לאחר שנתיים בהם כמעט ודרכי יאס היו אבלות מבלי באי מועד בשל מגיפת הקורונה העולמית, זכו השנה מאות משתתפים לפקוד את ציון הקודש של האדמו"ר הראשון משטפנשט ולהעתיר בתפילה ולברכה לכלל ולפרט, לרגל
יום ההילולא ה-154.

האדמו"ר הראשון משטפנשט, היה בנו הרביעי של מרנא ורבנא הסבא קדישא מרוז'ין זצ"ל וקברו מהווה אבן שואבת ליהודים מכל תפוצות ישראל, בהיותו מניח היסוד לדרך שטפנשט שנודעה בישראל כמופלאה בניסים וישועות למעלה מדרך הטבע.

במהלך המסע ההיסטורי נערכו שרשרת של אירועי תפילה וסעודות הילולא ברומניה ובארה"ק, תפילות רבים על ציון קדשו בעיר יאס רומניה.

בשיא ההילולא, פקדה קבוצה גדולה של מעל 300 איש את קברו, אלה באו מרחבי העולם לשהות בצילא דמהימנותא, סמוך לציון קברו ביאס ברומניה ולהתפלל לישועת הכלל והפרט, בראשות המסע השתתפו רבנים ואישי ציבור ורבים שבאו לעיר יאס, ובהם המוני מבקשים להוושע ולהפקד בהאי יומא דרחמים בציון קבר בעל ההילולא קדישא.

כ"ק מרן רבי מנחם נחום משטפנשט בנו הרביעי של מרנא הסבא קדישא מרוז'ין זצ"ל היה מיסד חסידות שטפנשט והחצר החסידית הראשונה שהוקמה ברומניה הישנה, בשנת תרי"ב, מיד עם הסתלקות אביו הרה"ק הסבא קדישא מרוז'ין זיע"א,
חצר קודשו שימשה כאבן שואבת לרבבות יהודים שניאותו לאורו הגדול ושאבו ממנו מלא חופנים הנהגה חסידית וישועות מדהימות שהיה משפיע לרוב כנודע.

אף אביו הסבא קדישא מרוז'ין זצ"ל התבטא עליו: "בני רבי מנחם נחום הוא כנגד סדר נזיקין שהמשנה הראשונה היא בבא קמא ארבע אבות נזיקין והוא יוכל לעמוד כנגד כל המזיקים שבעולם ולהכניעם" ובעל ההילולא עצמו התבטא ואמר שכשהוא קורא את ספר התהילים בכוחו להשפיע ישועות לכל המסתופפים בצילו.

ידועה עדותו של הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל רבה של שכונת בית ישראל בירושלים שהסתופף בצילו של בעל ההילולא ששמע מפה קדשו: "אשר אצלו ניתן לפעול ישועות בניקל" ורבים הניסים והמופתיים הפלאיים המסופרים על ידי משתתפי המסעות להילולא דצדיקיא ובשאר ימות השנה.

יצויין כי בבית העלמין העתיק הענק וההיסטורי דיאס יש עוד קברי הצדיקים רבים של גאוני ומצוקי ארץ, וכן קבר נרצחי רכבות המוות בפוגרום הנוראי ביאס, כן פקדו את ציון קברו של הצדיק הנסתר פועל הישועות הרה"ק ר' חיים יצחק מחרלאוי רבו ומורו של בעל ההילולא הרה"ק רמ"נ משטפנשט זיע"א.

הפוסט רשמי המסע ההיסטורי לאירופה לרגל הילולת ה-154 של האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. כפי שדיווחנו בעדכונים קודמים, עשרות חסידי ברסלב שהורדו מטיסת 'אייר מולדובה', הגיעו כעת בנסיעה של פחות משעתיים מקישינב בירת מולדובה, לבית 'הכנסת אורחים שטפנשט ביאס שברומניה, הצמודה לגבול עם מולדובה, שם פתחו פעילי שטפנשט את המקום לכבודם ביד רחבה.

המיקום של בית הכנסת אורחים שטפנשט בעיר יאס, מציב אותה על צומת הדרכים של המבקרים ברומניה, מולדובה, אוקראינה וסביבתה, ובמיוחד עבור חסידי ברסלב העושים את דרכם לאומן, לפקוד את קברו של מוהר"ן מברסלב זי"ע.

בשבת חנוכה האחרונה, המהווה אחד ממוקדי העלייה הגדולים של חסידי ברסלב באומן, נספרו מעל 2,000 חסידי ברסלב שהגיעו לאומן, למרות הפלישה הרוסית למדינה והלחימה הנמשכת, מכיוון שאיזור אומן שנמצא במרכז אוקראינה, מרוחק בכ-800 ק"מ מאיזורי הקרבות ואין בו חשש סכנה. אך מכיוון ששדות התעופה באוקראינה עדיין אינם פעילים לשימוש אזרחי, רבים מחסידי ברסלב בדרכם לאומן, מגיעים מרומניה ומולדובה, שם הם מוצאים בבית הכנסת אורחים שטפנשט בעיר יאס, נקודת התרעננות של אוכל כשר וחם ומקווה כשר למהדרין, שהוכשר ממש לאחרונה.

המקרה העגום שאירע כעת בקישינב, בו הורדו עשרות חסידי ברסלב מהמטוס, בעקבות טעות כירטוס של חברת 'אייר מולדובה' שרשמה שני נוסעים בעלי שם זהה על מושב אחד, יצרה סערת רוחות מיותרת ועירבה את נציגי החברה שהתנהגו בברוטליות רבה.

אחרי שהות מתישה של כמעט יומיים בשדה התעופה בקישינב, חלק מהנוסעים הגיעו לעיר יאס, שם מצאו בבית הכנסת אורחים שטפנשט, נקודת התרעננות של אוכל חם ומזין שהוכן במיוחד בעבורם בשעות הקטנות של הלילה ומקווה כשר ופעיל למהדרין.

מהמקום המשיכו חסידי ברסלב לשדה התעופה בדרכם ארצה, הפעם ללא עיכובים מיותרים ב"ה.

