מירון. שר וגדול נפל בישראל, אבל כבד ירד על יושבי ארץ הקודש אחינו בני ישראל, פוקדי הציון הק' של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בכלל, ועל אתרא קדישא מירון ותושביה בפרט עם הגיע הידיעה הקשה והמרה על פטירתו של הגאון הצדיק רבי מאיר זאב שטרן זצ"ל רבה של מירון ומרום הגליל במשך למעלה מיובל שנים עשרות שנים.

נסתלק לבית עולמו לדאבון לאחר מחלה קצרה ביום השב"ק 'שבת בראשית' ז"ך תשרי התשפ"ב לסדר "ויטע ה"א גן בעדן מקדם וישם שם את האדם" והוא בן פ"ב שנים.

בהסתלקותו נעקרה מעולמנו דמותו הכבירה של אחד מזקני הרבנים, גאון בעל שיעור קומה, עובד ה' ביראה, שזכה לכהן כרבה של אתרא קדישא כשישים וחמש שנה עוד בהיותו אברך צעיר בשנים.

מאז ועד הימים האחרונים לחייו הטביע חותמו על המוני הבאים בשעריו, ופעל גדולות ונצורות למען צביון המקום הקדוש כראוי וכיאה לו.

יחד עם זאת נודע כגאון גדול בתורה ובהוראה, כל רז לא אניס ליה, ש"ס וארבעה חלקי שולחן ערוך היו אצלו מונחים בקופסא, ידען מופלג בתורה וחסידות, ויד ושם לו בתורת הקבלה, אותו רכש בהתקרבו לגדולי המקובלים כמו הגאון המקובל רבי אשר זעליג מרגליות.

תפילותיו במקומו הקבוע בבית הכנסת שבהיכל הציון הק' היו תמיד ספוגים בדמעות כבן המתחטא לפני אביו, ולרבים חרוט היטב במדעם קולו בקודש שהיה משתפך בתפילותיו החמות בנוסח ויז'ניץ הלוהט, בעמדו ליד הסטנדר בפינתו השמאלית של הארון הקודש הקבוע בהיכל הציון הק' באתרא קדישא הדין.

רבה של מירון היה ידוע ומפורסם כחסיד אמת ודחיל חטאין, עניו ושפל רוח, וזכה לחביבות מיוחדת מגדולי וצדיקי הדור הקודם, ואיתם עמם המוני בני ישראל, שפגשוהו במהלך השנים בתפילות בציון הק', ואהבו לשמוע בצמא את דבריו המתוקים מדבש ונופת צופים.

ואלה תולדות

בהיותינו מתעדים את זכר גאוני וחכמי רומניה היה לנו הרב זצ"ל כמקור בלתי אכזב לסיפורים ולתולדות גאוניה וחכמיה ולא אחת היה מזמן אותנו לביתו שבמירון ברצותו להנחיל את המורשת לדורות הבאים, את סיפור חייו שמענו ממנו, ואנו מעבירים אותו ככתבו וכלשונו לקוראינו הנכבדים.

הגאון רבי מאיר זצ"ל נולד בעיר טמשוואר שברומניה בי"ג סיון תרצ"ו לאביו רבי משה שטרן ז"ל מחסידי ויז'ניץ.
משפחת שטרן, היו מגדולי וראשוני חסידי קאסוב, ממשפחתו של הגה"צ רבי מנחם מענדיל שטערן זצ"ל אבד"ק סיגעט והגלילות, בעל "דרך אמונה", שהיה מצאצאי הגה"ק רבי צבי הירש מטשארטקוב אביו של הגה"ק הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחס בעל ה"הפלאה" זי"ע, ומתלמידי הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב והרה"ק רבי ישראל המגיד מקאז'ניץ זי"ע, ובשלושים שנותיו האחרונות דבק ברבינו הק' בעל "אהבת שלום" מקאסוב זי"ע.

כבר בימי ילדותו ת"ת בעיר טמשוואר הצטיין בכשרונותיו ועלה והתעלה מעל בני גילו בהתורה ויר"ש, ובלט בהתמדתו וחריצותו ובשקידתו בתורה.

הרב ז"ל היה זוכר היטב את ביקורו של הרה"ק ה"דמשק אליעזר" מויז'ניץ בעירם טמשוואר וזכר בערגה איך השתתף בתפילות הלוהטות ובשולחנותיו הטהורים.

אל ארץ חמדת אבות

בשנת תשי"א עלה עם אביו ומשפחתו לארץ ישראל.

בתחילה למד בישיבתו של כ"ק האדמו"ר הרח"מ מנדבורנה זצ"ל ביפו, ולאחמ"כ החל ללמוד בישיבת סערט ויז'ניץ ברח' ביל"ו בחיפה, אצל מורו ורבו המובהק מרן אדמו"ר בעל ה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ זצ"ל אליו התקרב בכל ליבו ונפשו.

עם השתלבותו בישיבה הק' של הרבי מסערט וויז'ניץ היה לאחד מחשובי תלמידיה והיה לשם דבר ולתפארת הישיבה כמתמיד עצום ויגע בתורה ויר"ש צרופה, וכאשר ראה רבו ה"מקור ברוך" כי לפניו כלי מחזיק ברכה עמד מעליו והכה על קדקדו: גדל, גדל.

רבו עודדו ללמוד את מקצוע ההוראה והרב זצ"ל זכה ללמוד לפי הוראותיו בשקידה רבה, בסיימו עמד בכור המבחן אצל הרבי זי"ע במשך ג' שבועות כמה שעות בכל לילה.

הרב היה מציין כי הרבי זי"ע ערך הבחינות בע"פ ולא פתח ספר מעולם.

בשב"ק לאחר שהעניק לו את תעודת ההוראה ערך לכבודו "קדושא רבה" ברוב שמחתו על הצלחת תלמידו במבחן. ואז הורה לו לעלות לירושלים ולהבחן אצל הגאון רבי דוד שפרבר אבד"ק בראשוב ואצל הגה"ק רבי יודא'לה הורביץ מדז'קוב ועוד רבני ירושלים שהפליאו את ידיעותיו.

הגר"מ זצ"ל שכאמור נמנה על תלמידיו המובהקים של מרן ה'מקור ברוך' זצ"ל שקירב אותו בכל מאודו, שימש כאחד מכותבי 'תורתו' אמרות קדשו למען יעמדו לעד.

באותה תקופה זכה לקירוב מופלג ממורו ורבו ה"מקור ברוך" וזכה להתלוות אליו פעמים רבות כשהרבי מרעיף עליו מזיו קדושתו וידיעותיו.

תחילת דרכו ברבנות

בעידודו הרב של מורו ורבו מרן ה'מקור ברוך' זי"ע ובהשגחת פרטית מופלאה התמנה בהיותו צעיר לימים לכהן כרבה של אתרא קדישא מירון, ועל כך סיפר בעצמו לימים:

"היה זה בסוף חודש סיוון תשי"ח. בישוב 'כרם בן זמרא' שימש הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, כמנהיג הקהילה, אולם הם חיפשו אחד שישמש כרב. כשהגיע הרב גץ באחד הימים לחיפה, שמע עלי ועל היתרי ההוראה שיש לי, וביקש ממני שאבוא לכהן אצלם ברבנות, כשעלי להדגיש ולציין שהייתי באותם בחור צעיר טרם מלאו לי עשרים שנה".

"מכיון שלא הכרתי את המקום, סיכמנו שביום חמישי הבא, ימתין לי הרב גץ בישוב 'עין זיתים'.

יש לציין גם שהתחבורה באותם ימים לא היתה כמו בימינו, וקשיי הדרך עמדו כנגד בכל עת מצוא. ירדתי ב'עין זיתים' והרב גץ הופיע כמסוכם, הושיבני על-ידו ולקחני למושב. הייתי איתם מיום חמישי עד מוצאי שבת, כשבמשך השבת ניסיתי להכיר את הישוב ואת בני המושב. אך במוצאי שבת ניגשתי אל הרב גץ והסברתי לו שאיני חש משיכה למקום, זה לא בשבילי ואיני מעוניין לכהן כאן כרב. למרות שכבר פורסם הדבר לא חששתי, מכיוון שהייתי כנה עם עצמי ולא רציתי לעשות דבר הנוגד לרוחי".

משיצא הגר"מ שטרן זצ"ל מהמושב, הרהר לעצמו:

היתכן שאני נמצא בסביבה זו ואיני נכנס למירון אל ציון הרשב"י? הרי להבדיל, זה כמו להיות בוינה ולא לחזות בפני הקיסר… "יצאתי מהמושב והושטתי ידי ל'טרמפ' בכביש השומם. לאחר מספר דקות עצר על-ידי רכב משטרתי והשוטר שאלני לאן פני מועדות, כששחתי לו שאני מעוניין להגיע למירון, העלה אותי על רכבו והובילני עד מירון.

