מאוקראינה לפולין. הושלם מסע הישועות הגדול של מוסדות שטפנשט, מסע שחצה מדינות אוקראינה ופולין, בשבוע האחרון.

"מראות ורשמים שלא נוכל לשכוח לעולם" מסכמים משתתפי המסע בסיפוק גדול.

המסע המיוחד החל בקברו של רבי שלום שכנא, הטמון בפרובישט, אשר ממנו יתד ופינה לסגולה הנודעה בישראל, לשבת של שמחה וישועה.

"כך זכינו לערוך את הסגולה המופלאה הנפוצה בישראל, על קברו של הצדיק עצמו, כפי שמקובל בחצרות החסידים: מי שרוצה לזכות לשבת שמחה, שידבר מזקני הגדול רבי שלום מפרובישט זצוק"ל. במשך שעה ארוכה שחנו אודותיו על קברו הקדוש והיה זה מרגש במיוחד".

משם המשיכו נוסעי המסע לפאסטוב, לקבר רבי אברהם המלאך, "שם הרעשנו שמים בתפילות על נכדי הצדיק בית שטפנשט וכל בית ישראל, שיצליחו בכל מעשיהם".

משם הגיע המסע לז'יטומיר, לאירוח כיד המלך בשבת קודש. "היה זה שבת מעין עולם הבא, אי אפשר לתאר את ההתרגשות ואת השמחה, שבקעה רקיעים. צריך גם לומר כמה מילים על המקום ועל האירוח, שהיה מפואר והוכן במיוחד לכבודינו".

משם המשיכו נוסעי המסע למז'יבוז' לקברו של מרנא אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש ומשם לברדיטשוב לקברו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. "קבר הבעל שם טוב, קבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מה אפשר להסביר? הקדושה הורגשה בחלל האוויר, התפילות וההשתוקקות הבעירה את לב כל המשתתפים" הם מסכמים.

משם המסע המשיך ללבוב, "בלבוב פקדנו את בית העלמין בו טמון רשכבה"ג החכם צבי, שלדאבונינו נחרש לחלוטין ורק מצבה שהוקמה על ידי ארגון אהלי צדיקים גדר אבות של הרב ישראל מאיר גבאי נשארה שם לזכרון".

משם המשיכו הנוסעים לעיירה הקדושה בעלז, לקברם של צדיקי חצר הקודש בעלז. ומשם פנו נוסעי המסע למעבר הגבולות של אוקראינה פולין והגיעו לליז'ענסק, "היינו מראשוני הפוקדים את קבר רבי אלימלך מליז'נסק, ביום ההילולא הראשון באדר א', היתה זו זכות מיוחדת להשתתף בהילולת הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק, בכ"א אדר א', בשעה שרוב ככל הפוקדים מגיעים בכ"א אדר ב'. הרעשנו תפילות ובקענו רקיעים לישועת הכלל והפרט ובטוחים אנו כי בוודאי ניוושע".

המשתתפים מסכמים  ומאחלים שנזכה ש"זכות הצדיקים תגן עלינו וימליצו טוב בעדנו, לטוב לנו עד עולם"!

הפוסט רשמים מסע הישועות חוצה המדינות אוקראינה-פולין בצל ההילולא של הרה"ק מליז'נסק זי"ע הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מאוקראינה לפולין. אחרי הכנות קדחתניות, מסע הישועות הגדול של מוסדות שטפנשט יוצא לדרך, לפקוד את קברי הצדיקים במסע חוצה מדינות באוקראינה ובפולין, החל מיום חמישי ועד יום שני – ט"ז-כ"א אדר א'.

המסע המיוחד יכלול שורה של שיאים מרתקים בפני עצמם, כאשר את ליל שישי יבלו משתתפי המסע בקברו של המלאך הקטן, רבי שלום שכנא, הטמון בפרובישט.

תהיה זאת הזדמנות מיוחדת לערוך את הסגולה המופלאה הנפוצה בישראל, על קברו של הצדיק עצמו, כפי שמקובל בחצרות החסידים: מי שרוצה לזכות לשבת שמחה, שידבר מזקני הגדול רבי שלום מפרובישט זצוק"ל.

משם ימשיכו נוסעי המסע לפאסטוב, לקבר רבי אברהם המלאך, משם לז'יטומיר, לאירוח כיד המלך בשבת קודש.

