תלמיד המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין

פוגרום קישינוב

הרב הכולל של בסרביה-רומניה

המגיד רמ"מ מבאר בדוביסארא

ריבניץ הבוערת

בעל הישועות מקרילוביץ

טרנסניסטריה – ערבות ראשקוב

הפוסט בסימן התגליות במולדובה: הושלמה בניית תכנית הביקור במולדובה במסגרת מסע הילולת האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מאוקראינה לפולין. הושלם מסע הישועות הגדול של מוסדות שטפנשט, מסע שחצה מדינות אוקראינה ופולין, בשבוע האחרון.

"מראות ורשמים שלא נוכל לשכוח לעולם" מסכמים משתתפי המסע בסיפוק גדול.

המסע המיוחד החל בקברו של רבי שלום שכנא, הטמון בפרובישט, אשר ממנו יתד ופינה לסגולה הנודעה בישראל, לשבת של שמחה וישועה.

"כך זכינו לערוך את הסגולה המופלאה הנפוצה בישראל, על קברו של הצדיק עצמו, כפי שמקובל בחצרות החסידים: מי שרוצה לזכות לשבת שמחה, שידבר מזקני הגדול רבי שלום מפרובישט זצוק"ל. במשך שעה ארוכה שחנו אודותיו על קברו הקדוש והיה זה מרגש במיוחד".

משם המשיכו נוסעי המסע לפאסטוב, לקבר רבי אברהם המלאך, "שם הרעשנו שמים בתפילות על נכדי הצדיק בית שטפנשט וכל בית ישראל, שיצליחו בכל מעשיהם".

משם הגיע המסע לז'יטומיר, לאירוח כיד המלך בשבת קודש. "היה זה שבת מעין עולם הבא, אי אפשר לתאר את ההתרגשות ואת השמחה, שבקעה רקיעים. צריך גם לומר כמה מילים על המקום ועל האירוח, שהיה מפואר והוכן במיוחד לכבודינו".

משם המשיכו נוסעי המסע למז'יבוז' לקברו של מרנא אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש ומשם לברדיטשוב לקברו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. "קבר הבעל שם טוב, קבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מה אפשר להסביר? הקדושה הורגשה בחלל האוויר, התפילות וההשתוקקות הבעירה את לב כל המשתתפים" הם מסכמים.

משם המסע המשיך ללבוב, "בלבוב פקדנו את בית העלמין בו טמון רשכבה"ג החכם צבי, שלדאבונינו נחרש לחלוטין ורק מצבה שהוקמה על ידי ארגון אהלי צדיקים גדר אבות של הרב ישראל מאיר גבאי נשארה שם לזכרון".

משם המשיכו הנוסעים לעיירה הקדושה בעלז, לקברם של צדיקי חצר הקודש בעלז. ומשם פנו נוסעי המסע למעבר הגבולות של אוקראינה פולין והגיעו לליז'ענסק, "היינו מראשוני הפוקדים את קבר רבי אלימלך מליז'נסק, ביום ההילולא הראשון באדר א', היתה זו זכות מיוחדת להשתתף בהילולת הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק, בכ"א אדר א', בשעה שרוב ככל הפוקדים מגיעים בכ"א אדר ב'. הרעשנו תפילות ובקענו רקיעים לישועת הכלל והפרט ובטוחים אנו כי בוודאי ניוושע".

המשתתפים מסכמים  ומאחלים שנזכה ש"זכות הצדיקים תגן עלינו וימליצו טוב בעדנו, לטוב לנו עד עולם"!

הפוסט רשמים מסע הישועות חוצה המדינות אוקראינה-פולין בצל ההילולא של הרה"ק מליז'נסק זי"ע הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מאוקראינה לפולין. אחרי הכנות קדחתניות, מסע הישועות הגדול של מוסדות שטפנשט יוצא לדרך, לפקוד את קברי הצדיקים במסע חוצה מדינות באוקראינה ובפולין, החל מיום חמישי ועד יום שני – ט"ז-כ"א אדר א'.

