יחד עם כל בית ישראל נישא נהי ונרים קינה על הבשורה הקשה והמרה בסילוקו של צדיק, ווי להאי שופרא דבלי בעפרא, האי צדיק, האי עניו, האי חסיד, משיירי כנסת הגדולה, ומאנשי השם אשר היו לדור אחרון, ועתה כבה אורו של ירושלים, ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, על שבר בת עמי, על הסתלקותו לשמי רום של לוחם מלחמתה של תורה, העומד בפרץ בעוז ותושיה לקיים שלושת עמודי העולם, עמוד התורה, עמוד העבודה, ועמוד גמילות חסדים.

כל ימיו אשר חיה היו מקשה אחת של מסירות נפש, הרבצת תורה, והעמדת הדת על תילה, אולם ביותר גילה אדרתו עת עלה לכהן פאר כגאב"ד העיר ירושלים והעדה החרדית, שארי עלה מבבל לארץ הקודש, בי"ד תמוז תשס"ג, ומאז נשא את משא הדור באהבה וביראה, כאשר ישא האומן את היונק, והיה נכון בכל עת ועונה להיות העומד לפני המחנה, להאיר הדרך ולסלול נתיבות, לגדור גדר ולעמוד בפרץ, כנגד כל המחבלים והמתנכלים בכרם בית ה'.

מוסדות שטפנשט בארה"ק, וציון הקודש בגבעתים, זכו ממנו להארת פנים בכפלים, בעצה ותושיה. וכאשר נתבקש אף הסכים לעמוד בראש המערכה לסקל את מזימת הגורמים שניסו להצר גבולות הקדושה. באשר מקום קברו של הרה"ק משטפנשט זיע"א נמצא בבית העלמין נחלת יצחק שוכן בגבול העיר גבעתיים-תל אביב, היה לצנינים בעיני השלטון והרשויות המקומיות, אשר חשבו בסכלותם ובבערותם כי יוכלו למנוע מרבבות הבאים לציון הקדוש לפקוד מקום תפילה קדוש זה, וביקשו לחלל את זכרו הטהור של האי קדוש וטהור השוכן בעירם, הן בנסיונותיהם לצמצום הפעילות וזמני התפילות במקום, והן בסדרי והנהגות הקדושה והצניעות, והן בהתנכלות למבנה הציון שהוקם על הציון הקדוש, ובהפרדת המקום אשר יתנהל כפי רוח התורה והקדושה ואכמ"ל, (ואגב כבזמן הזה כך היה בימים ההם, פעולות ההתנכלות נמשכות עד היום על כל צעד ושעל, ורק לאחרונה התפרסם נצחון מאבק מוסדות שטפנשט בהסדרת ההילולא בחודש תמוז האחרון, אך עוד דרך ארוכה לפנינו).

להלן נביא את דברי קדשו במכתב עוז של מרן הגאב"ד זצ"ל למען מוסדות שטפנשט, וכן קול קורא חוצב להבות אש למען ביצור חומות הקדושה בציון הקודש בגבעתים, דבר אשר קיבל הד מיוחד, עד שהשופט ביטל לראשונה בהיסטוריה את הדיון שהיה אמור לדון בענין ציון הקודש, דבר שמעולם לא קרה, וב"ה שליהודים הייתה אורה.

קול קורא למען קדושת מקום הציון בגבעתיים ודבריו חוצבי להבות אש של מרן הגאב"ד הגרי"ט וויס זצ"ל