הפוסט רומניה: עשרות חסידי ברסלב הגיעו מקישינב לבית 'הכנסת אורחים' שטפנשט בעיר יאס הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

אירוע עגום שהתחיל בקישינב שבמולדובה, בעקבות החלטת חברת הטיסות 'אייר מולדובה' להוריד עשרות יהודים מאחת מטיסותיה, מקבל כעת מפנה חיובי, עם היווצר הקשר עם מרכז 'הכנסת אורחים' שטפנשט בעיר יאס, מרחק נסיעה קצר של פחות משעתיים.

היהודים שחזרו משהות בקבר מוהר"ן מברסלב באומן לשבת חנוכה כמקובל, אמורים היו לחזור ארצה אמש, אך בעקבות טעות של חברת 'אייר מולדובה' שכירטסה שני נוסעים בעלי שם זהה למקום אחד, הורדו כל הנוסעים בכוח מהמטוס ושוהים כעת בטרמינל המקומי מזה יותר מיומיים.

אחד הנוסעים סיפר לחדשות 0404: "בגלל טעות של חברת התעופה, הם הורידו את כל היהודים מהטיסה וביטלו את הטיסה. מה שהתחיל בחוסר הבנה, התברר כרשלנות פושעת וזלזול של חברת התעופה. שני נוסעים בעלי שם זהה היו רשומים בטיסה לישראל. מסיבה לא ברורה חברת 'אייר מולדובה' חישבו את שניהם כאדם אחד והשני נותר ללא מקום ישיבה. משהתגלה הדבר, נוצר דין ודברים, אך בהחלטה תמוהה ומקוממת, הטייס הודיע על ביטול הטיסה ובעקבותיה הורדו כל הנוסעים לשדה התעופה, שם אנחנו שוהים מזה כיומיים".

האירוע העגום, בו שוהים עשרות יהודים בשדה תעופה ללא פתרון, הובא בבהילות לידיעת מנהלי מרכז 'הכנסת אורחים' שטפנשט בעיר יאס, רק בשעות הלילה המאוחרות, אך כאות הזדהות החליטו על אתר לפתוח את המרכז למרות השעה המאוחרת לרווחת הנוסעים המטולטלים.

בנתיים נערך מרכז 'הכנסת אורחים' שטפנשט בעיר יאס, בהכנת אוכל כיד המלך, חימום ותפעול המקווה החדש, לכל אנשי הקבוצה.

הפוסט רומניה: 'הכנסת אורחים' שטפנשט בעיר יאס מפעילה את המוקד באישון לילה עבור עשרות יהודים שהורדו בכוח מטיסה בקישינב הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מולדובה. במקביל למסע ההיסטורי לרומניה ומולדובה, במסגרת העלייה לקברו של האדמו"ר הראשון משטפנשט ביומא דהילולא ה-154, הצטרפו ארגון 'רפואה לישראל' ביזמות רפואה חוצה יבשות והביאו עמם מחוללי חמצן עבור הקהילה היהודית במולדובה.

מדובר במהלך פורץ דרך, הלוקח בחשבון את המצב הסוציו אקונומי הלקוי של התושבים היהודים בקישינב הנזקקים לסיוע נשימתי, בעקבות הגלים השקטים של הקורונה, אשר עדיין ממשיכה להכות באוכלוסיות פגיעות ומוחלשות.

במקרים מעין אלה, ללא סיוע של מחולל חמצן בבית, יזדקקו החולים לסיוע בבתי החולים, מה שעלול להוביל לקריסת עומס וחוסר טיפול, כפי שקרה לאורך מגיפת הקורונה בבתי החולים בארץ ובעולם.

היתרון בהחזקת מחוללי חמצן בידיים מתנדבות של הקהילה היהודית במקום, מאפשרת אשפוז ביתי וסיוע במחולל חמצן צמוד במקרים של נפילת הסיטורציה מתחת לרמות המקובלות, באופן מיידי וללא צורך במאמץ רפואי מורכב, מבלי להידרש לעלויות כבדות.

"אנחנו מביאים את הבשורה למולדובה, כי גם ליהודים במדינה זו מגיע", אומרים נציגי ארגון 'רפואה לישראל' בסיפוק, לקראת השלמת היוזמה הרפואית חוצת יבשות, "כי אנחנו אוהבים לעזור, חסד נטו, כפי מטרת הארגון".

הפוסט מולדובה: מחוללי החמצן של 'רפואה לישראל' הגיע למרכז היהודי בקישינב הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

יאס – רומניה. הולך ונשלם המערך הלוגיסטי לקראת מסע ההיסטורי להילולת ה-154 של האדמו"ר הראשון משטפנשט ביאס שברומניה, שיקלוט מאות משתתפים מהארץ ומהעולם והשלב הראשון בבניית המקווה טהרה במקום.

פעילות ההכנה מגיעה לשיאה בימים אלה, עם השלמת השלב הראשון בבניית מקווה טהרה בעיר יאס, לשמחת כל יהודי האיזור ומאות הפוקדים את מקומות הקדושים ברומניה. המקווה ממוקם בבית הכנסת אורחים שטפנשט, סמוך ונראה לקברו של האדמו"ר הראשון משטפנשט, בעיר יאס ויתופעל על ידי אגודת המקומות הקדושים ברומניה, מטעם מוסדות שטפנשט ברומניה.

אל הפעילות הקדחתנית להכשרת המקווה, הצטרף הרה"ג מנחם מנדל סגל ראש מחלקת מקוואות בעיר בני ברק, שהשתתף במשלחת ההכנות בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, שיצאה בימים אלה לעיר יאס, לקראת ההילולא קדישא.

הרב סגל, אשר לו נסיון רב בהכשרת מקוואות באיזור מזרח אירופה, מאודסה וניקולייב, עד בוקרסט וקישינב, מוסיף כעת את יאס לרשימה הארוכה של מקוואות טהרה שבפיקוחו האישי, לפי כל השיטות המחמירות.

הרב סלמון מסכם, "עד היום, כשיהודי האיזור נזקקו למקווה טהרה, הם היו נדרשים לנסוע עד לקישינב, מרחק נסיעה של כ-150 ק"מ, שם פועל מקווה טהרה בפיקוחו של הרב פנחס זלצמן רבה הראשי של מולדובה אשר מסר נפשו למען המקווה. כיום הזה, הם יוכלו להשתמש במקווה סמוך ונראה למקום קברו של האדמו"ר הראשון משטפנשט, אשר מחזיר את מסורת הטהרה לעיר, בימים אלה".

