רומניה. בית המשפט העליון ברומניה הפך את החלטת בית המשפט ושיחרר את רומן (ראובן) דורפמן, הישראלי שניצל ברגע האחרון מהסגרה לבלארוס.

כזכור, דורפמן נעצר ברומניה, כשהיה בדרכו למולדובה, על מנת להשתתף בהלוויה בעקבות פטירת אמו. בעקבות הסכם הסגרה פעיל בין רומניה לבלארוס, הוא הוכנס למעצר בבית המעצר בוואסלוי שברומניה והמתין לגזר דינו, שהתקבל ערב חג הפסח, כי הוא יוסגר לבלארוס.

מי שליווה את התיק מקרוב, היה שטפנשט-רומניה, שהעניק לו ליווי והכניס לתוך בית המעצר מצרכי מזון ומוצרי דת, עד לשחרורו המלא.

בשלב זה, עורב עו"ד מרדכי ציבין, שהחליט לייצג את מר דורפמן, כפי שהוא מספר בשיחה לאתר שטפנשט.org:
"היו כאן שני מהלכים מופרכים, שלא נתנו מנוח:

"דבר ראשון, סיבת ההסגרה של דורפמן, עסקה בחוב של כ-15,000 יורו, סכום שהוא מתחת לרף ההסגרה של האינטרפול, אשר על בסיסו התבקשה ההסגרה לבלארוס.

"דבר שני, ההסגרה של דורפמן לבלארוס מרומניה, שנמצאת בצד המערבי של הסכסוך, היתה בלתי נתפסת. מה גם, שידוע ברומניה על המצב המחפיר של זכויות האדם בבלארוס".

עו"ד מרדכי ציבין, אשר ידוע כבעל קשרים מפותחים ברחבי העולם, כעוסק בטיפול באסירים יהודים וישראליים בחו"ל, כמו גם של ערבים שאינם קשורים לישראל והמתגוררים בארצות אויב, סוריה ועיראק, במשפט בינ"ל צווי מעצר בינ"ל ובאינטרפול. הוא החל לחקור את המקרה והתוודע בהפתעה כי לפני כחודשיים, היה מקרה דומה של עציר מרומניה שהוסגר לבלארוס, מה שהוריד את סיכויי שחרורו של דורפמן, מאחר ומסתבר שהיה לכך תקדים. מעיון במקרה הקודם, התברר כי גם הוא, כבר התרחש אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, מה שהיתה אמורה לעורר רגשות לאומנים אנטי רוסיים וזה לא קרה. כך התברר לו כי בעצם ברומניה ישנה קבוצה גדולה באוכלוסיה שמזדהה דווקא עם הצד הרוסי ומסתבר כי השופט נוטה לצד הזה.

במהלך המשפט, עורב הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, אשר באמצעות המוסדות ברומניה, חתם על ערבות עבור מר דורפמן, על מנת לאפשר את שהותו במתחם הכנסת אורחים שטפנשט בעיר יאס, אשר היתה הנקודה היהודית הסמוכה ביותר לבית המעצר בעיר וואסלוי. הרב סלמון נרתם לסייע בכל כוחו במקרה.

עו"ד ציבין החליט להיכנס לתיק בכל כוחו ורקם מהלך מבריק, בו הוא עמד בקשר מול משרד המשפטים הרומני באמצעים כתובים, במהלכם הוא ציין את עובדת מצב זכויות האדם המחפיר של בלארוס.

כאשר משרד המשפטים אישר את הדבר והמשיך להגיב על פניותיו בנושאים אחרים, קיבל עו"ד ציבין את האלמנט עמו הוא הגיע לבית המשפט הרומני בבוקרסט, שם הגיש את הערעור. כאן הוא טען כי גם הרשויות הרומניות עצמן מודות כי בלתי ניתן להסגיר עצירים למדינה שאינה מכבדת את זכויות האדם של עציריה וכי אין למר דורפמן סיכוי לזכות למשפט הוגן בבלארוס וכי הוא עלול להישפט שם על העבירה המזערית (אשר בעצמה מוכחשת על ידי העציר) לתקופת מעצר של 10 שנה.

כך התקבלה ההכרעה המפתיעה והמרגשת, כאשר התביעה הודיעה כי אינה מתנגדת לביטול ההסגרה.

ביום למחרת זכה דורפמן לביקור אישי של הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט וסיפר: "זרקו אותי בתא בתנאים לא אנושיים, עשיתי צרכים בדלי, רציתי למות". הרב סלמון, היה שם לאורך כל התהליך, החל מתקופת החגים בפורים, עבור לחג הפסח ועד לשחרור המלא, ארגן ודאג למר דורפמן לכל צרכיו בבית המעצר בוואסלוי.

בסיפור הזה היתה רקומה מסכת של חסד למען חסיד חב"ד מר דורפמן, בו לקחו חלק: הדיין מסאטמאר החיד"ו וייס מאנטוורפן, הנגיד רבי שמואל שפירא מווינה בנו של ח"כ ר' מוניה שפירא ועו"ד מרדכי ציבין, אשר כאמור הפעיל קשרים חובקי עולם למען השחרור המפתיע.

עו"ד ציבין אמר בשיחה לאתר שטפנשט.org כי "הדיין מסאטמאר הרב וייס מאנטוורפן גילה מעורבות פעילה מאחורי הקלעים ומי שנטל על עצמו את כל הוצאות התיק הכבד היה הרב שמואל שפירא, אשר בכך הציל נפש מישראל כפשוטו מבית השבי".