בעת שסערה ארץ על הפגיעה שתכננו הרשויות בגבעתיים לפגוע במתפללים ובאהל ציון קדשו של הרה"ק משטפנשט זיע"א, התכנסו חברי הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים במושב מיוחד, לדון בדבר ולטכס עצה ותשועה ברוב יועץ, בדיון המיוחד נכחו מרן הגאב"ד זצ"ל, ילחט"א מרן הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א, הגאון הגדול רבי מאיר ברנסדורפער זצ"ל, ילחט"א הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמן שליט"א, לאחר שמיעת דבר המערכה מהרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א אשר הופיע לפני מרנן חברי הביד"צ יחד עם מספר עסקנים נוספים שדבר המאבק נגע לליבם, ולאחר שמיעת העדויות בדבר ההתנכלות הבלתי פוסקת של גורמי השלטון השונים למתפללי הציון בגבעתיים ולחלקת הציון הקדוש, חתמו מרן הגאב"ד ובית דינו שבירושלים על אגרת 'קול קורא' מיוחד להזהיר גדולים על הקטנים, לבל יהין איש להרים את ידו בסדרי והנהגת הציון הקדוש בעיר גבעתיים, ואכן נתקיים בהם כשם שפסקו בי"ד של מטה כך פסקו בי"ד של מעלה, דבריהם עשו רושם עז וברור, וקול הזעקה נשמעה היטב מסוף העולם ועד סופו, והגיעה אף עד לחדרו של השופט בגבעתיים שנרתע מלדון בדבר, ובוטלה הגזירה שריחפה אז על מקום הקודש.

וכך כתב מרן הגאב"ד בכתב ידו חוצב להבות אש במכתב קודש שפורסם אז ברבים:

"בוודאי אסור להסיר את המבנה על קברו של הצדיק והקדוש, ופלא גדול שאין מתיראין באימה ופחד מלנגוע במקום קדוש זה, וכל העוזרים והמסיעים יתברכו בכל טוב סלה.

יצחק טוביה ויס גאב"ד דפעיה"ק ירושלים"

להלן נביא את מכתב הביד"צ בשלימותו

פסק הלכה

הננו בזה להביע את דעתנו דע"ת כי האהל שנבנה על ציון של קבר

האי צדיק וקדוש משטפנשט זצוק"ל בבית העלמין בגבעתיים, משמשת את הציבור הגדול שבאים לפקוד את המקום הקדוש ולשפוך שם את צערתם בתחנונים, וזה מקובל שלא להתפלל במקום פרוץ וכך נהגו בהרבה מקומות בבתי החיים להעמיד אהל על קברי צדיקים.

ע"כ אסור להסיר את המבנה הקיים וזה פגיעה בקדושים אשר בארץ המה, ותקותינו כי כל מי שבכוחו לעשות שלא יפגעו בציון הזה, עליו להשתדל כפי יכולתו להעמיד הדבר על מכונו.

וזכות הצדיקים יעמוד לכל המסייעים להתברך בכל מיני ישועות עד נזכה לתחיית מתי עמך ישראל ברחמים אכי"ר.

הכו"ח הביד"צ דפעיה"ק ירושת"ו

נאם משה שטרנבוך ראב"ד, נאם מאיר ברנדסדורפר, נאם אברהם יצחק אולמן, עליהם הוסיף מרן הגאב"ד זצ"ל דבריו חוצבי להבות אש וחתימת יד קדשו, יצחק טוביה וייס גאב"ד דעיה"ק ירושלים

אח"כ נוספו על מכתב הבד"צ עוד מגדולי האדמורי"ם והרבנים נבג"מ וילחט"א שליט"א: כ"ק מרן האדמו"ר מרחמסטריווקא זצ"ל, כ"ק מרן האדמו"ר מערלוי זצ"ל, הגאון הגדול רבי אפרים פישל רבינוביץ שליט"א ראש ישיבת תפארת ישראל דחסידי רוז'ין, כ"ק מרן האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א, בית דינו של מרן הגר"ש וואזנר גאב"ד דז"מ ב"ב, הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א, הגאון הגדול רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, ראש ישיבת כסא רחמים הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז שליט"א, חבר מועצת חכמי התורה הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שליט"א.

