסתלק ר"ח חשון תקפ"ד ומנו"כ בביה"ח החדש בקישינוב מולדובה
מגיל צעיר ביותר, כבן 6, הדהים את סובביו בלימודו בתורה ואמרו עליו כי יש לו 'ראש ברזל' וכי כוכב חדש מאיר בשמי היהדות התורנית בתורה וחסידות כרבי יהונתן אייבשיץ בשעתו.
הסתופף בצל המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין והגה בתורת הקבלה כבר מגיל צעיר. אמרו עליו כי גודל מעלתו הוא כמו אדם הראשון לפני החטא.
שמו נודע לתהילה גם בקרב גויי הסביבה, שנטו לו חסד וביקשו את קירבתו. הרוזן פוטוצקי היה מתייעץ עימו ומשבחו בפני חבריו האצילים ואף היה מעביר דרכו סכומי כסף נכבדים לחלוקה לצדקה ליהודי העיר.
בערוב ימיו התמנה כרבה של קישינוב במקומו של הרה"ק ה"באר מים חיים" שעלה אז לארה"ק.

פוגרום קישינוב

בסמוך לקברו של הגה"ק רבי אריה יהודה לייב מלאנצהוט זי"ע נמצאה אבן עדות ל'פוגרום קישינוב' הידוע, שעליה כתוב:
בית גניזת קרעי ספרי תורה, שנתחללו ע"י פורעי הפרעות בישראל, בימי פולמוס גיטליר ואנטאנעווסקי שנת תש"א.

הרב הכולל של בסרביה-רומניה

הגאון הגדול רבי יהודה לייב צירלזון זצ"ל הי"ד
רבה של קישינוב, ורב-הכולל של בסרביה-רומניה
הגאון הגדול הרב יהודה לייב צירלזון זצ"ל היה כסמל נערץ של יהדות רומניה וכוכב מזהיר בשמי היהדות העולמית בכלל, כמי שייצג בכבוד ובאמונה את בית ישראל מול השלטונות.
דמותו בפרלמנט הרומני, זכורה לטוב במיוחד בקרב חסידות חב"ד בהשתתפותו במאבקיו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב ביחד עם הגאון רבי חיים מבריסק למען היהדות, וכתביו השנונים בדברים שעל הפרק ודברי תורתו בכל מקצועות התורה שהפכו ליבול מרשים במיוחד.
הוא היה מנשיאי "אגודת ישראל" וממיצגיה הראשיים של יהדות רומניה בפרלמנט הרומני בבוקרשט.
באוצר כתביו נמצאה צוואת המרטיטה של  הרה"ק משטפנשט זיע"א שנשתמרה במלואה בה ביקש כי חצר הקודש תמשיך לפעול בהנצחתו, בתורה, בתפילה, ובחסד.

המגיד רמ"מ מבאר בדוביסארא

קבר הרה"ק רבי מנחם מענדל מבאר – תלמיד הבעש"ט
נפטר י"ב סיוון ה-תקכ"ה הרה"ק
רבי מנחם מנדל מבאר, שמו נודע לתהילה בשם "המגיד מבאר" אשר היה מבני היכלא קדישא של הבעל שם טוב, אשר אמר עליו "הוא גדול כמוני והוא רחוק ממני רק כחוט השערה אולם את חוט השערה הזה לא יוכל לעבור לעולם"…
רבי מנחם מנדל מבאר למד יחד עם רבי נחמן מהורדונקא ורבי נחמן מקוסוב וחלקים מתורתו מובאים בקונטרס "באר מנחם".
דמותו המופלאה תפסה מקום של כבוד בין ראשי וחכמי הקלויז בברודי ושאבה אליו המוני עמך בישראל מכל הסביבה.

ריבניץ הבוערת

מחוז פעילותו ופרסומו של האדמו"ר הרה"ק מריבניץ זצ"ל
העיירה ריבניץ שבמולדובה, התפרסמה בזכות הצדיק הפלאי רבי חיים זאנוויל אברמוביץ זי"ע תלמידו של הצדיק משטפנשט אשר נודע כמי שמסר נפשו למען שמירת הגחלת היהודית ברימניץ וברומניה ורוסיה של הימים ההם, עד כדי סיכון חייו כפשוטו.
אחרי שמו כרוכים סיפורי פלאות בלתי רגילים ועבודת הבורא על כך הקיז את כוחו בכל לב ונפש בצורה נדירה.