מסתבר כי מאחורי הקלעים פעלו גם נציגי הצבא, אלוף (מיל) אודי שני, אלוף (מיל) וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, גיורא איילנד, הרב נפתלי דייטש רב בית חב"ד בוקרסט ואפילו שר האוצר אביגדור ליברמן, כפי שעו"ד ציבין סיפר בראיון טלוויזיוני לערוץ 9 ברוסית, בקשר לשחרורו של חסיד חב"ד מהכלא הרומני: "הסתיעתי באיווט ליברמן, בדיין החיד"ו וייס מסטמר, ברב דייטש שליח חב"ד ברומניה, במיליונר שמואל שפירא מוינה ובאלופים (מיל) גיורא איילנד ואודי שני. מטרה חשובה מקדשת את כל הניגודים והסתירות"

הדיווח המרגש פורסם בהרחבה באתרי החדשות 'מאקו', Ynet, בחדרי וחרדים10.

הכתבה מדווחת בהרחבה בתקשורת 'סטיריפסורס' הרומנית:

https://www.stiripesurse.ro/israelian-urmarit-de-5-ani-de-interpol-pentru-o-predare-in-belarus-eliberat-de-iccj–conditiile-de-detentie-si-tratamentul-detinutilor-intre-motivele-invocate_2366630.html

הכתבה מדווחת בהרחבה בתקשורת 'ניוזרוס' הרוסית:

https://www.newsru.co.il/world/04may2022/dorfman_115.html

הפוסט רומניה: הודות למהלך מבריק של עו"ד ציבין, בוטל צו ההסגרה לבלארוס של העציר היהודי הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. היהודי העציר בבית המעצר וואסלוי שזכה לקבל בתא המעצר מצות ויין בזכות שליחי שטפנשט-רומניה בערב חג הפסח, במירוץ נגד הזמן לביטול צו ההסגרה שחתם השופט הרומני נגדו, ערב חג הפסח.

כזכור, שליחי שטפנשט-רומניה פעלו רבות להכנסת מוצרים כשרים וחיוניים לעציר המדובר בחודש וחצי האחרונים, השוהה בבית המעצר בעיר וואסלוי שברומניה. בימים אלה, עורב עוה"ד מרדכי ציבין בנסיון למנוע את ההסגרה לבלארוס.

כפי שמתברר כעת, בעקבות פרסומו של העיתונאי איתמר אייכנר, העציר נלקח לבית המעצר בעיר וואסלוי שברומניה לפני חודש וחצי ברומניה בדרכו להלוויית אמו שנפטרה בקישינב שבמולדובה, בעקבות צו מעצר שהוציאה בלארוס באמצעות האינטרפול. בית משפט ברומניה התיר ביום שישי להסגירו לבלארוס למרות שחוות דעת של משרדי המשפטים והחוץ ברומניה קבעו שמצב זכויות האדם בבלארוס "גרוע", כלשונם.

שמו הוא רומן דורפמן, אזרח הארץ בן 38 תושב צפת שעובד בשדה התעופה, הינו יליד מולדובה, אשר לפני חודש וחצי נסע בבהילות לקישינב דרך רומניה לאחר שהתבשר כי אמו נספתה בשריפה בביתה. בגבול בין רומניה למולדובה הוא נעצר, בגלל צו מעצר של בלארוס שטוענת כי לפני שמונה שנים היה קשור להונאה במכירת כרטיסים למופע מוטורי של אופנועי שטח. על פי בקשת ההסגרה, דורפמן מכר כרטיסים למופע המוטורי בכ-15,500 אירו ולא סיפק אותם. דורפמן מכחיש את הטענה וטוען שהיה שותף לעסק מקומי למופעי אופנועים שהולאם על ידי הממשלה ולכן ברח מהמדינה והועמד לדין שלא בפניו. אז, לדבריו, נידון לעונש של עד שלוש שנות מאסר.

אייכנר מדווח כי על אף שמדובר בהונאה ברף התחתון ודורפמן גם היה מוכן להחזיר לבלארוסים את הכסף – הם התעקשו לעצור אותו והוציאו נגדו צו מעצר. אין זאת הפעם הראשונה שהוא נעצר בגין אותו צו. לפני כחצי שנה נעצר באוסטריה ובהונגריה אך שוחרר בגלל מצב זכויות האדם בבלארוס.

השופט הרומני ביקש שיגישו לו חוות דעת של משרדי החוץ והמשפטים ברומניה על מצב זכויות האדם בבלארוס והקשר למלחמה באוקראינה. התובע תמך בהסגרתו, אך הציע להמתין עד שהמלחמה תיגמר, ואולם, ביום שישי האחרון במפתיע השופט הרומני החליט להסגירו ונתן חמישה ימים לערער על ההחלטה.

פרקליטו של דורפמן, עו"ד מרדכי ציבין, המטפל בעצורים ישראלים בחו"ל אמר: "החלטת ביהמ"ש הרומני הייתה הלם מוחלט, במיוחד לאחר חוו"ד של משרד החוץ והמשפטים הרומניים, אשר תמכו במלוא טענותיי לעניין המצב הגרוע של זכויות האדם ועצירים בבלארוס וכן לאור העובדה שרומניה הינה חברה באיחוד האירופי". עוד הוסיף ציבין כי הוא מאמין שהערעור בבית המשפט הרומני העליון יהפוך את ההחלטה.

