בעקבות סיקור קשר הנישואין שנוצר בין צאצאי "בעל התניא" רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל עם צאצאי הרה"ק רבי נחמן מברסלב זצ"ל, שנוצר ע"י הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, זקינו של רבי זאנוויל זצ"ל, מובא רקע בעלון שטפנשט 'באר בשדה' מס' 249 החושף תגלית מרתקת על אודות העיר בה החל מוהר"ן מברסלב את הנהגתו:

רבי זאנוויל ואביו רבי אהרן רבינוביץ, היו צאצאיו של הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, שמשפחתו התייחסה לגדולי עולם: רבי אהרן היה נכדו של הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ואילו זוגתו היתה בתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

המסע לארץ ישראל

אם היה מי שהתפלא על קשר שידוכין מופלא זה בין שני הצדיקים, הרי שקדמו לו קשרים אישיים בין שני האדמו"רים יחד עם הבטחה וצפיה לעתיד על השתדכות צאצאיהם.

בחורף תקנ"ט שהה הרה"ק רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל.

בהיותו שם, הבטיח הרה"ק רבי נחמן מברסלב להרה"ק רבי אברהם מקליסק זי"ע, מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש שעלה לארה"ק והתגורר בצפת, שמיד עם חזרתו לחו"ל יסע אל הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא" ויבוא עימו בדברים בקשר ל"מעות ארץ ישראל".

הרה"ק רבי נחמן מברסלב נפגש עם הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי

היה זה בקשר למחלוקת מסויימת ששררה באותה עת בין גדולי האדמורי"ם בנוגע לאופן חלוקת כספי הצדקה של קופת הצדקה "מעות צדקה לארץ ישראל", שריכזה כספים שנשלחו במטרה לעזור לעניי הארץ, כאשר מצד אחד היתה דעת קודשו של הרה"ק "בעל התניא" ומצד שני דעת קודשם של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' והרה"ק רבי אברהם מקאליסק.
ואכן, מיד עם חזרתו מארץ ישראל, לפני ששב רבי נחמן מברסלב למדוודיבקה בתקופה שעוד לא הגיע להתגורר בברסלב, המשיך במסעו לתוך רוסיה הלבנה ופנה לכיוון ליאוזנא, עיר מגוריו של רבי שניאור זלמן "בעל התניא" זצ"ל.

הוא עשה שם את "שבת חזון" במחיצתו של רבי שניאור זלמן "בעל התניא", כשבמשך השבת מעבירים שני הצדיקים שעות רבות בצוותא חדא.

תנו כבוד לשר האלף

בשנת ה'תק"ע ערך "בעל התניא" מסע גדול ברחבי רוסיה, במסגרת השתדלותו העצומה למען בני הכפרים שגורשו בגזירת הקיסר אלכסנדר הראשון, וכן במטרה לבקר בעיירה טולטשין באוקראינה, בה שהה הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בימות הקיץ, בכדי לנסות ליישב את המחלוקת ביניהם. בדרכו עבר בעל התניא דרך עיירות האיסין, טעפליק, ברסלב ועוד.
עם התקרבו לעיר ברסלב כדי לבקר אצל הרה"ק רבי נחמן מברסלב, האחרון יצא לקראתו אל מחוץ לעיר בלוויית רבים מחסידי ברסלב, כשהוא קורא לחסידיו ואומר: "תנו כבוד לשר האלף". היתה זו, כאמור לעיל, פגישתם השניה.

כשבא האדמו"ר רבי שניאור זלמן אל ביתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, פנה האחרון אל הגביר ר' משה חינקעס ואמר לו:

"גיב צדקה פאר אן אמת'ן תלמיד-חכם" [תן צדקה לתלמיד-חכם אמיתי].

הניח הגביר על השולחן מטבע-זהב, אך הרה"ק רבי נחמן מברסלב פנה אליו בתמיהה:

"דאס גיט מען פאר אן אמת'ן תלמיד חכם?!" [זה מה שנותנים לתלמיד-חכם אמיתי?!].

הניח הגביר רענדל נוסף, וכשהבחין על פניו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב שהוא עדיין תמה, הוסיף והניח עוד רענדל.

אולם התמיהה לא סרה מעל פניו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, והגביר הוסיף והניח עוד ועוד עד שהגיע לסך של עשר מטבעות זהב. או אז לקח הרה"ק רבי נחמן מברסלב בידו את המטבעות ונתנם בידו של "בעל התניא".

בבוא היום עוד נשתדך

בתוך השיחה ביניהם, רמז הרה"ק רבי נחמן מברסלב ברוח קדשו להרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי, כי בבוא היום עוד ישתדכו צאצאיהם זה בזה ויהיו למחותנים.

ואכן, דבריו אלו נתקיימו כאשר נכדו של "בעל התניא", הרה"צ רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג נישא [בזיו"ש] לרבנית מרת חי'ה, בתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב (ובזיווג שלישי נשא הג"ר אהרן את מרת שרה, בתו הקטנה של אדמו"ר האמצעי רבי דובער מליובאוויטש זצ"ל).

כשנפרדו שני הצדיקים לשלום, ליוו אותם חסידיו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב עד ליציאתם מן העיר, כשהרה"ק רבי נחמן מברסלב יושב בעגלה לצידו של "בעל התניא" ושני הצדיקים מכבדים זה את זה בכבוד גדול.

קרדיט: מאת Lord Mountbatten – Own work, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10854908

הפוסט לא אומן ולא ברסלב: העיר שבה התחיל הרה"ק רבי נחמן מברסלב להנהיג הופיע לראשונה ב-שטפנשט..