המסע המיוחד יכלול שורה של שיאים מרתקים בפני עצמם, כאשר את ליל שישי יבלו משתתפי המסע בקברו של המלאך הקטן, רבי שלום שכנא, הטמון בפרובישט.

תהיה זאת הזדמנות מיוחדת לערוך את הסגולה המופלאה הנפוצה בישראל, על קברו של הצדיק עצמו, כפי שמקובל בחצרות החסידים: מי שרוצה לזכות לשבת שמחה, שידבר מזקני הגדול רבי שלום מפרובישט זצוק"ל.

משם ימשיכו נוסעי המסע לפאסטוב, לקבר רבי אברהם המלאך, משם לז'יטומיר, לאירוח כיד המלך בשבת קודש.

משם ימשיכו נוסעי המסע למז'יבוז' לקברו של מרנא אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש ומשם לברדיטשוב לקברו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

משם המסע ימשיך ללבוב, לבית העלמין בו טמון רשכבה"ג החכם צבי ועוד ומשם לעיירה הקדושה בעלז, לקברם של צדיקי חצר הקודש בעלז.

משם יפנו נוסעי המסע למעבר הגבולות של אוקראינה פולין ויגיעו לליז'ענסק, להשתתף בהילולת הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק, בכ"א אדר א'.

זכות הצדיקים תגן בעדנו, אמן!

ההרשמה עכשיו: 03-679-0303.

הפוסט מאוקראינה לפולין: מסע הישועות אצל המלאך הקטן ואצל הרבי הגדול הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

ההכנות הולכות ונשלמות לקראת צאת 'מסע חוצה אירופה', בדרך אל ציונו של האדמו"ר הראשון משטפנשט בעיר יאס שברומניה, לרגל יומא דהילולא קדישא.

לפי התכניות, המסע יתקיים בהשתתפות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט והרב נתן נטע לנדמן שליט"א רב אב"ד חולון ויחלוף בין המדינות הבאות בס"ד: מולדובה, טרנסניסטריה, רומניה ואוקראינה.

תכנית המסע כדלהלן:

יום ג' – י"ב כסלו:
נחיתה בבוקרסט.
גאלאץ, ציון בעל הייסורים הראי"ה מאדז'וד

יום ד' – י"ג כסלו:
יאס, התארגנות בבית המלון.
הרלאו, קבר הנסתר רבי חיים איציקל אייזקסון
בוטשעטש, קבר הצדיק רבי אליעזר וואלף מבוטשעטש ובנו בעל היד יוסף
שטפנשט, קבר הרה"ק רבי שלום תאומים, רבני שטפנשט, גבאי הצדיק, אוהל הצדיק שפונה

אור לי"ד כסלו:
יומא דהילולא רבא וסעודת הילולא

יום ה' – י"ד כסלו:
יום ההילולא
תפילת רבים בקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט
קבר כ"ו גאוני וקדושי יאס
קבר נרצחי הפוגרום הי"ד
קברי אחים קדושי
פאפריקאן הי"ד
אוהלי הצדיקים מפודולואי, בוהוש, ווארמן, רבינוביץ זי"ע

ליל שישי בסאדיגורה, ציון הסב"ק מרוזין ובניו האדמו"רים

יום ו' – ט"ו כסלו:
מז'יבוז', תפילת שחרית בהיכל הבעל שם טוב ותלמידיו הק'

שבת – ט"ז כסלו:
אומן, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב, הכנה לשבת, הפרשת חלה המונית
סיור בגן סופיה, שוק אומן
סעודת שבת כיד המלך במלון הפאר החדש 4 כוכבים

מוצשב"ק:
סעודת מלווה מלכה עשירה כולל ריקודים ותפילות

יום א' – י"ז כסלו:
פרוהובישט, קבר רבי שלום שכנא הגדול
ברדיטשוב, קבר סניגורן של ישראל
פאסטוב, קבר רבי אברהם המלאך
נחיתה בתל אביב

ברוך בואינו לשלום בארה"ק!

לפרטים והרשמה, לחצו: כאן.