משפחתו וחבריו של דורפמן אומרים: "נפל עלינו פטיש ביום שישי כאשר שמענו על פסק הדין. לא הבנו מאיפה זה בא במיוחד שמשרדי החוץ והמשפטים אומרים שמצב זכויות האדם במדינה הזאת בכי רע. רומן הוא בחור נורמטיבי לגמרי. הוא הסתבך פה בגלל החוקים בבלארוס שנוהגים להלאים עסקים. מדובר בעבירה מינורית שרומן היה מוכן לשלם את הכסף אבל הם מתעקשים על מאסר מה שמוכיח שזה פוליטי. אנחנו בטוחים ב-100 אחוזים שאם רומן יוסגר לבלארוס הוא יישב בכלא ומדובר בסכנת נפשות בשבילו. מדובר במדינה טוטאליטרית".

שטפנשט-רומניה מלווים את העציר וממשיכים לספק לו צרכי מזון ומחזקים את ידיו בתקווה ובתפילה כי יזכה לשחרור מלא במהרה.

הפוסט רומניה: מירוץ נגד הזמן לביטול צו ההסגרה של העציר היהודי לבלארוס הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

וואסלוי. יהודי ישראלי הנמק בבית הכלא הרומני בעיר וואסלוי, מזה מספר חודשים, חשב שנשאר להתמודד לבדו מול מערכות הצדק הרומניות, עד שקיבל את משלוח החג של שטפנשט-רומניה, באמצעות האגודה למקומות הקדושים ברומניה, שהצליחה באמצעות מערכת קשרים ענפה לפעול לאישור הכנסת מצות ויין לתאו, כמצוות החג.

במשפט שנערך היום לאסיר, הוא היה אמור להשתחרר, אך בית המשפט קבע למרבה הצער כי מעצרו יימשך עד להשלמת ההסגרה לבלארוס.

הציפיה לשחרורו של האסיר, מנעה את ההתארגנות למשלוח מצרכי החג קודם לכן. אך בשטפנשט-רומניה לא אמרו נואש ובמאמצים עליונים הצליחו היום מספר שעות לפני כניסת החג להעביר לתאו של האסיר היהודי את המשלוח לכבוד החג.

שטפנשט רומניה תמשיך לעקוב ולעדכן.

הפוסט מרגש: שטפנשט הצליחה להכניס מצות ויין לאסיר יהודי בכלא הרומני הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגאון רבי יצחק אייזיק יהודה רולר זצ"ל אב"ד פאנעזעשט

נסתלק כ"ד טבת תרע"ז ומנו"כ בעיר רבנותו פאנזעשט

הגאון רבי יצחק אייזיק יהודה לייב ראללער (רולר) זללה"ה, אב"ד דק"ק פאנעזעשט נולד בשנת תר"ז לאביו הגאון רבי שמשון זצ"ל, בן הרב מאיר, בן רבי מרדכי אב"ד חודרוב. הוא היה מיוחס לגזע של גדולי ומאורי ישראל בדורות הקודמים כמו הגאון הנודע רבי דוד אלטשולער זללה"ה בעל ה"מצודת דוד" ו"מצודת ציון" על נ"ך, שהיה נכדו של מאור הגולה רבינו יצחק חיות בעל "אפי רברבי" זללה"ה, שהתייחס לשושלת רבנים מפוארת בעיר פראג שראשיתה בחסידי פרובינציא הקדומים.

מצד אמו היה הג"ר שמשון זצ"ל מצאצאיו של הגאון האלוקי רבי נפתלי כ"ץ זללה"ה בעל ה"סמיכת חכמים", והתייחס כנצר למשפחת השר רבי שאול וואהל זללה"ה, שנודע בהיותו מלך פולין ליום אחד. כמו כן היה מגזע קודש של רבינו המהר"ל מפראג זללה"ה ושל הגאון רבי עקיבא כ"ץ זללה"ה אב"ד שאלוניקי, מגולי פורטוגל שהוגלו בגירוש ספרד, שעל פי הקבלה שהיתה בידיהם הגיעה שלשלת יחוסם עד לדוד המלך ע"ה ואהרן הכהן ע"ה.

חרד לכל דבר שמועה

בנעוריו יצק יצק מים על ידי הגאון המפורסם בדורו רבי אריה לייבוש איש-האראוויץ זצ"ל, אב"ד דק"ק סטריי וסטאניסלאוו, נכדו של הגאון רבי משולם יששכר זצ"ל בעל שו"ת "בר ליוואי".

רבי יצחק אייזיק שימש בתחילה כרבה של דימינעשט במחוז רומן, וכן שימש כאב"ד בעיירות פלופאנה, דימינעשטי, ומשנת תר"ל כיהן בפונג'שטי היא פאנזעשט הנמצאת מרחק כ36 ק"מ מוואסלוי בה כיהן עד ליום פטירתו בשנת תרע"ז.

מעטים הם הידיעות אודות רבינו יצחק יהודה רוללר, אולם מתוך קורות בניו המפורסמים רבינו באר חיים מרדכי אבד"ק ניאמץ ורבינו בנציון רוללר אבד"ק באהוש אנו למדים מעט על תולדותיו וקורותיו, יש לציין את כתבי תלמיד הבאר חיים מרדכי זצ"ל זקיני מרן הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל שהיה חרד לכל דבר שמועה מרבו הגדול בענקים האבד"ק ניאמץ עד שאף הקים ישיבה על שמו באר חיים מרדכי בעיר רבנותו הרצליה, וכן כתב את תולדותיו בקודש מהם שפרסם בספרי האבד"ק ניאמץ ומהם ביסס את מאמרו המצויין לתולדות הבאר חיים מרדכי, הסופר הנודע רבי אהרן סורסקי שליט"א בספרו מרביצי תורה מעולם החסידיות (ח"ז), מאוסף כתבי וזכרונות זקיני זצ"ל שאבנו את כל תולדותיו הערוכים כאן לפניכם היום.

