עם מלאת השלושים להסתלקותו לשמי רום של הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל דומ"צ קרית ויז'ניץ וראש כולל אטניה, יתאספו תלמידיו מעריציו ובני משפחתו לעצרת מספד והתעוררות לזכרו בהיכל בית המדרש שטפנשט בבני ברק רחוב מהרש"ל 13 בני ברק, תפילת ערבית בשעה 19:45 ולאחמ"כ תחילת העצרת ההתעוררות בשעה 20:00, במהלך עצרת ההתעוררות ישתתפו וישאו דברי מספד ונהי על הסתלקותו של האי גאון וצדיק גדולי התורה אשר יספרו לדורות צדיק מה פעל בתורה בעבודה ובבנין והנצחת זכר קדושי עליון למען לא יאבד זכרם וזכר תורתם, ישאו דברים הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א רב אב"ד שכונת אור החיים ב"ב ודומ"צ בד"צ ויז'ניץ, הגאון הגדול רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א רב אב"ד שכונת קהילות יעקב ב"ב ודומ"צ בד"צ ויז'ניץ, הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס שליט"א גאב"ד חניכי הישיבות, הגאון הגדול רבי אשר ווייס שליט"א גאב"ד דרכי תורה, הגאון הגדול רבי ישראל מילר שליט"א חבר בד"צ ויז'ניץ, הגאון הגדול רבי יצחק דוד אלטר שליט"א ראש כולל תלמוד להוראה דחסידי גור, הגאון הגדול רבי צבי רבינוביץ שליט"א ראש ישיבת רוז'ין באיאן, הגאון הגדול רבי משה פרידמן שליט"א ראש כולל עיון ברכפלד, בנו מ"מ הגאון הגדול רבי יצחק אייזיק טוביאס שליט"א דומ"צ ויז'ניץ ור"מ בברכפלד, גיסו של הרב זצ"ל הרה"ח ר' יצחק סלמון שליט"א.

הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל בנו של מרן הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל אבד"ק פיאטרא ניאמץ רומניה היה מעתיק המסורה ומשקה לעדרים, מקומם ומקים עולה של תורה, אשר הציב יד שם ושארית לגאוני וחכמי צדיקי ואדמור"י רומניה שכמעט ספו ואבד מאנוש זכרם והוא כחכם עדיף מנביא נשלח להורות גשנה ולהעמיד ישיבה על קברם, לא נח ולא שקט עד כי לא השבית גואל, וקם שבט מישראל, עוד בימי בחרותו הורה הוראה בישראל בכהנו כמ"מ לרבנים שעזבו את בוקרסט והוא היה הממונה מטעם הקהילה היהודית לעניני גיטין קידושין ומקוואות וכל שאר עניני הרבנות, העמיד תלמידים הרבה בבית ההוראה בקריית ויז'ניץ ב"ב בו הורה הוראה לישראל מעל יובל שנים ובכוללי העיון והוראה שעמד בראשם, כולל בוהוש שייסד והקים בתל אביב ובראשו עמד כעשור שנים, כולל מונקאטש, כולל סאדיגורה בימי הכנסת מרדכי, וכולל אנטניה בו למד ולימד ועמד בראשו עד יומו האחרון, כל ימיו אשר חיה משחר טל ילדותו יגע בתורה ומצא בה כדי מדתו ובפרט העמיק וחידש בסוגיות חמורות אשר יד אדם לא מגעת בהם, חסיד במעשיו ועניו בדרכיו, עיניו וליבו לתקן עולם במלכות השי"ת.

תלמידיו, בני משפחתו, מעריציו, ומוקירי זכרו התכנסו אמש לעצרת מספד בהיכל כולל אנטניה בב"ב שם הרביץ תורה לעדרים כ40 שנה, ונשמעו דברי מספד מפי כ"ק האדמו"ר מאנטניה שליט"א, הדומ"צ הגר"א הכהן, חתנו הגרי"מ פרידמן והגר"י לייפר שהעלו על נס סיפורים והנהגות מפעימות מהרב זצ"ל, כמו"כ יעלו היום לקברו בבית העלמין ויז'ניץ ב"ב בשעה 17:30 לתפילה רבים על קברו לישועת הכלל והפרט, ולקראת ערב בשעה 19:45 יתאספו להעלות את זכרו וללימוד הנהגותיו ומורשתו לדורות בהיכל בית המדרש שטפנשט ביום מלאת יום השלושים להסתלקותו הפתאומית, גדולה האבד מי יתן תמורתה, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

הפוסט בני ברק: עצרת התעוררות עם מלאת השלושים להגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל בביהמ"ד שטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

שר וגדול נפל בישראל: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל שהובא אמש למנוחות

תורה תורה חגרי שק בהסתלקותו לשמי רום של האי גאון וצדיק חבר בי דינא רבה דקריית ויז'ניץ, ראש כולל אנטניה, מקים מוסדות בוהוש, וממניחי היסודות להקמת מוסדות שטפנשט בארה"ק, עמד על משמר התורה וההלכה במסירות עצומה במשך עשרות בשנים