הפוסט "אצלי פועלים ישועות בנקל": הכנות אחרונות לקראת מסע ההילולא של האדמו"ר הראשון שליט"א ברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

החלק ה-3 והאחרון של רשמי מסע משלחת שטפנשט לרומניה ואוקראינה, לרגל הילולת הסב"ק מרנא רבי ישראל מרוז'ין זיע"א, אשר בצל דעיכת המגיפה העולמית בעז"ה, החלו השיירות והדרכים להיות יותר מצויים ודרכי ציון שהיו אבלות בשנה שעברה מבלי באי מועד, מתחילים אט אט לשקוק חיי תפילה וישועה כבימים מקדם.

המשלחת של מוסדות שטפנשט יצאה לאור בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א יחד עם משלחת חסידי בית רוז'ין מאנטווערפן בראשות הרה"צ אבד"ק שפיקוב שליט"א.

חלק 3:

עם שחר יצאנו בדרכנו לעיר הבעש"ט הקדוש ולבית העלמין העתיק הנוסף של מעז'בוז', שם העתירו המשתתפים על קבר הבעל שם טוב הקדוש לישועת עם ישראל.

משם המשיכו לעיר פראהבישט שם עלינו להשתטח על ציון אבי בעל ההילולא מרוז'ין ה"ה הרה"ק רבי שלום מפראהבישט זיע"א להדליק את נר התמיד ולאמירת פרקי תהילים והעברת שמות לברכה מכל אלו ששלחו את שמותיהם להזכר ולהפקד בדבר ישועה ורחמים.

במעלה ההר בפראהבישט נתנו אל ליבנו לחקור את זהות ארבעת הקברים המצויים בתוככי האהל, כאשר לדברי השומרת המקומית שהיא נסמכת על זכרונות זקני המקום היא מספרת לנו שהציון הקדוש של רבינו 'ריבי שלום שכנא' הינו הקבר הראשון בתוככי האהל מצד ימין, יתר הקברים לא ברור מי הם, באשר ידוע כי ציון מחברתו בקודש הרבנית חוה הוא מחוץ לאהל הסבא קדישא מרוז'ין בסאדיגורא, כיום בתוככי האהל המחודש, וכן שני בניו רבי אברהם ורבי דובער שכפי הנראה גם טמונים בפראהבישט.

בצאתנו מהאהל הקדוש בפראהבישט הבחנו בספסלים הפרוסים לאורך מדרגות הר בית העלמין, ונזכרנו בדבר הסגולה שנמסרה מהרה"ק משטפנשט שאמר בשם זקינו הרה"ק מפראהבישט מי שרוצה לזכות לשבת שמחה שידבר בכל ליל שישי מהרה"ק מפראהבישט ואם אין לו סיפור ממנו שידבר לפחות משולחנותיו ומהספסלים הקדושים שלו, האם לספסלים אלו התכוון הרה"ק ברמז כי יבואו יותר לציון קדשו ולבקש אותו כי ימשיך לפעול לישועתן של ישראל כבחיים חיותו, וישפיע שפע של פרנסה ועשירות כבחיים חיותו. זכות רבינו הקדוש תעמוד לנו ולכל הנזכרים על הציון הק' בדבר ישועה ורחמים גדולים וכל טוב וטוב.

הפוסט חלק 3: אגודת המקומות הקדושים ברומניה במסע היסטורי ומרגש – לרגל הילולת הסב"ק מרוז'ין הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. לרגל הילולת הסב"ק מרנא רבי ישראל מרוז'ין זיע"א ובצל דעיכת המגיפה העולמית בעז"ה, החלו השיירות והדרכים להיות יותר מצויים ודרכי ציון שהיו אבלות בשנה שעברה מבלי באי מועד, מתחילים אט אט לשקוק חיי תפילה וישועה כבימים מקדם.

משלחת של מוסדות שטפנשט בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א יחד עם משלחת חסידי בית רוז'ין מאנטווערפן בראשות הרה"צ אבד"ק שפיקוב שליט"א ערכו שבת מרוממת ומיוחדת בעיר טשרנוביץ שבאוקראינה הסמוכה למקום ציונו הקדוש של מרן הרה"ק מרוז'ין זיע"א, בהאי יומא דהילולא רבה קדישא ג' חשוון, שב"ק פרשת נח התשפ"ב, יחד עם המרא-דאתרא השליח לטשרנוביץ ולסדיגורא והגלילות הרה"ח מנחם מנדל גליצנשטיין שליט"א.