'מירון, פה אשב כי אוויתיה'…

"אחרי תפילת מנחה בציון הקדוש, פניתי למכולות המיתולוגית במעלה ההר, שבאותם ימים היתה בבעלות ר' שמואל לוינגר ז"ל מוותיקי מירון. רכשתי בקבוק שתיה וביני לביני שח לי ר' שמואל לתומו, שמאז פטירתו של הרב טיקוצ'ינסקי זצ"ל לפני מספר שנים, אין כאן רב במירון ואנשי המושב תרים אחר רב ליישוב. הוא שאלני לשמי והתעניין אודותי, ואז
אמר לי: 'הרי יש כאן הונגרי'שע ורומינישע יודן, בוא ותשמש להם לרב!' באותה עת אמרתי לעצמי: 'מירון, זה כבר עניין אחר, פה אשב כי אוויתיה'…

המשיך רבה של מירון וסיפר: "ר' שמואל לוינגר בירר אלו היתרי הוראה יש לי, תוך שהוא מוסיף כי הוא מקווה שיש בידי גם היתר הוראה מאת הרבנות הראשית, שאם לא כן, תהיה בעיה מצד אנשי המושב…

עניתי לו: 'הן, יש לי היתר הוראה גם מהרבנות הראשית, מאת הרב הרצוג והרב ניסים'.

"במירון התגורר יהודי יקר ושמו ר' אברהם יעקב העלד, שמוכר היה כ'דער מירונ'ער שוחט', שהיה מגיע לפרקים להסתופף בחצר הקודש סערט ויז'ניץ בחיפה, מכיוון שהיה זה היישוב החסידי הקרוב ביותר באזור הזה. באותה תקופה, בבואו לחיפה שמע על בחור שיש לו היתר הוראה, והוא סיפר לידידיו שבדיוק בימים אלו הקהילה במירון מחפשת רב. כך נרקם השידוך…

הזמינו אותי לעשות כאן את השבת. לא רציתי לבוא לבד וביקשתי מהחברותא שלי שיבוא יחד אתי, שמו ר' שאול ויסבלום ז"ל הוא היה מבוגר ממני בכמה שנים וזקנו כבר היה מלא. לי טרם צמחה אפילו שערה אחת בזקן… כשנכנסנו בליל שבת לבית הכנסת, ניגשו אליו ונתנו לו 'שלום עליכם' וממני התעלמו…

ונמצא חן…

"בשבת בבוקר לאחר תפילת שחרית הייתי אמור לדרוש בפני הקהל. בקהילות ההונגריות נמסרת הדרשה לפני קריאת התורה, והגבאי הכריז שהרב מוזמן לדרוש. קמתי ממקומי והלכתי אל הבמה.

אני שומע לחשושי הפתעה: מה? זה הרב? חשבנו שהשני!… אבל כשהקב"ה רוצה… הוא נתן לי כל-כך הרבה חן בעיני השומעים ונעשתה כזאת עת רצון.

הדרשה מצאה חן בעיניהם והם רצו אותי בכל מאודם, עד כדי כך שתיכף ומיד ביקשו ממני לבוא לעוד שבת.

גם בשבת השניה 'אודך' היה אותו דבר. במוצאי השבת השניה ישבו אתי פרנסי הקהל ועשו אתי חוזה שאני נבחר כאן לרב"…

בברית הנישואין

בחודש כסלו תשי"ט, בא בקשרי שידוכין עם הרבנית תליט"א בת הרה"ח ר' אליהו הויער ז"ל מחיפה. שהיה איש ירא וחרד לדבר ד', מחשובי קהילתו של הגה"צ רבי אברהם יצחק קליין זצ"ל אב"ד נירנברג, שהתגורר בחיפה, והיה תלמידו של מרן המהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל.

את שבת העליה לתורה חגג בצילם של רבותיו הק' ה"אמרי חיים" וה"מקור ברוך" שנפשו יחד בשכונת אחוזה בחיפה,  בער"ש זכה ששני האחים הק' חבשו לו את עטרת השטריימל כמנהג. וכך גם היה בליל החתונה שהתקיימה ברמת ויז'ניץ בחיפה, כאשר את השבע ברכות בחופה אמר ה"אמרי חיים" ובסעודה אמר ה"מקור ברוך".

לשמחת החתונה הגיעו כלל תושבי מירון שהביאו מתנה נדירה לחתן רבם-הצעיר – ש"ס שלם שהיה בשנים ההם מצרך נדיר ביותר…

לאחר שנישא לרעייתו הרבנית פסיה שתבדלחט"א, הקדישה עצמה להיות לו לעזר וסיוע בכל מפעלותיו הרבים ומאז ועד יומו האחרון עמדה לימינו בלב ונפש חפיצה.

מסירות נפש לחינוך

עוד בהיותו אברך צעיר לימים מסר את נפשו למען צביון המושב ובעיקר לחינוך הדור הצעיר למענם עשה ככל שלאל ידו: "מלחמות רבות הייתי צריך לנהל במקום על החינוך הטהור. היינו צריכים לעשות נפשות מהיכן שרק יכולתי. ממירון, מיישובי הסביבה ואף מערים סמוכות. ממירון עצמה 'תלשתי' בכוח כעשרים בחורים, מבתים שלא היו חולמים לשלוח אותם לישיבות ושלחתי אותם לישיבות. הודות לכך כולם הקימו בתים לתפארת. בתים חרדיים. את בנות המושב ומכל האזור, עשיתי כל טצדקי לשלוח ל'בית יעקב', הוצאתי בנות שכבר נרשמו לסמינרים כלליים והשפעתי עליהן ללכת ל'בית יעקב'. כמובן שהדבר לא נסלח לי בשעתו, אך כיום אני רואה את הפירות של עבודתי מאז. ב"ה כל הבנות שהצלחתי לשלוח ל'בית יעקב', אחת אחת, הקימה בית חרדי למופת, בנים ובני בנים הולכים בדרך התורה והמצוות".

במסירות נפש של ממש הקים הגר"מ שטרן זצ"ל את התלמוד תורה במירון ועל כך סיפר: "כפי שכבר הקדמתי בפתח הדברים, כשבאתי לכאן בשנת תשי"ח, הייתי בבחינת 'אדם הראשון'… הישוב מירון היה מסונף לתנועת 'הפועל המזרחי', ואני באתי מחינוך חסידי מובהק, מישיבה חסידית טהורה. הישוב כאן במירון היה מורכב כמעט במאה אחוז מיהודים חמים
'ערליכע יודן' שבאו מקהילות הונגריות חרדיות.

כאן בארץ, 'המזרחי' השתלט עליהם ועשיתי כל מה שיכולתי למנוע זאת. המבחן האמיתי הגיע, כשהבנים שלי גדלו.

הקב"ה ברך אותי בשמונה בנים ובת אחת. כשהגיע הזמן לשלוח את הבנים לגן, היו בידי שתי ברירות: או לשלוח אותם לחינוך מעורב או לארוז את ה'פעקלאך' ולחזור למרכז הארץ, לירושלים או בני ברק, ולגור בין יהודים חרדים כמוני.

"בחרתי באפשרות שלישית ופתחתי תלמוד תורה בעצמי. בהשגחה פרטית, בדיוק באותם ימים הגיע ארצה מרן אדמו"ר בעל 'נועם אליעזר' זצ"ל מסקולען, שבא לכאן לקרב את לבות אחינו בני ישראל יוצאי הפזורה הרומנית. הם גרו בערים כמו קרית שמונה, נצרת עילית ועוד. משמים חננו אותי בלשון לימודים, והרבי מסקולען ביקשני לבוא לסייע לו. נסעתי אתו ממקום למקום, הוא דרש לפניהם ואני הייתי המנחה והפותח. כך נוצרה בינינו קרבת לבבות".

הת"ת במירון…

הריקוד לרגל הקמת "באחד הימים הגעתי למעונו בעיר הקודש צפת, בביתו של ר' אנשיל'ע צפתע'ר שוחט. הרבי מסקולען הסב לסעודת ראש חודש וחיכיתי לסיום הסעודה.

משסיים את הסעודה, ניגשתי אליו וסיפרתי לו מה קורה כאן: 'רבי אני נמצא במיצר! אני חייב לפתוח תלמוד תורה במירון לילדים שלי כדי לתת להם חינוך חרדי כדבעי, כמו שאבא שלי חינך אותי. אני צריך חינוך חרדי כאוויר לנשימה, אחרת אצטרך לעזוב את מירון'. הרבי התפעל מהרעיון לפתוח תלמוד תורה ליד הציון הקדוש של רשב"י ונענה לאתגר, כשהוא עוזר לי לפתוח את הת"ת. לא אשכח עד היום, שכשיצאה ההחלטה הסופית להקים תלמוד תורה חרדי במירון, התמלא מרן האדמו"ר מסקולען זצוק"ל שמחה רבה, ויצא בפרץ של ריקוד ושמחה לרגל הקמת התלמוד תורה — הרבי קרא לילדי הת"ת: "ר' שימענ'ס קינדער" – ילדי הרשב"י.

"בסייעתא דשמיא ה'חיידר' במירון הצליח מאד והיה המוצלח ביותר בכל האזור, עד ששלחו אליו תלמידים מצפת… עד כמה היה שמו הטוב של הת"ת מהדהד למרחקים, תעיד העבודה הבאה: כשמרן הרה"ק ה'בית ישראל' זי"ע מגור, היה מגיע לנפוש בימות הקיץ על הר הכרמל בחיפה, היה מגיע פעמיים בשבוע למירון לשהות בקרב התלמידים בעת תפילת שחרית. מרן ה'בית ישראל' היה עומד על עמדו שעה ארוכה ומאזין לתפילת צעירי הצאן. הוא ידע על זמן התפילה והיה
מתייצב בשעה היעודה, כמובן שזה רק הוסיף עונג רב ונופך לשמו ושמעו הטוב של התלמוד-תורה".