הרב פנחס זלצמן רבה הראשי של מולדובה, הגיע לעיר יאס והשתתף אף הוא בסיור ההלכתי לבניית השלב הראשון של המקווה בבית הכנסת אורחים שטפנשט והביע התפעלות מההידורים וההקפדות בכשרות המקווה, שיעמוד לרווחת כל יהודי האיזור וכל הפוקדים את איזור יאס שברומניה.

הפוסט המערך הלוגיסטי לקראת מסע הילולת שטפנשט לרומניה: הושלם שלב 1 בבניית המקווה בעיר יאס הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הרה"ק רבי יחיאל העשיל מקרילוויץ זיע״א

נסתלק ט' תמוז תרע"ו ומנו"כ בקישנב מולדובה

בשנת תר״ג זרח אורו של הרה"ק רבי יחיאל העשיל מקרילוויץ זיע״א בבית הגדול רם היחס של אביו הרה״ק רבי משולם זוסיא מזינקוב נכד הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטה, ולאמו מרת סימא נכדת הרה״ק רבי משה צבי מסאווראן.

בבית גדול זה גדל בילדותו וימי נעוריו כשהוא שואף לקרבו מאותם מעיינות קדושים של קדושה והתעלות אשר להם מורשה וירושה מבית אבות.

בהגיעו לפרקו דברו בו נכבדות כיאות וכיאה לבנן של קדושים רם היחס כמוהו, והוא נלקח אחר כבוד כחתן לכלה הצדקנית מרת מירל בת הרה״ק רבי יהושע מבעלזא, לאחר נישואיו ישב בצל חותנו הק' בכבודו של עולם, אולם לא ארכו לו שנות טובה וכעבור שנים ספורות נלקחה מעל פניו לבית עולמה והניחה אחריה ששה יתומים אשר נתגדלו בבית אביה הרה״ק מבעלזא, רבי יחיאל קבל את יסוריו באהבה, ותקופה לאחר מכן נשא לאחת מבנות משפחת הרה"ק רבי דוד מסטעפין זי"ע.

עוד בצעירותו בהיותו בי״ט שנים נתקבל כאב״ד בעיירה קרילוביץ, לאחר שנתבקש למלא את מקום אחיו, רבי שמואל, שכיהן כאדמו"ר בחיי אביהם, בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה ברומניה. ושמו יצא לתהילה בגאון בכל מכמני תורה, וכצדיק קדוש עליון ופועל ישועות כקרב הארץ. רבינו היה ידוע כבעל מזג טוב ונעים הליכות. ומיטיב נגן.

פרסומו של הרה״ק רבי יחיאל זצ״ל יצא בערי המחוז והגלילות ובכל הסביבה ונודע לכל כצדיק וקדוש ופועל ישועות, ורבים שיחרו לפתחו לדרוש בעצתו ולהנות לאורו והתברך מברכות פי קדשו. במשך השנים הרבה רבי יחיאל לנסוע בעיירות שבפזורת פודוליה ובסרביא ורומניה, שם התגוררו המוני חסידיו.

שמו מפארים

על רוב פרסומו ניתן ללמוד על כך מהתארים המופלגים שכתב עליו הרה״ג רבי יצחק העליר ז״ל אבד״ק קרילוביץ בספרו ׳ויעתר יצחק׳ כתשובה אליו (סימן פ״א):

לדזיו ליה כבר כתרה שלם, הוא הארז אשר בלבנון, ראש ישראל, צדיק יסוד עולם המשפיע טובו וחסדו למסתופפים בצילו צל אילנא דחייא, צינור פיזא דאתיהיב לן מן שמיא, נזר תפארת ישראל, כבוד רבינו הקדוש מוהר"ר יחיאל שליט״א...

תשובה נוספת אליו עם תוארים ביותרת הכבוד מצינו בשו״ת ׳שערי בנימין׳ (סימן ל״ד) להגאון רבי אברהם בנימין קלוגר זצ״ל, בן הגה״ק רבי שלמה קלוגר זצ״ל, וזה לשונו אליו: שלמא רבא מן שמיא לגברא רבא, ידיד ה׳ וידיד נפשי, הרב הצדיק המפורסם בישראל בתורה בקדושה ובטהרה, כקש"ת מו״ה יחיאל שליט״א, בן הרה״ק מו״ה זוסיא וצ״ל וחתן הרה״ק מבעלזא.

סיפר נכדו הרה״ח בנש״ק רבי יחיאל טווערסקי ע״ה: שמעתי מהרה״ק ה׳אמרי חיים׳ מוויז'ניץ זצ״ל, שבתו של זקיני הרה״ק רבי יחיאל מקרילעוויץ זצ״ל, שהיתה כלתו של הרה״ק רבי זאב מראחמיסטריווקא זצ״ל (חותנו של הרה"ק ה׳אמרי חיים׳), לא נושעה בבנים, והפצירה מאוד (דערקוטשעט) באביה שתוושע בזרע של קיימא, ונולד לה בן, לאחר ג׳ שנים נעדר הילד מן העולם רח״ל, וסיפר ה׳אמרי חיים׳, שזוכר איך שרבות התמרמרה גיסתו אם הילד (ווי אזוי זי האט פארפירט).

אחר כך באה לאביה בטענה מדוע אירע לה כן, הלא בירך אותה, ענה לה אביה, מיט געוואלד קען מען גארנישט נעמען.