המשלחת המכובדת שמנתה למעלה ממנין יהודים פתחו את המסע בעיר יאס שברומניה בתפילות בציון הרה"ק אדמו"ר הראשון משטפנשט זיע"א, כאשר בית ה"הכנסת אורחים" דשטפנשט בעיר יאס מעמיד את כל צרכי האורחים הרבים שפקדו את המקום במשך היממות שקדמו להילולא דצדיקיא, בבית העלמין נערכו תפילות בציון רבינו הרה"ק משטפנשט.
חברי "האגודה למקומות הקדושים ברומניה" המשיכו בחיפושיהם אחרי מספר מצבות גדולי ישראל שמקום קברם עדיין לא נודע ובידי ה'אגודה" רק השערות ועדויות וקצוות חוטים היכן לחפש בתוך מרחבי בית העלמין העתיק והענק ביאס.
בדרך מיאס לטשרנוביץ פקדו את בית העלמין בעיר "בוטושאן" שם טמונים הרה"ק ר' משה'לה מסוליצה ועוד משושלת בית "בוטשעטש" וכן ישנו בית עלמין עתיק בו קברו במשך תקופה מסוימת, ולדעת חלק מחוקרי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' יש סבירות שקברו של הגה"ק רבי משה אפרתי אבד"ק בוטושאן וחמיו של הרה"ק רבינו ישראל מרוז'ין נמצא בין המצבות החבויות בבית העלמין העתיק הזה אולם לא מצאנו לכך עדין כל אישוש, ועוד חזון למועד.

היות ובבית העלמין בבוטושאן נטמן אשתקד בתקופת הקורונה, מר אבישי הלוי ע"ה, ידיד האגודה ופעיל נמרץ לטובת הבאים לפקוד את קברי הצדיקים ברומניה ועתה נוצרה ההזדמנות הראשונה לפקוד את קברו, עלו רבני שטפנשט למקום וקראו פרקי תהילים ואמירת 'קל מלא רחמים' לעילוי נשמתו.

משם המשיכו לבית העלמין העתיק בעיר "דורוהוי" בו טמונים כמה אהלי צדיקים קדושים מתלמידי הבעש"ט, מאמר מפורט אודות התגליות מעיר זו יובאו בעז"ה בהמשך.

בבוקרו של יום שישי ב' מרחשון התאספו ובאו כל משתתפי המסע מכל מקומות מושבותיהם בעיר סירט, היא עיר הגבול המפרידה בין רומניה לאוקראינה, והזמן גרמא הילולת הרה"ק ה"מקור ברוך" מסערט-ויז'ניץ להתפלל בבית המדרש הגדול בעיר "סירט" (סערעט) בו נשא בעל ההילולא את דרשותיו כרב העיר.

מראה בית הכנסת מעורר פלצות, חרב ושמם וניכר כי כבר עשרות שנים לא נישאו בו תפילות במנין, בצידי בית הכנסת עדין שאריות ארבעת המינים בו השתמשו יהודי הקהילה המהוים אות וזכרון לקהילה יהודית שורשית ועתיקה שחיי התורה והיהדות לבלבו בה בעוז ועתה חרבה ובזויה.

מהעיר סירט עברנו את הגבול לעבר טשרנוביץ, יש לציין כי מבר הגבול עבר חלק למרות מלאי הטפסים והטסטים לקורונה שצריכים להציג בכל מעבר ומעבר.