רבינו יצחק יהודה המכונה רבינו יצחק יהודה אייזיק לייב היה אדם גדול בתורה וביראה, התנהג בחסידות ובפרישות, מנשואי הפנים בעדת חסידי טשורטקוב המעטירה בתקופת הנהגתו הרוממה של מרן הרה"ק אדמו"ר הזקן רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע. וכן היה מהיושבים ראשונה במלכות אצל מרן הרה"ק אדמו"ר הראשון מבאהוש זי"ע, אליו נקשר בלב ונפש בהיותו רב בפאנזעשט אשר למרות שהייתה רחוקה מבאהוש כ120 ק"מ.

כפי שכתבנו, על גדלותו בתורה של הרב מפאנזעשט זצ"ל לא זכינו לדעת הרבה, זולת מעט משרידי חידושיו בש"ס ובשו"ע.

קשריו עם גאוני דורו

ידוע הקשר עליון דאורייתא שהי' להגאון הבאר חיים מרדכי מניאמץ ז"ל עם הגאון האדיר רבי אברהם מענדל שטיינבערג זצ"ל גאב"ד בראד בעהמח"ס שו"ת מחזה אברהם, כמו שנראה בעליל בין בתרי חילופי המכתבים ביניהם, שהגאון מבראדי ז"ל היה יליד רומניה (ראה אודותיו בגליונינו 'באר בשדה' מספר 182 תשע"ט), היה בן גילו של רבינו (רבינו נולד בשנת תר"ז והמחזה אברהם בתר"ח) נולד בעיר סרט שבבוקובינא לאביו רבי מאיר בן הגאון רבי שמעי' הנקרא ר' שמעי' חריף, וכבר בצעירותו נודע שמו הטוב בכל חבלי המדינה בתור 'דער סערעטער עילוי', הי' חתנו של הגביר רבי דוד אגדשטיין ז"ל מנכבדי עיר יאסי נכד הרה"ק בעל באר מים חיים זי"ע ומנאמני בית הרה"ק אדמו"ר הזקן מסאדיגורה זי"ע (עי' באגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו) שהחזיקו על שולחנו ביד רחבה.

ברבנות דימנעשט

הגאון רבי יצחק אייזיק זצ"ל כיהן בתחילה בעיר דימנעשט יע"א עיר קטנה במחוז רומאן, שם נולד לו בשנת תרכ"ח בנו הגדול רבינו הגאון מניאמץ זצ"ל. וכפיה"נ גם בנו רבי בן-ציון נולד שם (אם כי לפי השנים שמופיע אצלינו – תרמ"ב יתכן ונולד בפאנזעשט), כשנתיים לאחר מכן, בשנת תר"ל, נקרא לשמש בכהונת הרבנות דק"ק פאנזעשט יע"א, שם ישב עד יומו האחרון בכ"ד טבת שנת תרע"ז.

רבה של פאנזעשט

פאנזעשט היתה עיירה קטנה בחבל מאלדאביה, אשר לעומת ערים אחרות לא היה בה כ"כ מישיבת כרכים הקשה. לדברי מר אלברט לוזניניאנו מיאס סמוכה לבאקוי (בדקנו, מרחק 80 ק"מ). עובדה זו שמרה על פאנזעשט מהרוחות הסוערות של ההשכלה שהשתוללו בערים הגדולות. משום כך היתה פאנזעשט אכסניה לשקדנים אוהבי תורה שלמדו בקלויז של הקהילה ללא הפרעות. גם רבינו הג"ר יצחק יהודה זצ"ל יכל להתבודד במדעיו והיה שם לילות כימים בלימוד התורה להתעלות בה ולעלות עוד ועוד מדרגות בתורה ובחסידות. משנה לשנה גדל וגבה שיעור קומתו הרוחנית, ויגבה ליבו בדרכי אלוקיו.

למען אשר יצוה את בניו

משקל רב נתן הרב מפאנזעשט זצ"ל לחינוך בניו, ורבות שקד על תקנת בנו להכשירו ולעשותו כלי מפואר שתבוא התורה בקרבו. לבד מזאת עוד הוסיף אביו לחכמו ולחנכו משחר נעוריו להתאבק בעפר רגליהם של רבוה"ק מצוקי ארץ הצועדים בדרכי אור שבעת הימים מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע, ובכל פעם כאשר היה אביו זצ"ל נוסע אל חצרות הצדיקים וגאוני סביבתו להסתופף בצילא דמהימנותם ולהתחמם לאורם הנערב שזיככו את כל באי שערי עירם, נטל עמו כל החמודות הוא בנו היקר מחמד עינו שיתחמם גם הוא לאורם הבהיר של אותם צדיקים שהאירו לארץ ולדרים עליה ברוב קדושתם וגאונותם.