משם ימשיכו נוסעי המסע למז'יבוז' לקברו של מרנא אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש ומשם לברדיטשוב לקברו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

משם המסע ימשיך ללבוב, לבית העלמין בו טמון רשכבה"ג החכם צבי ועוד ומשם לעיירה הקדושה בעלז, לקברם של צדיקי חצר הקודש בעלז.

משם יפנו נוסעי המסע למעבר הגבולות של אוקראינה פולין ויגיעו לליז'ענסק, להשתתף בהילולת הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק, בכ"א אדר א'.

זכות הצדיקים תגן בעדנו, אמן!

ההרשמה עכשיו: 03-679-0303.

הפוסט מאוקראינה לפולין: מסע הישועות אצל המלאך הקטן ואצל הרבי הגדול הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בעקבות קווים ששרטטנו לדמותו של הרה"ק רבי זלמן לייב ברז"ל שעמד בראש עדת החסידים בטבריה בין השנים תקפ"ג – תרי"ג, התגלה פרשת ההשמטה מההיסטוריה של כולל וואהלין ושמו הטוב של רבי זלמן לייב עצמו.

התברר כי עמידתו בראש עדת החסידים הנמנים על כולל וואהלין, העמידה אותו בפינה שלא נסקרה כראוי ע"י כותבי העיתים כמו הרב אהרן סורסקי בספרו "יסוד המעלה" לתולדות החסידים בארה"ק, הספר שהופיע לפני יותר משני עשורים והתיימר להציג בפירוט רב את תולדותיהם של הצדיקים והחסידים מעליית החסידים הראשונה ואחריה, אך דא עקא שבמשך כל דפי הספר, בחר הכותב הנכבד להתעלם בצורה מכאיבה מהצדיקים ראשי ו"תקיפי ארעא ישראל" כמו הרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטווקא והרה"ק רבי זאב וואלף מטשארני-אוסטראה והרה"ק רבי זלמן לייב נשוא מאמרינו, וכל זאת רק בגין היותם נמנים על ראשי ומייסדי כולל וואהלין?! אתמהה.

הגיע הזמן לנקות את האבק מדפי ההיסטוריה שניסו להשכיח מאיתנו ולהזכיר את זכותם הגדולה של הצדיקים בכלל ופעילות כולל וואהלין בפרט.

יש לציין את השתלשלות הקמת הכוללים והשתייכותם לנשיאות צדיקי הגולה, וכדלהלן, בראש כולל וואהלין להחזקת עניי ארה"ק עמדו הרה"ק מאפטא והרה"ק מרוז'ין, לאחמ"כ נפרדו אנשי רייסען (רוסיה) ופתחו כולל נפרד להחזיק את עניי ארץ ישראל מיוצאי רייסען שעמד תחת נשיאותם של מרנן צדיקי בית לעכוביטש וסלונים זיע"א, לימים כאשר יוצאי ארץ רומניה טענו שמקפחים את חלקם בחלוקה פתחו אף הם כולל 'רומניה' ואח"כ כולל 'בסרביה', נושא מרתק זה ראוי למאמר נפרד ומקיף שישפוך אור על ההיסטוריה של הכוללים ועל חשיבות החזקת עניי ארץ הקודש בעיני רבוה"ק שבגולה.

לפנינו מאמרו המושלם והמפורט של החוקר המצויין הרב יצחק אלפסי הי"ו (ירפאהו השם ויחלימהו) בספרו 'החסידות וארץ ישראל' בו שופך אור על הרה"ק רבי זלמן לייב בטבריה זצוק"ל ועל תקופת עומדו בראש עדת החסידים.

רבי יקותיאל זלמן יהודה ליב אבי משפחת ברז"ל

חסד אנו עושים עם רבי יקותיאל זלמן יהודה ליב שעמד בראש הכולל החסידי של "כולל וואהלין" בטבריה ושמו כמו נשכח מכותבי תולדות הישוב בארץ ישראל…שכתבו בערכו כדוגמא: "…מחכמי ורבני האשכנזים בטבריה במחצית המאה הי"ט. היה בין החתומים על העצומה נגד הריפורמה בשנת תר"ו. פרטים נוספים עליו בלתי ידועים". זה הכל, ואוי לאותה בושה. בינתיים התוודעתי לבני משפחת ברזל, שאינם אלא: בני ר' זלמן ליב, שכך היה קרוי בפי העם ומהם קבלתי פרטים רבים על אבי המשפחה הדגול ומעתה ימצא את מקומו הראוי בתולדות הישוב וסוף הכבוד לבוא.