אבל ותוגה השתררו בעולם התורה והחסידות, בבוא הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו של עמוד התורה וההוראה, מגדולי ומוותיקי הפוסקים, הגאון הצדיק רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, דיין ומורה צדק וחבר הבד"ץ דקריית ויז'ניץ במשך למעלה מיובל שנים, ראש כולל אטיניא. מקים ומייסד מוסדות להנצחת חכמי רומניה, מקים מוסדות בוהוש ומעמודי התווך של הקמת מוסדות שטפנשט, המוני תלמידים ומעריצים ועמך בית ישראל הלכו ביום ג' בניסן אחר מיטתו של האי גברא רבה, זצוק"ל.

בהסתלקותו אבדה מכרם יהדות רומניה דמות הוד תפארת של גאון חריף ובקי בכל מכמני התורה, שדלתו פתוחה היתה לשרת בקודש ולהשיב לשואלים דבר ד' זו הלכה, זכה להערצתם של אדמור"י בית רוז'ין וויז'ניץ וגדולי ישראל שסמכו עליו. מתמיד בתורה ועובד ד', לצד היותו עמוד האמת, ענוותן וצנוע, שייף עייל ושייף נפק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, ידיד נאמן לכל אחד, אהוב ונערץ על המוני יודעיו.

מרן הגה"צ רבי טוביה אריה זצ"ל נולד לפני ע"ט שנים ביום ז"ך באב תש"א, בעיר פיאטרא-ניאמץ שברומניה, לאביו הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל רב העיר פיאטרא ומחשובי הרבנים שושלת וותיקה מגאוני חכמי רומניה מחסידי בית רוז'ין, טשורטקוב, שטפנשט, סאדיגורא ובוהוש, ולאמו הרבנית מרת פרידא ע"ה.

בנערותו קנה דעת וחכמה ולמד אצל אביו הגדול, אשר השקיע בו ובאחיו הרבנים יבלחט"א את כל כוחותיו לרוממם בכל מכמני התורה בבקיאות ובעיון ובהוראה. לאחר מכן למד תורה במסירות נפש בעיר אראד, בישיבתם של הגה"צ רבי שמעון זאב מילר זצ"ל רבה של אראד, ושל חותנו לעתיד הגה"צ רבי מרדכי זלמן ויזניצר זצ"ל.

בשיחתו אודות ימי נערותו, כשתיאר הגרט"א זצ"ל את הימים ההם תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה, ציין שהיתה זו הישיבה היחידה בכל רחבי רומניה שיכלו ללמוד בה תורה בפרהסיא באופן רשמי. דבר זה לכשעצמו הביא בחורים רבים מכל רחבי רומניה ללמוד בישיבת אראד כדי להיפטר מגזירת הגיוס. "אני אישית נאלצתי לכתת רגלי היגעות משך 24 שעות, בנסיעתי הארוכה והמפרכת ממקום מגורנו בפיאטרא-ניאמץ עד אראד הנמצאת בקצה השני של רומניה הגדולה. זכורני שנסעתי עם הרכבת על פני שלשת-רבעי שטחי רומניה, אבל הכל היה שווה משתי הסיבות האמורות: הראשונה – היתה זו הישיבה היחידה שיכלו ללמוד בה כראוי על מי מנוחות; השניה – כדי להיפטר מהצבא ולקבל אישור מהיר יותר לצאת את מסך הברזל ולעלות לארץ הקודש".

הגרט"א מילא כרסו בש"ס ובפוסקים בשקידה עצומה, עד שהוסמך לרבנות על ידי הגרש"ז מילר זצ"ל אב"ד אראד, הג"ר ישכר דוב דכנר זצ"ל אב"ד סאטמר, והג"ר יצחק מאיר מרילוס זצ"ל אב"ד באקו ואראד ולימים אב"ד בוקרסט. בכתב הסמיכה שקיבל מהגאון מגאלאץ זצ"ל, כתב לו בין היתר: 'וטוביה לייב משתה תמיד' על משקל הנפסק ברמ"א בהלכות פורים במשפט האחרון של חלק אור החיים: 'וטוב לב משתה תמיד', כאשר כוונתו היא שזכה למלא קנקנו ביין ישן מלא בתורה והוראה.

בחודש חשוון שנת תשכ"ד עלה עם אביו לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת ויז'ניץ. בימים ההם זכו הוא ואחיו יבלחט"א הגה"צ רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, ללמוד בצוותא עם כ"ק מרן אדמו"ר ה'ישועות משה' זי"ע, שנהנה מאוד מבקיאותם במכמני התורה, ומשקידתם הנפלאה, כאשר מרן ה'אמרי חיים' זיע"א היה מפליא את העובדה שהייתה זו אחת המשפחות הבודדות שהכיר שעלו לארה"ק שלמים בגופם ובנפשם ששת רבנים עטורים בזקן ופיאות גאונים וצדיקים כשמסירות נפשם ליהדותם הייתה לפלא ולשם דבר מלבד גאונותם וידיעתם בכל מכמני התורה למרות המצב הרוחני ששרר אז ברומניה, האמרי חיים התבטא פעם לפני אביו הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ "טוביאס איז א פירמה".

