רומניה. כפי שדיווחנו בעדכונים קודמים, עשרות חסידי ברסלב שהורדו מטיסת 'אייר מולדובה', הגיעו כעת בנסיעה של פחות משעתיים מקישינב בירת מולדובה, לבית 'הכנסת אורחים שטפנשט ביאס שברומניה, הצמודה לגבול עם מולדובה, שם פתחו פעילי שטפנשט את המקום לכבודם ביד רחבה.

המיקום של בית הכנסת אורחים שטפנשט בעיר יאס, מציב אותה על צומת הדרכים של המבקרים ברומניה, מולדובה, אוקראינה וסביבתה, ובמיוחד עבור חסידי ברסלב העושים את דרכם לאומן, לפקוד את קברו של מוהר"ן מברסלב זי"ע.

בשבת חנוכה האחרונה, המהווה אחד ממוקדי העלייה הגדולים של חסידי ברסלב באומן, נספרו מעל 2,000 חסידי ברסלב שהגיעו לאומן, למרות הפלישה הרוסית למדינה והלחימה הנמשכת, מכיוון שאיזור אומן שנמצא במרכז אוקראינה, מרוחק בכ-800 ק"מ מאיזורי הקרבות ואין בו חשש סכנה. אך מכיוון ששדות התעופה באוקראינה עדיין אינם פעילים לשימוש אזרחי, רבים מחסידי ברסלב בדרכם לאומן, מגיעים מרומניה ומולדובה, שם הם מוצאים בבית הכנסת אורחים שטפנשט בעיר יאס, נקודת התרעננות של אוכל כשר וחם ומקווה כשר למהדרין, שהוכשר ממש לאחרונה.

המקרה העגום שאירע כעת בקישינב, בו הורדו עשרות חסידי ברסלב מהמטוס, בעקבות טעות כירטוס של חברת 'אייר מולדובה' שרשמה שני נוסעים בעלי שם זהה על מושב אחד, יצרה סערת רוחות מיותרת ועירבה את נציגי החברה שהתנהגו בברוטליות רבה.

אחרי שהות מתישה של כמעט יומיים בשדה התעופה בקישינב, חלק מהנוסעים הגיעו לעיר יאס, שם מצאו בבית הכנסת אורחים שטפנשט, נקודת התרעננות של אוכל חם ומזין שהוכן במיוחד בעבורם בשעות הקטנות של הלילה ומקווה כשר ופעיל למהדרין.

מהמקום המשיכו חסידי ברסלב לשדה התעופה בדרכם ארצה, הפעם ללא עיכובים מיותרים ב"ה.

הפוסט רומניה: עשרות חסידי ברסלב הגיעו מקישינב לבית 'הכנסת אורחים' שטפנשט בעיר יאס הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

יאס. קהילת יאס ברומניה, מגישה בימים אלה סיוע ל-150 מחסידי ברסלב, אשר נתקעו ברומניה עד אחרי יום הכיפורים. הימים הקרובים היו אמורים לעבור עליהם ברומניה, ללא מכר או גואל, עד שקהילת יאס ברומניה, נרתמה לסייע להם ולהגיש להם את צרכיהם, עד לטיסה המתוכננת ארצה אחרי יום הכיפורים.

חסידי ברסלב אלה, הינם מאחרוני החוזרים מהנסיעה הגדולה לראש השנה באומן, לחסות בצל קברו של רבם הגדול מוהר"ן מברסלב, אשר נאלצו השנה לכתת רגליהם דרך המדינות השכנות לאוקראינה, כמו רומניה, מולדובה, הונגריה, סלובקיה ופולין, זאת בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני כ-200 ימים, כזכור.

ביטולי טיסות, עומס במעברי הגבול, דחיות ועיכובים שונים, הביאה רבים מחסידי ברסלב בדרכם חזור להיעזר בקהילות היהודיות השונות במדינות אלה וכעת, זכו 150 חסידי ברסלב, לסיוע מאת הקהילה היהודית ביאס שברומניה, אשר לה לב חם לכל דבר שבקדושה.

התקווה היא כי התכניות לא ישתבשו אחרי יום הכיפורים ויזכו לסיים את הטלטול הארוך במסעם ארצה מיד אחרי היום הקדוש, ללא עיכובים נוספים.