(׳שיח זקנים׳ ח״ז עמ׳ קנ״ח)

בערוב ימיו עבר עליו כוס היגונים כאשר נפטר לו על פניו בנו הרה"צ ר' משולם זוסיא זצ"ל, האב רבי יחיאל קבל הצרה באופן קשה, ואף מיעט להופיע בהדרו בקהל והפסיק כמעט מלנגן. בחודש אייר שנת תרע״ד, כשנתיים לפני פטירתו, בהיותו בקעשנוב, בעקבות אבלו הכבד על הסתלקות בנו ישב וכתב צוואה, והיא נדפסה בקובץ ׳שפתי צדיקים׳ (קובץ ב'), ובין היתר הוא מקונן שם על פטירת בנו יחידו הרה״צ רבי משולם זוסיא זצ״ל בחייו, וכותב שם כך, וזה אשר יסרני השי״ת בלקחו ממני מחמד עיני ולבי, בני יחידי יקירי הר׳ משולם זוסיא ז״ל, בזכרי זאת השקט לא אוכל, עיני יורד מים מאין הפוגות בזכרי סופי, מי ועל ידי מי אוכל לקבל טובה בעלמא דקשוט ויצילני, כי נשמתי ריק ח״ו מכל, אוי לי לנפשי, אך בטוחני בשתי בנותי היקרות חיה שרה תחי׳ ומלכה דבורה תחי׳ שנשארו מכל עמלי, ונכדיי היתומים שי׳ אשר ב״ה הולכים בדרך הטוב והישר, ואבקש מהשי״ת שיתן בלבבם גם להבא שילכו בדרך הטוב והישר בדרכי אבותינו הק׳ זי״ע, זה מעט נחמתי, ואקווה שלא ישכחו בי ואולי על ידי מעשיהם הטובים יהיה טובה לנשמתי.

עוד הוא מזכיר שם בצוואתו כבדרך אגב פרט מעניין, כשהוא מפרט סדר חלוקת הירושה ליוצ״ח, וכותב, רק השני ספרי תורה גדולים וספר תורה קטנה מעץ חיים כסף, כתבתי ממעות חומש עפ״י הסכמת חותני הרה״ק הר׳ יהושע זללה״ה מבעלזא, ושאלתי על זה לרבנים גדולים ואמרו לי שמותר לי להוריש אותם ליורשים, ועם כל זאת צריכים לידע מזה הרבנים ואנשי יושר שעל פיהם יהי החלוקה איך לעשות שומא כנגדם.

(׳אור הצפון׳, גליון י״א עמ׳ נ״ד)

"איהו חזי ומזליה חזי"

איש קדוש ובעל מופת היה רבי יחיאל, כמה שבועות טרם הסתלקותו הגיע לעיר הגדולה קישינב הסמוכה לקרילוביץ הקטנה, ושם כאילו ידע כי ימיו ספורים והכין עצמו לזיבולא בתרייתא.

מספרים, שביום פטירתו הביאו לו את תפיליו, אך הוא סרב להניחם, תמהו בני ביתו, שכן לא נראה היה חלוש ביותר, אמר להם רבי יחיאל "ביום הפטירה, כבר פטורים מלהניח תפילין". נזדעזעו מקורביו, וביקשוהו, שלא יאמר דברים נוראים כאלה, שכן יד ה׳ לא תקצר מלהושיע.

יכולים אתם להתפלל בעבורי, הגיב רבי יחיאל, אך אני אינני מניח תפילין, מקובלני מזקיני הרה״ק מאפטא, שביום הפטירה אין צורך להניח תפילין.

בהאי קטירא איתקטר

כאמור רבי יחיאל הגיע לביקור אצל חסידיו בקישינוב ושם חלה את חוליו האחרון ממנו וביום ט׳ בתמוז תרע״ו הסתלק מהאי עלמא לחיי העולם הבא.

בהלוויתו רבת המשתתפים הספידו בצורה נרגשת וחמה הגאון הגדול רבי יהודה ליב צירלסון "הוא נפטר בבירה קישינוב, כדי שידעו הכל שנפטר בעוון הדור".

הותיר אחריו את חתניו: רבי אשר ישעיהו אייכנשטין מפרוכניק, רבי ישעיהו הלברשטאם מטשכויב, רבי משה טברסקי מרחמסטריווקה, רבי צבי אריה טברסקי ממקרוב, רבי מנשה מארילוס מרופשיץ.

הפוסט מולדובה: הצעיר שעלה לכהן כרב העיר קרילוביץ בגיל 19 הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

תלמיד המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין

פוגרום קישינוב

הרב הכולל של בסרביה-רומניה

המגיד רמ"מ מבאר בדוביסארא

ריבניץ הבוערת

בעל הישועות מקרילוביץ

טרנסניסטריה – ערבות ראשקוב

הפוסט בסימן התגליות במולדובה: הושלמה בניית תכנית הביקור במולדובה במסגרת מסע הילולת האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מולדובה. עשרות אלפי יהודים שנרצחו באיזור חבל הארץ הבדלני 'טרנסניסטריה' בתקופת מסך הברזל הקומוניסטי, התגלו במספר קברי אחים ענקיים בסמוך לעיר בירת המחוז הבדלני 'טירספול', בזכות פעילותו הנמרצת של הרב פנחס זלצמן, רבה של מולדובה. האיזור שנחשב כחבל ארץ 'בסרביה', הינו חלק בלתי נפרד ממדינת רומניה ההיסטורית ונמצא תחת מעקב 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' מטעם מוסדות שטפנשט.

לפי הדיווחים, המהפכה הבולשביקית שהתרחשה ברוסיה בשנת 1917 בהובלתו של ולדימיר לנין, החלה את אחת התקופות החשוכות והרצחניות בהיסטוריה העולמית. לאורך עשרות שנות השלטון הקומוניסטי, נרצחו, עונו והוגלו מיליוני בני אדם על לא עוול בכפם. קבר אחים ענק שהתגלה לאחרונה במחוז טרנסניסטריה שבמולדובה, חושף מקצת מהזוועות.

גיא ההריגה ההמוני, נמצא בעקבות עבודות שנעשו בבסיס צבאי ישן סמוך לטירספול בירת המחוז, בעקבות המלחמה באוקראינה. במהלך החפירות החלו להתגלות בזה אחר זה בורות גדולים, מלאים באלפי גופות שנהרגו במקום בשנים שבין 1917-1930 תחת שלטונם של הרודנים לנין וסטלין, רוב ההרוגים: יהודים שהואשמו בהתנגדות למשטר הקומוניסטי.

