הונגריה – שטפנשט.

רומניה: ראש הממשלה צ'וקה בירך את ביבי נתניהו על הנצחון בבחירות

מערכת שטפנשט — Thu, 10 Nov 2022 15:56:47 +0000

רומניה. ראש הממשלה ניקולאי צ'וקה בירך את ביבי נתניהו על הנצחון בבחירות והצטרף למנהיגי עולם שבשבוע האחרון בירכו גם הם על הנצחון של ראש מפלגת הליכוד.

עד כה שוחחו עם נתניהו בטלפון נשיאי אוסטריה, הונגריה, הודו, אוקראינה, איטליה, איחוד האמירויות ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן. נשיא טורקיה שלח אגרת ברכה. בנוסף, מנהיגים שונים מרחבי העולם, ביניהם בכירי המפלגה הרפובליקנית בירכו את נתניהו, ואמרו כי הם מצפים להמשך הידידות הקרובה של מדינותיהם וחיזוק הקשרים.

ברכתו של ראש ממשלת רומניה, באה בסימן חיזוק הקשר עם הקהילות היהודיות במדינה ויוצרת תקווה להמשך הפעילות האינטנסיבית לטובת הגחלת היהודית ברומניה.

אחרי ניצחונו בבחירות, שיגרו מנהיגים שונים מרחבי העולם את ברכתם לקראת חזרת בנימין נתניהו חזרה לשלטון, עם רובם קשר קשרים בתקופת היותו ראש הממשלה עד לפני כשנתיים וידועים כחברים ושותפים לדרכו של נתניהו.

הנשיא ביידן אמר לראש הממשלה המיועד נתניהו: "אנחנו אחים, נעשה היסטוריה ביחד. המחויבות שלי לישראל היא בלתי ניתנת לערעור. ברכות, חבר, ודרישת שלום חמה לשרה". ראש הממשלה המיועד נתניהו אמר לנשיא ביידן: "נביא עוד הסכמי שלום היסטוריים, זה בהישג יד. המחויבות שלי לברית בינינו וליחסים בינינו חזקה מתמיד. דרישת שלום חמה לרעייתך ג'יל".

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, בירך את נתניהו ולא התאפק מלעקוץ את לפיד על חוסר ההיענות לתמיכה הצבאית שביקש: "ברכות לנתניהו על הניצחון בבחירות. תמיד חשוב לראות דמוקרטיה אמיתית בפעולה. אנו חולקים ערכים ואתגרים משותפים שדורשים כעת שיתוף פעולה יעיל. אנו מקווים לפתוח דף חדש בשיתוף עם הממשלה החדשה בישראל".

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקני בממשל טראמפ וראש ה-CIA לשעבר, מיהר להגיב לנצחון נתניהו ולא חיכה לתום ספירת הקולות. פומפאו העלה לטוויטר תמונה עם נתניהו, ובציוץ אחר כתב עליו: מילים חמות במיוחד: "כל הכבוד לידידי הטוב ביבי נתניהו על הניצחון שלו בבחירות. ביבי ואני עבדנו בשיתוף פעולה הדוק כדי לקדם את מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל. יש לישראל מזל שהוא עדיין משרת".

לאחר היוודע התוצאות הסופיות הגיבה להן ג'ורג'יה מלוני, ראש ממשלת איטליה הנכנסת, שידועה גם היא כאשת ימין, וכתבה: "מזל טוב לנתניהו על ההצלחה האלקטורלית. אנו מוכנים לחזק את הידידות שלנו ואת היחסים הבילטרליים שלנו, כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים המשותפים שלנו". נתניהו הגיב למלוני וצייץ: "תודה לך ראש הממשלה מלוני. אני מצפה להמשיך את החברות הקרובה והחזקה בין ישראל לאיטליה".

גם ראש ממשלת הודו נרנדה מודי, שידוע כחבר קרוב של נתניהו, הגיב לאחר סיום ספירת הקולות. בציוץ שכתב בעברית בירך את נתניהו על נצחונו: "מזל טוב ידידי על הצלחתך בבחירות. אני מצפה להמשיך במאמצים המשותפים שלנו להעמקת השותפות האסטרטגית בין הודו וישראל". לכך נתניהו הגיב: "תודה לך ידידי מודי. מצפה להמשך שיתוף הפעולה הפורה בנינו". מודי בירך גם את ראש הממשלה היוצא לפיד, וכתב: "תודה לך לפיד על תרומתך החשובה לשותפות האסטרטגית של הודו וישראל. אני מקווה להמשיך את חילופי הרעיונות הפוריים שלנו לתועלת ההדדית של עמינו".

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה מזה 12 שנים ברציפות, שכיהן בעבר ארבע שנים נוספות בתפקיד וידוע כאיש ימין, העלה תמונה של עצמו עם ספרו החדש של נתניהו, "ביבי: סיפור חיי", וכתב: "איזה ניצחון גדול לבנימין נתניהו בישראל! זמנים קשים דורשים מנהיגים חזקים. ברוך שובך!". נתניהו הגיב גם לאורבן: "תודה לך חברי, ראש הממשלה ויקטור אורבן. אני מצפה להרחיב את היחסים הקרובים בין ישראל להונגריה".

הפוסט רומניה: ראש הממשלה צ'וקה בירך את ביבי נתניהו על הנצחון בבחירות הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

נשיא הונגריה ויקטור אורבן בביקור ברומניה: הצהרות על גזע באגן הקרפטים

מערכת שטפנשט — Fri, 29 Jul 2022 15:18:04 +0000

בסוף השבוע האחרון, הגיע ויקטור אורבן ר"מ הונגריה לביקור ממלכתי ברומניה במהלכו ביקר באגן הקרפטים שבו אוכלוסייה הונגרית גדולה, ואמר שההונגרים "לא רוצים להפוך לבני גזע מעורב", וכי מדינות שבהן חיים תושבים מגזעים שונים חדלו להיות אומות של ממש וכי כעת הן לא יותר מ"גיבוב של אנשים". בהתייחסות לאגן הקרפטים שבו נמצאות הונגריה ורומניה הוסיף אורבן כי "אנחנו מוכנים להתערבב אחד עם השני, אבל לא רוצים להפוך לגזע מעורב".

בעקבות זאת, הגישה יועצת קרובה של אורבן מכתב התפטרות, שפורסם באתר החדשות ההונגרי hvg.hu, בו כתבה כי לאורך שנים הגנה על אורבן מפני האשמות באנטישמיות, אך לדבריה חשה אי-נוחות גוברת מהקו הלאומני יותר שבו נוקט אורבן בשנים האחרונות והנאום האחרון מהווה עבורה חציית קו אדום. "אני לא יודעת איך לא שמת לב שהנאום שנשאת הוא טקסט נאצי טהור שמתאים ליוזף גבלס", כתבה. "אני מצרה מאוד על כך שעמדה מבישה שכזו אילצה אותי לנתק את יחסינו".

ראש הממשלה ההונגרי השיב ליועצת המתפטרת במכתב פומבי משלו: "את לא יכולה להאשים אותי ברצינות בגזענות אחרי 20 שנה של עבודה משותפת. את יודעת יותר מכל אחד אחר בהונגריה שהממשלה שלי דובקת במדיניות של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות וכלפי גזענות".

דוברו של אורבן, זולטן קובאץ', טען כי התקשורת "מנפחת" יתר על המידה "כמה משפטים קשוחים על הגירה והיטמעות", אולם ברשת BBC ציינו כי לא התייחס לטענות עצמן שהשמיע אורבן בנאומו מעורר המחלוקת.

אורבן, שביקר במוזיאון 'יד ושם' ונחשב כידיד מובהק של ביבי נתניהו, נחשב מאנשי הימין הבולטים באירופה, מנהיג את הונגריה מאז 2010, והוא מתבטא נגד רב-תרבותיות ביבשת כבר שנים, אלא שכעת דבריו נחשבים לעליית מדרגה.

התפטרות כמו זו של הגדוש מתוך המעגל הפנימי שלו נחשבת לנדירה למדי, אולם ב"גרדיאן" הבריטי ציינו כי לפי ההערכות לא צפויות התפטרויות נוספות בקרב אנשיו.

אורבן, יצוין, קרא כבר בעבר לשמור על "הומוגניות אתנית" בארצו ונוקט יד קשה נגד מהגרים. הוא הקים גם גדר תיל בגבול הדרומי של ארצו והטיל סדרת הגבלות על ארגוני זכויות אדם. מדיניותו הקשוחה סייעה להוביל את מפלגת הימין שלו "פידס" לניצחון סוחף בבחירות מוקדם יותר השנה.