הפוסט קהילת יאס ברומניה מגישה סיוע ל-150 מחסידי ברסלב בדרכם ארצה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בבית העלמין העתיק בפיאטרא ניאמץ רומניה נחשפה חלקת גדולי תלמידי וחסידי ברסלב

סובבה ההשגחה העליונה ובשבוע שעבר ביום י"ח אלול תשפ"ב ביקרו ראשי "האגודה למקומות הקדושים ברומניה" בראשות רב קהילת שטפנשט בארץ וברומניה הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א, ובעוד בתי עלמין באיזור, והנה בחסדי השי"ת התגלתה בפניהם באקראי בבית העלמין העתיק בפיאטרא-ניאמץ שברומניה תגלית חשובה עד מאוד, כאשר לעיניהם נחשפה חלקת גדולי תלמידי וחסידי ברסלב. בבחינת 'דבר בעיתו מה טוב', וזאת לקראת הגעתם של רבבות חסידי ברסלב לרומניה בשבוע הקרוב, לקראת העליה ההמונית ל'קיבוץ' הגדול באומן בראש השנה התשפ"ג. כאשר המרחב האווירי באוקראינה סגור בשל המלחמה, ושערי הכניסה לאומן מתרכזים בעיקר דרך רומניה ושדות התעופה הבין לאומיים שלה, בבוקרסט וביאס הסמוכה למולדובה.

מהנהלת האגודה מתכבדים לרגל המאורע להציג בפני הקוראים הנאמנים תגליות היסטוריות ומרגשות מבתי העלמין השונים ברומניה, בהם נערכת כל השנה פעילות אנשי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה', וכן גילויים של מצבות בארץ הקשורות לאלו המצבות שנחשפו ברומניה.

להלן דבריו של יו"ר ומייסד האגודה למקומות הקדושים ברומניה הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א כפי שמסרם לחוקרים ולמתענינים הרבים בקרב שוחרי החסידות ומחפשי התגליות ההיסטוריות:

זכינו היום היום י"ח אלול תשפ"ב בעת מסע ראשי האגודה למקומות הקדושים וקברי הצדיקים ברומניה לחשוף תגלית מעניינת עד מאוד, חלקה בה טמונים רבים מראשי חסידי ברסלב ברומניה.

לדעתי, אין ספק שהגילוי העיקרי הוא בחשיפת מצבת בתו של רבי נתן ב"ר יהודה זצ"ל בעל 'קונטרס הצירופים' מגדולי תלמידי מוהרנ"ת זי"ע.

הרבנית אסתר שיינדל היא ובעלה ר' ברוך גרו ב'טייטרא' היא פיאטרא בלשון היהודים שברומניה, כנזכר במכתבי אביה שנדפסו בספר נתיב צדיק.

וראה מכתב ר' נתן מיום א' שלח תר"ם, טבריה:

"…ואני שולח בכאן מכתב רצוף פה לעיר 'טייטרא' – לחתני מו"ה ברוך נ"י, ואני מבקש מאיתך, איך שהאשה שהיתה אשת מחותני ר' נטע טייטרער ז"ל – נוסעת לעיר טייטרא, למסור לה המכתב, ולבקש מאיתה שתטמין היטב המכתב, ולמסור אותו לחתני מו"ה ברוך נ"י – מוכר נרות, או לבתי מרת שינדיל – וואס זי פארקויפט לעכט (=שמוכרת נרות)

מה כוונה שם העיר טייטרא?

טייטרא – כך קראו היהודים לעיר 'פיאטרא' (פיאטרא ניאמץ) (כדי לא לקרוא שם עבודה זרה) כנזכר בשו"ת צמח צדק בהלכות גיטין ועוד.

האם זה הוא רבי נתן מברסלב?

ר' נתן הנ"ל כונה "מברסלב" משום שנולד וגדל בעיר ברסלב

וכך הוא גם חותם במכתביו "נתן מברסלב"

גם על מצבתו שבבבית החיים בטבריה נחקק "ר' נתן ב"ר יהודא מבראסליב"

וכנראה זהו הטעם מדוע נכתב על מצבת בתו "בת ר' נתן מבראסליב".

*

להלן עוד מעט פרטים אודות רבי נתן שאת קבר בתו וחתנו מצאנו בעיר מגוריהם פיאטרא ניאמץ.