הפוסט חלק 1: 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' במסע היסטורי ומרגש – לרגל הילולת הסב"ק מרוז'ין הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגאון רבי יצחק אייזיק יהודה רולר זצ"ל אב"ד פאנעזעשט

נסתלק כ"ד טבת תרע"ז ומנו"כ בעיר רבנותו פאנזעשט

הגאון רבי יצחק אייזיק יהודה לייב ראללער (רולר) זללה"ה, אב"ד דק"ק פאנעזעשט נולד בשנת תר"ז לאביו הגאון רבי שמשון זצ"ל, בן הרב מאיר, בן רבי מרדכי אב"ד חודרוב. הוא היה מיוחס לגזע של גדולי ומאורי ישראל בדורות הקודמים כמו הגאון הנודע רבי דוד אלטשולער זללה"ה בעל ה"מצודת דוד" ו"מצודת ציון" על נ"ך, שהיה נכדו של מאור הגולה רבינו יצחק חיות בעל "אפי רברבי" זללה"ה, שהתייחס לשושלת רבנים מפוארת בעיר פראג שראשיתה בחסידי פרובינציא הקדומים.

מצד אמו היה הג"ר שמשון זצ"ל מצאצאיו של הגאון האלוקי רבי נפתלי כ"ץ זללה"ה בעל ה"סמיכת חכמים", והתייחס כנצר למשפחת השר רבי שאול וואהל זללה"ה, שנודע בהיותו מלך פולין ליום אחד. כמו כן היה מגזע קודש של רבינו המהר"ל מפראג זללה"ה ושל הגאון רבי עקיבא כ"ץ זללה"ה אב"ד שאלוניקי, מגולי פורטוגל שהוגלו בגירוש ספרד, שעל פי הקבלה שהיתה בידיהם הגיעה שלשלת יחוסם עד לדוד המלך ע"ה ואהרן הכהן ע"ה.

חרד לכל דבר שמועה

בנעוריו יצק יצק מים על ידי הגאון המפורסם בדורו רבי אריה לייבוש איש-האראוויץ זצ"ל, אב"ד דק"ק סטריי וסטאניסלאוו, נכדו של הגאון רבי משולם יששכר זצ"ל בעל שו"ת "בר ליוואי".

רבי יצחק אייזיק שימש בתחילה כרבה של דימינעשט במחוז רומן, וכן שימש כאב"ד בעיירות פלופאנה, דימינעשטי, ומשנת תר"ל כיהן בפונג'שטי היא פאנזעשט הנמצאת מרחק כ36 ק"מ מוואסלוי בה כיהן עד ליום פטירתו בשנת תרע"ז.

מעטים הם הידיעות אודות רבינו יצחק יהודה רוללר, אולם מתוך קורות בניו המפורסמים רבינו באר חיים מרדכי אבד"ק ניאמץ ורבינו בנציון רוללר אבד"ק באהוש אנו למדים מעט על תולדותיו וקורותיו, יש לציין את כתבי תלמיד הבאר חיים מרדכי זצ"ל זקיני מרן הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל שהיה חרד לכל דבר שמועה מרבו הגדול בענקים האבד"ק ניאמץ עד שאף הקים ישיבה על שמו באר חיים מרדכי בעיר רבנותו הרצליה, וכן כתב את תולדותיו בקודש מהם שפרסם בספרי האבד"ק ניאמץ ומהם ביסס את מאמרו המצויין לתולדות הבאר חיים מרדכי, הסופר הנודע רבי אהרן סורסקי שליט"א בספרו מרביצי תורה מעולם החסידיות (ח"ז), מאוסף כתבי וזכרונות זקיני זצ"ל שאבנו את כל תולדותיו הערוכים כאן לפניכם היום.

רבינו יצחק יהודה המכונה רבינו יצחק יהודה אייזיק לייב היה אדם גדול בתורה וביראה, התנהג בחסידות ובפרישות, מנשואי הפנים בעדת חסידי טשורטקוב המעטירה בתקופת הנהגתו הרוממה של מרן הרה"ק אדמו"ר הזקן רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע. וכן היה מהיושבים ראשונה במלכות אצל מרן הרה"ק אדמו"ר הראשון מבאהוש זי"ע, אליו נקשר בלב ונפש בהיותו רב בפאנזעשט אשר למרות שהייתה רחוקה מבאהוש כ120 ק"מ.

כפי שכתבנו, על גדלותו בתורה של הרב מפאנזעשט זצ"ל לא זכינו לדעת הרבה, זולת מעט משרידי חידושיו בש"ס ובשו"ע.