תחילה עלי להבהיר: היו בטבריה שני כוללים של חסידים. כולל רייסין, מייסודו של רבי אברהם מקאליסק. עסקני הכולל הזה זכו לתיאור מלא של אישיותם בספרו של ידידי הרב אהרן סורסקי "יסוד המעלה" חלק ראשון, ואילו בני הכולל השני – כולל וואהלין – לא זכו שייכתב עליהם ספר מיוחד, ורבים כמו גם נושא מאמרנו, נשארו בבחינת נעלמים. את הכולל הוואהליני הקים רבי יעקב שמשון משיפיטובקה – (עיין בערכו). לא נדע מתי בדיוק הוקם הכולל הזה, אבל שליחו, רבי אפרים פישל מזאסלב, יצא בשנת תקנ"ד לפולין והוא שארגן את תמיכתם הנלהבת של צדיקי פולין: רבי מרדכי מנסכיז, ה"חוזה" מלובלין ורבי ישראל מקוז'ניץ בכולל הזה. [ראה גם במאמר על רבי זאב וולף מטשרני אוסטרהא].

שרבי יעקב שמשון משיפיטובקה הקים את הכולל הוואהליני, אפשר גם לראות מן העובדא שרבי אהרן סורסקי מתעלם ממנו לחלוטין ואם כן אין הוא שייך לכולל רייסין. רבי יעקב שמשון מתנצל בפני רבי ברוך ממז'בוז על הקמת הכולל הזה, במכתב מלא התנצלות שנשלח אליו וכאמור יש המפקפקים באמיתותו. רבי יעקב שמשון נפטר בג' סיון תקס"א ואז מילא את מקומו רבי זאב וולף מטשרני-אוסטרהא, רבו של רבי מנחם מנדל מקוסוב. רבי זאב וולף מטשרני-אוסטרהא (ויש לתקן בספרו החדש של רבי מאיר הלחמי, בהקדמה של אביו: הוא שעלה לארץ ישראל ולא רבי בנימין זאב וולף מזבארז', בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) נפטר בשנת תקפ"ג ואז מילא את מקומו כראש הכולל נושא מאמרנו, רבי יקותיאל יהודה זלמן ליב, כפי שנראה מחתימותיו ומהמכתבים הבאים ששלח כולל הפקידים והאמרכלים מאמסטרדם.

מסורת המשפחה מספרת שרבי זלמן ליב נולד בשנת תקל"ו (בעיר קיטוב. בספר 'החסידות' כתבתי תקכ"ח). אביו, רבי ישכר דוב (ולא רבי צבי הירש) היה בן בתו של ה"נודע ביהודה" – מסורת החייבת לדעתי בדיקה, שכן כותבי תולדות הנודע ביהודה אינם מכירים נכד שכזה והרי רבי זלמן ליב, הנין, נולד עוד בחיי ה"נודע ביהודה" שנפטר בשנת תקנ"ג, אילו היה רבי זלמן ליב נינו של ה"נודע ביהודה", היה בוודאי טורח לציין זאת באחת מחתימותיו. על תולדותיו בטרם עלה ארצה, כותב לי נחום ברזל ואני מביא את הדברים בלשונו:

"מילדותו הכירוהו כילד פלא, כי הצטיין מאוד בלמודיו ובצעירותו כבר יצא שמו גאון ותפארת בתור גדול בתורה, ביראה, בחסידות ובמדות תרומיות. הוא היה חברו ועמיתו של הרה"צ רבי מנחם מענדל מקוסוב, מיסד שושלת חסידי קוסוב וויזניץ, שניהם יחד היו תלמידיו המובחרים והמובהקים של הרבי רבי זאב וועלוויל מטשרנואוסטרה ז"ל, תלמיד המגיד הגדול ממזריטש. והוא, רבי זלמן לייב, לא רצה בשום אופן לקבל עליו את התואר רבי של חסידים שאנשי הסביבה בהסכמת הצדיקים הגדולים שבדור בקשו לקבל אותו עליהם.