במקום אותרו גם מסמכים המתעדים את שמות ופרטי ההרוגים בכל אחד מבורות ההריגה ואת העוון בגינו נחרץ גורלם למוות (בד"כ ביריה). המסמכים מתארים את חייהם של היהודים תחת השלטון הקומוניסטי, את בתי הספר היהודיים שפעלו בהיחבא, את הניסיונות ליצור קשר עם ארגונים יהודיים בעולם ואת ההתארגנויות המקומיות לקיים פעילות יהודית במסתור. כך למשל מופיע על אחד הנרצחים שהוא שימש כמורה בבית ספר יהודי, על שם אחר מופיע שעמד בקשר עם גורמים בפלשתינה וכן הלאה. בין ההרוגים במקום, גברים נשים וגם ילדים.

בשבועות האחרונים פנה נשיא הרפובליקה ואדים קרסנוסלסקי לרבה של מולדובה הרב פנחס זלצמן ועדכן אותו ואת מר יורי קרייצ'מן יו"ר הקהילה היהודית בטירספול, על התגליות ועל כך שהממשל מעוניין להעניק לנרצחים את הכבוד הראוי, לטפל בקבורתם כהלכה ולהקים אנדרטת לזכר הנספים. "האדמה ספוגה בדם חפים מפשע יהודים ושאינם יהודים,

בתקופה ההיא נעשו על אדמתנו מעשים נוראיים שראויים לכל גינוי ותפקידנו הוא לוודא שמעשים כאלה לא יישנו חלילה", אמר הנשיא קרסנוסלסקי לרב זלצמן בשיחה.

עד היום נחפרו 3 בורות הריגה, ולפי ההערכות קיימים במקום עוד שישה או שבעה בורות הריגה. לדברי מומחים מקומיים, מספר הנרצחים נא בין אלפים לעשרות אלפים, חלקם הגדול יהודים.

"המחזות במקום היו מזעזעים", מתאר הרב פנחס זלצמן רבה של מולדובה. "זה בלתי נתפס בשכל אנושי, כיצד התייחס השלטון הקומוניסטי לבני אדם רק בגלל דתם ואמונתם. הבורות היו מלאים בעצמות, לצד פריטים אישיים כמו נעליים, שרידי לבוש, ארנקים, ואפילו ספלים. בזכות הקשרים האמיצים עם השלטון המקומי, שיוצא מגדרו למען הקהילה היהודית התחלנו לטפל בקבורה מכובדת וראויה לאותם אלפים שנהרגו על קידוש השם. בתקופה הקרובה, יחד עם מתנדבים מקומיים ומהעולם אנו מקווים למפות את שאר בורות ההריגה ולהפוך את המקום לאתר קבורה בלי לטלטל את העצמות ולהפריע את מנוחתם של הנרצחים, בהתאם להלכה היהודית".

הפוסט מולדובה: קברי אחים ענקיים נחשפו בטרנסניסטריה וגילו עשרות אלפי יהודים שנרצחו במקום הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. הכנות קדחתניות למסע ההילולא השנתי של מוסדות שטפנשט ליאס רומניה, שיעבור דרך מולדובה ויחשוף שורת קברי קדמונים שנעלמו בעשורים האחרונים. ביקורים במקומות הקדושים ברומניה, יכלול יום תפילות בציון בעל ההילולא שהבטיח אצלי פועלים ישועות בניקל. יתקיימו סיורים בבתי הכנסת העתיקים ברומניה, קברי צדיקים שהתגלו במולדובא, יאס, הרלוי, קישינב, ראשקוב, דוביסאר וריבניץ.

התרגשות רבה בקרב אוהדי וחסידי שטפנשט עם עליית שלב בהכנות הקדחתניות לקראת י"ד כסליו, יומא דהילולא קדישא ה-163 של סבא קדישא האדמו"ר הראשון משטפנשט, רבי מנחם נחום זי"ע, הטמון בעיר יאס שברומניה.
המסע המסורתי לעבר קברו ביאס, המתקיים על ידי מוסדות שטפנשט ואגודת המקומות הקדושים ברומניה, סוחף מאות משתתפים מדי שנה, אשר בדרכם למקום פוקדים שורת קברי צדיקים ברחבי רומניה ואף במדינות השכנות כמו הונגריה, מולדובה, בולגריה ובראשן אוקראינה, מדינת ערש החסידות. השנה מצפה למשתתפי המסע, הפתעה ייחודית במדינת מולדובה השכנה.

יצויין כי בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה המתמשכת אשר מגיעה בימים אלה לחודש השמיני שלה, מונעת את האפשרות לבקר השנה באוקראינה, בשל הסיכונים הבטיחותיים, אשר מינהלת ההילולא מסרבת לסכן בהם את הנוסעים היקרים.

בנוסף, המסע השנה נתקל בהקלה משמעותית בעקבות ביטול מוחלט של כל הגבלות הקורונה בקיץ האחרון, אשר העיק על המסעות הקודמים בשנתיים האחרונות, עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם.

המסע השנתי המתוכנן, אשר מינהלת ההילולא עסוקה בהם בימים אלה באופן קדחתני, עומד להיות המסע ה-13 המאורגן לרומניה של חצר הקודש שטפנשט, בהשתתפות קהל גדול במיוחד, אשר בראשם עומדים רבנים נכבדים ואישי ציבור.

המסע כולו מאורגן על ידי צוות מקצועי במיוחד אשר מספק שירותי קרקע הסעה ואבטחה ברמה הגבוהה ביותר, הכוללת כל עלויות המסע בצורה מרוכזת, רכבים מפוארים עם שירות יעיל במיוחד, בתי מלון מהשורה הראשונה וסעודות כיד המלך, שטרם נראו במסעות הקודמים.

שיאו של המסע יגיע בדמות הביקור ההיסטורי במדינת מולדובה השכנה, שם יזכו משתתפי המסע לפקוד שורת קברי צדיקים אשר נעלמו בעשורים האחרונים ונחשפו זה עתה מחדש בשנה האחרונה על ידי אגודת המקומות הקדושים מטעם מוסדות שטפנשט בתחקיר היסטורי מקיף וחוצה יבשות, אשר הוכתר בהצלחה בקיץ האחרון. פירות התחקיר, ייחשפו למשתתפי המסע בצורה מוחשית, בביקור המיוחד בקברים העתיקים שעין לא שזפתם ויתגלו בפניהם לראשונה, מזה עשרות שנים.