קשריו עם גאוני דורו

ידוע הקשר עליון דאורייתא שהי' להגאון הבאר חיים מרדכי מניאמץ ז"ל עם הגאון האדיר רבי אברהם מענדל שטיינבערג זצ"ל גאב"ד בראד בעהמח"ס שו"ת מחזה אברהם, כמו שנראה בעליל בין בתרי חילופי המכתבים ביניהם, שהגאון מבראדי ז"ל היה יליד רומניה (ראה אודותיו בגליונינו 'באר בשדה' מספר 182 תשע"ט), היה בן גילו של רבינו (רבינו נולד בשנת תר"ז והמחזה אברהם בתר"ח) נולד בעיר סרט שבבוקובינא לאביו רבי מאיר בן הגאון רבי שמעי' הנקרא ר' שמעי' חריף, וכבר בצעירותו נודע שמו הטוב בכל חבלי המדינה בתור 'דער סערעטער עילוי', הי' חתנו של הגביר רבי דוד אגדשטיין ז"ל מנכבדי עיר יאסי נכד הרה"ק בעל באר מים חיים זי"ע ומנאמני בית הרה"ק אדמו"ר הזקן מסאדיגורה זי"ע (עי' באגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו) שהחזיקו על שולחנו ביד רחבה.

ברבנות דימנעשט

הגאון רבי יצחק אייזיק זצ"ל כיהן בתחילה בעיר דימנעשט יע"א עיר קטנה במחוז רומאן, שם נולד לו בשנת תרכ"ח בנו הגדול רבינו הגאון מניאמץ זצ"ל. וכפיה"נ גם בנו רבי בן-ציון נולד שם (אם כי לפי השנים שמופיע אצלינו – תרמ"ב יתכן ונולד בפאנזעשט), כשנתיים לאחר מכן, בשנת תר"ל, נקרא לשמש בכהונת הרבנות דק"ק פאנזעשט יע"א, שם ישב עד יומו האחרון בכ"ד טבת שנת תרע"ז.

רבה של פאנזעשט

פאנזעשט היתה עיירה קטנה בחבל מאלדאביה, אשר לעומת ערים אחרות לא היה בה כ"כ מישיבת כרכים הקשה. לדברי מר אלברט לוזניניאנו מיאס סמוכה לבאקוי (בדקנו, מרחק 80 ק"מ). עובדה זו שמרה על פאנזעשט מהרוחות הסוערות של ההשכלה שהשתוללו בערים הגדולות. משום כך היתה פאנזעשט אכסניה לשקדנים אוהבי תורה שלמדו בקלויז של הקהילה ללא הפרעות. גם רבינו הג"ר יצחק יהודה זצ"ל יכל להתבודד במדעיו והיה שם לילות כימים בלימוד התורה להתעלות בה ולעלות עוד ועוד מדרגות בתורה ובחסידות. משנה לשנה גדל וגבה שיעור קומתו הרוחנית, ויגבה ליבו בדרכי אלוקיו.

למען אשר יצוה את בניו

משקל רב נתן הרב מפאנזעשט זצ"ל לחינוך בניו, ורבות שקד על תקנת בנו להכשירו ולעשותו כלי מפואר שתבוא התורה בקרבו. לבד מזאת עוד הוסיף אביו לחכמו ולחנכו משחר נעוריו להתאבק בעפר רגליהם של רבוה"ק מצוקי ארץ הצועדים בדרכי אור שבעת הימים מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע, ובכל פעם כאשר היה אביו זצ"ל נוסע אל חצרות הצדיקים וגאוני סביבתו להסתופף בצילא דמהימנותם ולהתחמם לאורם הנערב שזיככו את כל באי שערי עירם, נטל עמו כל החמודות הוא בנו היקר מחמד עינו שיתחמם גם הוא לאורם הבהיר של אותם צדיקים שהאירו לארץ ולדרים עליה ברוב קדושתם וגאונותם.