בשנת תשכ"ו הקים את ביתו עם הרבנית תליט"א, בת הגה"צ החסיד רבי מרדכי זלמן ויז'ניצר זצ"ל, שכיהן כראש הישיבה באראד ובארה"ק היה ראש כולל אנטניא. לאחר נישואיו היה מחשובי מרביצי התורה ורבני הכולל בקריית ויז'ניץ הק'. לימים מילא את מקום חותנו בראשות כולל אנטניא בב"ב, תפקיד בו כיהן עד יומו האחרון.

פרק מרכזי בחייו היה כאשר התמנה בשנת תשל"ו לדיין בביד"ץ דקהילת ויז'ניץ, לצד הרב אב"ד דאז – יבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א, והדומ"ץ דקהילת ויז'ניץ הק' הגה"צ רבי משולם זושא לוריא זצוק"ל, שרחשו לו הערצה רבה.

מאז היתה דלתו פתוחה לכל שואל, במאור פנים ובידידות. המונים נהנו הימנו עצה ותושיה, ברוב חכמתו ובבינתו הרחבה בכל מכמני התורה ובהליכות החיים.

גדולי ישראל הכירוהו כבעל הוראה מובהק אשר בקיאותו העצומה בכל מכמני התורה הקנו לו שם בפסקיו. היה יושב על מדין בדיני התורה שנערכו בבד"ץ ויז'ניץ, כשידיו רב לו בחלק חושן משפט בבקיאות עצומה. כשלא אחת התבטא ואמר: "כבר חזרתי על שו"ע יו"ד וחו"מ, למעלה ממאה פעמים, ובכל פעם שאני חוזר על הלימוד מתחדשים לי חידושי תורה והבנות חדשות", כן היה בקי בהל' שחיטה, ובמיוחד בניקור, ולבקשת גדולי ישראל היה נוסע לחו"ל לפקח על מערך השחיטה והניקור שתחת הכשרויות המהודרות, לשם דבר היו שיעוריו וחידושיו בהלכות חמורות ובלתי שכיחות ללימוד, כהלכות מקוואות, הלכות ריבית, ומידות ושיעורי תורה, זמני היום ושקיעה, בהם היה מחשב חשבונות ומפליג בפלפול ובסברא ברוחב עיונו וחריפותו ובקיאותו המדהימה. במשך כמה שנים מסר שיעור עיוני בהלכות אלו בבית מדרש שטפנשט בב"ב ומשיעוריו אלו יצאו לאור קונטרסי 'מדות אריה' פנימי ללומדי השיעור אשר היה משתעשע בהם ומוסיף לחדש כיד ה' הטובה עליו.

כדיין בבד"ץ ויז'ניץ וכראש כולל אטיניא הרביץ תורה וחסידות בקרב שוחרי התורה בדרכו הייחודית והעמקנית, שיעוריו היחודיים בנושאי ריבית, מידות ושיעורי תורה, מקוואות, כמו גם סוגיות הלכתיות שמעטים עוסקים בהם, ושיעורי עמקות בחסידות, קנו להם שם ותהילה. מצוייני האברכים ברשת הכוללים של 'איגוד מוסדות ויזניץ' ברחבי הארץ, קנו אצלו הדרכה והכוונה רחבה בהלכה ובהוראה, כאשר בחנם ועודדם להתעלות בסולם המעלות עד שיזכו להורות הוראה בישראל.

היה קשור בלו"נ לרבוה"ק מרוז'ין ומויז'ניץ זי"ע וליבלחט"א מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, מדי שבת בשבתו השתתף בשולחנות הטהורים, ופיאר בהדרתו את כל השמחות והמעמדים בבית ויז'ניץ, תוך שכפף קומתו בהערצה עצומה לפני מרן רבנו שליט"א. כמים הפנים לפנים רחש לו רבנו שליט"א הערכה עצומה שבלטה ביותר, כשאדמו"ר שליט"א מויז'ניץ שואלו ומתייעץ עימו לעיתים תכופות במכמני ההוראה וההלכה.

פרק מיוחד היה חברותו של הגרט"א זצ"ל בוועד רבני התקשורת דקהילת ויז'ניץ הק'. בנאמנות ובמסירות עצומה עמד לימין מרן מויז'ניץ שליט"א בניהול המלחמה הגדולה נגד המכשירים המהרסים, בעמידה על משמר טוהר מחננו, למען יילכו כל אנ"ש בדרך הסלולה, תוך עקביות להתרחק ולהתנתק לגמרי מכל אותם מרעין בישין.