הנרשמים למסע מציינים את המסעות הקודמים כמסע שכולו חוויה רוחנית סוחפת אשר גם אינה שוכחת את נסיבות המסע ותנאי השטח המסתכמים באיכות נדירה, רוגע לגוף ולנשמה, אשר לא יישכח זמן רב לאחר מכן.

גולת הכותרת של המסע היא מעמד התפילה המיוחד בהשתתפות גדולי הרבנים וחזנים ידועי שם על ציונו הקדוש בעיר יאס ברומניה, משם לא חוזרים בלי לפעול ישועה, וישועה בנקל, כי כך הבטיח לנו אותו צדיק: "אצלי ניתן לפעול ישועות בניקל"…

מבין ציבור המשתתפים שכבר ביקר במקום, הצטברו מאות עדויות על סיפורי ישועות מפליאים בס"ד, בכל תחומי החיים, אשר יפורסמו בתקופה הקרובה, לבקשת רבים, כדי לקיים את ההתחייבות: "אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו".

על פי התכניות, המסע יתקיים בין התאריכים ??? ויכלול בין השאר ביקורים באתרים המרכזיים של המקומות הקדושים ברומניה אשר כל יהודי רומניה חרדו למוצא פי הצדיקים הללו והם בערים: יאס, שטפנשט, הרלוי, קישנוב, ראשקוב, דוביסאר, ריבניץ.

זה הזמן להקדים ולהירשם, מספר המקומות מוגבל!

לפרטים והרשמה: 03-579-0303 הירשמו עכשיו!

הפוסט דרך מולדובה: תכונה לקראת המסע ההיסטורי לרומניה לרגל ההילולא השנתי ה-163 של האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בבית העלמין העתיק בפיאטרא ניאמץ רומניה נחשפה חלקת גדולי תלמידי וחסידי ברסלב

סובבה ההשגחה העליונה ובשבוע שעבר ביום י"ח אלול תשפ"ב ביקרו ראשי "האגודה למקומות הקדושים ברומניה" בראשות רב קהילת שטפנשט בארץ וברומניה הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א, ובעוד בתי עלמין באיזור, והנה בחסדי השי"ת התגלתה בפניהם באקראי בבית העלמין העתיק בפיאטרא-ניאמץ שברומניה תגלית חשובה עד מאוד, כאשר לעיניהם נחשפה חלקת גדולי תלמידי וחסידי ברסלב. בבחינת 'דבר בעיתו מה טוב', וזאת לקראת הגעתם של רבבות חסידי ברסלב לרומניה בשבוע הקרוב, לקראת העליה ההמונית ל'קיבוץ' הגדול באומן בראש השנה התשפ"ג. כאשר המרחב האווירי באוקראינה סגור בשל המלחמה, ושערי הכניסה לאומן מתרכזים בעיקר דרך רומניה ושדות התעופה הבין לאומיים שלה, בבוקרסט וביאס הסמוכה למולדובה.

מהנהלת האגודה מתכבדים לרגל המאורע להציג בפני הקוראים הנאמנים תגליות היסטוריות ומרגשות מבתי העלמין השונים ברומניה, בהם נערכת כל השנה פעילות אנשי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה', וכן גילויים של מצבות בארץ הקשורות לאלו המצבות שנחשפו ברומניה.

להלן דבריו של יו"ר ומייסד האגודה למקומות הקדושים ברומניה הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א כפי שמסרם לחוקרים ולמתענינים הרבים בקרב שוחרי החסידות ומחפשי התגליות ההיסטוריות:

זכינו היום היום י"ח אלול תשפ"ב בעת מסע ראשי האגודה למקומות הקדושים וקברי הצדיקים ברומניה לחשוף תגלית מעניינת עד מאוד, חלקה בה טמונים רבים מראשי חסידי ברסלב ברומניה.

לדעתי, אין ספק שהגילוי העיקרי הוא בחשיפת מצבת בתו של רבי נתן ב"ר יהודה זצ"ל בעל 'קונטרס הצירופים' מגדולי תלמידי מוהרנ"ת זי"ע.

הרבנית אסתר שיינדל היא ובעלה ר' ברוך גרו ב'טייטרא' היא פיאטרא בלשון היהודים שברומניה, כנזכר במכתבי אביה שנדפסו בספר נתיב צדיק.

וראה מכתב ר' נתן מיום א' שלח תר"ם, טבריה:

"…ואני שולח בכאן מכתב רצוף פה לעיר 'טייטרא' – לחתני מו"ה ברוך נ"י, ואני מבקש מאיתך, איך שהאשה שהיתה אשת מחותני ר' נטע טייטרער ז"ל – נוסעת לעיר טייטרא, למסור לה המכתב, ולבקש מאיתה שתטמין היטב המכתב, ולמסור אותו לחתני מו"ה ברוך נ"י – מוכר נרות, או לבתי מרת שינדיל – וואס זי פארקויפט לעכט (=שמוכרת נרות)

מה כוונה שם העיר טייטרא?

טייטרא – כך קראו היהודים לעיר 'פיאטרא' (פיאטרא ניאמץ) (כדי לא לקרוא שם עבודה זרה) כנזכר בשו"ת צמח צדק בהלכות גיטין ועוד.

האם זה הוא רבי נתן מברסלב?

ר' נתן הנ"ל כונה "מברסלב" משום שנולד וגדל בעיר ברסלב

וכך הוא גם חותם במכתביו "נתן מברסלב"

גם על מצבתו שבבבית החיים בטבריה נחקק "ר' נתן ב"ר יהודא מבראסליב"

וכנראה זהו הטעם מדוע נכתב על מצבת בתו "בת ר' נתן מבראסליב".

*

להלן עוד מעט פרטים אודות רבי נתן שאת קבר בתו וחתנו מצאנו בעיר מגוריהם פיאטרא ניאמץ.

נוסח מצבת "רבי נתן בעל הצירופים" תלמיד מוהר"ן – הנמצאת בבית העלמין בצפת:

פ"נ החסיד מו"ר ר' נתן ב"ר יהודא מבראסלוב כ"ו אדר ש' תרמ"ד
*

מימין למצבת רבי נתן מצאנו מצבה מענינת אחרת של אחד מילידי פאלטישען ואמו מבוטשעט ברומניה, לע"ע אין לנו עליהם פרטים נוספים.