שומר משמרת הקודש בציון הק'

רב חלקו של הגר"מ שטרן זצ"ל בצביון הציון הק', כשבאותם שנים עדיין לא היו כלל מחיצות בין הגברים לנשים ברחבת הקבר, והרב שטרן פעל לקביעת המחיצות בחצר הציון, כפי שסיפר בעצמו:

"כשהגעתי לכאן לא היו מחיצות כלל להפריד בין גברים לנשים. כל השנים עבדנו להקים מחיצות, היות ולא היה שייך להתפלל ככה, הרי זו הלכה מפורשת בשולחן ערוך, אולם תמיד נתקלנו במלחמות קשות".

"כל פרט שדרש סידור וייעול, היה דורש מאמצים עילאיים. היו כאן משפחות שלמות ששהו בציון ביום ל"ג בעומר, שהיו להן מקומות קבועים בתוך הציון וכולן הזהירו אותי מפני מאבקים קשים. למרות זאת החלטתי להקים את המחיצות בל"ג בעומר של אחת השנים ולראות אם הצעד יעבור בשלום. היו לזה כמובן מתנגדים, אך כנגדם היו שותפים למצווה נשגבה זו, כמו רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, רבי זלמן בריזל ורבי שמעון קליין. ברוך ד', לא התעוררו מאבקים מיוחדים ומאז ועד עתה נשארו המחיצות ואף סודרו באופן ראוי".

כמו כן עמד על המשמר ולא הרשה לפרוץ פרצות בכל מושב מירון, ניהל מלחמה עקבית כנגד פתיחת בית קולנוע במירון, ובריכה וכדו' כשהוא מקבל גיבוי למאבקיו על קדושת המקום מכל גדולי ישראל, ואכן זכה לעצור בעד בנגף וכל תוכניות הזדון שקעו בתהום הנשיה.

כן לחם את מלחמתו של הרשב"י, בחקר האמת והזמת השמועות אודות קברים דמיוניים במעלה ההר בואכה הציון הקדוש, בבחינת "טיהר את העיר טבריה", לא אחת התבטא באוזנינו כי חקר ודרש בנושא וקיבל מרבותיו ובמיוחד מהריא"ז מרגליות מאנשי מירון של מעלה, כי הדרך העולה לציון ברינה נקייה מכל חשש טומאה, ואיסור חמור להוציא לעז על אתרא קדישא ועל הדרכים המובילים לציון הקודש ועל העולים להתפלל בציון הרשב"י.

קשור לכבשנה של ויז'ניץ

היה קשור בלו"נ לאדמו"רי בית ויז'ניץ האחים הק' האמרי חיים מויז'ניץ וה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ. כחסיד מובהק לאדמו"ר בעל 'אמרי חיים' זי"ע מויז'ניץ, שכידוע היה דבוק בכל נימי נפשו ולבבו בקדושת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, זכה הגר"מ שטרן לקבל אותות חיבה והערכה מיוחדים, בעקבות הרבנות ביישוב שהזכרת שמו בלבד גרמה למרן ה'אמרי חיים' להתפרץ ברגשי קודש ובדמעות שליש.

האיר השחר עד שבמירון?!

"בכל פעם שהגעתי לשהות בצל קדשו של מרן ה'אמרי חיים'", היה מספר רבה של מירון בהתרגשות, "היה הרבי מקפיד שיזכירו את שמי כ'מירונ'ער רב'.

פעם כיבד אותי המשמש-בקודש ללא הקדמת התיאור הזה והרבי ה'אמרי חיים' גער בו וביקש שיכריז תיכף עם הביטוי 'מירון'… היתה זו מעין הזכרה כדוגמת 'הרואה אומר ברקאי'.

עוד הוסיף וסיפר: "שנה אחת כשהייתי בויז'ניץ ביום ב' סיון, יומא דהילולא רבה של מרן בעל 'אהבת ישראל' זי"ע, עמדתי על הפראנצ'עס וזאת למרות שכבר שימשתי כרב במירון. בשולחן המזרח הסבו האחים הקדושים, מרנן ה'אמרי חיים' וה'מקור ברוך',

ובן אחיהם, הרה"ק רבי חיים יהודה מאיר מווישווא זי"ע. משהבחינו בי הצדיקים, ביקשו מהמשמשים להזכיר את שמי, כשהם מזכירים את הישוב בו אני מתגורר, 'מירון' 'מירון', דבר שהזכיר להם באחת אתהאי אתרא קדישא".

עדות חיה סיפר רבה של מירון, מה שראו עיניו ולא זר, כמה גדלה דביקותם של צדיקי בית ויז'ניץ בציון הקדוש. "בדרך כלל, כשהיה מרן ה'אמרי חיים' נוסע להרי הגליל, היה עובר בדרכו בחיפה ולוקח עמו את אחיו אהובו מרן ה'מקור ברוך', וכך נסעו האחים הקדושים יחדיו. בשנת תשט"ו בערב ל"ג בעומר,

כשמרן ה'מקור ברוך' התגורר עדיין ברח' בילו, הגיע לפתע מרן ה'אמרי חיים' במונית, עלה לביתו של אחיו הק' ואמר לו: 'ברודער, איך האב געלאזט אקסטער, איין פלאץ זאלסט קומען מיט מיר קיין מירון' )השארתי מקום מיוחד עבורך שתבוא עמי למירון(. מרן ה'מקור ברוך' החל להצטדק בכנות שאין לו את הכוחות לנסוע, אך מרן ה'אמרי חיים' התעקש שייסע, באמרו שכבר הכין לו מקום נוח והודיע נחרצות לרבנית שתכין לרבי את דבריו הנחוצים לו לנסיעה…

"אנחנו הבחורים שנכחנו בבית המדרש ברח' בילו, משראינו את ה'אמרי חיים' עולה לבית אחיו ה'מקור ברוך', עלינו גם אנחנו בעקבותיו וכך זכינו לשמוע את שיח הצדיקים, וכעת משראינו את הצדיקים יוצאים לדרך, לקחנו גם אנו מונית ונסענו בעקבותיהם. משהגענו למירון, לאחר שהתפללו תפילת ערבית וספירת העומר בנעימה יתירה, העמידו שני כסאות בסמוך לכביש בצומת הראשית בכניסה למושב והקהל הקדוש שהתאסף סביבם שם בהמוניו עברו לפניהם לברכה ולישועה.

"לאחר מכן עלו האחים הקדושים ברגלם לציון הקדוש, יחד עם הקהל הגדול שסיבבם כחומה. על אם הדרך פתח מרן ה'מקור ברוך' ואמר לאחיו מרן ה'אמרי חיים': 'ברודער, יהודים מתאמצים כל-כך ומסרכים רגליהם במסירות לעלות את ההר לאתרא קדישא, כל הדרך הזאת היא כולו אמונה, כולו אמונה!' בהיותם על הציון, העתירו הצדיקים בתפילה שעה ארוכה וירדו לאכסניה.

הבכי של הרבי…

"ה'אמרי חיים' עלה שוב לציון בחצות הלילה, אך ה'מקור ברוך' מפאת חולשתו לא עלה בלילה. בבוקר לאחר שהתפלל תפילת שחרית בבית האכסניה, עלה לציון הקדוש כשהוא נסמך בידיו הקדושות עלי ועל הרה"ח ר' גבריאל יוסף שכטר ז"ל, בהגיעו לציון הקדוש, אחזו רטט של התרגשות וכשעמד בציון בכה בכיות נוראות.

יכולני להעיד, שלמרות שעמדנו שנינו משני צדדיו לשמור על גופו הטהור והחלוש של מרן ה'מקור ברוך', לבל יידחף חלילה על ידי קהל ההמונים, ועל אף שהיינו טרודים בדוחק העצום שהעיק על כולם, עם כל זה, כח בכייתו של הרבי, גרם לנו כמו לשאר הנוכחים לפרוץ בבכי עז ללא שום גוזמא"…

בעל ה'שפע חיים' זי"ע מצאנז

מלבד התקשרותו לאדמור"י בית ויז'ניץ היו לו קשרים ענפים עם כל גדולי הצדיקים האדמורי"ם והרבנים שהיו באים לאתרא קדישא מירון, כשרבים מהם זכה לארח במעונו. זכה הגר"מ שטרן שבמרוצת השנים התארחו בביתו גדולי ומאור הדור, בשבתות ובימות החול, לעתים אף לתקופות ארוכות, ועל כך סיפר: "למעשה, אין כמעט גדולי הדור מאותה תקופה, שלא היו אצלי בבית, מכיוון שלא היה תחליף במקום אחר.