כוחות רבים השקיע כדי לבדוק ולאשר מכשירים ראויים וכשרים לבעלי עסקים הנדרשים לכך לצורך עבודתם, תוך תיאום וקשר עם מומחים, ועם ועד התקשורת הכללי שנתמנה ע"י גדולי ישראל. בחברותו בוועד הרבנים קיבל פניות מיהודים או מסוכני מכירות על כל האפשרויות הקיימות, דן על כך בכובד ראש, והביא את הדברים להכרעה.

לקומם זכר יהדות רומניה

פרק מופלא ומיוחד בחייו הקדיש לקומם הריסות בית רוז'ין בארה"ק, ולהציב שם ושארית לחכמי גאוני רומניה אשר זכרם לא הוכר כיאות בארה"ק, כאשר כבר מיד עם עלותו ארצה בחודש חשון תשכ"ד, נוכח לראות כי בארץ ישראל מוקמים ומתפתחים מוסדות תורה וחסד על שם קהילות שנכחדו בשואה, וליהדות רומניה אין גל-עד, הוא רתם את אביו ואחיו הרבנים לצד שורת רבנים מיוצאי רומניה והחל לפעול להנצחת מורשת יהדות רומניה, בעיקר החל לפעול להקמת כולל על שם רבני רומניה, מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה, ובהמשך להקמת מוסדות בוהוש-פשקן, כן פעל לצד אביו להקים את ישיבת 'באר חיים מרדכי' – ניאמץ בהרצליה. בהמשך ולימים פעל להקמת מוסדות שטפנשט בהם ראה את המשך מפעליו וקיום שאיפותיו להנציח את זכר רבוה"ק לבית רוז'ין וחכמי רומניה, כאשר היה משתתף בכל אירועי המוסדות בימי ההילולות ויומי דפגרא. כינוס האסיפה הרשמית הראשונה לצורך מטרה זו המתועדת בארכיון גנזיו אותם העביר למשמרת עולם לידי מכון חכמי רומניה של מוסדות שטפנשט היה בי"ד בשבט תשל"ב, אז הוחלט על פתיחת כולל אברכים בקיץ תשל"ב, שהוביל להקמת מוסדות בוהוש, בי"ט בכסלו תשל"ג נערכה אסיפת היסוד להתאגדות וליציאה לדרך, במעמד זה יצא לאור קול קורא חתום מאת כעשרים מרבני רומניה שאיגדם במטרה מיוחדת לקומם את זכר גאוני וחכמי רומניה. בשנת תשל"ב החל בפעולות נמרצות ומעשיות למען הגשמת מטרתו זו ראשית בגיבוש הקבוצה שתלך עמו באש ובמים בלהט ובאומץ עד שהמטרה תוגשם במלואה, בתשל"ז רכש את המגרשים ברחוב חגי ב"ב, ובשנת תשל"ט כבר פתח את בית המדרש על אדמת המגרשים שרכש.

היה יד ימינם ואיש סודם של אדמור"י בית רוז'ין ובמיוחד של הרה"ק אדמו"ר רבי יצחק מבוהוש זצוק"ל. בלהט עשייתו עמד לימין האדמו"ר בהקמת מוסדות בוהוש ברח' חגי בבני ברק כאשר האדמו"ר התבטא לא פעם כי אין הוא מאמין כי אפשר לעשות משהו פה בארה"ק להחזיר עטרה ליושנה, אולם הגאון רבי טוביא אריה באמונתו ובלהט עשייתו האמין כי ניתן וצריך לפעול ולהקים מחדש את עטרת המלוכה, ואף הדביק בכך את כל סובביו ומכריו, לשם כך גייס את הנגיד החסיד ר' שמואל דסקל ז"ל להוזיל מהונו לצורך רכישת המגרשים עליהם יוקמו לימים המוסדות. הרבי מבוהוש זצ"ל התבטא: "מימות זקני המגיד הגדול ממעזריטש ועד לזמננו, לא היה אחד שעשה למען כבוד בית רוז'ין, כמו רבי לייבל!" כה רבה הייתה הערכתו העצומה לפועליו של הגאון רבי טוביא אריה טוביאס זצ"ל.

כנוטר המסורת ומחדש מלכות בית רוז'ין אף השפיע על האדמו"ר רבי שלמהניו מסאדיגורה שיקליט את נוסחי הניגונים וניגוני הדביקות של הסב"ק מרוז'ין זיע"א, שנשתמרו בקרב צאצאיו האדמורי"ם לבית רוז'ין, ואכן באחד מביקוריו של הרה"ק רבי שלמה'ניו בכולל בבית המדרש בוהוש בת"א שהתנהל והוקם על ידו של הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס נעתר הרה"ק רבי שלמה'ניו מסאדיגורא והקליט מספר ניגונים ותנועות מהסבא קדישא מרוז'ין דבר שהי בלתי רגיל, ומיד הפכו לנכסי צאן ברזל בקרב שוחרי תורת בית רוז'ין ושומרי המסורת. הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל לא ידע שובע ומרגוע בכל עניני ההנצחה של בית רוז'ין וחכמי רומניה וכל עיתותיו ופעולותיו היו קודש במשק עשרות שנים להשאיר שם ושארית לזכר גולה מפוארת זו.