בהיותו בן חמש עשרה שנה, בשנת תקנ"א, בא בברית הנישואין עם אשתו הילדה המפורסמת ביופי ובטוהר המדות רחל בת הגביר המפורסם בנש"ק רבי מאיר האייער מסערעט בוקובינה.

משך שלש שנים אכל על שולחן חותנו הגביר והתמסר בשקידה נפלאה ללמוד התורה והתנהגות חסידית. פעם הלך בשוק שקוע ברעיונותיו הקדושים ונאבד ממנו ארנק עם כסף וזה בלבל אותו קצת. אז בא הביתה ופנה תיכף לאשתו המחוכמת: "רחלה", נאבד ממני ארנק כסף וזה השפיע לבלבל את מוחי ולכן החלטתי: אם כסף יכול להשפיע על מוחי אני מוכרח לעלות לארה"ק, ששם יוכל מוחי להיות שקוע רק בדברי תורה וקדושה ושום דבר לא יוכל לבלבל אותי ובכן אני פונה אליך בשאלה: מה אעשה? בחו"ל איני יכול להשאר, אולם אני לוקח בחשבון שאת אשה צעירה מאוד ושמה קשים קצת החיים הגשמיים, וגם לא תוכלי להשיג לך חברות כמוך ולכן את צריכה להחליט מה לעשות. ענתה לו: זלמינקע, איך בין מקבל דיר צו פאָלגן אין אַלע אומזיכטן, אבי מיט דיר צוזַאמען, מיין בעסטער פאַרגעניגן וועט זיין אַז דוּ וועסט זיך קענען פיהרן דיין הייליגן וועג איידער אַלע גשמיותדיקע פאָרגעניגן אין חוץ לארץ", ("אני מקבלת עלי לשמוע בקולך בכל הענינים ובלבד שאהיה אתך ביחד, הסיפוק הגדול ביותר שלי יהיה, אם תוכל לנהוג בדרכך הקדושה, יותר מכל הסיפוקים הגשמיים שבחוץ לארץ") אמר לה רבי זלמן לייב:

"תהי מבורכת מאלקים ואנשים" ואני מבטיחך שבארצנו הקדושה תפקדי ללדת בנים ובנות, ועוד תוכלי לראות דורות ישרים יבורכו. בעזרת השי"ת אנחנו נוסעים בשעה טובה ומוצלחת. תיכף התחילו להתכונן לנסיעה ונסעו דרך קושטא בספינת רוח ומשוטים משך חצי שנה על הים עד הגיעם לחוף עכו, משם המשיכו דרכם לעיה"ק טבריא. שמה גר האדמו"ר מקאליסק ולשם הי' מיועד הרבי רבי וועלוויל הנ"ל – מטשרני-אוסטרהא – לבא ולהתיישב".

רבי זאב וולף הגיע לארץ בתשרי בשנת תקנ"ט והצטרף לכולל של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה (ועל כן לא זכה גם הוא להזכר כערך בספרו של רבי אהרן סורסקי). כאמור, אף מילא את מקומו משנת תקס"א ועד לשנת תקפ"ג. סביר להניח שרבי זלמן ליב עלה לארץ עם רבו הנזכר בשנת תקנ"ט ועדיין הוא צעיר מאוד לימים. כך כתבתי גם בספר "החסידות מדור לדור".

לפי מסורת המשפחה, והדבר אפשרי, הלך רבי זלמן ליב ל"שולחנו" של רבי אברהם מקאליסק שעמד בראש הישוב הטברייני (ולא אל רבו?), אלא שהתיישב בסוף השולחן, כדי שאיש לא יכירו, שהרי עשה זאת ב"סעודה שלישית" בשעת דמדומים, אולם לא היה דבר נסתר מרבי אברהם והוא קרא לאברך הצעיר: "אברך בוא הנה" (יונגע מאן קום אהער).
"הקליסקער הושיבו לימינו והמנהג היה שהיו מגישים לשולחן תרנגולת ממולאת, והרבי בעצמו היה מחלק לחבריא וכשהכניסו את הקערה עם התרנגולת והעמידו אותה לפני הרבי כרגיל, מסרה הקליסקער הקדוש לרבי זלמן לייב ואמר לו: נא, טהייל דו, אין איך מאך דיך פאַר א פיהרער פון דער חבריא אין בעל הבית אויף דעם ארץ ישראל געלד כל ימי חייך. (תחלק אתה, אני עושה אותך למנהיג החבריא ובעל הבית על "כספי ארץ ישראל" כל ימי חייך"). אחרי זמן קצר הגיע גם הרבי רבי וועלוויל, ורבי זלמן לייב אתם, ניהלו יחד את השולחן והתקרבו יחד בלב אחד כאיש אחד ובכל ענייני ארה"ק חתמו שלשתם יחד הקדוש מקאליסק, השני רבי וועלוויל והשלישי רבי זלמן ליב.