גם מרן אדמו"ר בעל 'שפע חיים' זי"ע מצאנז, היה מתארח אצלי רבות ולן בלילה בביתי. סיפור מופלא ביותר התרחש בשבת שממחרת יום הכיפורים תשכ"ה. ביום שישי, ערב שבת שבין יום הכיפורים לסוכות, שלח מרן ה'שפע חיים' לפני תפילת שחרית, להודיע לרבנית כי בדעתו לנסוע לשבת קודש למירון… מובן מאליו גודל התדהמה שהותירה הודעה מפתיעה זו, שכן עדיין לא הכינו שום מקום אכסניה ושאר הצרכים.

ברם, הדבר יצא אל הפועל, כשהמשב"ק המסור הרה"ח ר' יהושע וייצנבלום ז"ל אירגן את כל הנצרך על הצד היותר טוב, ומרן ה'שפע חיים' נסע בלווית מנין מצומצם והתאכסן אצל אחד הדיירים בכפר מירון. כל התפילות ועריכת השולחן היו בכפר, ורק השולחן הטהור של עת רעוא דרעוין נערך במבנה ציון הרשב"י, בהיכל ציונו של התנא רבי אלעזר בן רבי שמעון. את הספרים להכנת הפלפול, שלח הרבי מצאנז את הרה"ח ר' שמשון שמעיה להביא מביתי, היות ובכל הכפר לא היו ספרים מעין אלו שהרבי היה צריך…"

כמו כן, בין הרבנים והאדמורי"ם שאיוו להם את ביתו למקום מנוחה והתעלות היו הצדיקים: רבותיו מויזניץ ה"אמרי חיים" וה"מקור ברוך" וה"ישועות משה", ה"כנסת מרדכי" מסדיגורה, ובנו ה"עקבי אבירים" מסדיגורה, הקרמ"מ מלעלוב, ה"נתיבות שלום" מסלונים, האדמו"ר מסטריקוב. זכרונם לברכה.

בחודש אדר תשע"ג שיכל את בנו הרה"צ רבי ישראל שטרן, האדמו"ר מנעשכיז זצ"ל לאחר שלקה במחלה קשה, וקיבל עליו את הדין באהבה ובאמונה.

במהלך חג הסוכות האחרון נחלש הרב דמירון ואושפז בבית החולים בצפת, במהלך השבת האחרונה – ז"ך תשרי התשפ"ג חלה הידרדרות במצבו והשיב את נשמתו לבוראה ויוצרה. מסע הלוויתו התקיים בליל מוצאי מנוחה באתרא קדישא מירון שם נטמן בחלקה מיוחדת בביה"ח המקומי שקנה בחייו.

זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנו בכורו הגאון הצדיק הרב טוביה רב בית המדרש 'תפארת איתמר' שהוכתר לממלא מקומו ברבנות אתרא קדישא מירון, הגאון הרב אליהו, רב קהילת 'מאורי אור' ברחובות, הגאון רבי אלעזר, רב קהילת 'מאורי אור' באשדוד, וחבר בד"ץ 'קהילות', הגאון רבי שמעון, האדמו"ר מליז'נסק במונסי, המשפיע הגה"צ הרב ברוך משפיע במאנסי, הגאון רבי חיים, משפיע בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר ויז'ניץ.

עם מוסדות שטפנשט

קשר מיוחד היה לרבה של מירון עם 'מוסדות שטפנשט' ואף זכינו שכבוד הרב דמירון יעמוד בנשיאות וראש כוללנו ללימוד תורת הח-ן, ויזריח מאורו על הרבנים החשובים לומדי הכולל, ואף מינה במינוי אישי את בנו בכורו ומ"מ כראש הכולל ללימוד תורת הח-ן והזוה"ק בכוללינו בגבעתיים, סמוך ונראה לציון הרה"ק משטפנשט, כן זכינו להארת פניו המיוחדת להיותו שליח נאמן להעתיר ולהתפלל ולהתחנן בעד תומכי המוסדות שביקשו להתברך באתרא קדישא מירון, ולא אחת אף העניק לנו בטוב ליבו כסגולה לרפואה והצלחה 'שמן משחת קודש' שדלק על ידו הציון הקודש, אשר כידוע מהסבא קדישא מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, שהתבטאו כי שמן שדלק בציון הרשב"י סגולתו קודש לרפואה ולשמירה.

כמו כן בעת שזכינו לערוך במכון שטפנשט ספר מיוחד 'עלי זבח – חלאקה' לכבוד שמחת התגלחת לבנו של רב קהל שטפנשט שליט"א, ולחגוג ברוב עם בחצר היכלא דרשב"י את השמחה הגדולה, הטריח הרב עצמו במיוחד למשך שעה ארוכה לחגוג ולשמוח יחד עם עשרות ילדי החלאקה שהצטרפו לחגיגה הגדולה שנערכה במוצאי איסרו חג הסוכות, ואז התבטא ואמר שיש לו הרגשה של שמחה והתעלות כביום הילולותו של הרשב"י – ל"ג בעומר ממש, וכל אימת שהגענו למירון ולביתו להתועדויות ולהתכנסויות מיוחדות, ולשיחות חיזוק לתלמידי הת"ת שטפנשט, היה מזכיר לטובה את אותו מאורע מיוחד שנערך בחצר מערת הרשב"י, ואף זכינו למכתב קודש מיוחד אותו העניק וכתב במיוחד לרגל הוצאת הספר עלי זבח – חלאקה.

התפילה של רשב"י

הרב זצ"ל התבטא בפנינו כי תפילתו היחידה אותה חיבר התנא הרשב"י, היא תפילת 'בריך שמיה' לאומרה בעת פתיחת הארון, בכתבו כמה דברים גבוהים ניתן לפעול בעת פתיחת ההיכל וארון הקודש, ואף ביקש לערוך תפילה זו ביחד עם ילדי הת"ת, ונתן בידינו כמה העתקים מתפילה נוראה זו, לחלקה ביעקב ולהפיצה בישראל, כסגולה להוושע בישועת עולמים.

יהי זכרו המבורך מליץ יושר בעד כל עם ישראל, ועתה בהיותו יושב בהיכלא של התנא האלוקי רשב"י בגן עדן מקדם, יוכל להיות מליץ יושר בעד כולנו לישועת עולמים אכיה"ר. תהא נפשו צרורה בצרור החיים ויקיצו וירננו שוכני עפר והוא בתוכם בב"א.

הפוסט בד"ה: הלך לעולמו רבה של מירון שעמד 20 שנה בקשר אמיץ עם שטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

שר וגדול נפל בישראל: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל שהובא אמש למנוחות

תורה תורה חגרי שק בהסתלקותו לשמי רום של האי גאון וצדיק חבר בי דינא רבה דקריית ויז'ניץ, ראש כולל אנטניה, מקים מוסדות בוהוש, וממניחי היסודות להקמת מוסדות שטפנשט בארה"ק, עמד על משמר התורה וההלכה במסירות עצומה במשך עשרות בשנים

אבל ותוגה השתררו בעולם התורה והחסידות, בבוא הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו של עמוד התורה וההוראה, מגדולי ומוותיקי הפוסקים, הגאון הצדיק רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, דיין ומורה צדק וחבר הבד"ץ דקריית ויז'ניץ במשך למעלה מיובל שנים, ראש כולל אטיניא. מקים ומייסד מוסדות להנצחת חכמי רומניה, מקים מוסדות בוהוש ומעמודי התווך של הקמת מוסדות שטפנשט, המוני תלמידים ומעריצים ועמך בית ישראל הלכו ביום ג' בניסן אחר מיטתו של האי גברא רבה, זצוק"ל.

בהסתלקותו אבדה מכרם יהדות רומניה דמות הוד תפארת של גאון חריף ובקי בכל מכמני התורה, שדלתו פתוחה היתה לשרת בקודש ולהשיב לשואלים דבר ד' זו הלכה, זכה להערצתם של אדמור"י בית רוז'ין וויז'ניץ וגדולי ישראל שסמכו עליו. מתמיד בתורה ועובד ד', לצד היותו עמוד האמת, ענוותן וצנוע, שייף עייל ושייף נפק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, ידיד נאמן לכל אחד, אהוב ונערץ על המוני יודעיו.

מרן הגה"צ רבי טוביה אריה זצ"ל נולד לפני ע"ט שנים ביום ז"ך באב תש"א, בעיר פיאטרא-ניאמץ שברומניה, לאביו הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל רב העיר פיאטרא ומחשובי הרבנים שושלת וותיקה מגאוני חכמי רומניה מחסידי בית רוז'ין, טשורטקוב, שטפנשט, סאדיגורא ובוהוש, ולאמו הרבנית מרת פרידא ע"ה.

בנערותו קנה דעת וחכמה ולמד אצל אביו הגדול, אשר השקיע בו ובאחיו הרבנים יבלחט"א את כל כוחותיו לרוממם בכל מכמני התורה בבקיאות ובעיון ובהוראה. לאחר מכן למד תורה במסירות נפש בעיר אראד, בישיבתם של הגה"צ רבי שמעון זאב מילר זצ"ל רבה של אראד, ושל חותנו לעתיד הגה"צ רבי מרדכי זלמן ויזניצר זצ"ל.