אורבן מרבה גם להתעמת עם האיחוד האירופי, בין היתר על קליטת מהגרים, ולאחרונה גם על הסנקציות הנוקשות שהטיל האיחוד על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. אורבן, שבינו לבין פוטין קשרי ידידות חמים, לא הטיל אמנם וטו על הסנקציות הללו, אך באותו נאום ביום שבת טען שתגובת המערב לפלישה נכשלה וכי יש לקדם בעדיפות עליונה הסכם שלום. הוא תקף גם את התוכנית לצמצום השימוש בגז ביבשת, שאושרה אתמול חרף התנגדות בודפשט, ומטרתה להכין את הקרקע למצב שבו רוסיה תנתק לחלוטין את אספקת הגז שלה למדינות באירופה שתלויות בו. לטענת אורבן, מדובר בתוכנית לא-ישימה.

באופוזיציה בהונגריה, וגם ברומניה שבה נשא אורבן את נאומו, תקפו אותו בחריפות על נאומו. שר החוץ הרומני, בוגדן אאורסקו, גינה את דבריו של אורבן ואמר שהם אינם מקובלים. "מצער שרעיונות שכאלה מופצים משטח רומניה. זה ברור שאנחנו לא מסכימים איתם". מנהיג האופוזיציה בהונגריה, פרנץ ג'ורצ'אן, שכיהן בעבר כראש הממשלה, אמר שדבריו של אורבן הם "טרגדיה".

"על סמך הניסיון ההיסטורי והסיפורים של המשפחות שלנו, חשוב שנשמיע את קולנו נגד ביטויים בחיים הציבוריים בהונגריה שמועדים לפרשנות שגויה", מסרו בהתאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה. יותר מחצי מיליון מיהודי הונגריה נרצחו בשואה. היום נותרו במדינה בין 75,000 ל-100,000 יהודים, רובם חיים בבודפשט. הרב הראשי של הונגריה, רוברט פרוליך, הגיב גם הוא לנאום ואמר כי "יש רק גזע אחד בעולם הזה שהולך על שתיים, עובד, מדבר ולפעמים חושב: ההומו-ספיאנס".

גם בוועד אושוויץ הבינלאומי, ארגון שתומך בניצולי שואה ונאבק באנטישמיות, גינו את נאומו של אורבן, וכינו אותו "מטופש ומסוכן". כריסטוף הובנר, סגן נשיא הארגון, אמר לסוכנות הידיעות AFP כי הנאום הזה הזכיר לניצולי שואה "זמנים אפלים של הדרה ורדיפה". הובנר קרא לקנצלר אוסטריה קרל ניהאמר, שיארח מחר את אורבן בווינה, לגנות בפניו את הנאום.

לצד זאת, יצויין כי אורבן ניצב בעוצמה נגד האנטישמיות בארצו, מגן על עמדת ישראל בהצבעות האו"ם ובביקוריו במוזיאון 'יד ושם' בישראל, גינה את הנאצים בצורה חריפה.

הפוסט נשיא הונגריה ויקטור אורבן בביקור ברומניה: הצהרות על גזע באגן הקרפטים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

התעוררות שמרנית ברומניה: חבל טרנסילבניה מתעוררת

מערכת שטפנשט — Tue, 05 Jul 2022 14:29:41 +0000

הליברליות האירופאית, מעוררת אי נוחות רבה לגורמי הדת בכל אירופה ולאחרונה יוצרת תגובת נגד מפתיעה של גורמים המבקשים להחזיר את השמרנות ואת הדת למרכז החיים. התקווה היא כי השמרנות המתחדשת באירופה ובמיוחד ברומניה, תועיל גם לפעילות היהודית במדינה ותאפשר לנציגים היהודיים למצוא שפה משותפת עם הרשויות. אחת הכותבות הפעילות בתחום מגיעה מחבל טרנסילבניה שברומניה, בשם אלכס קאשוטה (Alex Kaschuta), ועובדה זו מעוררת תקווה כי לפעילותה המקומית, תהיה השפעה חיובית על הפעילות היהודית באיזור.

לאחרונה, התייצבה קאשוטה בכנס 'השמרנות הלאומית' האירופי בבריסל, שהתקיים באולם מפואר בשכנות קרובה למוסדות האיחוד האירופי – האויב הכמעט רשמי של באי הכנס, אף כי חלקם מכהנים במוסדות אלה כנציגי מדינות שונות. השמרנות הלאומית היא תנועה שאפשר לתאר כאגף 'ימני' של השיח השמרני, המטופח בשנים האחרונות בידי ד"ר יורם חזוני, מאבות השמרנות בישראל, באמצעות ארגון 'קרן אדמונד ברק'.

הנציגה מישראל שהשתתפה בכנס, היתה ליאת נטוביץ קושיצקי שדיווחה מבריסל על המעמד המסקרן:

נכחתי בכנס כחברת מערכת 'השילוח', כחלק ממשלחת ישראלית רחבה יותר שבאה להכיר מקרוב ולהפנות אוזן קשבת וסקרנית לזרמי הרעיונות העכשוויים בעולם השמרנות האירופי.

קאשוטה הייתה יוצאת דופן בכנס, שהורכב ברובו מפוליטיקאים, אקטיביסטים ואקדמאים בגיל העמידה ומעלה, משלל מדינות אירופה. בחרנו להביא דווקא את הטקסט שלה בפניכם, גם כי הוא מעניין, וגם כי במובנים רבים הוא נושק לסוגיות שאכן מטרידות ומשותפות לכוחות השמרניים באירופה. קאשוטה מוחה על כך שתפיסת העולם הליברלית הקיצונית הפכה את האדם האירופי לנוסע במסע אינסופי של צרכנות למימוש עצמי, הבולע אל קרבו את כל החוויות האנושיות שיצקו בעבר משמעות לחייו של הפרט. אהבה, זוגיות ומשפחתיות, היא טוענת, הומרו במימוש של בחירה אינסופית בתחום המיני על כל גווניו וצורותיו.

במסר שלה, שהוצג בשנינות בוטה, קאשוטה מהדהדת את התסכול של דור צעיר במזרח אירופה שבולם לרגע את המרוץ אל ערכי המערב ותוהה אם מה שמציעים לו אכן נוצץ. או, כפי שניסחה ככותרת לאחת הרשימות בבלוג שלה: למה הכול מדהים וכולם אומללים (Why everything is amazing and everyone is miserable).

קאשוטה דיברה על תסכול הצעירים, אבל הנקודה שהעלתה על אודות מוסד המשפחה וקריסתו חזרה כחוט השני כמעט אצל כל הדוברים. אכן, כמעט כולם התייחסו לשאלת האיחוד האירופי ולניסיון שלו למחוק את הלאום למען מסגרת על מדינתית. מרביתם העלו על נס את ההתגייסות המפתיעה של אירופה – זו שנתפסת בעיניהם עד כה כדקדנטית – לעזרתה של אוקראינה (הימים היו ימי ראשית הפלישה הרוסית), וקיוו שכעת ייזכרו במדינות ברית נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון ולהתייחס ביתר רצינות לביטחון הלאומי.

אך מבין השיטין עלה שסוגיות של ערכי המשפחה הן אלו המטרידות ביותר את השמרנים באירופה ומניעות אותם להיאבק על זכותן של המדינות לפעול בחופשיות ובנפרד מהאיחוד האירופי. כך, יודית וארגה, שרת המשפטים של הונגריה, ממפלגתו של אורבן (אשר זכה בניצחון גורף נוסף עשרה ימים לאחר הכנס), הדגישה את השינויים שערכה הונגריה בחוקתה בתחום הזה: הגדרת הנישואים כמוסד שבו גבר מתחתן עם אישה, וציון כי אב הוא גבר ואֵם היא אישה.

לא היה זה כנס אקדמי שמחפש חידוש אינטלקטואלי, אלא כנס של דיסידנטים: רובם אנשים שחשים גולים בארצם, ששוחים נגד הזרם, שמרגישים שאירופה טובעת – דמוגרפית, תרבותית, לאומית – ומנסים למצוא דרכים לבלום את האסון. יותר משבאו להחליף דעות, הם באו לראות במו עיניהם שהם לא לבד. שיש עוד אנשים שרואים את הדברים כמותם. מי שסימנו את התקווה היו צעירים לא מעטים שבאו ממזרח אירופה – בייחוד מהונגריה ופולין, והיוו חלק נכבד ממשתתפי הכנס, היחידים שבאו ממדינות שבהן הכוח נמצא בידיים שמרניות.

יחד עם זאת, רבים מהדוברים שאבו את עמדתם הנלהבת מעולמם האמוני הנוצרי. לשומע יהודי, טרמינולוגיה של "רוע שטני" מול "טוב נצחי" מכווצת את הבטן. האם זוהי החלופה האפשרית היחידה? האם החזרה אל רוח הלאום עתידה להוביל גם לחזרה לרוח דתית אדוקה ומלאת תשוקה? האם אין הלאומיות קורסת כך במהירות אל תוך אוניברסליות נוצרית, שעד לא מזמן עסקה בדיכוי יהודים ודתות אחרות?