בחודש סיון תשל"ט נפתח הקלויז החסידי על שם חכמי רומניה ולזכר אדמור"י בוהוש ברחוב חגי בב"ב, והיה לרוח החיה של כל עניני הקלויז, ובו קבע את מקום תפילתו, קבע תקנות וגדרים שהובילו לייסוד צעירי החסידות ולחולל את המהפכה של הנצחת זכר גאוני וקדושי רומניה וזכר בית רוז'ין. בג' בחשוון תשמ"ה הונחה אבן הפינה לבניני הקבע של המוסדות שנקראו "בוהוש-פאשקאן".

יחד עם אחיו הרבנים שליט"א, גיסו הרה"ח רי"ז סלמון שליט"א ולהבחל"ח איש אמונו הרה"ח ר' משה יוסף סגל זצ"ל מפיאטרא פעלו רבות להנצת תורת גדולי ישראל ברומניה, בב"ב הקימו ביהמ"ד על שם גדולי ישראל שברומניה, ובת"א הקים כולל אברכים על שם רבני רומניה בבית מדרשו של האדמו"ר מבוהוש זצ"ל, כן הקים מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה ספרי הגאון מניאמץ זצ"ל ועוד שורה ארוכה של כתבים וספרים ותכניות לרוב.

בעל מחדש ייחודי ונפלא היה הגרט"א טוביאס זצ"ל כאשר חקר האמת ועומק ידיעותיו במכמני התורה לצד שליטתו בשפות וחכמת העולם הביאוהו לא אחת להתכתב ולהתעמת עם חוקרים ופרופסורים מהעולם הרחב, ואף הביא לא אחת לביטול תזות ומוסכמות בקרב מדענים וחכמי אומות העולם בבחינת חכמה בגויים, אולם פלפולו וסברתו היו תמיד בנויים לתפארת בבחינת תורת אמת הייתה בפיהו, היה צולל למים עמוקים בתורה בה הייתה חפצו ומגמתו כל ימי חייו, כאשר עד ימיו האחרונים היה מתייצב בכולל אנטניה שעמד בראשו, כאחד האברכים הצעירים, שוקד על דלתות התורה יום יום, תורתו העמוקה לא זכתה עד עתה לבוא בדפוס בימי חייו, אולם חלק מדברי תורתו נדפסו בקובצי 'מאור החיים' ויזניץ, 'שלהבת שמואל', ו'תורת אמת' שטפנשט ועוד. שיעוריו הרבים כונסו על ידי תלמידיו ושומעי לקחו בכתב יד בספר ההלכתי 'מידות אריה', ודרשותיו ומוסריו 'ט"ל אורות' שעדין לא ראו אור עולם.

התקופה האחרונה

עם פרוץ המגיפה העולמית בשנת תש"פ, הוציא יחד עם הגאוה"צ חברי הבד"ץ ויז'ניץ שליט"א פסקי הלכה להיזהר ולהישמר. לדאבון במהלך החורף דהאי שתא נדבק בנגיף ואף החלים ממנו. אולם גופו לא עמד לו, ומצבו הבריאותי הלך והחמיר. לילה לפני אשפוזו בביה"ח, כשאברך ת"ח בקרית ויז'ניץ נכנס אליו לבקרו, והוא חלוש מאוד, ביקשו שיעלה לפניו שאלה בהלכות מקוואות. דקות ארוכות התפלפל עם האברך בריתחא דאורייתא בהל' מקוואות, כי התוה"ק היתה כל חיותו, עד שאמר כי הוא מרגיש שאינו יכול יותר…

עם שחר יום שלישי ג' בניסן ביום נשיא לבני זבולון, לאחר אשפוז של כחודש ימים בבית החולים, השיב את נשמתו הטהורה, כרע שכב הארי וכבוד התורה גלה מישראל.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ. הספידוהו מרה אחיו הגאון רבי משה מרדכי טוביאס זצ"ל אב"ד קדימה, הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א אב"ד שכונת אור החיים וראב"ד בד"ץ ויזניץ, הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א דומ"ץ ויזניץ ואב"ד "קהילות יעקב', ובנו הרה"ג ר' יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבת ויזניץ מודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב'.

הרבנים שליט"א זעקו במר כי גדולה האבדה ואין לה תמורה, הגאון זצ"ל היווה דוגמה ומופת לשקידת התורה, וחריף ובקי עצום בכל מכמניה. כל מהותו היתה אהבת התורה, מדי יום ביומו השכים לעסוק בתורה בשמחת לב ובצימאון נפש, וכל מי שבא במחיצתו, במיוחד מצאצאיו שהתמסר אליהם, ביקשו אם יש בפיו ד"ת וחידושי תורה, כי זו היתה תמיד כל חיותו.