נוסח מצבת "רבי נתן בעל הצירופים" תלמיד מוהר"ן – הנמצאת בבית העלמין בצפת:

פ"נ החסיד מו"ר ר' נתן ב"ר יהודא מבראסלוב כ"ו אדר ש' תרמ"ד
*

מימין למצבת רבי נתן מצאנו מצבה מענינת אחרת של אחד מילידי פאלטישען ואמו מבוטשעט ברומניה, לע"ע אין לנו עליהם פרטים נוספים.

וזה לשון המצבה: מצ"ק פתח תקוה(?)
הישיש ר' משה יהודה ליב סופר מפאלטישען ב"ר מאיר ז"ל,

אמו חיה רחל ילדתו בבוטשאטש ויגר שם עד חצי ימיו,

בשנת תרל"ה היה אלקיו עמו ויעל הנה לאר"ק,

ויאסף אל עמיו ביום ? לחדש אדר ש' תרמ"ה

*

תמלול מצבת "מרת אסתר שינדל בן רבי נתן מברסלב" שמצאנו בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ

פ"נ
האשה אסתר שינדל בת ר' נתן מברוסליוו ז"ל
מחסידי ותלמידי ליקוטי מוהר"ן זצ"ל
אשת הרבני ר' ברוך כ"ץ
נפ' בלש"ק י"ג שבט תרפ"ב
הוי זקנה בת ע"ו שנים
רב צדקותיה בחייה
וכל מעשיה הטובים מי מנה
שלום לקברה ולעפרה
ו' ת' נ' צ' ב' ה'

*

מצבת בעלה "רבי ברוך כץ חתן רבי נתן מברסלב" הנמצאת בצמוד (משמאל) למצבת זוגתו בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ

פ"נ
ה"ר ברוך ב"ר שמואל הכהן נפ' בש"ק ט' כסלו תרפ"ב
פה בטליתו הוא כרוך
האדוק בתורת השלחן ערוך
בבואך ובצאתך אתה ברוך
זקן ונשוא פנים
סוחר נכבד בן ע"ה שנים
ואב לבנות ובנים הגונים
דובר צחות בתבונה ואמונה
ובקיא במדרש מקרא וגמרא
תנצב"ה

*

עוד בחלקת חסידי ברסלב בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ ליד מצבת חתן ובת רבי נתן בעל הצירופים מברסלב זצ"ל, מצאנו עוד מצבה עליה צויין הספר ליקוטי מוהר"ן בה היה מתמיד והוגה רבי ירחמיאל הלוי סגל ז"ל

וזה נוסח המצבה אשר פענחנוה בעזרת הגה"ח רבי יצחק ישעיה וויס שליט"א אבד"ק נווה אחיעזר בב"ב אשר השלים לנו המילים החסרות ברוב חכמה ותבונה.

פ"נ

ישר תמים במסחרו נאמן לד' ולתורתו
רגשות קודש מספרים תמיד תהלתו
חבר לרבו הלקוטי מוהר"ן שוגה באהבתו
מדרשו יעיד על למוד שקידתו
ילידי ביתו המה ראו פרי צדקתו
אחרון הגדיל להקדיש הון לזכר נשמתו
לעת עלתה בטהרה לבית אביה יחידתו

סגולת עמו עזב חיים לעת זקנתו
גויה נשרפת אך קימת נצח נשמתו
לאות שעד רגע אחרונה תהלה על שפתו

הזקן ר' ירחמיאל סגל
ב"ר יעקב הלוי נפטר כא לחודש אדר שני תרפ"א
בשנת שבעים ושמונה לימי חייו

תנצב"ה

מכיון שהגענו עד הלום ומצאנו את קברי אחדים מחסידי ברסלב בעיר הבעש"ט היא פיאטרא ניאמץ שברומניה שלח לנו רבי דוד דגן שליט"א מגדולי חוקרי תולדות חסידי ברסלב פרטים מרתקים ובלתי ידועים על רבי נתן מברסלב בעל הצירופים ואנו מצרפים אותם כאן להשלמת היריעה המרתקת באדיבות ר' דוד דגן – מערכת 'אוצרות ברסלב'.