אמנם למען האמת רבי יקותיאל יהודה זלמן ליב, לא חתם על אף מסמך יחד עם רבי אברהם מקאליסק ומכתבים ממנו יש לנו למכביר. גם רבי זאב וולף מטשרני-אוסטרהא לא חתם עם רבי אברהם מקאליסק, כי אכן שני כוללים הם והכולל של ואהלין לא זכה לפרסום ומכתבי השנים מכולל ואהלין עבור הכולל "שלהם" לא נשתמרו. לפיכך, גם את הסיפור הבא, ואנו מביאים גם אותו בלשונו של ר' נחום, אנו מביאים באותה הסתייגות:

"מקובל שביום פטירתו – של רבי אברהם מקאליסק – ציווה לעשות לו אמבטי' ולרבי זלמן ליב, תלמידו המובהק, אמר שיילך לטבול בים כנרת ואח"כ שיכנס למטתו, וישב ישיבה מזרחית, והניח ראשו – רבי אברהם מקאליסק – על ברכי רבי זלמן ליב והרים את שתי ידיו ואמר: "האדרת והאמונה לחי עולמים"; והוסיף להרים את הידיים באומרו: "הבינה והברכה לחי עולמים", והוסיף להרים את הידיים ואמר: "הגאוה והגדולה לחי עולמים". בחדר שרר פחד איום ואף אחד מהחבריא לא יכול היה להכנס וכשהרים את ידיו עוד יותר, אמר "הדעה והדבור לחי עולמים" סגר את עיניו הקדושות ומסר את נשמתו לחי עולמים. ואז פרץ זלמן ליב בבכי והכריז "גברו האראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש". סביר להניח שמדובר ברבי זאב וולף מטשרני-אוסטרהא, שכן סדר הסתלקותו של רבי אברהם ידוע לנו.

סביר להניח כי גם רבי אברהם שמשון מראשקוב בנו של רבי יעקב יוסף מפולנאה ומוציא לאור של ספרו "תולדות יעקב יוסף", לא נזכר אפילו פעם אחת במכתבי רבי אברהם מקאליסק – והוא ישב בטבריה ובצפת – משום שהשתייך לכולל השני. (נפטר בח"י אלול תקנ"ט). לאחר שנת תק"ע עמדו בראש הכולל ה"רוסי" – רבי צבי הירש הארקער ורבי מאיר ביכובר.

בשנת תקפ"ב נאסרים ע"י הפחה התורכי ראשי שני הכוללים: רבי זאב וולף מטשרני-אוסטרהא ורבי צבי הירש הארקער. יום שחרורם – ה' באדר – היה ליום חג. בשנת תקפ"ז, בעקבות רעש קשה, הסכימו שני הכוללים לשלוח שליח אחד לתורכיה וכך יש לנו תעודה ראשונה של עסקני הכולל הוואהליני: נושא מאמרנו כראשון החותמים, טודרוס מסניאטין (אי אפשר לזהותו ואברהם יערי אינו מעתיק את שמו, ואולם זיהינו את שמו מתעודה אחרת), זאב וואלף מאוסטרהא. מבני הכולל ה"רוסי": מרדכי בן יצחק (מסטולין), שאול הלוי – עמד בראש הכולל לאחר שנת תקצ"ג, חיים דוד הקטן שנספה ברעש תקצ"ז, דוד ארי' במהר"מ ז"ל (לא נזכר כערך אצל רבי אהרן סורסקי).