יחד עם זאת היתה יראתו קדמה לחכמתו, הוא עזב חשבונות רבים שבקשו בני אדם וחיפש תמיד את הישרות והאמת בטהרתה, הן בתורה, הן ביר"ש, והן בחסידות, ובמיוחד במידות שבין אדם לחברו, בהיותו הולך תמים ופועל צדק, ענוותן וצנוע, שעשה הכל כדי להתרחק מכבוד.

בנו ממלא מקומו הג"ר יצחק אייזיק שליט"א אמר כי אנו עומדים עתה בפרשת הקרבנות, מי יתן ויתקיים 'עליה השלם כל הקרבנות כולם', וכלל ישראל יוושע במהרה בישועה ובגאולה השלימה.

הלווייתו המשיכה לבית החיים ויז'ניץ, שם נשאו דברי מספד ופרידה חתניו הרה"ג ר' יחיאל מיכל פרידמן שליט"א רב ביהמ"ד לעלוב ב"ב וחבר הבד"ץ של הגרמ"ש קליין שליט"א וראש כולל שטפנשט, והרה"ג ר' אפרים יהודה וייס שליט"א מו"ץ בב"ב.

עם תום מסע ההלוויה הגיעו לבית האבלים ראב"ד הבד"ץ הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א, וחבר הבד"ץ הגאון ר' שרגא פייבל ויינברגר שליט"א רב בית מדרש 'ישועות משה' ויז'ניץ באלעד, והודיעו כי באו בשליחות מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, שביקש מרבני הבד"ץ שליט"א להתוועד יחד, ולמסור את בקשתו שבנו של הגאון המנוח זצ"ל, הגאון רבי יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבה הק' ויז'ניץ במודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב', ימלא את מקום אביו כחבר הבד"ץ דקהילת ויז'ניץ.

בדמעות ובהתרגשות איחלו הנוכחים ברכת 'מזל טוב', בתקווה כי יאריך ימים בכהונתו הרמה לדון ולהורות הוראה לעם ד', עביגוא"צ.

הגאון הצדיק רבי טוביא אריה זצ"ל הותיר אחריו את זוגתו הרבנית הדגולה תליט"א, בת גדולים שעמדה לימינו במסירות רבה כל השנים, אחיו הרבנים הגאונים הצדיקים רבי יואל שליט"א אב"ד שיכון ו' ב"ב, רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, רבי מנחם מנדל שליט"א רב ביהמ"ד 'דרכי שמואל' פיאטרא-ניאמץ, ורבי שלמה שליט"א אב"ד יאס, אחותו הרבנית סלומון אשת הרה"ח ר' יצחק זאב שליט"א, בנו וחתניו הרבנים שליט"א, נכדים ונינים ההולכים בדרכו הברוכה לשם ולתפארת, זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

גדולה האבדה מי יתן לנו תמורתה!

הפוסט יהדות רומניה באבל על פטירת פאר גידוליה: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה: בעקבות ההודעה הפתאומית אודות פטירתו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס, נקטע הביקור הגדול שנערך ברומניה על ידי הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, על קברו של האדמו"ר הראשון משטפנשט, הרה"ק רבי מנחם נחום פרידמן זי"ע, הטמון בבית החיים הגדול בעיר יאס, שברומניה.

הביקור הגדול נערך במטרה לחזק את מוסדות שטפנשט ברומניה ולבסס את פעילות הכנסת האורחים המתעוררת בימים אלה, בעקבות תחילת היציאה ממשבר הקורונה, שניתקה את היבשות וקווי הגבולות ואסרה על כניסה למדינה בחודשים האחרונים.

הרב שליט"א קטע את ביקורו החשוב ברומניה ובטיסה מיוחדת חזר ארצה על מנת להשתתף בהלוויה הגדולה ולחלוק למנוח זצ"ל את כבודו האחרון, בגין שותפותו הגדולה בהנחת היסודות לחצר הקודש שטפנשט בארה"ק ותמיכתו החשובה במשך השנים בהתפתחות המוסדות.

הפוסט רומניה: רב דקהל שטפנשט קטע את ביקורו ברומניה להשתתף בהלוויה הגדולה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הפוסט תּוֹרָה תּוֹרָה חִגְרִי שַׁק: מרן הגאון הצדיק רבי טוביה אריה (לייב) טוביאס זצ"ל, ממקימי חצר הקודש שטפנשט בארה"ק הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מדברי הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס שליט"א