עם סיום הכנס, חשתי בעיקר הכרת תודה עמוקה שאנו היהודים יכולים להתווכח ולהתקוטט בחופשיות על סוגיות של לאום וליברליות בלי להיקלע לסכסוך קשה המותיר אותנו נבוכים ונמעכים בין עמדות פרוגרסיביות קיצוניות לבין עמדות לאומיות-דתיות נוצריות. יש קשר בין השמרנות הישראלית לבין השמרנות הלאומית שפגשנו בכנס; אך ללא ספק, יש גם הבדלים רבים.

בימינו, כשאתם עוברים ליד דוכן עיתונים או – סביר יותר – גולשים ברשת חברתית כלשהי ומגיעים לאתרים המכוונים לאחד המגדרים, אתם מבחינים בדפוס קבוע.

כמובן – הרשימה הזו של הקלקות קלות-דעת אינה ממצה את כל יחסי המינים בחברה המערבית; אך המסגור הזה נותן לנו כמה רמזים מה נחשב להצלחה בעולם ההיכרויות. מי הם המנצחים לפי השקפת העולם המונחת כאן? כיצד נראה השפיץ של הפירמידה?

לגברים ולנשים בעולם הזה יש מטרה אחת חובקת כול: לפתח ולחשוף את העצמי האותנטי שלהם. כיצד הם משיגים זאת? באמצעות תמרון מתמשך בין ייצור לצריכה של טובין ושל חוויות.

בתמרון הזה האנשים שווים אבל ייחודיים – וכל הבדל משמעותי ביניהם קשור בבחירות שעשו; לעומת זאת, ההבדלים שאינם תולדה של בחירה נתפסים כשוליים או כחסרי משמעות.

זהות, בהשקפת עולם כזו, היא חשובה מאוד – אבל באותה מידה היא 'זורמת' בקביעות, כי המציאות עצמה נתונה לחסדיו של העצמי, של אותה מכונת בחירה.

זו העסקה המרכזית בלב הליברליזם: בחירה היא פעולה קדושה, וכל אחד חייב ליטול בה חלק. ביחס לזה, אין כל בחירה.

המנצחים במשחק הזה הם האנשים שיכולים לבחור ושבוחרים כל העת. הם מרחיבים את אפשרויותיהם, הם מסמנים את המשבצות ברשימת החוויות 'שצריך לחוות', הם צרכנים אנינים, הם אנשי העולם הגדול, הם בעלי חך מעודן.

המפסידים הם אלה שאין להם הרבה בחירה. האִינסֵלים. הקורבנות הם אלה שהבחירות שלהם מוכתבות על ידי החברה, בשל עוני, דעות קדומות או חינוך גרוע.

וכיוון שנשים מוגבלות יותר באפשרויות שלהן להוות מימוש מושלם של הסדר הליברלי – כי הן קשורות יותר לטבע – אנו צריכות להעמיד פנים. להעמיד פנים שאנו בדיוק כמו גברים – ואפילו טובות יותר, בעצם, אלמלא הנוכחות הנצחית של הפטריארכליות.

הליברליזם חייב להתייחס לנשים כמו אל ילדים; לטייח את מגבלותיהן, ולחגוג את הניצחונות שלהן עם בלונים ועם אגדות על חיסול דרקונים. הוא לא עושה זאת לטובת הנשים; הן אומללות כתמיד. הוא עושה למען הקוהרנטיות והלגיטימיות של הסדר הליברלי.

מבט ריאליסטי על הטבע הנשי מאיים על המערכת, כי הנשים מייצגות את הטבע עצמו. נשים הן נס – הן חזקות, הן חורגות אל מעבר לארצי, אבל כוחן האמיתי צומח מעולם הדמדומים של כוחות לא מילוליים, קדם-רציונליים; עולם שבו הקווים מתלכדים, עולם שהוא, פשוט, לא ליברלי.

הטבע הוא הזר המאיים על הסדר הליברלי.

הוא מוכחש כשזה לא נוח, או מותאם לצרכים של הסדר הליברלי באמצעות המכשיר העליון של הלגיטימציה הליברלית – המדע. צבא של אקדמאים ממדעי החברה עסוק במשימת ההוכחה שגברים ונשים הם סובייקטים זהים המתאימים למשחק הצריכה והייצור.

ואיש כמובן אינו מופתע מכך שהמדע הצליח להשיג את המטרה שהציב, עם מאמרי מפתח כמו זה הנוגע ל"איום הסטראוטיפ" (Streotype Threat), ואלפי מאמרים שפיטים אחרים היוצרים יחד את התמונה המבוקשת.

כל השאר – שאר המחקר, שאר הממצאים – הופכים ללא יותר מאנקדוטות, זוטות.

מעתה, ההבדלים הבולטים בין גברים לנשים אינם אלא עיוות של העין המתבוננת. המבט המשקר.

לכן, כדי לשמור על מראית העין שלפיה החברה מורכבת מאוסף של מכונות-בחירה רציונליות מגוונות אבל לגמרי שוות, כל חריגה שנובעת מן הטבע שלא ניתן לחמוק ממנו חייבת להיות מוסברת כנובעת מהחברה. וכך, כל גילוי של חוסר שוויון שורשי, שהתערבות מוגזמת של מאה שנה לא הצליחה לעקור לחלוטין, מהווה הוכחה שחולאיה של החברה ממאירים אפילו יותר מכפי ששיערנו.

הליברליזם אינו יכול לבלום את המהלך הזה, כי הוא נובע מהאתוס המכונן שלו.

הדבר האחד שהמערכת אינה יכולה להודות בו, הקלף הסורר האחד בלב המבנה הרעוע, הוא שבני אדם אינם שווים באותו מובן שהליברליזם מנופף בו – ושהם אינם אינדיבידואלים רציונליים ממקסמי-תועלת התרים בחופשיות אחר הבחירה הטובה יותר.

הם אינם יצורים ליברליים באופן מהותי. וחלקם אף פחות ליברלים מאחרים.

הקרייריסט ההומו מתאים יותר כאזרח של הסדר הליברלי מאישה שהיא אם לשלושה. זאת עובדה פשוטה. הוא מוגבל פחות על ידי כבלים שלא בחר בהם, והוא חופשי יותר לייצר ולצרוך – ולתרום לחתירה לעבר חברה שיש בה יותר ויותר בחירה.

האשה הטרנסית, תוספת חדשה למדי, היא המודל הליברלי המושלם – היא הרי מבטאת בעוצמה את השחרור מכבלים שלא בחרה בהם!

הנשים החדשות, הממלאות באופן לא פרופורציונלי את תפקידי הניהול הבכירים ואת הצבא, הן ללא ספק האוונגרד של הליברליזם. זהותן הבסיסית ביותר מתאשרת על ידי פעולה של צריכה ושל ניפוץ הכבלים הלא-בחיריים – עם רווח נוסף של שבירת תקרות זכוכית שקודם לכן היו מחוץ לתחומו של האינדיבידואל הבוחר הרציונלי שהוסתר על ידי הסינר.

לעת עתה, אין יותר ליברלי מזה. החזית הבאה תהיה, מן הסתם, שחרור 'הבוחר הרציונלי' המסתתר בגוף הילד/ה. המכונה כבר החלה להניע בכיוון הזה.

אין מקום לחוסר שוויון במשטר הזה, אין מקום לתפקידים משלימים. היחידים הליברלים אינם זקוקים זה לזה.

כבשנו את איתני הטבע בצורה כה מרשימה, עד שהחיים הפכו למגרש משחקים עבור האדם, המתאים את העולם לצרכיו ובחירותיו – או לפחות כך האתוס מבקש לספר. בסביבה של היכרויות באמצעות אלגוריתמים, של סצנות פיק-אפ, של ניהול אסטרטגי של שוק ההיכרויות ואופטימיזציה של הותרת מרב האופציות לטווח הארוך – בעולם כזה הזולת הופך להיות דבר שצורכים וזורקים.

ההוכחה המוחצת לניתוק שלנו הוא שאנו הולכים וכלים. המציאות הנוקבת – ובאופן מוזר, גם שביב התקווה – היא שהמודל הזה של ליברליזם הוא כת מוות.

האינדיבידואל הרציונלי מפסיד כי הוא אינו יכול להתרבות; הוא עסוק מדי בלחפש את עצמו.