בן יכבד אב

בנו הגדול בעל ה"באר חיים מרדכי" זצ"ל נהג כבוד גדול באביו שהיה גם רבו שלימדו תורה. כל אחד משלושת חלקיו של ספר תשובותיו, מעוטר בראשו בתשובה שכתב לאביו הגאון מפאנזעשט זצ"ל. כמו כן בהרבה מתשובותיו יצא רבי חיים מרדכי לקיים דברי חכמים, כשהוא מוכיח את צדקת פסקי אביו הגדול כיד ה' הטובה עליו. בכל פעם שהוא מזכיר בספריו את אביו-רבינו, הוא מתעטף תחילה בעטרת של דרך ארץ וכבוד התורה באופן מופלג, ובכל פעם שהוא חותם את שמו בהקדמה או בשער ספרו, הוא חותם עצמו כבן לאביו. כה גדולה היתה הערצתו לאביו ומורו שהביאו הן לחיי עולם הזה והן לחיי העולם הבא.

הסתלקותו לשמי רום

רבינו האבד"ק מפאנזעשט נסתלק בכ"ד טבת תרע"ז, וכך כתב בנו ה'באר חיים מרדכי' בהקדמתו לספרו של מר אביו 'באר יצחק':

וב"ה אשר זכיתי לכבדם בחייהם – ובשנות השבעים לחייהם, בשנה אחת שניהם, נשמותיהם הקדושות שבו לאביהם שבשמים, ובעיר פאנזעשט שם ינוחו בשלום על משכבם, עד אשר יקוצו וירננו שוכני עפר, כי יתן השם רוחו בהם ויחיו חיי עולם, ביום י"א סיון שנת תרע"ו אמי מורתי זללה"ה, וביום כ"ד טבת שנת תרע"ז אאמ"ו זללה"ה, ומאז התחילו ימים שאין בהם חפץ, אלו ימות המלחמה, אשר כל העולם וביחוד נשמת בית ישראל היה שרוי בצער, וגם אני השפל לב נשבר בכללם, עברו על ראשי גלי גלים ורבות שבעה לה נפשי, אשר אך לאבינו שבשמים מקור החיים חסד ורחמים יאמר לצרות כלל כל ישראל ולי בכללם די… ע"כ, אלו דבריו של בנו ה'באר חיים מרדכי' בתוך הקדמתו לספר חידושי אביו 'באר יצחק' הנחתם בי"א סיון תרפ"ה.

צנוחתו כבוד בעיר פאנזעשט, אך לע"ע טרם נמצא מקום קבורתו המדויק, זאת למרות מאמצי 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' בחיפוש ואיתור הקבר.

תנצב"ה.

הפוסט רומניה: הקהילה המבודדת שרוחות ההשכלה לא הצליחו להגיע אליה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

העלון 'סגולת שלום', שעוסק בהפצת תורת הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט זצוק"ל משרטט קווים לתולדותיו, תורותיו, הנהגותיו ותקופתו, תחת הכותרת של סגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם: דברי תורת רבו הרה"ק רבי גדליה מליניץ, סיפור ליל הסתלקותו ושרשרת לידתו ועוד.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט מדוע פרצו המלאכים בצחוק? עלון 'סגולת שלום' פר' ויחי מס' 12 • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

העלון 'סגולת שלום', שעוסק בהפצת תורת הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט זצוק"ל משרטט קווים לתולדותיו, תורותיו, הנהגותיו ותקופתו, תחת הכותרת של סגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם: סדר הנהגות עם ציונים וביאורים, וסקירה מרתקת על רבו הגדול הרה"ק רבי גדליה מליניץ, מתלמידי הבעל שם טוב הק', זיע"א.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט בשביל מה נברא העולם? עלון 'סגולת שלום' פר' מקץ מס' 11 • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

העלון הפופולרי 'סגולת שלום' מגיש את העלון ה-6 בסדרה, עלון שעוסק בתולדות הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט ותקופתו, וסגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם עם סיפור מרתק אודות תולדותיו והריקוד המיוחד של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב באמצע הרחוב.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט מדוע רקד הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ברחוב? עלון 6 בנושאי שלום ושמחה • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..