מחותנו הגה"צ הגר"א טוביאס שליט"א ראש כולל אנטניה סיפר לנו על המנוח זצ"ל: האבדה הגדולה היא לא רק על היותו דולה ומשקה ומנחיל תורת החסידות לדורנו, אלא בעיקר על כך שכשהיה דורש היה מנחיל אמונה, לא רק את סיפור העובדה. בכשרון מומחה ובדיוק רב ללא הוספות או הורדות, דברים כהוויתן ממש. זכורני בעת שבאנו בקשרי אירוסין עם בנו [הג"ר יחיאל מיכל פרידמן שליט"א ראש הכולל שטפנשט] ניגש הגרא"ד אל אבי זצ"ל ואמר לו: "נפגשנו כבר פעם", לשאלת אבי מתי, הזכיר לו שמיד אחרי המלחמה בשנת 45-46 לערך, נסע אז מפיאטרא לבוקרסט כדי להסתופף בצילם של הצדיקים שהתגוררו אז בעיר הבירה בוקרסט שהייתה עיר מפלט לפליטי חרב, ואז בחזור מבוקרסט הוא נסע לסיביו, הייתה לו שם דודה שהוא ביקש לבקרה. כשהגיע לסיביו (הרמנשטאט) שהה בבית הדודה, והבן שלה ר' דוד אייזיק אמר אז לאבי זצ"ל, יש כאן בבית המדרש בחור חסידי שיודע חסידות יותר ממך כדאי שתכיר אותו, ואכן אבא זצ"ל הלך לבית המדרש דשם לתהות על קנקנו, הוא נפגש עם ר' אליעזר דוד ותוך כדי השיחה סיפר לו אבי זצ"ל עובדה מרבו הרה"ק ר' מענדלה מבוהוש הוא סיפר לו אז עובדה אחת מפליאה ממנו, והנה עכשיו כעבור כ 40 שנה, זכר הגרא"ד את הפגישה ואת השיחה ששוחחו אז בחסידות, אבא זצ"ל הפליא את העובדה שהגרא"ד לא שינה מהמעשה כהוא זה, דהיינו שדייק בפרטים, לא הוסיף תיאורי סרק לעובדה, כזה היה הגרא"ד זצ"ל, בעל מספר נפלא, עם חן, עם אמונה בעובדה, ובעל מדייק כנתינתן מסיני, חבל על דאבדין.

זכרונות הגה"צ רבי נפתלי כהן שליט"א יו"ר ועד חסידי שטפנשט

בשיחה ששוחחנו השבוע על האבדה שאבדנו בפטירתו של הגרא"ד פרידמן זצ"ל שח לנו הרה"צ רבי נפתלי כהן שליט"א, שעוד הכירו מתקופת בוקרסט ברומניה: הכרתי את רא"ד בבוקרסט בימים ההם, הוא היה גר בסיביו או באראד, והיה מגיע לבוקרסט מדי פעם, הוא בא להכיר רבנים ואדמורי"ם ששהו כפליטים בבוקרסט שהייתה תחנת מעבר לניצולים ולפליטי המלחמות, הוא היה בא להתרועע עמם בלימוד ובחסידות ולתהות על קנקנם, אני פגשתיו בבית מדרש, הוא היה מסתובב בבתי המדרשות, מחפש ספרים שהיו אז פזורים לאלפים בבתי הכנסיות והמדרשות שבבוקרסט, חדשים גם ישנים, והוא היה גומא בצמא מכל הבא ליד. רא"ד היה לשם דבר בבוקרסט, חבריו סיפרו עליו גדולות ונצורות, ואני עקבתי אחריו בהשתאות, הוא היה בעל מחדש ומעיין לא רק בתורת חסידות אלא גם בלומדות, אפשר להגיד עליו היה לו ראש גדול, ידע גיוואלד, לא החזיק מעצמו כלום, ולא עשה מעצמו עסק, לא מחזיק טיבותיה לנפשיה כפשוטו, בבוקרסט לא היו אז הרבה כאלו, לא רק בבוקרסט אלא בכל רומניה, זה היה חידוש באותם ימים.

הרה"צ ר' נפתלי כהן מוסיף לתאר לנו מזכרונותיו העסיסיים והמקוריים: הינו שם בבוקרסט מהבחורים החסידיים הבודדים, שם גם כנראה הכיר הגרא"ד את החסיד המפורסם ר' משה בטלן שהיה אומר שיעור בטור או"ח בבית כנסת במרכז בוקרסט, הגרא"ד היה מצטרף ושומע את השיעור וממשיך הלאה, באנטווערפן היה וודאי משומעי לקחו של ר' משה בטלן והיה מרבה לשאוב ממנו תורה וחסידות שאותה דלה והשקה לאחרים.