בשיחתו אודות ימי נערותו, כשתיאר הגרט"א זצ"ל את הימים ההם תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה, ציין שהיתה זו הישיבה היחידה בכל רחבי רומניה שיכלו ללמוד בה תורה בפרהסיא באופן רשמי. דבר זה לכשעצמו הביא בחורים רבים מכל רחבי רומניה ללמוד בישיבת אראד כדי להיפטר מגזירת הגיוס. "אני אישית נאלצתי לכתת רגלי היגעות משך 24 שעות, בנסיעתי הארוכה והמפרכת ממקום מגורנו בפיאטרא-ניאמץ עד אראד הנמצאת בקצה השני של רומניה הגדולה. זכורני שנסעתי עם הרכבת על פני שלשת-רבעי שטחי רומניה, אבל הכל היה שווה משתי הסיבות האמורות: הראשונה – היתה זו הישיבה היחידה שיכלו ללמוד בה כראוי על מי מנוחות; השניה – כדי להיפטר מהצבא ולקבל אישור מהיר יותר לצאת את מסך הברזל ולעלות לארץ הקודש".

הגרט"א מילא כרסו בש"ס ובפוסקים בשקידה עצומה, עד שהוסמך לרבנות על ידי הגרש"ז מילר זצ"ל אב"ד אראד, הג"ר ישכר דוב דכנר זצ"ל אב"ד סאטמר, והג"ר יצחק מאיר מרילוס זצ"ל אב"ד באקו ואראד ולימים אב"ד בוקרסט. בכתב הסמיכה שקיבל מהגאון מגאלאץ זצ"ל, כתב לו בין היתר: 'וטוביה לייב משתה תמיד' על משקל הנפסק ברמ"א בהלכות פורים במשפט האחרון של חלק אור החיים: 'וטוב לב משתה תמיד', כאשר כוונתו היא שזכה למלא קנקנו ביין ישן מלא בתורה והוראה.

בחודש חשוון שנת תשכ"ד עלה עם אביו לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת ויז'ניץ. בימים ההם זכו הוא ואחיו יבלחט"א הגה"צ רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, ללמוד בצוותא עם כ"ק מרן אדמו"ר ה'ישועות משה' זי"ע, שנהנה מאוד מבקיאותם במכמני התורה, ומשקידתם הנפלאה, כאשר מרן ה'אמרי חיים' זיע"א היה מפליא את העובדה שהייתה זו אחת המשפחות הבודדות שהכיר שעלו לארה"ק שלמים בגופם ובנפשם ששת רבנים עטורים בזקן ופיאות גאונים וצדיקים כשמסירות נפשם ליהדותם הייתה לפלא ולשם דבר מלבד גאונותם וידיעתם בכל מכמני התורה למרות המצב הרוחני ששרר אז ברומניה, האמרי חיים התבטא פעם לפני אביו הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ "טוביאס איז א פירמה".

בשנת תשכ"ו הקים את ביתו עם הרבנית תליט"א, בת הגה"צ החסיד רבי מרדכי זלמן ויז'ניצר זצ"ל, שכיהן כראש הישיבה באראד ובארה"ק היה ראש כולל אנטניא. לאחר נישואיו היה מחשובי מרביצי התורה ורבני הכולל בקריית ויז'ניץ הק'. לימים מילא את מקום חותנו בראשות כולל אנטניא בב"ב, תפקיד בו כיהן עד יומו האחרון.

פרק מרכזי בחייו היה כאשר התמנה בשנת תשל"ו לדיין בביד"ץ דקהילת ויז'ניץ, לצד הרב אב"ד דאז – יבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א, והדומ"ץ דקהילת ויז'ניץ הק' הגה"צ רבי משולם זושא לוריא זצוק"ל, שרחשו לו הערצה רבה.

מאז היתה דלתו פתוחה לכל שואל, במאור פנים ובידידות. המונים נהנו הימנו עצה ותושיה, ברוב חכמתו ובבינתו הרחבה בכל מכמני התורה ובהליכות החיים.

גדולי ישראל הכירוהו כבעל הוראה מובהק אשר בקיאותו העצומה בכל מכמני התורה הקנו לו שם בפסקיו. היה יושב על מדין בדיני התורה שנערכו בבד"ץ ויז'ניץ, כשידיו רב לו בחלק חושן משפט בבקיאות עצומה. כשלא אחת התבטא ואמר: "כבר חזרתי על שו"ע יו"ד וחו"מ, למעלה ממאה פעמים, ובכל פעם שאני חוזר על הלימוד מתחדשים לי חידושי תורה והבנות חדשות", כן היה בקי בהל' שחיטה, ובמיוחד בניקור, ולבקשת גדולי ישראל היה נוסע לחו"ל לפקח על מערך השחיטה והניקור שתחת הכשרויות המהודרות, לשם דבר היו שיעוריו וחידושיו בהלכות חמורות ובלתי שכיחות ללימוד, כהלכות מקוואות, הלכות ריבית, ומידות ושיעורי תורה, זמני היום ושקיעה, בהם היה מחשב חשבונות ומפליג בפלפול ובסברא ברוחב עיונו וחריפותו ובקיאותו המדהימה. במשך כמה שנים מסר שיעור עיוני בהלכות אלו בבית מדרש שטפנשט בב"ב ומשיעוריו אלו יצאו לאור קונטרסי 'מדות אריה' פנימי ללומדי השיעור אשר היה משתעשע בהם ומוסיף לחדש כיד ה' הטובה עליו.

כדיין בבד"ץ ויז'ניץ וכראש כולל אטיניא הרביץ תורה וחסידות בקרב שוחרי התורה בדרכו הייחודית והעמקנית, שיעוריו היחודיים בנושאי ריבית, מידות ושיעורי תורה, מקוואות, כמו גם סוגיות הלכתיות שמעטים עוסקים בהם, ושיעורי עמקות בחסידות, קנו להם שם ותהילה. מצוייני האברכים ברשת הכוללים של 'איגוד מוסדות ויזניץ' ברחבי הארץ, קנו אצלו הדרכה והכוונה רחבה בהלכה ובהוראה, כאשר בחנם ועודדם להתעלות בסולם המעלות עד שיזכו להורות הוראה בישראל.

היה קשור בלו"נ לרבוה"ק מרוז'ין ומויז'ניץ זי"ע וליבלחט"א מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, מדי שבת בשבתו השתתף בשולחנות הטהורים, ופיאר בהדרתו את כל השמחות והמעמדים בבית ויז'ניץ, תוך שכפף קומתו בהערצה עצומה לפני מרן רבנו שליט"א. כמים הפנים לפנים רחש לו רבנו שליט"א הערכה עצומה שבלטה ביותר, כשאדמו"ר שליט"א מויז'ניץ שואלו ומתייעץ עימו לעיתים תכופות במכמני ההוראה וההלכה.

פרק מיוחד היה חברותו של הגרט"א זצ"ל בוועד רבני התקשורת דקהילת ויז'ניץ הק'. בנאמנות ובמסירות עצומה עמד לימין מרן מויז'ניץ שליט"א בניהול המלחמה הגדולה נגד המכשירים המהרסים, בעמידה על משמר טוהר מחננו, למען יילכו כל אנ"ש בדרך הסלולה, תוך עקביות להתרחק ולהתנתק לגמרי מכל אותם מרעין בישין.

כוחות רבים השקיע כדי לבדוק ולאשר מכשירים ראויים וכשרים לבעלי עסקים הנדרשים לכך לצורך עבודתם, תוך תיאום וקשר עם מומחים, ועם ועד התקשורת הכללי שנתמנה ע"י גדולי ישראל. בחברותו בוועד הרבנים קיבל פניות מיהודים או מסוכני מכירות על כל האפשרויות הקיימות, דן על כך בכובד ראש, והביא את הדברים להכרעה.

לקומם זכר יהדות רומניה

פרק מופלא ומיוחד בחייו הקדיש לקומם הריסות בית רוז'ין בארה"ק, ולהציב שם ושארית לחכמי גאוני רומניה אשר זכרם לא הוכר כיאות בארה"ק, כאשר כבר מיד עם עלותו ארצה בחודש חשון תשכ"ד, נוכח לראות כי בארץ ישראל מוקמים ומתפתחים מוסדות תורה וחסד על שם קהילות שנכחדו בשואה, וליהדות רומניה אין גל-עד, הוא רתם את אביו ואחיו הרבנים לצד שורת רבנים מיוצאי רומניה והחל לפעול להנצחת מורשת יהדות רומניה, בעיקר החל לפעול להקמת כולל על שם רבני רומניה, מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה, ובהמשך להקמת מוסדות בוהוש-פשקן, כן פעל לצד אביו להקים את ישיבת 'באר חיים מרדכי' – ניאמץ בהרצליה. בהמשך ולימים פעל להקמת מוסדות שטפנשט בהם ראה את המשך מפעליו וקיום שאיפותיו להנציח את זכר רבוה"ק לבית רוז'ין וחכמי רומניה, כאשר היה משתתף בכל אירועי המוסדות בימי ההילולות ויומי דפגרא. כינוס האסיפה הרשמית הראשונה לצורך מטרה זו המתועדת בארכיון גנזיו אותם העביר למשמרת עולם לידי מכון חכמי רומניה של מוסדות שטפנשט היה בי"ד בשבט תשל"ב, אז הוחלט על פתיחת כולל אברכים בקיץ תשל"ב, שהוביל להקמת מוסדות בוהוש, בי"ט בכסלו תשל"ג נערכה אסיפת היסוד להתאגדות וליציאה לדרך, במעמד זה יצא לאור קול קורא חתום מאת כעשרים מרבני רומניה שאיגדם במטרה מיוחדת לקומם את זכר גאוני וחכמי רומניה. בשנת תשל"ב החל בפעולות נמרצות ומעשיות למען הגשמת מטרתו זו ראשית בגיבוש הקבוצה שתלך עמו באש ובמים בלהט ובאומץ עד שהמטרה תוגשם במלואה, בתשל"ז רכש את המגרשים ברחוב חגי ב"ב, ובשנת תשל"ט כבר פתח את בית המדרש על אדמת המגרשים שרכש.