מכתב קודש ממרן הגאב"ד זצ"ל ובית דינו לטובת מוסדות שטפנשט

קריאה קדושה

הננו בזה אל אחינו היקרים אוהבי חסד ושוחרי תורה עבור "מוסדות שטפינעשט" ע"ש הרה"ק פועל ישועות רבי אברהם מתתיהו משטפינעשט זצוקלל"ה השוכנים לתפארת בעיר בני ברק ואלעד יע"א, ובה קיים כולל הוראה לאברכים מצויינים השוקדים בתוה"ק בהתמדה ויגיעה רבה, וקרן עזרה למשפחות במצוקה, חלוקת מזון מדי חודש בחודשו, נוסף ע"ז משלוח תשמישי קדושה לערי רומניא והקרפטים עבור אחינו הנמצאים שם, ומכון להוצאת ספרים וכת"י, וכ"ז מתנהל ע"י הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א ואתו עימו חבל עסקנים שמתנדבים שלא על מנת לקבל פרס למען הרבות כבוד שמים, וכעת נמצאים במצב כספי קשה עד למאוד.

ע"כ הננו פונים לאחבנ"י אוהבי תורה ועושי צדקה וחסד, להיות להם לאחיעזר ולאחסימך ולקיים מצות החזקת תורה וחסד, בתמיכות הגונות ונכבדות בעין יפה ורוח נדיבה.

זכות המצוה הגדולה וזכות הצדיק משטפניעשט תגן על כל המסייעים בעושה ובמעשה, להתברך בכל מעשה ידיהם, ובכל מילי דמיטב ובכל הברכות האמורות בתורתינו הקדושה, ונזכה לראות בישועת ובגאולת כלל ישראל, בביאת גוא"צ בב"א.

הכו"ח למען המצוה הגדולה, הביד"צ דפעיה"ק ירושלים תובב"א.

עליהם באו החותמים שרי הבד"צ, כ"ק הגאון הגדול רבי משה הלברשטאם זצ"ל, הגאון הגדול רבי מאיר בראנדסדארפער זצ"ל, ילחט"א הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמן שליט"א, ועליהם הוסיף מרן הגאב"ד זצ"ל הגרי"ט ויס בכתב יד קדשו:

"בחפץ לב הריני משתתף לבקשה והמלצה הנ"ל לעזור לחזק עושי מצוות רבות בהרבצת התורה וחיזוק היהדות וזכות המצוה יגן על כל התומכים להתברך בשפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם.

מקום החותם"

הפוסט שר וגדול נפל בישראל: אחר מיטתו של מרן הגאב"ד דעיה"ק ירושלים זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגאון רבי שמואל ברנדסדורפר הוא בנו של הגאון הגדול רבי מאיר ברנדסדורפר, חבר בית הדין של העדה החרדית במשך עשרות בשנים וממחוללי מהפכת הידורי הכשרות בתחום שחיטת העופות.

לאחר פטירת אביו, מונה הגר"ש ברנדסדורפר למלא את מקומו כרב חסידות תולדות אברהם יצחק.

בשנות ה'תשנ"ד נתבקש על ידי הצדיק המקובל הרב יעקב מאיר שכטר שליט"א לעבור להתגורר בשכונת 'נחלה ומנוחה' בבית שמש ולשמש כרב בית הכנסת 'תפארת הנחל' של חסידי ברסלב. בנוסף, הוא משמש כראש הכולל של חסידות תולדות אברהם יצחק בבית שמש.

בחודש אלול ה'תשפ"א מונה יחד עם הרב שלמה יהודה הירש והרב שמעון יצחק שלזינגר, לכהן כחבר בבד"ץ העדה החרדית.

יושב בימי רביעי בהרכב בית דין בלשכת הבד"ץ בירושלים, וכן עורך גיטין בבית הדין.   הרב משמש כראש הכולל של מוסדות רחל אמנו בקבר רחל.

לרגל ההילולא ה-89, התכבדו המשתתפים בהופעתו, כשהוא מעתיר תפילה בזכות בעל ההילולא לישועה לכלל ולפרט.

הפוסט נציג בד"ץ העדה החרדית בהילולת הצדיק משטפנשט: הגאון הגדול רבי שמואל ברנדסדורפר שליט"א הופיע לראשונה ב-שטפנשט..