היצרן-צרכן המושלם הוא עקר, כי יש רק מעט תועלת מיידית במחויבות; יש רק תועלת מועטה בהקרבה; יש מעט מאד תועלת בטווח הקצר מיצורים קטנים, קולניים ויקרים הקרויים ילדים.

כל עוד נאמץ אותם דימויים, אותו מסגור של תמונת העולם, אנו נישאר נתונים לאותה קללה של מי שהביאו אותנו עד כאן.

עלינו למצוא מחדש את הדרך איש אל רעהו. וללא אמונה ומחויבות לאחר, העתיד שלנו נעצר כאן.

האתגר של הדור שלנו ושל אלה שעתידים לבוא אחריו הוא עצום. המסגור של החיים כבופה קיומי הוא האוויר שאנו נושמים, ורק התנגדות פעילה ושיתוף פעולה רחב היקף יוכלו להתמודד איתן בהצלחה. אי אפשר להילחם בזה לבד; אנו זקוקים אלו לאלו.

נשים צריכות גברים, ילדים זקוקים לאימהות ולאבות. זה פשוט וזה נצחי – ועלינו לזכור זאת.

לסיום אני רוצה להדהד תחושה שפגשתי כאן בכינוס. יש לנו אמונה, חיוניות וחזון מרהיב של העתיד לפי דרכנו. הגיעה השעה לחיות בביטחון לאור הערכים הללו, כי הם אטרקטיביים מאוד בעולם צמא למשמעות.

הפוסט התעוררות שמרנית ברומניה: חבל טרנסילבניה מתעוררת הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מסע שטפשנט לרומניה ואוקראינה: ניגוני התעוררות באפלת הלילה בקבה"ק

מערכת שטפנשט — Wed, 11 May 2022 11:54:33 +0000

הפוסט מסע שטפשנט לרומניה ואוקראינה: ניגוני התעוררות באפלת הלילה בקבה"ק הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מרומניה להוגנגריה: מסע סוחף לערש חסידות ויז'ניץ וקרעסטיר

מערכת שטפנשט — Wed, 27 Apr 2022 10:15:55 +0000

האגודה למקומות הקדושים ברומניה יוצאת למסע סוחף לערש חסידות ויז'ניץ ברומניה בשילוב תפילת רבים על קברי הצדיקים בהונגריה הסמוכה, אשר יתקיים בימים הקרובים. מהרו להירשם!

את המסע ילווה הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס הי"ו משב"ק מרן בעל האמרי חיים זי"ע אשר ישמיע סיפורי צדיקים, דבריהם הם זכרונם.

תחנות הנסיעה המתוכננות:

גרוסוורדיין > פליקס > קאליב > איהעל > מאד > ליסקא > קרעסטיר.

בגרוסוורדיין יתקיים סיור מודרך בשני בתי הקברות היהודיים בעיר וביקור מרגש באוהל הסבא קדישא האהבת ישראל מויז'ניץ זי"ע. לאחר מכן ביקור במוזיאון האגודה למקומות הקדושים ברומניה שהוקם במקום. לאחר מכן יתקיים ביקור בבתי הכנסת העתיקים של העיר ובבית הסבא קדישא אשר שרד בשלימותו. תפילת מעריב וספירת העומר בבית מדרשו של הסבא קדישא.

בפליקס יתקיים ביקור נוסטלגי בעיירת הנופש ומעיינות המרפא.
בקאליב יתקיים ביקור בציונו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זי"ע.
באיהעל יתקיים ביקור בציונו של הרה"ק הישמח משה זי"ע.
במאד יתקיים ביקור בציון הרה"ק הקול אריה זי"ע ובניו.
בליסקא יתקיים ביקור בציון הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זי"ע.
ובקרעסטיר יתקיים הביקור המשלים בציונו של הרה"ק רבי ישעיה ב"ר משה זי"ע.

הנסיעה צפויה להתקיים באוטובוסים חדישים, לינה במלון מפואר, ארוחות עשירות וכיבוד קל כיד המלך

לפרטים והרשמה: 03-579-0303

הפוסט מרומניה להוגנגריה: מסע סוחף לערש חסידות ויז'ניץ וקרעסטיר הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה: מירוץ נגד הזמן לביטול צו ההסגרה של העציר היהודי לבלארוס

מערכת שטפנשט — Sun, 24 Apr 2022 08:28:00 +0000

רומניה. היהודי העציר בבית המעצר וואסלוי שזכה לקבל בתא המעצר מצות ויין בזכות שליחי שטפנשט-רומניה בערב חג הפסח, במירוץ נגד הזמן לביטול צו ההסגרה שחתם השופט הרומני נגדו, ערב חג הפסח.

כזכור, שליחי שטפנשט-רומניה פעלו רבות להכנסת מוצרים כשרים וחיוניים לעציר המדובר בחודש וחצי האחרונים, השוהה בבית המעצר בעיר וואסלוי שברומניה. בימים אלה, עורב עוה"ד מרדכי ציבין בנסיון למנוע את ההסגרה לבלארוס.

כפי שמתברר כעת, בעקבות פרסומו של העיתונאי איתמר אייכנר, העציר נלקח לבית המעצר בעיר וואסלוי שברומניה לפני חודש וחצי ברומניה בדרכו להלוויית אמו שנפטרה בקישינב שבמולדובה, בעקבות צו מעצר שהוציאה בלארוס באמצעות האינטרפול. בית משפט ברומניה התיר ביום שישי להסגירו לבלארוס למרות שחוות דעת של משרדי המשפטים והחוץ ברומניה קבעו שמצב זכויות האדם בבלארוס "גרוע", כלשונם.

שמו הוא רומן דורפמן, אזרח הארץ בן 38 תושב צפת שעובד בשדה התעופה, הינו יליד מולדובה, אשר לפני חודש וחצי נסע בבהילות לקישינב דרך רומניה לאחר שהתבשר כי אמו נספתה בשריפה בביתה. בגבול בין רומניה למולדובה הוא נעצר, בגלל צו מעצר של בלארוס שטוענת כי לפני שמונה שנים היה קשור להונאה במכירת כרטיסים למופע מוטורי של אופנועי שטח. על פי בקשת ההסגרה, דורפמן מכר כרטיסים למופע המוטורי בכ-15,500 אירו ולא סיפק אותם. דורפמן מכחיש את הטענה וטוען שהיה שותף לעסק מקומי למופעי אופנועים שהולאם על ידי הממשלה ולכן ברח מהמדינה והועמד לדין שלא בפניו. אז, לדבריו, נידון לעונש של עד שלוש שנות מאסר.

אייכנר מדווח כי על אף שמדובר בהונאה ברף התחתון ודורפמן גם היה מוכן להחזיר לבלארוסים את הכסף – הם התעקשו לעצור אותו והוציאו נגדו צו מעצר. אין זאת הפעם הראשונה שהוא נעצר בגין אותו צו. לפני כחצי שנה נעצר באוסטריה ובהונגריה אך שוחרר בגלל מצב זכויות האדם בבלארוס.

השופט הרומני ביקש שיגישו לו חוות דעת של משרדי החוץ והמשפטים ברומניה על מצב זכויות האדם בבלארוס והקשר למלחמה באוקראינה. התובע תמך בהסגרתו, אך הציע להמתין עד שהמלחמה תיגמר, ואולם, ביום שישי האחרון במפתיע השופט הרומני החליט להסגירו ונתן חמישה ימים לערער על ההחלטה.

פרקליטו של דורפמן, עו"ד מרדכי ציבין, המטפל בעצורים ישראלים בחו"ל אמר: "החלטת ביהמ"ש הרומני הייתה הלם מוחלט, במיוחד לאחר חוו"ד של משרד החוץ והמשפטים הרומניים, אשר תמכו במלוא טענותיי לעניין המצב הגרוע של זכויות האדם ועצירים בבלארוס וכן לאור העובדה שרומניה הינה חברה באיחוד האירופי". עוד הוסיף ציבין כי הוא מאמין שהערעור בבית המשפט הרומני העליון יהפוך את ההחלטה.

משפחתו וחבריו של דורפמן אומרים: "נפל עלינו פטיש ביום שישי כאשר שמענו על פסק הדין. לא הבנו מאיפה זה בא במיוחד שמשרדי החוץ והמשפטים אומרים שמצב זכויות האדם במדינה הזאת בכי רע. רומן הוא בחור נורמטיבי לגמרי. הוא הסתבך פה בגלל החוקים בבלארוס שנוהגים להלאים עסקים. מדובר בעבירה מינורית שרומן היה מוכן לשלם את הכסף אבל הם מתעקשים על מאסר מה שמוכיח שזה פוליטי. אנחנו בטוחים ב-100 אחוזים שאם רומן יוסגר לבלארוס הוא יישב בכלא ומדובר בסכנת נפשות בשבילו. מדובר במדינה טוטאליטרית".