מי הוא רבי נתן מברסלב בעל הצירופים

רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה

מגדולי תלמידי מוהרנ"ת. עוד בשחר נעוריו זכה להסתופף בצל-קדשו. באותם ימים התמסר, יחד עם עוד כמה נערים, למלאכת הדפסת הספר "ליקוטי תפילות" בדפוס שהיה בבית מוהרנ"ת. לשם כך הם נסעו מחוץ למדינה, רכשו אותיות עופרת, ושקדו חדשים ארוכים על סידורם, עד שראו הספרים אור, באביב של שנת תקפ"ב.

אש שלהבת האמונה ברבינו הקדוש, שניצתה בקרבו בהיותו במחיצת מוהרנ"ת, הלכה ויקדה בו כל ימי חייו, והבעירה את כל סובביו.

בהגיעו לגיל גיוס לצבא הצאר, נמלט לעיר יאסי שברומניה, כדי להפטר מחובה זו. רבו מוהרנ"ת, שידע את מעלתו וכח השפעתו ותלה בו תקוות גדולות, הצטער על נדידתו למרחקים.

באחד הימים הגיע ליאסי החסיד הגדול רבי נחמן מטולטשין, בשליחות מוהרנ"ת, להדפיס את הספר 'ליקוטי הלכות'. באותה הזדמנות שידך לרבי נתן ב"ר יהודה בת-טובים מכפר סמוך ליאסי, אף התנה עם אבי הכלה, שיהיה סמוך על שולחנו מספר שנים.

כשחזר רבי נחמן וסיפר על כך למוהרנ"ת, שמח מאד, אך עם זאת לא הסתיר את קפידתו: "'מוח' כמו של ר' נתן הושבת בכפר קטן למשך תקופה ארוכה כל כך? אילו היה יושב בעיר גדולה, ביאסי למשל, היה מקרב נפשות רבות לעבודת ה' בדרך רבינו!"

מפעם לפעם היה רבי נתן ב"ר יהודה מגיע לאומן כדי להשתטח על ציון רבינו ולשהות במחיצת מוהרנ"ת. בחודש טבת שנת תר"ה, האחרון לחיי מוהרנ"ת, זכה להיות במחיצתו ולשאוב ממעיינותיו.

על אותה תקופה הוא כותב: "כך שמעתי ממורנו הרב רבי נתן זצ"ל קודם הסתלקותו הקדוש והטהור, וכך אמר בלשונו הקדוש: 'ברוך ה', יש לנו מעתה שלש הלכות מבוררות: על ראש השנה צריך לנסוע לאומן, ושולחן ערוך צריך ללמוד, והתבודדות צריכים בכל יום'".

לימים עלה רבי נתן ב"ר יהודה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. לא קלים היו חייו בארץ הקדושה הנקנית ביסורים, במכתביו מאותה תקופה, ששיגר לידידיו בצפת, הוא מספר להם על תלאותיו, אולם, תוך כדי כך הוא מביע את השמחה העמוקה שהוא חש בעת לימודו בספרי רבינו הקדוש ומוהרנ"ת:

"תאמינו לי, שבשעת הלימוד ישבתי בגן עדן. וה' יתברך יתן, שיהיה זה הגן עדן שלנו" – – –

כמו כן הוא מעודד אותם לעסוק בספרים קדושים אלו הממתיקים את מרירות העולם הזה.

גם מארץ ישראל עשה רבי נתן ב"ר יהודה את דרכו, למרות זקנותו, לקיבוץ הקדוש בראש השנה באומן. בדרכו ביקר את צאצאיו שגרו בוואלכיי (רומניה דהיום). לאחר תלאות רבות הגיע לציונו של הרבי, שאליו כלתה נפשו. משם הוא כותב:

"ברוך ה', היה לנו ראש השנה טוב מאד, וקיבוץ גדול עד מאוד, וצעקות ושוועות ואנחות והרהורי תשובה היו על ציון רבינו ז"ל הרבה, ובוודאי עלו השמימה, ורבינו ז"ל יבנה מהם בנינים נפלאים ונוראים"

כל מכתב שהגיע ממנו, הצית בקרב חסידי ברסלב אש חדשה של התקרבות לרבינו ולתורתו. עד היום נקראים מכתביו הלוהטים בצימאון על ידי כל מבקשי ה' (נדפסו לראשונה בספר 'נתיב צדיק' ולאחרונה בתוספת מכתבים חדשים בספר 'מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה זצ"ל')

חיבר את 'קונטרס הצירופים', בו אסף וליקט לסדר הא' ב' את צירופי האותיות המובאים בספרי מוהר"ן, כגון "אמת" – ראשי-תיבות "א'מה ת'כלנה מ'למעלה, "אלול" – ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון… "בכדי להיות לי לזיכרון בעלמא דין ובעלמא דאתי ולנצח נצחים!", כלשונו בהקדמה.