מבוקרסט לאנטווערפן

בשנת תש"ח נסענו מבוקרסט לאנטווערפן, הרה"צ ר' נפתלי כהן נזכר בנס העליה או הבריחה מרומניה בימים ההם, היה רב בעיר הארלוי הרב מנחם מנדל רבינוביץ זצ"ל, הוא היה מקושר לחלונות הגבוהים בבוקרסט, והוא הגה תכנית להוציא בחורים מהקומוניזם הרומני בבוקרסט ומשאר מקומות ברומניה, הוא שילם ושיחד את הרומנים שיסכימו לתת לבחורים שילכו כביכול ללמוד באוניברסיטה במקסיקו, אנשים תרמו לו כסף למצווה החשובה של פדיון שבויים הזה, וכך הצליח לתת שלמונים ולשחד את הפקידים שיאשרו את המסע הזה. ורק לכך הסכימו הרומנים. כך התרחשה יציאת מצרים באותם ימים מרומניה האפילה אל המרחב הגדול, מבוקרסט עשינו תחנת ביניים בבודפסט, ומבודפסט נסענו לצ'כיה למרינבאד שם שהינו כשבוע, וממרינבאד הגענו לאנטווערפן בבלגיה, את התכנית המקורית שהייתה כתובה על הניירות – מקסיקו, ושבשמם הותר לנו לצאת את גבולות רומניה שכחנו בתלאות הדרך, היינו כאז כ 15 20 בחורים, היינו שם הגרא"ד, ואנוכי אבלחט"א, גם הרב מביוואלר זצ"ל הגה"צ רבי שמואל אבא כץ זצ"ל (אודותיו הבאנו עוד זכרונות בגליון 'באר בשדה' 217), גם משפחת קאופמן הצטרפה אז למסע הזה, החסיד ר' איטשע קופמן, עם בניו ר' חיים, ר' אלעזר, ור' אברהם, כולם ז"ל היו בין הבחורים שעלו מבוקרסט לבלגיה.

באנטווערפן הייתה ישיבה ליטאית בעיירה 'קאפעלן' של הרב קופלמן, והגרא"ד ביקש ללמוד שם ולהכיר את דרך לימודם בשיטה הליטאית הישיבתית, לשם כך הוא ביקש רשות מה'ויחי יעקב' מפאפא שהיה לו גם ישיבה באנטווערפן, שהסכים עמו. הגרא"ד היה נותן שם שיעורי חסידות בישיבה וסביבו התלכדו מספר בחורים מבקשים, וזה הפריע לרב קופלמן, והוא ביקש שיעזוב את כותלי הישיבה, כי הסביר לו שזה מפריע לסדרי הישיבה, ואז נסע לארה"ק, לימים שמעתי שהרב קופלמן ביקש סליחתו, והתבטא בהערכה, שראה שכל מי שהיה מלומדי הגרא"ד בחסידות נשארו אדוקים ביהדות ובחסידות, ואחרים לא כולם נשארו, אני הכרתי אחדים מאותם בחורים, חלקם אשכניזישערס, משפחות הונגרים, שהפכו לחסידים נלהבים בזכותו, אחד מהבחורים הלמדנים החשובים שהגרא"ד השפיע עליו שם והאציל עליו מתורת החסידות הוא מחותני הגה"צ רבי מאיר רפאל בייער ז"ל ראש כולל שומרי החומות ופאר עדת חסידי סקווירא בארה"ק שנפטרו באותו יום השבוע (ג' מנח"א תש"פ).

ספרים וסופרים

לא בכדי נקרא שם ספרו "מפי ספרים וסופרים", כי כן כך היה הגרא"ד איש של – 'מפי ספרים וסופרים', זו כל הוויתו ואישיותו, מאז שחר טל ילדותו ועד יומו האחרון, ספרייתו הגדולה לא הכילה את עומק רוחו הרחבה. נתקיימו בו דברי הגאון מקסטיליה ה"ה הר"י קנפנטון בספרו 'דרכי הגמרא': "אין חכמתו של אדם מגיעה אלא עד כדי שספריו מגיעים". יודעיו ומכיריו יודעים את האהבתו לספר המודפס ולמילה הכתובה, שלא ידעה גבולות כפשוטו, כי כן גם בטרם נסע למקום רבנותו בחו"ל, היה שולח לפניו להורות – ספרים, למאות ולאלפים, שיהיו עמו בכל מקום ומקום. כשהיה נכנס לחנות ספרים היה זה מחזה מרהיב עין לראותו מלקט עוד ועוד ועוד ועוד ספרים, עד שהיה יוצא עם שלל רב, ערימות ספרים שאהבה נפשו, נזכור לטובה כי הבסיס לספריית וארכיון מוסדות שטפנשט נבנה על אדני ספרייתו שהייתה פזורה לאורכה ולרחבה של ספריות רבות ואוספים שונים הן אצלו והן במקומות אחרים כספריית ישיבת בית דוד, ספריית פוניבז' ועוד אוספים רבים בארץ ובחו"ל, שבהם מילא אסמיו בספרים חדשים גם ישנים. ביוזמת זוגתו הרבנית ע"ה שראתה בעינים כלות איך שמחסניו נעשו מקום צר מהכיל את רבבות ספריו, וביקשה למצוא לספרים מקום של קבע בהם ינוחו, וגם יבואו לשימוש לפני ההוגים והלומדים, די בכל אתר ואתר. יהי זכרו ברוך ות.נ.צ.ב.ה. עדי יקיץ וירנן בתחיית המתים ברחמים גדולים בב"א.

(ייש"כ לכתב המבשר הרב אשר קליין שסייע לנו בתולדות הרב זצ"ל)

הפוסט לסיום ימי השלושים: רבני שטפנשט מבכים את לכתו של הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..