שטפנשט-רומניה מלווים את העציר וממשיכים לספק לו צרכי מזון ומחזקים את ידיו בתקווה ובתפילה כי יזכה לשחרור מלא במהרה.

הפוסט רומניה: מירוץ נגד הזמן לביטול צו ההסגרה של העציר היהודי לבלארוס הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

אושיית הרשת דניס צ'רקוב יוצא לפגוש פליטים מאוקראינה ומוצא את רבני שטפנשט ברומניה

מערכת שטפנשט — Mon, 28 Mar 2022 06:38:00 +0000

רומניה. פעילות החסד האדירה של רבני שטפנשט שנסעו לרומניה למען הצלת פליטי אוקראינה, פרצה לתודעת העולם, בעקבות מפגש בלתי צפוי עם אושיית הרשת דניס צ'רקוב שמיהר להצטלם עמהם ולהוקיר את מסירות נפשם בגבולות רומניה-אוקראינה בימים האחרונים.

מדובר במסע מיוחד של רבני שטפנשט בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט יחד עם הגאון רבי יעקב יוסף כהן שליט"א דומ"ץ שטפנשט, שיצאו אל השטח הבוער של גבולות אוקראינה רומניה, כדי לפעול למען הפליטים מאוקראינה, בעקבות הפלישה הרוסית הגדולה, שהפכה למלחמה עקובה מדם ומסתכמת עד עתה באלפי הרוגים משני הצדדים ומעל 3 מליון פליטים.

חברי הקהילות היהודיות באוקראינה מצאו את עצמן בעין הסערה ונאלצו לברוח כשרק בגדיהם לגופם לכל מדינה אפשרית, החל בפולין, סלובקיה, הונגריה וכלה במולדובה ורומניה, שם חיכו להם נציגי שטפנשט באוכל ולינה כיד המלך, לרווחת המשפחות הנמלטות.

אושיית הרשת דניס צ'רקוב שצץ במפתיע ברומניה, אשר הגיע גם הוא כדי לפגוש את הפליטים מאוקראינה ולהביא את קולם לציבור הישראלי, הסתיים במפגש בלתי אמצעי עם רבני שטפנשט תוך פעילותם הקדושה למען פליטי אוקראינה ובכך זכינו לקדש שם שמים ברבים!

הפוסט אושיית הרשת דניס צ'רקוב יוצא לפגוש פליטים מאוקראינה ומוצא את רבני שטפנשט ברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה: אדמו"ר סאטמאר שליט"א מגיע לשבות בעיר סיגוט בסמוך לקברי אבותיו הק'

מערכת שטפנשט — Thu, 04 Nov 2021 11:42:12 +0000

מסע האדמו"ר מסאטמאר לאירופה, שהתחילה באוקראינה, מגיעה כעת לרומניה ובהמשך תמשיך להונגריה.

ברומניה, המסע יעבור בעיר סיגוט, מקום קברי אבותיו ובית המדרש המפואר שהוקם על ידי חסידיו וייחנך בביקורו הנוכחי.

את דבר המסע, דיווח משה ויסברג באתר 'בחדרי חרדים' וציין כי אל המסע מצטרפים כ-700 חסידים ואנשי מעשה מקהל סאטמאר בארה"ב, כאשר האדמו"ר מדלג ממדינה למדינה במטוס פרטי ששכרו בעבורו מניו יורק.

האדמו"ר מסאטמאר ישבות את שבתו בעיר אבותיו סיגוט ביחד עם קהל חסידיו, כשהאירועים המרכזיים ייערכו בבית המדרש המפואר והחדש ששוקם בעיר, על ידי חסידיו. לדברי וייסברג, לפני כעשור, קנו שליחי האדמו"ר את המקום עליו עמד בית הכנסת בעיר סיגוט, בית הכנסת בו שימשו כרבנים זקניו כמו הרה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים זי"ע, ה'יטב לב', ה'קדושת יום טוב' וה'עצי חיים' זי"ע. שם הם גדלו ועבדו את עבודתם בקודש ומשם הפיצו את היהדות והחסידות בכל המחוז הרומני.

אחרי מלחמת העולם השניה, שימש גם האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל כרב העיר סיגוט למשך תקופה קצרה עד שנאלץ לברוח מאימי הקומוניסטים שהחריבו את הדת בכל איזורי שליטתם.

אחרי נפילת חומת הברזל ברומניה התחילו עסקני החסידות לפעול לשם החזרת הרכוש לידי האדמו"ר ופדו את השטח עמד בית הכנסת ההיסטורי ושיחזרו את המבנה המקורי.

כעת, בשבת הקרובה, ייערך מעמד חנוכת בית הכנסת ההיסטורי, בשילוב עם מסע של האדמו"ר שהיה מיוחד לנדיבים שתרמו סכומים גדולים לצורך בניית בית הכנסת שיפוץ האוהל, בית העלמין ועוד.

החסידים ישהו עם האדמו"ר במהלך כל השבת, כאשר בערב שבת ייכנס ספר תורה לבית המדרש, ובמוצאי שבת ייערך מעמד תפילה בקברי הצדיקים של בעל ה'עצי תמרים' בבית העלמין המקומי.

משם ימשיך האדמו"ר להונגריה להנחת אבן פינה לבית 'הכנסת אורחים' שיקום בסמוך לציונו של בעל ה'ישמח משה' באיהעל.

הפוסט רומניה: אדמו"ר סאטמאר שליט"א מגיע לשבות בעיר סיגוט בסמוך לקברי אבותיו הק' הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הילולא ה-78: הגאון שנשרף עם 2 קהילותיו

מערכת שטפנשט — Tue, 03 Nov 2020 12:07:35 +0000

הגאון רבי משה חיים לאו זצ"ל הי"ד

רבה של שאץ רומניה, פרעשוב ופיעטרקוב

נעקד על קידוש השם י"א מרחשוון תש"ג במחנה טרבלינקה פולין

הרב הגאון רבי משה חיים לאו הי"ד, המוכר בעולם היהודי כרבה של פיעטרקוב וכסמל ומופת של "קידוש השם", נולד בלבוב שבפולין, לאביו הרב צבי יהודה (הירש לייב) לאו, תלמיד-חכם עשיר ומיוחס, ולאמו מרת לאה הינדה, בת הגאון רבי שמואל יצחק שור זצ"ל בעל ה"מנחת שי".

על שולחנם התאחדו תורה וגדולה ומזיגה נפלאה של תורה וחכמה, חסידות עם דרך-ארץ, מידות טובות עם צדקה וחסד, כהמשך למורשת הנפלאה שינקו מדורות קדומים, בהם רבנים גאונים ואנשי שם:

השל"ה הקדוש, רבי יואל סירקיש מקראקא בעל ה"בית חדש", רבי דוד הלוי בעל ה"טורי זהב", מהר"ם מטיקטין, רבי מנחם מאניס הלוי איש הורוביץ ראש מתיבתא בלבוב, אחיו רבי יצחק אב"ד קהילות אה"ו, רבי אפרים זלמן מרגליות, ועוד גאונים וצדיקים.

רבי משה חיים, בנו השני של רבי צבי יהודה, נולד בי"ד באייר תרנ"ב, ונקרא על שם אבי סבו ה"מנחת שי", רבי משה חיים ממונסטרישץ'.

מילדותו משך את עין רואיו בחכמתו וחריפותו ושקידתו המיוחדת, ובכושר מנהיגותו.

בחרותו

כבחור צעיר קנה את תורתו אצל מורי ההוראה של הדור, תחילת תלמודו הייתה בבית מדרשו של הגאון הנודע רבי יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים" אשר כיהן (בשנת תק"ל) כדיין, מורה צדק ומגיד מישרים בעירו לבוב, את תלמודו קנה מדודו הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון בעל "תשובות מהרש"ם" ועוד, ולאחר שיצק מים על ידיו הוסמך על ידו להוראה. לאחר מכן למד והוסמך אצל הגאון רבי מאיר אריק מבוצ'אץ'- טארנא, וכן אצל הרבנים הגאונים רבי שמואל אנגיל מרדומישלא, רבי בנימין אריה הכהן ווייס מטשרנוביץ, רבי אריה מנחם מנדל הלוי שטיינברג מברודי בעל ה"מחזה אברהם", האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ בעל ה"אהבת ישראל" אשר לימים הפך לחתנו (בזוו"ר), ואחיו האדמו"ר מאטיניא רבי חיים זצוק"ל.

ביוזמתו נוסדו חברות "מחזיקי לימוד" והוא הקדיש הרבה מזמנו ללמדם תורה ומוסר. פעילותו זו התרחבה בתרע"ג כשנוסדה "תפארת בחורים".