זאת עשה על פי שיחה קדושה ששמע מפיו הטהור של מורנו רבי נתן, בגודל יקר צירופים אלו אשר יעמדו לטובה בעלמא דקשוט, כאשר הוא כותב בהקדמתו: "ובפרט ששמעתי מאדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל זיע"א, שסיפר לנו שאחד מאנ"ש ממקורביו שאל אותו 'איך אזכה לאחר פטירתי לשאול את עצמי לרבינו ז"ל?' והשיב לו בזה הלשון: 'האתה אינך יודע איך לשאול עצמך לרבינו ז"ל?! הלא אתה זוכר הצירופי אותיות מספרי רבינו ז"ל'. והזכיר לו אז כמה צירופי אותיות".

את דברי ההקדמה הוא מסיים במילות אהבה וכיסופין לרבינו וחותם את שמו בראשי המילים: "נ'ועם ת'פארת נ'חלתנו, ב'צלו נ'חיה, י'שמעו ה'מתהללים ו'יאמרו דבריו ה'שמיענו". (הספר הובא לראשונה לבית הדפוס בירושלים על ידי החסיד רבי ישראל קרדונר זצ"ל בשנת תרע"א).

בשנת תרמ"ד השיב רבי נתן את נשמתו הטהורה ליוצרה ונטמן בטבריה. מצבת קבורתו נעלמה מן העין בעשרות השנים האחרונות, וכמו כן נשכח תאריך פטירתו.

בהשגחה עליונה התגלתה לפני כמה שנים מצבתו ועליה הכיתוב: "פ"נ החסיד מו"ר ר' נתן ב"ר יהודא מבראסליב כ"ו אדר ש' (=שנת) תרמ"ד".

*

לסיום נציין בזאת שתי עובדות, האחת, אותה שמענו מפי הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, כי בעיר מגוריהם פיאטרא ניאמץ הייתה גרה בתו של רבי נחמן או רבי נתן מברסלב, והיא נטמנה בבית העלמין העתיק (השני) בפיאטרא ניאמץ.

העובדה השניה, אותה היה מציין מרן הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ ברומניה, שבעת הגיע לקלויז בבאהוש מצא על אדן החלון דשם את הספר 'ליקוטי תפילות', ואז נכנס לאדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מנדל האדמו"ר השלישי מבאהוש, לשאול בעצתו אודות ההתייחסות לברסלב, שכן בחצרות בית רוז'ין היו שהתנגדו לדרך זו, והאדמו"ר זצ"ל השיב לו, שלא שמע מאבותיו התנגדות לברסלב, ומה שהיו שהתנגדו הרי זה כמו ששמים מסווה על העינים, לראות את קרני השמש. תגליות אלו שהובאו לעיל, שופכות אור על עצם המצאות חסידי ברסלב באיזורי הקרפטים ברומניה ועל מציאת הספר ליקוטי תפילות בעיר באהוש הסמוכה לפיאטרא ניאמץ.

‫

כיתובים

שער הכניסה לעיר הבעל שם טוב היא 'פיאטרא ניאמץ' שכונתה ירושלים דמולדובא

בית מועד לכל חי בבית העלמין העתיק דפיאטרא ניאמץ הנמצא בכניסה לבית העלמין, מצד שמאל השורה השניה היא חלקת גדולי חסידי ברסלב ברומניה שנמצאה בביקורינו האחרון

מצבת רבי נתן מברסלב בבית העלמין העתיק בצפת

שער הספר 'קונטרס הצירופים' לרבי נתן מברסלב שנדפס בירושלים תרע"א

הפוסט חשיפה היסטורית: קברי גדולי חסידי ברסלב בעיר פיאטרא שברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הפוסט חסידי ברסלב שביקשו לנסוע לאומן ראש השנה דרך החברה הרומנית בלו אייר (Blue Air), גילו כי החברה קרסה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

תגלית היסטורית. בעקבות המחקר סביב ההערכה ההדדית שהתקיימה בין מוהר"ן מברסלב אל הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט, התגלו פרטים נוספים אודות קשרו הבלתי ידוע של מוהרנ"ת מברסלב ששימש במשך תקופה כתלמידו של הצדיק מפרובישט.