וזה לשון המצבה: מצ"ק פתח תקוה(?)
הישיש ר' משה יהודה ליב סופר מפאלטישען ב"ר מאיר ז"ל,

אמו חיה רחל ילדתו בבוטשאטש ויגר שם עד חצי ימיו,

בשנת תרל"ה היה אלקיו עמו ויעל הנה לאר"ק,

ויאסף אל עמיו ביום ? לחדש אדר ש' תרמ"ה

*

תמלול מצבת "מרת אסתר שינדל בן רבי נתן מברסלב" שמצאנו בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ

פ"נ
האשה אסתר שינדל בת ר' נתן מברוסליוו ז"ל
מחסידי ותלמידי ליקוטי מוהר"ן זצ"ל
אשת הרבני ר' ברוך כ"ץ
נפ' בלש"ק י"ג שבט תרפ"ב
הוי זקנה בת ע"ו שנים
רב צדקותיה בחייה
וכל מעשיה הטובים מי מנה
שלום לקברה ולעפרה
ו' ת' נ' צ' ב' ה'

*

מצבת בעלה "רבי ברוך כץ חתן רבי נתן מברסלב" הנמצאת בצמוד (משמאל) למצבת זוגתו בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ

פ"נ
ה"ר ברוך ב"ר שמואל הכהן נפ' בש"ק ט' כסלו תרפ"ב
פה בטליתו הוא כרוך
האדוק בתורת השלחן ערוך
בבואך ובצאתך אתה ברוך
זקן ונשוא פנים
סוחר נכבד בן ע"ה שנים
ואב לבנות ובנים הגונים
דובר צחות בתבונה ואמונה
ובקיא במדרש מקרא וגמרא
תנצב"ה

*

עוד בחלקת חסידי ברסלב בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ ליד מצבת חתן ובת רבי נתן בעל הצירופים מברסלב זצ"ל, מצאנו עוד מצבה עליה צויין הספר ליקוטי מוהר"ן בה היה מתמיד והוגה רבי ירחמיאל הלוי סגל ז"ל

וזה נוסח המצבה אשר פענחנוה בעזרת הגה"ח רבי יצחק ישעיה וויס שליט"א אבד"ק נווה אחיעזר בב"ב אשר השלים לנו המילים החסרות ברוב חכמה ותבונה.

פ"נ

ישר תמים במסחרו נאמן לד' ולתורתו
רגשות קודש מספרים תמיד תהלתו
חבר לרבו הלקוטי מוהר"ן שוגה באהבתו
מדרשו יעיד על למוד שקידתו
ילידי ביתו המה ראו פרי צדקתו
אחרון הגדיל להקדיש הון לזכר נשמתו
לעת עלתה בטהרה לבית אביה יחידתו

סגולת עמו עזב חיים לעת זקנתו
גויה נשרפת אך קימת נצח נשמתו
לאות שעד רגע אחרונה תהלה על שפתו

הזקן ר' ירחמיאל סגל
ב"ר יעקב הלוי נפטר כא לחודש אדר שני תרפ"א
בשנת שבעים ושמונה לימי חייו

תנצב"ה

מכיון שהגענו עד הלום ומצאנו את קברי אחדים מחסידי ברסלב בעיר הבעש"ט היא פיאטרא ניאמץ שברומניה שלח לנו רבי דוד דגן שליט"א מגדולי חוקרי תולדות חסידי ברסלב פרטים מרתקים ובלתי ידועים על רבי נתן מברסלב בעל הצירופים ואנו מצרפים אותם כאן להשלמת היריעה המרתקת באדיבות ר' דוד דגן – מערכת 'אוצרות ברסלב'.

מי הוא רבי נתן מברסלב בעל הצירופים

רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה

מגדולי תלמידי מוהרנ"ת. עוד בשחר נעוריו זכה להסתופף בצל-קדשו. באותם ימים התמסר, יחד עם עוד כמה נערים, למלאכת הדפסת הספר "ליקוטי תפילות" בדפוס שהיה בבית מוהרנ"ת. לשם כך הם נסעו מחוץ למדינה, רכשו אותיות עופרת, ושקדו חדשים ארוכים על סידורם, עד שראו הספרים אור, באביב של שנת תקפ"ב.

אש שלהבת האמונה ברבינו הקדוש, שניצתה בקרבו בהיותו במחיצת מוהרנ"ת, הלכה ויקדה בו כל ימי חייו, והבעירה את כל סובביו.

בהגיעו לגיל גיוס לצבא הצאר, נמלט לעיר יאסי שברומניה, כדי להפטר מחובה זו. רבו מוהרנ"ת, שידע את מעלתו וכח השפעתו ותלה בו תקוות גדולות, הצטער על נדידתו למרחקים.

באחד הימים הגיע ליאסי החסיד הגדול רבי נחמן מטולטשין, בשליחות מוהרנ"ת, להדפיס את הספר 'ליקוטי הלכות'. באותה הזדמנות שידך לרבי נתן ב"ר יהודה בת-טובים מכפר סמוך ליאסי, אף התנה עם אבי הכלה, שיהיה סמוך על שולחנו מספר שנים.

כשחזר רבי נחמן וסיפר על כך למוהרנ"ת, שמח מאד, אך עם זאת לא הסתיר את קפידתו: "'מוח' כמו של ר' נתן הושבת בכפר קטן למשך תקופה ארוכה כל כך? אילו היה יושב בעיר גדולה, ביאסי למשל, היה מקרב נפשות רבות לעבודת ה' בדרך רבינו!"

מפעם לפעם היה רבי נתן ב"ר יהודה מגיע לאומן כדי להשתטח על ציון רבינו ולשהות במחיצת מוהרנ"ת. בחודש טבת שנת תר"ה, האחרון לחיי מוהרנ"ת, זכה להיות במחיצתו ולשאוב ממעיינותיו.