בערב מלחמת העולם הראשונה החל להשתתף בכתבי-עת חרדיים שהופיעו במזרח גליציה, וכן ב"מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת" שיצאו לאור בלבוב בחסות האדמו"ר הגה"ק רבי יהושע מבעלזא והגאון רבי שמעון סופר מקראקא זצוק"ל. השתתף כצעיר הצירים בועידה הראשונה של "אגודת ישראל" שהתקיימה בלבוב בב' סיון תרע"ד, על סף מלחמת העולם הראשונה, הופיע בה בנאום חוצב, נבחר כמזכיר הועידה והתבקש לצאת למסע הסברה בערי גליציה.

בימי מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתו לוינה, שם התקרב לחצרות האדמו"רים לבית רוז'ין, רבי ישראל מטשורטקוב, ועוד, תוך שהוא ממשיך בלימוד יומיומי אצל מורו ורבו הגאון רבי מאיר אריק מבוצאץ'. בווינה מסר שיעור יומי בבית הכנסת "שיף-שוהל" להמוני צעירים, כמו כן נפגש עם ד"ר נתן בירנבוים ז"ל ונעשה לידידו הקרוב.

רבנותו הראשונה – בשאץ רומניה

בהשפעת אחיו רבי ישראל יוסף הי"ד, רבה של קולומיי, התקרב אל האדמו"ר ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע, שלקחו כחתן לבתו דבורה. אמנם אשתו זו נפטרה בגיל צעיר בעת לידת בנם יהושע, ובשנת תרפ"ה, בתקופת כהונתו בשאץ, נשא בזוו"ש את בתו של הרה"צ רבי שמחה פרנקל-תאומים מקראקא-פודגורז', "רבה של סקאווין", חתן הצדיק רבי נפתלי הלברשטאם זצ"ל מקשאנוב בנו של הרה"ק רבי דוד מקשאנוב שהיה בנו של הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז, מצאצאי ה"חכם צבי".

משרת רבנותו הראשונה של רבי משה חיים היתה העיר שאץ (סוצ'אבה) בבוקובינה שברומניה. הוא קיבל את המינוי בשלהי תרע"ט בהיותו בן כ"ז שנים. בבואו אל העיר לא היה בה אף לא תלמוד-תורה אחד, ובפעילותו התוססת הכניס רוח חיים לקהילה, כשתוך זמן קצר נפתח תלמוד-תורה, התארגנו שיעורים למבוגרים ולאנשים עובדים, כשרבי משה חיים מרביץ בהם תורה. במשך שמונה שנות כהונתו בעיר שאץ, תיקן בה תיקונים רבים בשטח הכשרות ושמירת השבת, ובמשך כל אותה תקופה לא ההין שום בעל עסק לפתוח את בית העסק בשבת. בהשתדלותו של הרב שוחררו החיילים היהודיים משירות בשבתות, כשהוא עצמו דואג לאירוחם בבתי יהודים.

מלבד פעילותו הרבה בשאץ, פעל גם בסביבה הקרובה והרחוקה. כך יזם באותן שנים את הקמת ישיבת "באר מים חיים" בצ'רנוביץ, פעל להקמת רשת בתי-ספר לבנות "בית יעקב" בלבוב, קרקוב, קולומיי, סטניסלב וטרנוב, והשתתף בקביעות בכתיבה בירחון "בית יעקב" בלודז'. בתקופת כהונתו בשאץ יצא שמו בריכוזי היהדות החרדית באירופה המזרחית והמרכזית כנואם בחסד עליון ומחונן בעט סופרים. מסעי הופעותיו בנאומים ומאמריו העשירו את הספרות והעיתונות הדתית באותה תקופה. בקהילה זו – שאץ, נולד בן-דודו המפורסם המהר"ם שפירא זצ"ל ובעיר זו ניטעו יסודות רעיונו הכביר הדף היומי שהתנחל בלבבות העם היהודי לכל שדרותיו וחוגיו.

בפעילותו הרבה למען העליה לארץ הקודש, נשלח כציר מטעם "אגודת ישראל" בוארשה לועידה הראשונה לענייני ארץ ישראל שהתקיימה בפרנקפורט דמיין, שם נשא נאום נלהב.

ברבנות פרעשוב

החל משנת תרפ"ח קיבל על עצמו את הרבנות בפרשוב.

בפרשוב הקים הגרמ"ח את ישיבתו "תורת חיים", אליה נהרו תלמידים רבים מפולין, גליציה, אוסטריה, רומניה והונגריה, וממנה יצאו רבנים, ראשי ישיבות, עסקני ציבור ואנשי מעשה. על אף טרדותיו הרבות בעניני הקהילה היה משמיע בעצמו את השיעורים היומיים ומטפל באופן אישי בכל תלמיד. למתאימים לכך איפשר להשתתף בפסיקת שאלות שנזדמנו לבית-דינו ודיני-תורה שהתנהלו בלשכתו, ומהם שהקדיש רבות לטיפוח כושר הנאום וההנהגה שניחונו בהם.

לצד הנהגת הקהילה והישיבה המשיך בפעילותו הציבורית למען כלל ישראל. בכנסייה הגדולה השניה של "אגודת ישראל", שהתקיימה בוינה בשנת תרפ"ט, התפרסם בנאומו הגדול על הצורך בהקמת מוסדות חינוך של "תורה ומלאכה" להצלת המוני הנערים היהודיים. הוא הציע להנהיג תרומת קבע של כל אשה בישראל בעת הדלקת נרות שבת, להקמת מוסדות חינוך להמונים שאינם נמנים על לומדי תורה בישיבות. בהצלת נוער זה מבורות ומהדרדרות מוסרית ראה משימת חייה של "אגודת ישראל".

ברבנות פיוטרקוב

כשיצא מהר"ם שפירא למסעו באמריקה לגיוס מימון להשלמת בניין ישיבתו, התגייס רבי משה חיים למסע דומה בערי פולין וגרמניה. בפתיחת הישיבה בתר"ץ נתכבד רבי משה חיים בנאום הפתיחה והוא דרש בפני התלמידים בהלכה ובאגדה. כשמהר"ם שפירא נסתלק לעולמו, מילא בישיבת יח"ל תפקיד פעיל כחבר הנשיאות והשלטון הרוחני שלה. בהתאספות גאוני התורה של פולין לחלוקת תעודות "צורבא דרבנן" לבני הישיבה, כובד רבי משה חיים לשאת את דברו ולחלק את התעודות.

מיד עם הסתלקותו של המהר"ם ערך הגרמ"ח מסע הספד ומגבית לחיזוק "ישיבת חכמי לובלין".

במסגרת מסעו הגיע גם לפיוטרקוב, שם זכרו כמה ממקורביו של מהר"ם שפירא זצ"ל את דבריו כי הרב מפרשוב יהיה מתאים למלא את מקומו. לאחר שנשא את הספדו הגדול בבית-הכנסת הגדול בעיר, התאספו מאות מראשי הציבור החרדי בעיר והציעו לו את כסא הרבנות בפיוטרקוב.

רבי משה חיים המשיך במסעו בדרכו ללודז', כשבתחנת הרכבת בקראקא קרהו אסון. בעמדו כבר בקרון הרכבת והדלת פתוחה, טולטל הקרון מעצמת תזוזתה הפתאומית של הרכבת. הרב הושלך מהקרון ונפל אל בין שתי קרונות, כשהוא שכוב לארכו בין שני פסי המסילה. חמישה קרונות עברו מעליו והוא לא איבד את עשתונותיו. תוך חלקי שניה הוא חישב את מצבו ותיקן לפי זה את תנוחתו. את כף ידו הניח על פניו כדי להגן עליהם, אך מרפקו רוטש על ידי גלגלי הקרונות. דקות ספורות הוא נשאר לשכב לבדו, עם בוראו, על המסילה. כשהתקרב אליו פועל רכבת הופתע הפולני לראות סימני חיים אצל הפצוע המונח על המסילה, שביקש מים. כשהיה כבר באמבולנס בדרכו לבית החולים היתה משאלתו להודיע לרבי משה'ניו פרידמן מבויאן הי"ד, שהתגורר בקראקא, על מה שקרה לו. בהיותו על שולחן הניתוחים ביקש להמתין לבואו של רבי משה'ניו. כשניצב רבי משה'ניו לידו ופרץ בבכי למראה עיניו, היתה בקשתו של רבי משה חיים: "אנא, השגיחו שישאירו מקום שיעור להנחת תפילין". המנתח, ד"ר פישר, לא האמין למשמע אזניו, כי רק לפני כמה דקות לא היה מוכן לתת כל תקוה לחייו. כשקם מתרדמתו, אחרי כחמש שעות, סיפר למקורביו על חלומו בדבר תקופת קידוש השם הממשמשת ובאה וכי עליו להתמסר מעתה לנושא זה.