בן יכבד אב

בנו הגדול בעל ה"באר חיים מרדכי" זצ"ל נהג כבוד גדול באביו שהיה גם רבו שלימדו תורה. כל אחד משלושת חלקיו של ספר תשובותיו, מעוטר בראשו בתשובה שכתב לאביו הגאון מפאנזעשט זצ"ל. כמו כן בהרבה מתשובותיו יצא רבי חיים מרדכי לקיים דברי חכמים, כשהוא מוכיח את צדקת פסקי אביו הגדול כיד ה' הטובה עליו. בכל פעם שהוא מזכיר בספריו את אביו-רבינו, הוא מתעטף תחילה בעטרת של דרך ארץ וכבוד התורה באופן מופלג, ובכל פעם שהוא חותם את שמו בהקדמה או בשער ספרו, הוא חותם עצמו כבן לאביו. כה גדולה היתה הערצתו לאביו ומורו שהביאו הן לחיי עולם הזה והן לחיי העולם הבא.

הסתלקותו לשמי רום

רבינו האבד"ק מפאנזעשט נסתלק בכ"ד טבת תרע"ז, וכך כתב בנו ה'באר חיים מרדכי' בהקדמתו לספרו של מר אביו 'באר יצחק':

וב"ה אשר זכיתי לכבדם בחייהם – ובשנות השבעים לחייהם, בשנה אחת שניהם, נשמותיהם הקדושות שבו לאביהם שבשמים, ובעיר פאנזעשט שם ינוחו בשלום על משכבם, עד אשר יקוצו וירננו שוכני עפר, כי יתן השם רוחו בהם ויחיו חיי עולם, ביום י"א סיון שנת תרע"ו אמי מורתי זללה"ה, וביום כ"ד טבת שנת תרע"ז אאמ"ו זללה"ה, ומאז התחילו ימים שאין בהם חפץ, אלו ימות המלחמה, אשר כל העולם וביחוד נשמת בית ישראל היה שרוי בצער, וגם אני השפל לב נשבר בכללם, עברו על ראשי גלי גלים ורבות שבעה לה נפשי, אשר אך לאבינו שבשמים מקור החיים חסד ורחמים יאמר לצרות כלל כל ישראל ולי בכללם די… ע"כ, אלו דבריו של בנו ה'באר חיים מרדכי' בתוך הקדמתו לספר חידושי אביו 'באר יצחק' הנחתם בי"א סיון תרפ"ה.

צנוחתו כבוד בעיר פאנזעשט, אך לע"ע טרם נמצא מקום קבורתו המדויק, זאת למרות מאמצי 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' בחיפוש ואיתור הקבר.

תנצב"ה.

הפוסט רומניה: הקהילה המבודדת שרוחות ההשכלה לא הצליחו להגיע אליה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל, רב ושו"ב בבוקרסט

נלב"ע כ"ג אלול תשס"א ומנו"כ בהר-המנוחות ירושלים

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל נולד בג' חשוון ה'תרפ"א, יומא דהילולא השבעים של קדוש ישראל, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, לאביו הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, נינו של הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, נכדו של הרה"ק בעל התניא. וזוגתו של רבי אהרן שהייתה נכדת הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, אביו של רבי זאנוויל, גדל והתחנך בבית מלא וגדוש בתורה ויראת-שמים, בדרך הסלולה מרבותינו הקדושים מרן הבעש"ט זי"ע – אליו התייחסה משפחתו, ותלמידיו הקדושים, ולאמו (של רבי זאנוויל אשת רבי אהרן) מרת רויזא לאה ע"ה, בת רבי ישראל שלמה גערצמן מהעיר יעדיניץ בבסרביה (מולדובה). הם הקימו את ביתם בעיר רישקאן הסמוכה ליעדיניץ, ולצורך פרנסת ביתו עסק במכירת ספרים ותשמישי-קדושה.

הרה"ח רבי אהרן היה עובד השם באמת ובתמים, והיה דבוק בצדיקי הדור, והרבה לנסוע ולהתחמם לאורם של צדיקי בית רוז'ין ושטפנשט, אשר אורם וקדושתם השפיעו על הקהילות הקדושות ברומניה והגלילות. במיוחד היה הרה"ח רבי אהרן מתאבק בעפר רגליו של הרה"ק האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט, אשר אלפי ישראל נהרו אליו להתחמם לאורו הגדול ולקבל את ברכותיו, ושם קנה ודלה ממעין הטהור מלוא חופניים תורה ויראת-שמים.

ברכת האדמו"ר משטפנשט זי"ע לנשיאות חן

כבר מילדותו של רבי זאנוויל צירף אותו אביו רבי אהרן לנסיעותיו לצדיקי הדור, כדי שיראה מקרוב את עבודתם בקודש ויושפע מהוד קדושתם תורה ויראת-שמים, חסידות ומידות טובות. פעמים רבות זכה ר' זאנוויל כילד לנסוע עם אביו אל הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט.

פעם אחת שאל אותו הצדיק משטפנשט: "זאנוויל'ע! איזה ברכה אתה רוצה לקבל ממני?".

משלא ענה הילד מרוב יראה, בירכו הצדיק: "הקב"ה יעזור שתזכה תמיד לנשיאות חן בעיני כל רואיך".

אביו הרה"ח רבי אהרן זצ"ל, התרגש ביותר מהברכה המפורשת שהעניק הרבי לבנו, ובדרכם חזרה לעיר רישקאן אמר האב לבנו: "דע לך, בני, שברכה זו חשובה עד למאד, ובטוח אני כי ברכה זו תלווך כל ימי חייך לאורך ימים ושנים". ואכן, הרה"ח רבי זאנוויל היה מתבטא תמיד ואומר שהוא חש את קיומה של ברכה זו והרגיש שהיא הועילה לו בחייו.