עקבות ראשונות לכך ניתן למצוא בשלט המוצב באוהל מנוחת מרן הרה"ק רבי שלום שכנא בפראהבישט זי"ע, ביוזמת אגודת 'אהלי צדיקים' בראשות רבי ישראל מאיר גבאי שליט"א, בו נכתב בין היתר שלפני שהתקרב אל מוהר"ן מברסלב, היה מוהרנ"ת תלמידו של הרה"ק רבי שלום שכנא מפראהבישט זי"ע.

מסתבר כי בספרי ברסלב ישנן עדויות רבות לכך, על אודות הקשר בין הצדיקים, כפי שמובא בספר 'ליקוטי מוהר"ן' כאשר מוהר"ן מברסלב התבטא על הרה"ק מפראהבישט שהיה אור גדול גדול מאד והיה צדיק אמיתי, כך בספר הקדוש 'לקוטי מוהר"ן' חלק א' סימן י"ד.

וכך כתב בספר 'שבחי הר"ן', בחלק 'שיחות מוהר"ן' עבודת ה' עמוד פ"ו טור ב' מובא: "וכן הפליג מאוד בקדושת הרב הקדוש וכו' ובקדושת הרב ר' שלום ז"ל.

וכן בספר 'כוכבי אור' מביא: "הרה"ק רבי שלום מפראהבישט שלח את תלמידו לשבות אצל אדמו"ר מוהר"ן ז"ל כי היה אהבה גדולה ביניהם, וסיפר אותו תלמיד ששמע אז מרבינו בזה"ל "מיין מוסר ספר איז תנ"ך".

אך מוהרנ"ת מברסלב מגלה בספרו 'עלים לתרופה' במכתבו המפורסם, מכתב קפ"א:

"וה' אלוקים אמת יודע כי דיברתי עם גדולי קדושי ישראל צדיקי יסודי עולם זי"ע, עם כולם דיברתי הרבה…, וכולם קירבו אותי באהבה רבה ובחיבה יתירה, ובפרט הרה"ק והנורא מבארדיטשוב, ואחריו הרה"ק מחמעלניק, והרה"ק מו"ה רבי שלום מפראהבישט זצ"ל, ושאר גאוני עולם". זכותם תגן עלינו אמן.

את הפרטים המלאים תוכלו לקרוא בעלון 'סגולת שלום' מס' 59, המתפרסם השבוע פר' ויגש.

הפוסט תגלית היסטורית: הקשר המיוחד של מוהרנ"ת מברסלב אל הצדיק הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט – השבוע בעלון 'סגולת שלום' מס' 59 הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בעקבות סיקור קשר הנישואין שנוצר בין צאצאי "בעל התניא" רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל עם צאצאי הרה"ק רבי נחמן מברסלב זצ"ל, שנוצר ע"י הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, זקינו של רבי זאנוויל זצ"ל, מובא רקע בעלון שטפנשט 'באר בשדה' מס' 249 החושף תגלית מרתקת על אודות העיר בה החל מוהר"ן מברסלב את הנהגתו:

רבי זאנוויל ואביו רבי אהרן רבינוביץ, היו צאצאיו של הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, שמשפחתו התייחסה לגדולי עולם: רבי אהרן היה נכדו של הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ואילו זוגתו היתה בתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

המסע לארץ ישראל

אם היה מי שהתפלא על קשר שידוכין מופלא זה בין שני הצדיקים, הרי שקדמו לו קשרים אישיים בין שני האדמו"רים יחד עם הבטחה וצפיה לעתיד על השתדכות צאצאיהם.

בחורף תקנ"ט שהה הרה"ק רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל.

בהיותו שם, הבטיח הרה"ק רבי נחמן מברסלב להרה"ק רבי אברהם מקליסק זי"ע, מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש שעלה לארה"ק והתגורר בצפת, שמיד עם חזרתו לחו"ל יסע אל הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא" ויבוא עימו בדברים בקשר ל"מעות ארץ ישראל".