רק לאחר מספר חודשים של טיפול והתאמת יד תותבת, יכל לשוב לפרשוב והחל בכתיבת הפרק הראשון של ספרו על קידוש השם, הלא הוא "פרק ההצלה" שהוקדש לנס ההצלה שאירע לו. בינתים נערכו הבחירות בפיוטרקוב ובין כסה לעשור בתרצ"ו עלה הגרמ"ח לשבת על כסא הרבנות בעיר זו. גדולי הדור שלחו לו את ברכותיהם לבחירתו החדשה וראו בהשתקעותו בפולין תגבורת חשובה להנהגתה של היהדות החרדית. כ"ק האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור כתב לו: "אהובי ידידי הג' משה חיים שי' לאי"ט. הנני לברכו במשמרתו משמרת הקודש החדש שי' לו לברכה ויגדיל תורה ויאדירה ויטע יר"ש בלב תלמידיו כנפשו ונפש תדרשנו לטובה". מכתב נלהב שלח לו גם כ"ק האדמו"ר ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. האדמו"ר מבעלזא, רבי אהרן זצוק"ל, כתב: "לכבוד ידיד ה"ה הרב הג' הגדול בתורה חריף ובקי החסיד המפורסם כש"ת מוה"ר משה חיים שליט"א אב"ד דק"ק פיוטרקוב, …הנני מברכו בברכת מזל טוב להתמנותו לרב אב"ד דק"ק פיוטרקוב, השי"ת יעזור שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ולנהל עדתו עדת ישורון בדרך תוה"ק כיד ה' הטובה עליו ושיוכל גם שם להרביץ תורה ויר"ש בהרחבה ברוב נחת ואך ששון ושמחה ישכון תמיד באהלו ויבשר תמיד בשורות טובות…". האדמו"ר מסטרופקוב, רבי אברהם שלום הלברשטאם זצוק"ל, בנו של הצדיק משינאווא זצוק"ל, כתב: "…ויזכה לנהל עדתו עפ"י התורה והיראה ברוח ישראל סבא ויחזיר העטרה ליושנה ויקרב לבבות רחוקות וישם שלום וברכה בין אחים ויתקדש שם שמים על ידו כאשר עם לבבו כנפשו היפה ונפש ידידו ומכבדו ומוקירו…".

קברניטי התורה בפולין, הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי מוילנא, הגאון רבי נחום וידנפלד מדומברובה, רבי צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק-ורשה, האדמו"ר מבויאן-קראקא רבי משה פרידמן, הגאון רבי אהרן לוין מריישא, רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ-קאליש, רבי מנחם זמבה מפראגה-וארשה, ראש "ישיבת חכמי לובלין", הרב מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר, ועוד גדולי תורה, שלחו את ברכותיהם להיבחרו לפיוטרקוב.

כהונתו בפיוטרקוב קירבה אותו עוד יותר לעניני "ישיבת חכמי לובלין" וחלק מזמנו הקדיש לעניני יח"ל.

באותה עת התקדרו עננים שחורים בשמי יהדות פולין ופעילותו הציבורית חרגה מתחומי העיר בה כיהן והוא לקח חלק פעיל בעניני הציבור היהודי בפולין. בכנסיה הגדולה השלישית שהתכנסה במרינבד בתרצ"ז העלה את מלחמתם של הפעילים למען ארץ ישראל והתגלה שוב כדובר ההמונים.

בשלוש שנות שבתו בפיוטרקוב, שלפני החורבן, קידם את מחקרו ההלכתי בענין קידוש השם, ניהל חליפת שאלות ותשובות בנושא עם גדולי התורה של ליטא, פולין, גליציה וארץ ישראל. ספרייתו הגדולה כללה כששת אלפי כרכים ומאות כתבי יד יקרי מציאות, אותם אסף במסעותיו.

בימי מלחמת העולם השניה

עם תחילת מלחמת העולם השניה התהלך בין היהודים ועודד את רוחם, והצליח להציל יהודים רבים מהשמדה. בנאמנות מוחלטת לבני קהילתו החליט להשאר עם קהילתו ולא לנסות להימלט על נפשו. כאשר פרצו כוחות היטלר לעיר פיוטרקוב הם צעדו לבנין בית הכנסת הגדול, בו נהג הרב להתפלל ולשאת את דרשותיו בפני אלפי המתפללים שבאו מכל בתי התפילה בעיר לשמעו. בבנין גדול זה על כל קומותיו רצו לשכן את אלפי השבויים הפולנים שלכדו בקו החזית. חיילי הוארמאכט חטפו יהודים ברחובות ואילצום לפנות את הספסלים, את ארון הקודש והבימה כדי לפנות מקום לשבויים. כשהגיעה השמועה אל הרב, שהיה אז חולה במיטתו, הוא יצא לבית הכנסת והתייצב בפני מפקד היחידה. הנאצים נדהמו לראות לפניהם יהודי גאה בלבושו הרבני מדבר אליהם בגרמנית רהוטה, הם קראו למפקדם, אוברסט בראנד, והלה נעתר לבקשת הרב להרשות את הוצאתם של כששים ספרי תורה ולהעבירם לבית המדרש הסמוך. אך הרב לא סמך על יושרו הגרמני של המפקד. בחשכת הלילה אירגן קבוצת צעירים שהגיחו לבית המדרש, הוציאו את ספרי התורה והעבירו אותם לבית הקברות, שם נטמנו מאוחר יותר באהלי הצדיקים מוולבורז', ראדושיץ ושל האדמו"ר הד"ר חיים דוד ברנהארד זצוק"ל.

עם התבססות שלטונם של הנאצים בעיר פנו אל הרב כאל "זקן היהודים" והטילו עליו את האחריות לביצוע גזירותיהם ופקודותיהם. הרב סירב והודיע להם באומץ כי אין הוא שליחם של השלטונות אלא של יהודי הקהילה. אך הם לא הירפו ממנו ואת היטל העונש הקיבוצי הראשון (הקונטריבוציה), בסך חמישים אלף זהובים, הטילו עליו אישית. לאחר שסולק סכום זה, הציגו דרישה לסכום נוסף, הגדול פי עשר מהמכסה הקודמת. אולם כסף זה הם גייסו בעצמם. בלילה שלפני ערב יום כיפור גנבו צעירים פולניים חמרי עצים שהיו מונחים ליד בית הכנסת ונועדו להקמת בתי שימוש לשבויים הכלואים בתוכו. מפקד הס. ס. בעיר פוצאללו, הבהיל אליו את הרב והודיע לו כי היהודים לקחו את העצים ברצותם למנוע את חילול המקום ע"י הקמת בתי השימוש. משום כך עצרו אנשי ה-ס. ס. עשרה מנכבדי העיר כדי להעלותם למחרת, ערב יום כיפור, על הגרדום. אחרי התמקחות ממושכת הצליח הרב לפדות את השבויים בהתחייבו לספק לגרמנים סכום של רבע מליון זהובים.

בשעות הצהריים של ערב יום כיפור אירגן הרב מגבית "כופר נפש" בכל המנינים, שהתארגנו בבתים פרטיים. כל ראש משפחה חוייב בסכום של 10 זהובים ועל כל נפש במשפחה עוד זהוב אחד. כשהלך הרב למחרת יום הכיפורים למפקדת הנאצים חסרו לו כ-180 אלף זהובים. הוא לקח מביתו את קופסת התכשיטים של המשפחה והוריק לידי הנאצים צמידי זהב, אבנים יקרות, פנינים ומרגליות. עיני הנאצים נצצו לנגד ברק היהלומים והם לא ספרו עוד את הכסף שדרשו כפדיון.

עשרות עגונות הצליח להתיר על פי עדויות שגבה, באמצעות שליחים שיצאו למקומות מרוחקים, ובית דין מורחב שהקים בביתו, בהשתתפות מורי הוראה, גדולי התורה, שהגיעו עם הפליטים ממערבה של פולין. מקרים רבים הובאו בפניו מורשה ורבני פולין ראו בו בקי ומומחה בענין זה, כשם שעוד קודם לכן יצא שמו כמצוי ביותר בעניני גיטין וקידושין.

תלמידיו בפרשוב ובשאר ערי סלובקיה הפצירו בו שייאות לבוא אליהם לשם יתר בטחון, אך הוא לא רצה לנטוש את קהילתו בעת צרה ועבר עמה את כל שבעת מדורי הגיהנום עד לחיסול המוחלט של הישוב היהודי בעיר.