היה יד ימינם ואיש סודם של אדמור"י בית רוז'ין ובמיוחד של הרה"ק אדמו"ר רבי יצחק מבוהוש זצוק"ל. בלהט עשייתו עמד לימין האדמו"ר בהקמת מוסדות בוהוש ברח' חגי בבני ברק כאשר האדמו"ר התבטא לא פעם כי אין הוא מאמין כי אפשר לעשות משהו פה בארה"ק להחזיר עטרה ליושנה, אולם הגאון רבי טוביא אריה באמונתו ובלהט עשייתו האמין כי ניתן וצריך לפעול ולהקים מחדש את עטרת המלוכה, ואף הדביק בכך את כל סובביו ומכריו, לשם כך גייס את הנגיד החסיד ר' שמואל דסקל ז"ל להוזיל מהונו לצורך רכישת המגרשים עליהם יוקמו לימים המוסדות. הרבי מבוהוש זצ"ל התבטא: "מימות זקני המגיד הגדול ממעזריטש ועד לזמננו, לא היה אחד שעשה למען כבוד בית רוז'ין, כמו רבי לייבל!" כה רבה הייתה הערכתו העצומה לפועליו של הגאון רבי טוביא אריה טוביאס זצ"ל.

כנוטר המסורת ומחדש מלכות בית רוז'ין אף השפיע על האדמו"ר רבי שלמהניו מסאדיגורה שיקליט את נוסחי הניגונים וניגוני הדביקות של הסב"ק מרוז'ין זיע"א, שנשתמרו בקרב צאצאיו האדמורי"ם לבית רוז'ין, ואכן באחד מביקוריו של הרה"ק רבי שלמה'ניו בכולל בבית המדרש בוהוש בת"א שהתנהל והוקם על ידו של הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס נעתר הרה"ק רבי שלמה'ניו מסאדיגורא והקליט מספר ניגונים ותנועות מהסבא קדישא מרוז'ין דבר שהי בלתי רגיל, ומיד הפכו לנכסי צאן ברזל בקרב שוחרי תורת בית רוז'ין ושומרי המסורת. הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל לא ידע שובע ומרגוע בכל עניני ההנצחה של בית רוז'ין וחכמי רומניה וכל עיתותיו ופעולותיו היו קודש במשק עשרות שנים להשאיר שם ושארית לזכר גולה מפוארת זו.

בחודש סיון תשל"ט נפתח הקלויז החסידי על שם חכמי רומניה ולזכר אדמור"י בוהוש ברחוב חגי בב"ב, והיה לרוח החיה של כל עניני הקלויז, ובו קבע את מקום תפילתו, קבע תקנות וגדרים שהובילו לייסוד צעירי החסידות ולחולל את המהפכה של הנצחת זכר גאוני וקדושי רומניה וזכר בית רוז'ין. בג' בחשוון תשמ"ה הונחה אבן הפינה לבניני הקבע של המוסדות שנקראו "בוהוש-פאשקאן".

יחד עם אחיו הרבנים שליט"א, גיסו הרה"ח רי"ז סלמון שליט"א ולהבחל"ח איש אמונו הרה"ח ר' משה יוסף סגל זצ"ל מפיאטרא פעלו רבות להנצת תורת גדולי ישראל ברומניה, בב"ב הקימו ביהמ"ד על שם גדולי ישראל שברומניה, ובת"א הקים כולל אברכים על שם רבני רומניה בבית מדרשו של האדמו"ר מבוהוש זצ"ל, כן הקים מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה ספרי הגאון מניאמץ זצ"ל ועוד שורה ארוכה של כתבים וספרים ותכניות לרוב.

בעל מחדש ייחודי ונפלא היה הגרט"א טוביאס זצ"ל כאשר חקר האמת ועומק ידיעותיו במכמני התורה לצד שליטתו בשפות וחכמת העולם הביאוהו לא אחת להתכתב ולהתעמת עם חוקרים ופרופסורים מהעולם הרחב, ואף הביא לא אחת לביטול תזות ומוסכמות בקרב מדענים וחכמי אומות העולם בבחינת חכמה בגויים, אולם פלפולו וסברתו היו תמיד בנויים לתפארת בבחינת תורת אמת הייתה בפיהו, היה צולל למים עמוקים בתורה בה הייתה חפצו ומגמתו כל ימי חייו, כאשר עד ימיו האחרונים היה מתייצב בכולל אנטניה שעמד בראשו, כאחד האברכים הצעירים, שוקד על דלתות התורה יום יום, תורתו העמוקה לא זכתה עד עתה לבוא בדפוס בימי חייו, אולם חלק מדברי תורתו נדפסו בקובצי 'מאור החיים' ויזניץ, 'שלהבת שמואל', ו'תורת אמת' שטפנשט ועוד. שיעוריו הרבים כונסו על ידי תלמידיו ושומעי לקחו בכתב יד בספר ההלכתי 'מידות אריה', ודרשותיו ומוסריו 'ט"ל אורות' שעדין לא ראו אור עולם.

התקופה האחרונה

עם פרוץ המגיפה העולמית בשנת תש"פ, הוציא יחד עם הגאוה"צ חברי הבד"ץ ויז'ניץ שליט"א פסקי הלכה להיזהר ולהישמר. לדאבון במהלך החורף דהאי שתא נדבק בנגיף ואף החלים ממנו. אולם גופו לא עמד לו, ומצבו הבריאותי הלך והחמיר. לילה לפני אשפוזו בביה"ח, כשאברך ת"ח בקרית ויז'ניץ נכנס אליו לבקרו, והוא חלוש מאוד, ביקשו שיעלה לפניו שאלה בהלכות מקוואות. דקות ארוכות התפלפל עם האברך בריתחא דאורייתא בהל' מקוואות, כי התוה"ק היתה כל חיותו, עד שאמר כי הוא מרגיש שאינו יכול יותר…

עם שחר יום שלישי ג' בניסן ביום נשיא לבני זבולון, לאחר אשפוז של כחודש ימים בבית החולים, השיב את נשמתו הטהורה, כרע שכב הארי וכבוד התורה גלה מישראל.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ. הספידוהו מרה אחיו הגאון רבי משה מרדכי טוביאס זצ"ל אב"ד קדימה, הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א אב"ד שכונת אור החיים וראב"ד בד"ץ ויזניץ, הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א דומ"ץ ויזניץ ואב"ד "קהילות יעקב', ובנו הרה"ג ר' יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבת ויזניץ מודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב'.

הרבנים שליט"א זעקו במר כי גדולה האבדה ואין לה תמורה, הגאון זצ"ל היווה דוגמה ומופת לשקידת התורה, וחריף ובקי עצום בכל מכמניה. כל מהותו היתה אהבת התורה, מדי יום ביומו השכים לעסוק בתורה בשמחת לב ובצימאון נפש, וכל מי שבא במחיצתו, במיוחד מצאצאיו שהתמסר אליהם, ביקשו אם יש בפיו ד"ת וחידושי תורה, כי זו היתה תמיד כל חיותו.

יחד עם זאת היתה יראתו קדמה לחכמתו, הוא עזב חשבונות רבים שבקשו בני אדם וחיפש תמיד את הישרות והאמת בטהרתה, הן בתורה, הן ביר"ש, והן בחסידות, ובמיוחד במידות שבין אדם לחברו, בהיותו הולך תמים ופועל צדק, ענוותן וצנוע, שעשה הכל כדי להתרחק מכבוד.

בנו ממלא מקומו הג"ר יצחק אייזיק שליט"א אמר כי אנו עומדים עתה בפרשת הקרבנות, מי יתן ויתקיים 'עליה השלם כל הקרבנות כולם', וכלל ישראל יוושע במהרה בישועה ובגאולה השלימה.

הלווייתו המשיכה לבית החיים ויז'ניץ, שם נשאו דברי מספד ופרידה חתניו הרה"ג ר' יחיאל מיכל פרידמן שליט"א רב ביהמ"ד לעלוב ב"ב וחבר הבד"ץ של הגרמ"ש קליין שליט"א וראש כולל שטפנשט, והרה"ג ר' אפרים יהודה וייס שליט"א מו"ץ בב"ב.

עם תום מסע ההלוויה הגיעו לבית האבלים ראב"ד הבד"ץ הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א, וחבר הבד"ץ הגאון ר' שרגא פייבל ויינברגר שליט"א רב בית מדרש 'ישועות משה' ויז'ניץ באלעד, והודיעו כי באו בשליחות מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, שביקש מרבני הבד"ץ שליט"א להתוועד יחד, ולמסור את בקשתו שבנו של הגאון המנוח זצ"ל, הגאון רבי יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבה הק' ויז'ניץ במודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב', ימלא את מקום אביו כחבר הבד"ץ דקהילת ויז'ניץ.