בעל הישועות מקרילוביץ

הרה"ק רבי יחיאל העשיל מקרילוויץ זיע״א
היה נכד הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטה ועלה לכהן כרב קרילוביץ בגיל 19 בלבד
מהר מאד התפרסם שמו כצדיק קדוש ופועל ישועות, שסיפורי ניסים רבים נקשרו בשמו
בספר 'ויעתר יצחק' הוא מגדירו: "הוא הארז אשר בלבנון, ראש ישראל, צדיק יסוד עולם המשפיע טובו וחסדו למסתופפים בצילו צל אילנא דחייא, צינור פיזא דאתיהיב לן מן שמיא, נזר תפארת ישראל".

טרנסניסטריה – ערבות ראשקוב

המקובל הרה"ק רבי שבתי מראשקוב זי"ע
מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש
רבי שבתי מרשקוב היה מגדולי המקובלים בדורו של הבעש"ט הק' ותלמידו ולאחר מכן תלמיד המגיד ממעזריטש
שימש כסופר סת"ם כאשר קדושים וצדיקים נהגו הידור בעצמם והקפידו בדווקא להניח תפילין שכתב.
שמו התפרסם בעיקר בשל הסידור שערך וסידר על פי כוונות האר"י: "סידור רבי שבתי מרשקוב". הסידור נדפס במהדורות רבות במשך השנים ואדמו"רים רבים נהגו להשתמש בו בתפילות היום יום ובפרט במועדים.
המסע המרתק והייחודי יתקיים בין התאריכים שלישי עד ראשון י"ב י"ז כסלו תשפ"ג, ויכלול בין השאר כאמור ביקורים ותפילות באתרים המרכזיים של המקומות הקדושים ברומניה אשר כל יהודי רומניה חרדו למוצא פי הצדיקים הללו והם בערים: יאס, שטפנשט, הארלוי, קישינוב, ראשקוב, דוביסאר, ריבניץ.
זה הזמן להקדים ולהירשם, מספר המקומות מוגבל!

הפוסט בסימן התגליות במולדובה: הושלמה בניית תכנית הביקור במולדובה במסגרת מסע הילולת האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

]]>
https://shtefenesht.org/8108/feed/ 0
אבד כלי חמדה: המשפיע הישיש הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"לhttps://shtefenesht.org/3599/ https://shtefenesht.org/3599/#respond Thu, 30 Jul 2020 08:38:56 +0000 https://shtefenesht.org/?p=3599אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות עם הגיע הבשורה על פטירתו בשיבה טובה ובשם טוב, ביום ג' אב, של אחד ומיוחד בזקני המשפיעים בדורנו הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל, שכיהן רבות בשנים כרב בקהילה החרדית באוסטרליה וכרב ביהמ"ד בעלזא-מכנובקא בלונדון. בפטירתו נעקרה מעולמנו חוליה שחיברה בין דורנו לדור הישן, מגדולי מעתיקי השמועה, […]

הפוסט אבד כלי חמדה: המשפיע הישיש הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

]]>

אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות עם הגיע הבשורה על פטירתו בשיבה טובה ובשם טוב, ביום ג' אב, של אחד ומיוחד בזקני המשפיעים בדורנו הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל, שכיהן רבות בשנים כרב בקהילה החרדית באוסטרליה וכרב ביהמ"ד בעלזא-מכנובקא בלונדון.

בפטירתו נעקרה מעולמנו חוליה שחיברה בין דורנו לדור הישן, מגדולי מעתיקי השמועה, בר סמכא ויחיד מומחה בסיפורי הוד מגדולי הדורות הקודמים דור אחר דור, גברא רבה ותלמיד חכם מופלג הבקי בכל חדרי התורה. איש מורם מעם, חסיד אמיתי, משיירי אנשי כנסת הגדולה, שריד לדור דעה, אשר יצק מים ושימש גדולים וצדיקים, ולמרות זאת הטה אזנו כאפרכסת לשמוע ולקבל מכל אדם.