על קידוש השם

בימי עברה וזעם של שלטון הרצח תלו בו יהודי העיר את עיניהם כאל מגדלור בים זועף. בביתו חיפשו כולם עצה ותושיה ואף רחוקים שנקלעו לעיר ונרדפו על ידי השטן מצאו בביתו מקלט. בשנות ת"ש-תש"א-תש"ב המה בית הרב מרוב הפונים אליו. עשרות זוגות נישאו כל שבוע, כשהצעירים המסודרים בעבודה "בטוחה" רצו להבטיח חיי ארוסותיהם מפני שילוח. קשרי חוץ עם מדינות שונות עברו דרך ביתו של הרב. בגבור המצוקה והרעב יזרמו הרב ורעייתו בית תמחוי לנזקקים, כשבעלי בתים הביאו עמם מצרכי מזון ופחם להסקה. כמה עשרות נצרכים מכובדים קיבלו את אספקתם ממטבח זה ובמשך הזמן עבר המטבח לבנין בית היתומים הסמוך ושם הזדנבו תורים של מאות משפחות שבאו ליהנות מארוחה חמה חינם, כשהרבנית וחברותיה העסקניות עומדות מהבוקר עד הערב ומשרתות את הקהל.

מלובלין ומורשה הגיעו שמועות איומות ומטרנוב הגיע שליח שסיפר על רצח אלפי יהודים, ובהם ידידו של הרב, הגה"ק רבי משה'ניו מבויאן הי"ד. מקולומיי הגיעה ידיעה נוראה על חטיפות וגירושים, בהם אחיו של הרב, רבי יוסף ישראל לאו הי"ד, רבה של העיר. יעד השילוח הוא אופלן, נמסר בידיעה, אך בחקירה במקום הוברר ששום משלוח לא הגיע לשם בחדשים האחרונים. לעומת זה אותה תחנה חדשה במפת השילוחים – בלז'ץ, שטיבה טרם היה ידוע בימים ההם.

האסון המתקרב היה מוחשי ביותר והיהודים אובדי עצות צרו על בית הרב, בתקוה ששם יודעים משהו יותר על הצפוי.

הימים היו ימי הרחמים והסליחות של שלהי תש"ב ויהודים באו לבקש ברכה. הרב יעץ לבנות בונקרים ומחבואים ולהיעלם. "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם", אמר לאנשים. יותר מזה לא היה בכוחו לייעץ.

בימי ראש השנה ויום כיפור התאספו בביתו מאות מתפללים שמילאו את חדר המדרגות. בליל כל נדרי נשא את דרשתו המסורתית שהיתה רוויה דמעות. למעלה משעתיים עורר את הקהל לתשובה. בהוציאו את ספר התורה הקטן שלו, המיוחס לבעל ה"חתם סופר" זצ"ל, ובקראו "אור זרוע לצדיק" התנפלה עליו הקהילה בחיבוקים, בנשיקות ובבכי תמרורים. לפני תפילת "יזכור" דרש שוב ועורר את הקהל לאחוה ולאחדות ברגעים הגורליים הצפויים בימים הקרובים. בתפילת נעילה עבר לפני התיבה, כדרכו בקודש מאז ישב לראשונה על כסא הרבנות. אימת החורבן היתה תלויה באויר שעה שהרב השתפך בתפילתו, אך בצאת היום, כשקראו כולם "שמע ישראל" שוב נשתכח כאילו הכל והוא הלהיב את הקהל בריקוד לוהט "עוצו עצה ותופר" ו"לשנה הבאה בירושלים".

למחרת יום הכיפורים נודע כי הגיעה תורה של צ'נסטוחוב הקרובה. אלפי קלגסים גרמניים ואוקראינים הקיפו את הגטו ושילחו את יושביו לטרבלינקה. אחרי צ'נסטוחוב חיסלו את ראדומסק, ואז בג' מרחשון תש"ג הגיעה גם תורה של קהילת פיוטרקוב.

"יהודים התחבאו ואל תלכו כצאן לטבח!", קרא לבני קהילתו, אך הוא עצמו הלך והתייצב במגרש השילוח כשספר התורה הקטן בזרועו. אותו הכירו הרוצחים, כי עד יומו האחרון שמר על לבושו וזקנו. בשל היעלמו מהמגרש עלולים היו לערוך חיפושים יסודיים ולגלות עשרות מחבואים, הסביר למקורביו. במשך שבוע שלם התנהל הרצח המאורגן והוא עמד על המגרש, חזה בזוועות שפקדו את קהילתו ונשאר עומד על משמרתו. ההתעללות הגיעה לשיאה כשהרוצחים ירו בתינוקות שהיו בזרועות אמותיהם וגררו את זקני העדה הפצועים על הקרקע. "מדוע אנו עומדים? נתנפל עליהם בצפרניים!" קרא לעברו ידידו, רופא מהעיר המתגורר עתה בתל אביב, ביום האחרון של המבצע בי' מרחשון תש"ג, ראש המרצחים איש ה-ס. ס. פויכט, שהתרוצץ כחיה טורפת על המגרש, קלט את זעקתו של הרב "גם שם צריכים אותך היהודים", צעק אליו, והרב הלך עם המשלוח הרביעי והאחרון שחיסל את 25 אלפי היהודים מקהילת פיוטרקוב המעטירה.

וכך סיפר לימים עד ראיה ששרד את התופת: "הרב דרש את מאמרו של רבי עקיבא 'כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא לידי ואקיימנו' ונאומו החוצב להבות אש והרווי התרגשות עזה ריתק את שומעיו שהתעלמו מהצפוי להם ברגעיהם הקרובים. הוא תבע מהם ללכת לקראת הקץ כיהודים ההולכים לקדש את השם, כי כל יהודי הנהרג באשר הוא יהודי, קדוש הנהו. 'מוטב מוות שיש בו חיים מחיי השעה הזו שהמוות מרחף עליהם', פנה לבני עדתו.

העד האחרון שראהו ברגעיו האחרונים הוא ללא ספק, מר דוד לבקוביץ, איש פיוטרקוב שנמלט מטרבלינקה ומתגורר היום בשיקאגו שבארה"ב, עדותו על הצלתו ממחנה המוות, מצויה בגנזכי הארכיון של "יד ושם" בירושלים: "הגענו לפנות בוקר לטרבלינקה במשלוח האחרון שיצא ביום ד', 21 באוקטובר 1942 (י' מרחשוון תש"ג) מגטו פיוטרקוב, על הרציף ליד הרכבת נערך מיון ויחד עם כמה צעירים ממשלוח זה הוצאתי והועמדתי בצד המון יהודי העיר. עמדנו שם בצפיה דרוכה והרחנו את המוות באויר. הרוצחים ערכו את ההתעללות האחרונה בקרבנותיהם ואנו עקבנו אחרי הקבוצות המובלות לכיוון התאים, מהם לא יצא איש בחיים. בעודנו נצבים שם וחושינו מעורפלים קלטנו לפתע את קולו האדיר של רבינו, הרב לאו, שעמד בתוך העדה של יהודי פיוטרקוב שעמדה מקובצת לידינו. הוכינו בהלם ונשימתנו נעצרה כששמענו את דבריו הרועמים, הוא החל לומר בקול רם את "הוידוי", כשהעדה חוזרת אחריו פסוק בפסוק והולכת בעקבותיו לדרכה האחרונה"…

היה זה בי"א מרחשון תש"ג. ה' ינקום דמו ודם כל קדושי ישראל!

מורשתו לדורות

ספרו המונומנטלי "הדרך לקידוש השם" שהפך לצוואה כתובה ולהכנה לקראת יומו הגדול יום עלותו על מוקדה.

כן פרסם מסות ומאמרים בעברית, אידיש וגרמנית. הערכה מיוחדת נרשמה למסותיו על האם והמשפחה בישראל "שתי אמהות בישראל", שפורסמה בירחון "בית יעקב" ובכמה שפות.

כתב הסופר הנודע הלל צייטלין הי"ד ב"מאמענט" הורשאי מה-17 ביוני 1931, בין השאר: "נראה שמימי ר' שמשון רפאל הירש לא כתב איש בהתלהבות גדולה כזאת על קדושתה של המשפחה בישראל, כמו הרב לאו במאמרו "שתי אמהות בישראל". אני מייעץ לכל בר אוריין ישראלי לקרוא את המאמר פעמיים: פעם אחת בשביל עצמו, כדי שיוכל לתפוס ולהבין את עמקי רעיונותיו של המחבר, ופעם שניה להקריא את המאמר לאשתו ולבנותיו ולהסבירו להן בצורה כזאת שירגישו בעליונותה של הרמה המוסרית של האם והמשפחה היהודית בעבר, לעומת הריקנות החילונית והירידה המוסרית של ההווה".

הפוסט הילולא ה-78: הגאון שנשרף עם 2 קהילותיו הופיע לראשונה ב-שטפנשט..