בדמעות ובהתרגשות איחלו הנוכחים ברכת 'מזל טוב', בתקווה כי יאריך ימים בכהונתו הרמה לדון ולהורות הוראה לעם ד', עביגוא"צ.

הגאון הצדיק רבי טוביא אריה זצ"ל הותיר אחריו את זוגתו הרבנית הדגולה תליט"א, בת גדולים שעמדה לימינו במסירות רבה כל השנים, אחיו הרבנים הגאונים הצדיקים רבי יואל שליט"א אב"ד שיכון ו' ב"ב, רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, רבי מנחם מנדל שליט"א רב ביהמ"ד 'דרכי שמואל' פיאטרא-ניאמץ, ורבי שלמה שליט"א אב"ד יאס, אחותו הרבנית סלומון אשת הרה"ח ר' יצחק זאב שליט"א, בנו וחתניו הרבנים שליט"א, נכדים ונינים ההולכים בדרכו הברוכה לשם ולתפארת, זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

גדולה האבדה מי יתן לנו תמורתה!

הפוסט יהדות רומניה באבל על פטירת פאר גידוליה: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. מעולם לא היינו מחוברים יותר לרומניה העתיקה מאשר בפורים, עם המנגינה הפופולארית 'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע'. המנגינה המושרת בכל קהילות ישראל, החזירה את זקני שטפנשט על ערש הולדתם רומניה והביאה אותם לשחזר את הסיפור על מקורה של המנגינה המגיעה מרומניה הצוענית ושמה היא: Da-ma mama dupa-lura, אשר בגלגוליה הבאים הגיעה גם להונגריה ועברה שינוי גירסה מסוים.

מסתבר כי המנגינה הפופולארית, הגיעה לקהילות ישראל על ידי הרה"ק רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ זצוק"ל שבדרכו מביתו לבית המדרש, שמע את המנגינה מושרת על ידי צוענים רומניים ואימץ אותה מייד. כך גם העידה גב' ציפורה פרידמן, מצאצאי הרה"ק מפשקאן זצוק"ל.

הרקע למנגינה עוסק בכפרי אשר שואף להיקשר לכל אורח ואורחת המבקרים בכפר ועושה זאת גם כאשר כולם מתנגדים לו ונלחמים בו.

הפוסט חייב איניש לבסומי: קווים למנגינה הפופולארית שמקורה ברומניה הצוענית הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

לקראת הבחירות הגורליות בארצות הברית על תפקיד הנשיא, התקיימה תפילה מיוחדת, תפילת 'הנותן תשועה למלכים' על קבר הצדיק משטפנשט ועל קבר אביו האדמו"ר משטפנשט, למען הנשיא מר דונלד טראמפ, שתקופת נשיאותו הביאה לשלום בין העמים והורידה את מפלס האנטישמיות בכל מקום.

עם התפילה להצלחתו, הצטרפו גם האדמו"רים בארה"ב, כמו אדמו"רי סאטמר, אדמו"ר באבוב, אדמו"ר ויז’ניץ, אדמו"ר פאפא, אדמו"ר סקווירא, אדמו"ר רחמסטריווקא, אדמו"ר מונקטש שהודו לנשיא טראמפ על הצהרתו כי בתי הכנסת צריכים להיות פתוחים גם בזמן מגיפת הקורונה ומבקשים ממנו לפעול להמשך חיי הדת באמריקה.

במהלך התפילה ציין הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, את תרומתו האדירה של הנשיא האמריקאי לשלום בינלאומי בין העמים, לאור חתימת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, בחריין וסודאן.

אחרי התפילה המיוחדת, שוגר איגרת שלומים מיוחדת מטעם מוסדות שטפנשט אל הבית הלבן בארה"ב, עם התוכן המרגש הבא:

למעלת נשיא החסד של ארצות הברית,
ירא אלקים ואוהב ישראל,
מר דונאלד טראמפ ירום הודו.

חיים וברכה למשמרת שלום.

יחד עם רבבות יהודים מכל העולם כולו, אנו במוסדות שטפנשט בארץ ישראל ובארץ רומניה, מצטרפים בתפילה מעומק הלב וברגשות מלאי תקווה, להמשך כהונתו כנשיא של ארה"ב וכל העולם החופשי, כדברי הכתוב: "הנותן תשועה למלכים וממשלה לנסיכים, מלכותו מלכות כל עולמים".

במוסדות 'שטפנשט' בארץ ישראל ובארץ רומניה, מתחנכים מעל 200 ילדים, תלמידי ישיבות ואברכים, לזכרו של הצדיק משטפנשט (1847-1933), שהביא אמונה וישועה לכל אדם באשר הוא, יהודים ולא יהודים כאחד. תקופת כהונתו של הנשיא טראמפ בארה"ב, הביאה אמונה ושלום היסטורי בין העמים והורידה את האנטישמיות בכל מקום.

אין מתאים מזה, שנערוך תפילה על קברו של הצדיק משטפנשט בגבעתיים בארץ ישראל, ועל קבר אביו הצדיק משטפנשט ביאש בארץ רומניה, הצדיקים הקדושים שהביאו אמונה וישועה לכל סביבותיהם, עבור הנשיא טראמפ, שהתייצב בגאון למען פתיחת בתי התפילה בארה"ב דווקא בימים אלה והביא אמונה ושלום לכל סביבותיו.

תפילתנו כי הנשיא טראמפ ימשיך להנהיג את העולם החופשי, להרבות שלום ולחזק את ארץ ישראל – ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה – מתוך בריאות איתנה והצלחה רבה ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים, אמן.

בברכת
הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים וּמֶמְשָׁלָה לַנְּסִיכִים וּמַלְכוּתוֹ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים: הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה. הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. הוּא יְבָרֵךְ וְיִשְׁמוֹר וְיִנְצוֹר וְיַעֲזוֹר. וִירוֹמֵם וִיגַדֵּל. וִינַשֵּׂא לְמַעְלָה לְמַעְלָה. לַאֲדוֹנֵנוּ מַר דוֹנָלְד טְרַאמְפּ נְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית וְהָעוׁלָם הַחוֹפְשִׁי.

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּיהוּ וּמִכָּל צָרָה וְיָגוֹן וָנֶזֶק יַצִּילֵהוּ. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו. יָרוּם וְיַגְבִּיהַּ כּוֹכָב מַעֲרַכְתּוֹ. וְיַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו. יִתֵּן בְּלִבּוֹ וּבְלֵב כָּל יוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו רַחֲמָנוּת לַעֲשׂוֹת טוֹבָה עִמָּנוּ וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ: בְּיָמָיו וּבְיָמֵינוּ תִּוָּשַׁע יְהוּדָה. וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכּוֹן לָבֶטַח. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

הנהלת מוסדות שטפנשט
הרב אברהם יעקב סלמון רב דקהל שטפנשט

הפוסט "ירא אלקים ואוהב ישראל": תפילה בקבר הצדיק משטפנשט להצלחת הנשיא טראמפ הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בגליון בית שטפנשט (תמוז תשנ"ט), הובא שיחתו המרתקת של הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל, שנפטר זה עתה ביום ג' אב, אודות מרנא הסבא קדישא הצדיק משטפנשט זיע"א.

מאמר מיוחד אודות פטירתו, פרסמנו כאן.

הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל היה יליד רומניה ורוב פרקי זכרונותיו אודות הצדיק משטפנשט, היו ממקור ראשון, אם מה שראה במו עיניו ואם מה ששמע איש מפי איש, מוסמך ונאמן.

את פרקי זכרונותיו אלה, נשא הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל בהתוועדות חסידים שנערכה בבית מדרש 'שטפנשט' ברחוב מהרש"ל בני ברק, במוצאי פסח תשנ"ט.

כך הוא סיפר על הצדיק משטפנשט, ממקור ראשון:

"ברצוני לספר כאן, רק סיפורים ששמעתי בעצמי ממקורות נאמנים, מפי בעלי המעשה בעצמם, שזה חשוב אצלי יותר.

"החסיד המפורסם רבי משה וייס שנודע בכינויו רבי משה בטלן, היה מגדולי החסידים אצל הרה״ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי״ע. תולדותיו בקצרה, מוצאו ממשפחת חסידי אלכסנדר שבפולין, וכשהיה מגיע לשבות אצל הרה"ק מאלכסנדר, היה מתאכסן בחצר. את תורתו קנה בישיבת סלונים אצל הרה״ק בעל ׳דברי שמואל׳.

כשהגיע לגיל גיוס התייעץ עם ה׳אמרי אמת׳ מגור, שאמר לו להתייעץ עם "אנשים מעודכנים" (בארעכענטע מענטשן) בנושא הצבא, כשכוונתו לרבי שמעון סקערנביצ׳ער.