היה מקושר בלב ונפש לכ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצוק"ל, כשלאחר שנות המלחמה למד בישיבה הק' בגרוסורדיין, ומאז ועד יומו האחרון לא מש מאוהלו בכל עת. ואף הוציא לאור את הספה"ק 'ליקוטי אמרי חיים'. היה קשור בלו"נ לכ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יהודל'ה מדזיקוב זצוק"ל וכל ימיו היה משוחח בערגה אודותיו. היה מקושר לכל צדיקי הדור ההולכים בדרך תורת הבעש"ט הקדוש.

לידתו ברומניה

הגרא"ד זצ"ל נולד ביום כ"ה כסלו תרפ"ט הגה"ח רבי אליעזר דוד זצ"ל נולד ב'סיביו' שברומניה עיר מחוז חשובה בטרנסילווניה [בהונגרית נקראה 'סעבען', בגרמנית ובאידיש נקראה 'הערמנשטאט'] לאביו הרה"ח מוה"ר רבי יוסף יהושע פרידמן ז"ל [מצאצאי הרה"ק רבי אייזיק מקאליב זי"ע], שהיה מרביץ תורה ודורש בדברי תורה בבית הכנסת הגדול שבבני-ברק.

בילדותו למד בת"ת המקומי בעיירה, ואח"כ כשהגיעו ימי הזעם עבר שם את תלאות השואה וזכה להינצל בחסדי שמים ולהיוותר לפליטה גדולה.

 

הצלתו מהקומוניזם

אז באותם ימים כשהחשיכה גברה והעולם עצר לכת הגיע לגרוסוורדיין ותוך ימים אחדים התדבק בלב ונפש לכ"ק מרן 'האמרי חיים' זי"ע ונקשר בקשר עליון דאורייתא עד אחרית ימיו. בימים ההם למד הגרא"ד זצ"ל בישיבה באראד. כאשר בדרך הטבע לא היו יכולים לצאת ממסך הברזל, אמנם בשנת תש"ח דיברו על תוכנית הברחה למדינת בלגיה, וזכור אותו האיש לטוב הגאון החסיד רבי מנחם מנדל רבינוביץ זצ"ל רבה של הארלוי ברומניה שהיו לו קשרי ידידות עם גדולי ומנהיגי רומניה והקומוניסטים, וכן היו לו ידידים ומכירים בבלגיה, ובמסירות ועמל רב שיחד את הבכירים להעביר את הישיבה באראד ובבוקרסט לבלגיה בתור 'סטודנטים' ואכן לא עבר זמן רב והמשיכו לבלגיה, ובסייעתא דשמיא מיוחדת עבר הכל בשלום ובשלוה ועמדו על אדמת אנטוורפן בחודש אדר תש"ח.

מרן ה'אמרי חיים זצוק"ל הגיע לאחר כחצי שנה בחודש אלול גם לאנטוורפן, וזכה להיות מהמסתופפים בצלו וליהנות לאורו כאשר היה באמנה איתו בגרוסוורדיין שברומניה.

לימים למד בקאפעלען אצל הגאון המפורסם רבי יצחק דוב קופלמן זצ"ל, אח"כ עבר ללמוד זמן קצר במומרנסי שבפאריז בישיבתו של הגאון רבי חיים מייזליש זצ"ל בעמח"ס 'בנין חיים'.

אח"כ למד בעיר באהי שבצרפת ב'ישיבת המיוחדות' בראשות הגאון רבי אברהם אליהו מייזעס זצ"ל אב"ד מינסק בעמח"ס 'בן אברהם', וכאשר הגיע הגאון הגדול רבי אהרן קוטלר זצ"ל לצרפת הטריח עצמו וסר למקום הישיבה למסור שיעור.

 

בארץ ישראל

בשנת תש"י עלה לארץ ישראל, ומיד חסה בצל קדשו של ה'אמרי חיים' זצוק"ל והיה לאחד מגדולי תלמידיו ונאמניו והיה לו חביבות מיוחדת אצלו.