הווי גולה למקום תורה

בשנת ה'תרצ"ד, עם כניסתו לעול המצוות, שלח אותו אביו ללמוד תורה בעיר ואם בישראל יאס שברומניה, בישיבת "בית אהרן" שעמדה תחת נשיאותו של ראש-הישיבה הגאון רבי יעקב יצחק וואהרמן ז"ל, נו"נ לבעל ה"דעת קדושים" מבוטשאטש זצ"ל.

משם גלה הבחור זאנוויל למקום תורה בעיר וויז'ניץ, ללמוד בישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", וזכה שם לקרבה מיוחדת מנשיא הישיבה הרה"ק בעל "אהבת ישראל" זי"ע ובנו ראש-הישיבה הגאון רבי אליעזר הגר בעל "דמשק אליעזר" זצוק"ל, והוא נמנה בין התלמידים המובהקים שלו.

בשנת תרצ"ט, במהלך לימוד עבודת הקודש, עבר מישיבת ויז'ניץ אל העיר שטפנשט, שם המשיך ללמוד הלכות שחיטה וטריפות בצוותא חדא עם חבורת בחורים בישיבת "בית אברהם". היתה זו ישיבה שנתייסדה בביתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו זצוק"ל לאחר הסתלקותו ונקראה על שמו הטהור, כשביתו שהפך לאכסניה של תורה מהווה מקום קדוש לעילוי נשמתו הטהורה.

הוא קיבל סמיכה למלאכת הקודש של השחיטה מהרב הגאון רבי משה צבי פרוכטר זצ"ל – אב"ד ראדוקנען, מהגאון רבי חיים באראד זצ"ל – ראש השוחטים דאגודה ביאס, ומהרה"צ רבי חיים הלוי רבינוביץ זצ"ל – ראב"ד דיאס וסגן יו"ר רבני רומניה.

בהימוט מוסדות עולם

בשנת ה'תש"א בא בברית האירוסין עם בתו של רבי שלמה ליב ז"ל, שהיה גבאי ועסקן נאמן בעיר יאס. לאחר אירוסיו, נסע לעיר וואסלוי ברומניה ושהה שם במשך מספר חודשים בצילו של הגאון רבי אריה דוב [לייבוש בער] הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, שהראה כלפיו קרבה וידידות מיוחדות. בחודש תמוז ה'תש"א, גויס הבחור החתן זאנוויל רבינוביץ ביחד עם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל ובני קהילתו מוואסלוי, למחנות ההשמדה בעיר טרגו ז'יו שברומניה. משם הועבר למחנה עבודה בקאראקל שברומניה, ומשם לוואפניארקה בטרנסניסטריה-אוקראינה.

בבוקרסט

רק לאחר מספר שנים, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הקים רבי זאנוויל את ביתו עם מרת מרים ע"ה, בת רבי שלמה ליב. החתונה נערכה בעיר יאס, ולאחר מכן עבר לגור בבוקרשט הבירה. גם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, עבר אחרי המלחמה לבוקרסט, והם המשיכו את קשרי הידידות ביניהם. בוקרשט היתה מקום קיבוץ לניצולי שואה רבים, שרידי חרב, ביניהם רבנים ואדמורי"ם רבים.

הרה"ח רבי זאנוויל שימש בבוקרשט כרב ובעל-תפילה מופלא במשך עשרים שנה בבית-הכנסת "אחדות קודש" ברחוב מאמולר ובבית-הכנסת של רבינו המלבי"ם ברחוב בראבילור. כמו כן שימש כשוחט ובודק דמתא.

בארץ הקודש

בשנת תשכ"ה עלו הרה"ח רבי זאנוויל ומשפחתו לארץ הקודש.

הוא התיישב בעיר יבנה העתיקה, שם שימש בקודש במשך שנים רבות כשוחט מומחה. כמו כן שימש במשך שנים רבות כבעל-תפילה בעיר רחובות הסמוכה ליבנה.

במשך ימי חייו היה הרה"ח רבי זאנוויל בידידות קרובה עם עשרות אדמורי"ם ורבנים אנשי שם, הן בחו"ל והן בארץ ישראל, כשהוא סופג אל קרבו מהנהגותיהם בקודש, שואב ומקבל מהם מלוא חופניים תורה ועבודה, חסידות ויראת-שמים. בין היתר, היה רבי זאנוויל בידידות קרובה במשך שנים רבות עם האדמו"ר רבי יצחק [השני] פרידמן מבוהוש זצוק"ל, ידידות שהחלה בבוקרשט ונמשכה לאחר עלייתם לארץ הקודש.

בשנת ה'תשמ"ח עבר להתגורר בירושלים עיה"ק בשכונת רמות, עד הסתלקותו בשיבה טובה בכ"ג אלול שנת ה'תשס"א, ומנו"כ בחלקת הר תמיר בהר-המנוחות ירושלים עיה"ק.

הפוסט לקראת ההילולא ה-20: השוחט של בוקרסט שלא נכנע לקומוניסטים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בגליון בית שטפנשט (תמוז תשנ"ט), הובא שיחתו המרתקת של הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל, שנפטר זה עתה ביום ג' אב, אודות מרנא הסבא קדישא הצדיק משטפנשט זיע"א.

מאמר מיוחד אודות פטירתו, פרסמנו כאן.

הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל היה יליד רומניה ורוב פרקי זכרונותיו אודות הצדיק משטפנשט, היו ממקור ראשון, אם מה שראה במו עיניו ואם מה ששמע איש מפי איש, מוסמך ונאמן.

את פרקי זכרונותיו אלה, נשא הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל בהתוועדות חסידים שנערכה בבית מדרש 'שטפנשט' ברחוב מהרש"ל בני ברק, במוצאי פסח תשנ"ט.

כך הוא סיפר על הצדיק משטפנשט, ממקור ראשון:

"ברצוני לספר כאן, רק סיפורים ששמעתי בעצמי ממקורות נאמנים, מפי בעלי המעשה בעצמם, שזה חשוב אצלי יותר.

"החסיד המפורסם רבי משה וייס שנודע בכינויו רבי משה בטלן, היה מגדולי החסידים אצל הרה״ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי״ע. תולדותיו בקצרה, מוצאו ממשפחת חסידי אלכסנדר שבפולין, וכשהיה מגיע לשבות אצל הרה"ק מאלכסנדר, היה מתאכסן בחצר. את תורתו קנה בישיבת סלונים אצל הרה״ק בעל ׳דברי שמואל׳.

כשהגיע לגיל גיוס התייעץ עם ה׳אמרי אמת׳ מגור, שאמר לו להתייעץ עם "אנשים מעודכנים" (בארעכענטע מענטשן) בנושא הצבא, כשכוונתו לרבי שמעון סקערנביצ׳ער.

זה האחרון הוא שיעץ לו שיברח לרומניה, ונסע ללמוד בישיבת קישנוב שבבסרביה שם למד שנים אחדות, עד שנשא אשה ושם נעשה לחסיד שטפנשט נלהב, אחרי הסתלקות רבו הרה"ק משטפנשט, נסע ליאס שם היה הרה״ק ר׳ יעקב יוסף מסקווירא עמו למד בחברותא, אליו נסע גם בערוב ימיו כמו גם לעוד צדיקים כהרה״ק מבעלזא זיע״א.

• אצל הצדיק משטפנשט לא שמעו, אלא ראו!

את הרה"ח משה בטלן פגשתי באנטווערפן, ואמר שהצדיק משטעפענעשט ברכו "שלא יהיה פרו״ם", ראשי תיבות – פ׳והל ר׳שעות ו׳ייניג מצוות. אלא שיהיה "עהרליכ׳ער איד" כפי שהרה״ק הראשון משטפנשט רבי מנחם נחום ז"ע, אמר על זה שראשי תיבות 'ערל״ך' הוא ע׳ין ר׳ואה ל׳ב ח׳ומד.

והיה מסיים שהוא לא פרו״ם אלא ערלך. אחרי שידעתי שהרבה להיות בחצר בשטפנשט בקשתיו שיספר משהו ששמע מהצדיק משטפנשט, ואמר הגדרה:

"בשטפנשט לא שמעו כלום, שם רק ראו" – – –

ולכן הוא רק ראה שם…

• בשטפנשט ראו התגלות אלקות

עד כמה ראו בשטפנשט? כשהייתי בבוקרסט, פגשתי באחד שמוצאו ממולדובא ושוחחנו אודות שטפנשט, תוך כדי דיבור אמר:

"בשטפנשט ראו אלקות, וכשהיו מסתכלים על הרבי משטפנשט ראו התגלות אלקות כפשוטו" – – –

• הצדיק משטפנשט ביקש ממני לשמור שבת

כשהייתי בפאריז בשנת תש״ח-ט לערך, מצאתי יהודי שגר שם כבר כ-20 שנה, עוד לפני המלחמה עבר לצרפת, ובטרם נסע נכנס להפרד מהרבי משטפנשט, ובין יתר דיבוריו בקשני הרבי שאשמור שבת, ומילים אלו החזיקוהו בנכר בסביבה גויית גמורה, ועודדו את רוחו יותר מכל.

• מה דיבר ומה דיבר הצדיק משטפנשט

פעם שאלו את זוגתו הרבנית משטפנשט שתספר משהו מהנהגות הצדיק בביתו, היא ענתה לשואלים:

עד שאתם שואלים אותי מה דיבר עמי, תשאלו כמה פעמים דיבר עמי בכלל. ובמשך 11 שנים שגר עמה דיבר עמה בסך הכל מספר פעמים היכול להמנות על אצבעותיה.

וזהו כדברי ר׳ משה בטלן שבשטפנשט לא שמעו רק ראו.

• מרן 'אהבת ישראל' מויז'ניץ על הצדיק משטפנשט: א הימל איד – אדם שמימי!

לשמוע ביטוי מה״אהבת ישראל" מויז׳ניץ בשבחו של צדיקים אחרים היה דבר נדיר, ואם היה אומר על אחד שהוא אדם גדול אז זה כבר חרג מדרך הרגיל. למרות זאת, כשה״אהבת ישראל" היה מדבר מהצדיק משטפנשט, השטעפענעשטער, היה מזכיר אותו בסילודין ובביטוי נדיר:

דאס איז געווען א "הימל איד״ – "אדם שמיימי"!

• הצדיק משטפנשט מציל קצב יהודי מן המיצר

כך סיפר הרה"ח ר' משה בטלן:

בבוטשאן הסמוכה לשטפנשט היה יהודי קצב, איתרע מזלו ונכנס לחנותו איש המכס, בבדיקה שגרתית בחשבונותיו נמצא אי התאמה והיה בסכנה, בנוסף לתשלום הקנס שהושת עליו, הקצב איבד שליטה והניף עליו גרזן קצבים… מהפחד, התמוטט איש המכס ומת במקום.