הרה"ק רבי נחמן מברסלב נפגש עם הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי

היה זה בקשר למחלוקת מסויימת ששררה באותה עת בין גדולי האדמורי"ם בנוגע לאופן חלוקת כספי הצדקה של קופת הצדקה "מעות צדקה לארץ ישראל", שריכזה כספים שנשלחו במטרה לעזור לעניי הארץ, כאשר מצד אחד היתה דעת קודשו של הרה"ק "בעל התניא" ומצד שני דעת קודשם של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' והרה"ק רבי אברהם מקאליסק.
ואכן, מיד עם חזרתו מארץ ישראל, לפני ששב רבי נחמן מברסלב למדוודיבקה בתקופה שעוד לא הגיע להתגורר בברסלב, המשיך במסעו לתוך רוסיה הלבנה ופנה לכיוון ליאוזנא, עיר מגוריו של רבי שניאור זלמן "בעל התניא" זצ"ל.

הוא עשה שם את "שבת חזון" במחיצתו של רבי שניאור זלמן "בעל התניא", כשבמשך השבת מעבירים שני הצדיקים שעות רבות בצוותא חדא.

תנו כבוד לשר האלף

בשנת ה'תק"ע ערך "בעל התניא" מסע גדול ברחבי רוסיה, במסגרת השתדלותו העצומה למען בני הכפרים שגורשו בגזירת הקיסר אלכסנדר הראשון, וכן במטרה לבקר בעיירה טולטשין באוקראינה, בה שהה הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בימות הקיץ, בכדי לנסות ליישב את המחלוקת ביניהם. בדרכו עבר בעל התניא דרך עיירות האיסין, טעפליק, ברסלב ועוד.
עם התקרבו לעיר ברסלב כדי לבקר אצל הרה"ק רבי נחמן מברסלב, האחרון יצא לקראתו אל מחוץ לעיר בלוויית רבים מחסידי ברסלב, כשהוא קורא לחסידיו ואומר: "תנו כבוד לשר האלף". היתה זו, כאמור לעיל, פגישתם השניה.

כשבא האדמו"ר רבי שניאור זלמן אל ביתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, פנה האחרון אל הגביר ר' משה חינקעס ואמר לו:

"גיב צדקה פאר אן אמת'ן תלמיד-חכם" [תן צדקה לתלמיד-חכם אמיתי].

הניח הגביר על השולחן מטבע-זהב, אך הרה"ק רבי נחמן מברסלב פנה אליו בתמיהה:

"דאס גיט מען פאר אן אמת'ן תלמיד חכם?!" [זה מה שנותנים לתלמיד-חכם אמיתי?!].

הניח הגביר רענדל נוסף, וכשהבחין על פניו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב שהוא עדיין תמה, הוסיף והניח עוד רענדל.

אולם התמיהה לא סרה מעל פניו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, והגביר הוסיף והניח עוד ועוד עד שהגיע לסך של עשר מטבעות זהב. או אז לקח הרה"ק רבי נחמן מברסלב בידו את המטבעות ונתנם בידו של "בעל התניא".

בבוא היום עוד נשתדך

בתוך השיחה ביניהם, רמז הרה"ק רבי נחמן מברסלב ברוח קדשו להרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי, כי בבוא היום עוד ישתדכו צאצאיהם זה בזה ויהיו למחותנים.

ואכן, דבריו אלו נתקיימו כאשר נכדו של "בעל התניא", הרה"צ רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג נישא [בזיו"ש] לרבנית מרת חי'ה, בתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב (ובזיווג שלישי נשא הג"ר אהרן את מרת שרה, בתו הקטנה של אדמו"ר האמצעי רבי דובער מליובאוויטש זצ"ל).

כשנפרדו שני הצדיקים לשלום, ליוו אותם חסידיו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב עד ליציאתם מן העיר, כשהרה"ק רבי נחמן מברסלב יושב בעגלה לצידו של "בעל התניא" ושני הצדיקים מכבדים זה את זה בכבוד גדול.

קרדיט: מאת Lord Mountbatten – Own work, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10854908

הפוסט לא אומן ולא ברסלב: העיר שבה התחיל הרה"ק רבי נחמן מברסלב להנהיג הופיע לראשונה ב-שטפנשט..