בשנת תשי"ג בנה את ביתו עם הרבנית החשובה ע"ה בת הגה"צ רבי אשר סופר זצ"ל מגדולי צדיקי טבריה. ושימש כמג"ש ומרביץ תורה בישיבת ויז'ניץ בבני ברק, כן כיהן ברבנות באוסטרליה ובלונדון ובארה"ק עד יומו האחרון הרביץ תורה וחסידות בצלילות מופלגה.

הגרא"ד זצ"ל היה גאון מופלג בנגלה ובחסידות, במשך שנים רבות הרביץ תורה ומסר שיעורים בגמרא ובהלכה בעיון, והכל עם קב חומטין ביראת ה' טהורה. תמיד היה לו מה לחדש, ויעידו כל תלמידיו אשר ישבו מאות ואלפי שעות ושתו בצמא את דבריו, שתמיד היו לו חידושים בשיעורים, כמעיין המתגבר שמימיו נובעים ואינו פוסק מעולם.

 

חסידישער איד

היה שלימות של "חסידישער איד", תפילתו היתה עם חמימות הלב, תורתו היתה עם כל היגיעה, כשכל ראשו ורובו מרוכזים בתורה, גמילות חסדים שעשה היו בכל כוחו, וקיבל כל אחד בסבר פנים יפות ובשמחה. כשהיו מזכירים לפניו חולה רח"ל היה מתפלל עליו מכל הלב, לא אחת אמר על פלוני ואלמוני, שאינו שוכח מהם מדי יום ביומו בתפילתו.

שיעוריו בתורת הנגלה היו בבהירות עצומה, עד שכל ילד היה יכול להבין דברים עמוקים. וביותר השיעורים בתורת החסידות שאמר בהתרגשות מתוך ספריהם הק' של גדולי החסידות, ועם חן שיוצק על שפתותיו היה מתבל סיפורי צדיקים, אמרות חסידים, כשהוא "חי" את ה'ווארט' שאמר, ולפעמים אף מתוך בכי תמרורים, כשהוא מתעורר בעצמו ומעורר את שומעי לקחו לאהבה את ה'. וכן את ה'באטע' בליל שב"ק וסעודות שלישית שהיה מרומם את הציבור מטפח ויותר מעל הקרקע.

 

מפי ספרים וסופרים

שיחותיו ודרשותיו נאספו בסדרת הספרים 'מפי ספרים וסופרים' שהוציאו לאור בני הרה"ח רבי יוסף מרגליות מלונדון. ספריו שהופיעו באור עולם וכל אוהבי ד' לקחו אל ביתם עידית שבעידית זו, להחיות בהם עם רב.

כפי שהיה גאון בתורה ובתפילה ובגמ"ח היה "גאון במידות טובות", שפלותו והכנעתו היו באופן מופלא ביותר, שייף ועייל שייף ונפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, היה מעביר על מידותיו ולא היה לו קפידה על אף אחד, מעולם לא ראו אותו כועס, ואף במקום שהיה מותר לו מצד הדין שיהיה לו תרעומת על אחרים היה מעלים עיניו כאילו לא היו דברים מעולם.

דבריו לא היו מן השפה ולחוץ, אלא קיים זה מה שאמר זה. היה זה שבאחת מבתי כנסיות בבני-ברק עשו "עצרת התעוררות", ופרסמו שהוא עתיד לדרוש שם, לכן ניגש אליו אחד מחשובי העיר וביקש ממנו שיעורר את הקהל בענין מסוים שלדעתו היה צריך חיזוק, נענה הגרא"ד זצ"ל והתנצל בפניו, ואחרי בקשת סליחה בהכנעה אמר לו בענווה ובשפלות, שהוא אינו יכול להגיד לאחרים כי אם מה שהוא מרגיש שיש בידו לומר להם, כאומר שרק מה שקיים בעצמו אומר לאחרים. היה אוהבן של ישראל ודורש טובתם באמת. אהב באמת כל איש מישראל, יהיה אשר יהיה, קיבל כל אחד בסבר פנים יפות, באהבה ובחביבות.

דברי זכרונותיו וסיפורים מהצדיק משטפנשט, יבואו במאמר נפרד.

זכר צדיק לברכה, ת.נ.צ.ב.ה.

הפוסט אבד כלי חמדה: המשפיע הישיש הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

]]>
https://shtefenesht.org/3599/feed/ 0