על אותה תקופה הוא כותב: "כך שמעתי ממורנו הרב רבי נתן זצ"ל קודם הסתלקותו הקדוש והטהור, וכך אמר בלשונו הקדוש: 'ברוך ה', יש לנו מעתה שלש הלכות מבוררות: על ראש השנה צריך לנסוע לאומן, ושולחן ערוך צריך ללמוד, והתבודדות צריכים בכל יום'".

לימים עלה רבי נתן ב"ר יהודה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. לא קלים היו חייו בארץ הקדושה הנקנית ביסורים, במכתביו מאותה תקופה, ששיגר לידידיו בצפת, הוא מספר להם על תלאותיו, אולם, תוך כדי כך הוא מביע את השמחה העמוקה שהוא חש בעת לימודו בספרי רבינו הקדוש ומוהרנ"ת:

"תאמינו לי, שבשעת הלימוד ישבתי בגן עדן. וה' יתברך יתן, שיהיה זה הגן עדן שלנו" – – –

כמו כן הוא מעודד אותם לעסוק בספרים קדושים אלו הממתיקים את מרירות העולם הזה.

גם מארץ ישראל עשה רבי נתן ב"ר יהודה את דרכו, למרות זקנותו, לקיבוץ הקדוש בראש השנה באומן. בדרכו ביקר את צאצאיו שגרו בוואלכיי (רומניה דהיום). לאחר תלאות רבות הגיע לציונו של הרבי, שאליו כלתה נפשו. משם הוא כותב:

"ברוך ה', היה לנו ראש השנה טוב מאד, וקיבוץ גדול עד מאוד, וצעקות ושוועות ואנחות והרהורי תשובה היו על ציון רבינו ז"ל הרבה, ובוודאי עלו השמימה, ורבינו ז"ל יבנה מהם בנינים נפלאים ונוראים"

כל מכתב שהגיע ממנו, הצית בקרב חסידי ברסלב אש חדשה של התקרבות לרבינו ולתורתו. עד היום נקראים מכתביו הלוהטים בצימאון על ידי כל מבקשי ה' (נדפסו לראשונה בספר 'נתיב צדיק' ולאחרונה בתוספת מכתבים חדשים בספר 'מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה זצ"ל')

חיבר את 'קונטרס הצירופים', בו אסף וליקט לסדר הא' ב' את צירופי האותיות המובאים בספרי מוהר"ן, כגון "אמת" – ראשי-תיבות "א'מה ת'כלנה מ'למעלה, "אלול" – ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון… "בכדי להיות לי לזיכרון בעלמא דין ובעלמא דאתי ולנצח נצחים!", כלשונו בהקדמה.

זאת עשה על פי שיחה קדושה ששמע מפיו הטהור של מורנו רבי נתן, בגודל יקר צירופים אלו אשר יעמדו לטובה בעלמא דקשוט, כאשר הוא כותב בהקדמתו: "ובפרט ששמעתי מאדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל זיע"א, שסיפר לנו שאחד מאנ"ש ממקורביו שאל אותו 'איך אזכה לאחר פטירתי לשאול את עצמי לרבינו ז"ל?' והשיב לו בזה הלשון: 'האתה אינך יודע איך לשאול עצמך לרבינו ז"ל?! הלא אתה זוכר הצירופי אותיות מספרי רבינו ז"ל'. והזכיר לו אז כמה צירופי אותיות".

את דברי ההקדמה הוא מסיים במילות אהבה וכיסופין לרבינו וחותם את שמו בראשי המילים: "נ'ועם ת'פארת נ'חלתנו, ב'צלו נ'חיה, י'שמעו ה'מתהללים ו'יאמרו דבריו ה'שמיענו". (הספר הובא לראשונה לבית הדפוס בירושלים על ידי החסיד רבי ישראל קרדונר זצ"ל בשנת תרע"א).

בשנת תרמ"ד השיב רבי נתן את נשמתו הטהורה ליוצרה ונטמן בטבריה. מצבת קבורתו נעלמה מן העין בעשרות השנים האחרונות, וכמו כן נשכח תאריך פטירתו.

בהשגחה עליונה התגלתה לפני כמה שנים מצבתו ועליה הכיתוב: "פ"נ החסיד מו"ר ר' נתן ב"ר יהודא מבראסליב כ"ו אדר ש' (=שנת) תרמ"ד".

*

לסיום נציין בזאת שתי עובדות, האחת, אותה שמענו מפי הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, כי בעיר מגוריהם פיאטרא ניאמץ הייתה גרה בתו של רבי נחמן או רבי נתן מברסלב, והיא נטמנה בבית העלמין העתיק (השני) בפיאטרא ניאמץ.

העובדה השניה, אותה היה מציין מרן הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ ברומניה, שבעת הגיע לקלויז בבאהוש מצא על אדן החלון דשם את הספר 'ליקוטי תפילות', ואז נכנס לאדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מנדל האדמו"ר השלישי מבאהוש, לשאול בעצתו אודות ההתייחסות לברסלב, שכן בחצרות בית רוז'ין היו שהתנגדו לדרך זו, והאדמו"ר זצ"ל השיב לו, שלא שמע מאבותיו התנגדות לברסלב, ומה שהיו שהתנגדו הרי זה כמו ששמים מסווה על העינים, לראות את קרני השמש. תגליות אלו שהובאו לעיל, שופכות אור על עצם המצאות חסידי ברסלב באיזורי הקרפטים ברומניה ועל מציאת הספר ליקוטי תפילות בעיר באהוש הסמוכה לפיאטרא ניאמץ.

‫

כיתובים

שער הכניסה לעיר הבעל שם טוב היא 'פיאטרא ניאמץ' שכונתה ירושלים דמולדובא

בית מועד לכל חי בבית העלמין העתיק דפיאטרא ניאמץ הנמצא בכניסה לבית העלמין, מצד שמאל השורה השניה היא חלקת גדולי חסידי ברסלב ברומניה שנמצאה בביקורינו האחרון

מצבת רבי נתן מברסלב בבית העלמין העתיק בצפת

שער הספר 'קונטרס הצירופים' לרבי נתן מברסלב שנדפס בירושלים תרע"א

הפוסט חשיפה היסטורית: קברי גדולי חסידי ברסלב בעיר פיאטרא שברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..