בהבינו את גודל האסון שהמיט על עצמו,  רץ הקצב לחצר הרבי משטפנשט, שהיה מרחק של כ-40 ק״מ, אותו הוא רץ רגלית, ובהגיעו לעיירה שטפנשט, שם פעמיו לחצר הרבי משטפנשט וביקש להכנס לרבי ולבקש על נפשו.

הרבי השטפינשטער, האזין לו וברכו: כי ינצל מהצרה ולא יאונה לו כל רע!

דהכי שב לביתו ונודע לו כי בבדיקות שערכו למוכס המת, התגלה שמת מיתה טבעית והיתה ליהודי הנ״ל הרווחה.

• קבלת קהל אצל הצדיק משטפנשט

הסיפור שאספר כאן ידוע כבר אך כיון ששמעתיו ממקור ראשון הוא בעל המעשה אספרו שוב:

שמעתי מהגאון הרב דוב רבינוביץ זצ״ל שהיה רבה של וואסלוי ואח״כ רבה של פיאטרא ניאמץ ובערוב ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב:

הרב רבינוביץ נסע פעם לשבות בש״ק במחיצת הרה״ק משטפנשט, במוצש״ק היה המנהג שכל אנשי העיר היו עוברים לפני הרבי בחדרו להתברך בשבוע טוב, מעמד זה היה נמשך זמן רב, כיון שכך לא יכל היה הרב רבינוביץ להכנס באופן אישי עם קויטל, ובינתים נסגרה הדלת ושוב לא יכלו להכנס אל הרבי באותו מוצש״ק.

המתין איפוא הרב רבינוביץ ליום המחרת, השכים עם שחר והתפלל מוקדם בכדי לזכות להכנס אל הרבי לפני תפילת שחרית שלו, היה שם גבאי בשם ר׳ שלום וכשהרב רבינוביץ שאלו האס אפשר להכנס השיב בשלילה, כיון שהרבי לא מקבל כעת קהל.

אך הרב רבינוביץ לא התיאש ואמר שהוא ממתין במיוחד ממוצש״ק, וכי אינו יכול להמתין עוד, כיון שיש לו סידור קידושין להערב, והרכבת עומדת לסוע תיכף, ואינו יכול להמתין עד למחרת, אדהכי הגיע ראש הגבאים רבי פסח לייב שווארץ, ת״ח גדול שהיה גם הדיין בחצר, ובראותו את הרב רבינוביץ ממתין ומבקש להכנס, נכנס לרבי ושאלו האם יוכל להכניסו, השיב לו הרבי שימתין מעט כדי שיתכונן לקבלו, הדלת נשארה מעט פתוחה ויכלו להביט ולראות את הרבי.

הרב רבינוביץ נצמד לדלת והביט על הרבי. ופלא, שראה שהרבי עושה הכנות ממש כמו ההכנות שעושה לפני קידוש, לפני הקידוש לא שמעו כלום, אבל ראו שהרבי בוער, וכל כולו אש להבה, השחור שבעינים כוסה ורק הלובן נראה, עינא דכולא חיוורא. כך נמשך המחזה נורא ההוד כרבע שעה, הכנה דרבתי.

אחר קרא הרבי לגבאי ואמר שיכול להכניס את הרב רבינוביץ, בהכנסו לחדר התברך מפי הרבי ונפרד ממנו.

כשיצא שאל הרבי את המשב"ק ר׳ פסח לייב האם יש עוד מישהו שרוצה להכנס.

וסיום הרב רבינוביץ שלמד אז מהמעשה 2 דברים: ו. לקבל קהל זה כמו לעשות קידוש בהכנה דרבתי לפני כן. 2. כשהחנות פתוחה אפשר לפעול כבר לכולם.

בשטפנשט הסתובבו כמה מניינים של בני עליה, בנוסף להמון העם, אנשים פשוטים אך מאמינים גדולים. הרה״ק מריבניץ יה מאוד מקורב לרבי משטפנשט.

לפני הסתלקותו ביקש הרבי הצדיק משטפנשט שיאמר לו איזה דבר חידוש ואמר לו, אחר כך ביקש את הרבי אולי גם הוא יגיד דבר חידוש, ענה לו הרבי: "חיים זאנוויל דו ביסט מין חידוש״ – אתה החידוש שלי.

פלא היה שמעולם לא ראו את הרבי משטפנשט עוסק בלימוד ולא ידעו מה לומד למרות שידוע שהיה בקי גדול, בהצנע לכת מיוחד ומופלא במינו, עד שגם אם היו רוצים להסתכל דרך חור המנעול היה מרגיש ברוה״ק סוגר את הספר ומחזירו לארון.

אך סיפר המשב״ק ר׳ פסח לייב שווארץ:

לפני הסתלקותו של הרבי בהיותו חלוש ולא יכל בעצמו לקחת את הספרים מהארון ביקש הרבי ספר, שאלו המשב״ק איזה ספר ענה לו הרבי כבדרך אגב: יכול להיות ספר זוהר, כה זהיר היה, שגם לפני הסתלקותו בהיותו חלוש לא רצה לבקש לכתחילה ספר אלא כבדרך אגב.

זכותו תגן עלינו ועל כך ישראל אמן!

הפוסט "זוכרני מחצר הקודש שטפנשט": פרקי זכרונות של הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל – לרגל סיום השבעה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..