זה האחרון הוא שיעץ לו שיברח לרומניה, ונסע ללמוד בישיבת קישנוב שבבסרביה שם למד שנים אחדות, עד שנשא אשה ושם נעשה לחסיד שטפנשט נלהב, אחרי הסתלקות רבו הרה"ק משטפנשט, נסע ליאס שם היה הרה״ק ר׳ יעקב יוסף מסקווירא עמו למד בחברותא, אליו נסע גם בערוב ימיו כמו גם לעוד צדיקים כהרה״ק מבעלזא זיע״א.

• אצל הצדיק משטפנשט לא שמעו, אלא ראו!

את הרה"ח משה בטלן פגשתי באנטווערפן, ואמר שהצדיק משטעפענעשט ברכו "שלא יהיה פרו״ם", ראשי תיבות – פ׳והל ר׳שעות ו׳ייניג מצוות. אלא שיהיה "עהרליכ׳ער איד" כפי שהרה״ק הראשון משטפנשט רבי מנחם נחום ז"ע, אמר על זה שראשי תיבות 'ערל״ך' הוא ע׳ין ר׳ואה ל׳ב ח׳ומד.

והיה מסיים שהוא לא פרו״ם אלא ערלך. אחרי שידעתי שהרבה להיות בחצר בשטפנשט בקשתיו שיספר משהו ששמע מהצדיק משטפנשט, ואמר הגדרה:

"בשטפנשט לא שמעו כלום, שם רק ראו" – – –

ולכן הוא רק ראה שם…

• בשטפנשט ראו התגלות אלקות

עד כמה ראו בשטפנשט? כשהייתי בבוקרסט, פגשתי באחד שמוצאו ממולדובא ושוחחנו אודות שטפנשט, תוך כדי דיבור אמר:

"בשטפנשט ראו אלקות, וכשהיו מסתכלים על הרבי משטפנשט ראו התגלות אלקות כפשוטו" – – –

• הצדיק משטפנשט ביקש ממני לשמור שבת

כשהייתי בפאריז בשנת תש״ח-ט לערך, מצאתי יהודי שגר שם כבר כ-20 שנה, עוד לפני המלחמה עבר לצרפת, ובטרם נסע נכנס להפרד מהרבי משטפנשט, ובין יתר דיבוריו בקשני הרבי שאשמור שבת, ומילים אלו החזיקוהו בנכר בסביבה גויית גמורה, ועודדו את רוחו יותר מכל.

• מה דיבר ומה דיבר הצדיק משטפנשט

פעם שאלו את זוגתו הרבנית משטפנשט שתספר משהו מהנהגות הצדיק בביתו, היא ענתה לשואלים:

עד שאתם שואלים אותי מה דיבר עמי, תשאלו כמה פעמים דיבר עמי בכלל. ובמשך 11 שנים שגר עמה דיבר עמה בסך הכל מספר פעמים היכול להמנות על אצבעותיה.

וזהו כדברי ר׳ משה בטלן שבשטפנשט לא שמעו רק ראו.

• מרן 'אהבת ישראל' מויז'ניץ על הצדיק משטפנשט: א הימל איד – אדם שמימי!

לשמוע ביטוי מה״אהבת ישראל" מויז׳ניץ בשבחו של צדיקים אחרים היה דבר נדיר, ואם היה אומר על אחד שהוא אדם גדול אז זה כבר חרג מדרך הרגיל. למרות זאת, כשה״אהבת ישראל" היה מדבר מהצדיק משטפנשט, השטעפענעשטער, היה מזכיר אותו בסילודין ובביטוי נדיר:

דאס איז געווען א "הימל איד״ – "אדם שמיימי"!

• הצדיק משטפנשט מציל קצב יהודי מן המיצר

כך סיפר הרה"ח ר' משה בטלן:

בבוטשאן הסמוכה לשטפנשט היה יהודי קצב, איתרע מזלו ונכנס לחנותו איש המכס, בבדיקה שגרתית בחשבונותיו נמצא אי התאמה והיה בסכנה, בנוסף לתשלום הקנס שהושת עליו, הקצב איבד שליטה והניף עליו גרזן קצבים… מהפחד, התמוטט איש המכס ומת במקום.

בהבינו את גודל האסון שהמיט על עצמו,  רץ הקצב לחצר הרבי משטפנשט, שהיה מרחק של כ-40 ק״מ, אותו הוא רץ רגלית, ובהגיעו לעיירה שטפנשט, שם פעמיו לחצר הרבי משטפנשט וביקש להכנס לרבי ולבקש על נפשו.

הרבי השטפינשטער, האזין לו וברכו: כי ינצל מהצרה ולא יאונה לו כל רע!

דהכי שב לביתו ונודע לו כי בבדיקות שערכו למוכס המת, התגלה שמת מיתה טבעית והיתה ליהודי הנ״ל הרווחה.

• קבלת קהל אצל הצדיק משטפנשט

הסיפור שאספר כאן ידוע כבר אך כיון ששמעתיו ממקור ראשון הוא בעל המעשה אספרו שוב:

שמעתי מהגאון הרב דוב רבינוביץ זצ״ל שהיה רבה של וואסלוי ואח״כ רבה של פיאטרא ניאמץ ובערוב ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב:

הרב רבינוביץ נסע פעם לשבות בש״ק במחיצת הרה״ק משטפנשט, במוצש״ק היה המנהג שכל אנשי העיר היו עוברים לפני הרבי בחדרו להתברך בשבוע טוב, מעמד זה היה נמשך זמן רב, כיון שכך לא יכל היה הרב רבינוביץ להכנס באופן אישי עם קויטל, ובינתים נסגרה הדלת ושוב לא יכלו להכנס אל הרבי באותו מוצש״ק.

המתין איפוא הרב רבינוביץ ליום המחרת, השכים עם שחר והתפלל מוקדם בכדי לזכות להכנס אל הרבי לפני תפילת שחרית שלו, היה שם גבאי בשם ר׳ שלום וכשהרב רבינוביץ שאלו האס אפשר להכנס השיב בשלילה, כיון שהרבי לא מקבל כעת קהל.

אך הרב רבינוביץ לא התיאש ואמר שהוא ממתין במיוחד ממוצש״ק, וכי אינו יכול להמתין עוד, כיון שיש לו סידור קידושין להערב, והרכבת עומדת לסוע תיכף, ואינו יכול להמתין עד למחרת, אדהכי הגיע ראש הגבאים רבי פסח לייב שווארץ, ת״ח גדול שהיה גם הדיין בחצר, ובראותו את הרב רבינוביץ ממתין ומבקש להכנס, נכנס לרבי ושאלו האם יוכל להכניסו, השיב לו הרבי שימתין מעט כדי שיתכונן לקבלו, הדלת נשארה מעט פתוחה ויכלו להביט ולראות את הרבי.

הרב רבינוביץ נצמד לדלת והביט על הרבי. ופלא, שראה שהרבי עושה הכנות ממש כמו ההכנות שעושה לפני קידוש, לפני הקידוש לא שמעו כלום, אבל ראו שהרבי בוער, וכל כולו אש להבה, השחור שבעינים כוסה ורק הלובן נראה, עינא דכולא חיוורא. כך נמשך המחזה נורא ההוד כרבע שעה, הכנה דרבתי.

אחר קרא הרבי לגבאי ואמר שיכול להכניס את הרב רבינוביץ, בהכנסו לחדר התברך מפי הרבי ונפרד ממנו.

כשיצא שאל הרבי את המשב"ק ר׳ פסח לייב האם יש עוד מישהו שרוצה להכנס.

וסיום הרב רבינוביץ שלמד אז מהמעשה 2 דברים: ו. לקבל קהל זה כמו לעשות קידוש בהכנה דרבתי לפני כן. 2. כשהחנות פתוחה אפשר לפעול כבר לכולם.

בשטפנשט הסתובבו כמה מניינים של בני עליה, בנוסף להמון העם, אנשים פשוטים אך מאמינים גדולים. הרה״ק מריבניץ יה מאוד מקורב לרבי משטפנשט.

לפני הסתלקותו ביקש הרבי הצדיק משטפנשט שיאמר לו איזה דבר חידוש ואמר לו, אחר כך ביקש את הרבי אולי גם הוא יגיד דבר חידוש, ענה לו הרבי: "חיים זאנוויל דו ביסט מין חידוש״ – אתה החידוש שלי.

פלא היה שמעולם לא ראו את הרבי משטפנשט עוסק בלימוד ולא ידעו מה לומד למרות שידוע שהיה בקי גדול, בהצנע לכת מיוחד ומופלא במינו, עד שגם אם היו רוצים להסתכל דרך חור המנעול היה מרגיש ברוה״ק סוגר את הספר ומחזירו לארון.

אך סיפר המשב״ק ר׳ פסח לייב שווארץ:

לפני הסתלקותו של הרבי בהיותו חלוש ולא יכל בעצמו לקחת את הספרים מהארון ביקש הרבי ספר, שאלו המשב״ק איזה ספר ענה לו הרבי כבדרך אגב: יכול להיות ספר זוהר, כה זהיר היה, שגם לפני הסתלקותו בהיותו חלוש לא רצה לבקש לכתחילה ספר אלא כבדרך אגב.

זכותו תגן עלינו ועל כך ישראל אמן!

הפוסט "זוכרני מחצר הקודש שטפנשט": פרקי זכרונות של הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל – לרגל סיום השבעה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..