השליח הוא ישראל קרא, כנראה מהכולל הוואהליני, שאינו נזכר במקורות אחרים (ולא אצל סורסקי) ובמכתב שנלווה אליו נאמר:

"האותיות אשר תבאנה… להגיד… מן המצר יד עניין ק"ק אשכנזים הי"ו כולל וואלין וכולל רוסיא הי"ו… על אדמת… טבריא ת"ו ע"י ציר אמונים מע' השד"ר… כמו"ה ישראל קרא הי"ו… כי הקרה ה' יוקר השערים… ותעל הארבה ולא נותר כל ירק עשב בכל גבולינו… העניים והאביונים בצערים… לא יכילו גווילין וניירות… וחלילה אין כוונתינו לנגוע במה שמוכן לחבירו היינו קופות והקדישות קבועות לשם אחינו… הספרדים… ולא נצרכה אלא להעדפה לזכות בנו גם ק"ק אשכנזים… ולעשות לנו נדבה חדשה… החותמים פעה"ק טבריא… בחדש סיון… שי למורא לפ"ק (תקפ"ז)…

ודאי הוא ששני הכוללים שלחו מכתבים רבים נוספים. נשתמר מכתב משנת תקפ"ח והפעם כבר בחותמת אחת והחתימות אינן לפי סדר הכוללים והם בטור ראשון: רבי יקותיאל זלמן יהודה ליב, זאב וואלף מאוסטרהא (וואלין), רבי חיים דוד הקטן (רוסיה), דוד אריה ליב (רוסיה) רבי דוד בן הרב מחמלניק – רבי אברהם דב חתן רבי יעקב יוסף מפולנאה לא נזכר אצל סורסקי וכנראה וואלין, רבי טודרוס (וואלין), רבי שאול הלוי (רוסיה).

בשנת תק"ץ שוב נפרדו הכוללים והפעם הפסיקו גם להתפלל יחד. כמובן שנתעוררו מחלוקות (ראה שו"ת חתם סופר חו"מ, סימן י"ב). השפעת כולל רוסיה הלכה ופחתה (במפקד משנים תקצ"א-תקצ"ג הם מנו פחות מ-100 נפש, כולל אלה היושבים בצפת).

לא אדע מדוע התעלם ידידי רבי אהרן מהמסמך שהתפרסם והוא משנת תר"ה ושוב חתומים עליו שני הכוללים ובהחלט שייך לספרו. המסמך קשור בנסיעתו של השליח רבי משה יפה, שיצא בשליחות למצרים, תימן והודו.

בראש החותמים: יקותיאל זלמן יהודא ליב, ועוד רבים…

מסמך נוסף, והוא משנת תק"ץ פורסם רק בחלקו ע"י רבי אהרן וגם בו חתום רבי יקותיאל זלמן והוא, אכן, נשלח רק ע"י כולל וואלין.

נזכיר גם כי מסורת המשפחה מספרת גם על יציאתו של רבי זלמן ליב לפולין "בשליחות שני הקדושים" – רבי אברהם מקאליסק ורבי זאב וולף מטשרני-אוסטרהא, – "ואז התאכסן אצל הרבי רבי ברוך נכד הבעש"ט, במזבוז, משך שלושה חודשים להיטיב את מצב כספי קופת הרמב"ן ואכל עם הרבי ברוך בכל יום ויום בקערה אחת וזה הי' דבר נדיר מאוד אצל הרבי רבי ברוך ז"ל".

גם מסורת זו אינה נזכרת בשום מקור אחר ואם קבלה היא – נקבל!

הפוסט פולמוס הכוללים בטבריה: הסופר הרב יצחק אלפסי משיב לסופר הרב אהרן סורסקי הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

ההכנות הולכות ונשלמות לקראת צאת 'מסע חוצה אירופה', בדרך אל ציונו של האדמו"ר הראשון משטפנשט בעיר יאס שברומניה, לרגל יומא דהילולא קדישא.

לפי התכניות, המסע יתקיים בהשתתפות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט והרב נתן נטע לנדמן שליט"א רב אב"ד חולון ויחלוף בין המדינות הבאות בס"ד: מולדובה, טרנסניסטריה, רומניה ואוקראינה.

תכנית המסע כדלהלן:

יום ג' – י"ב כסלו:
נחיתה בבוקרסט.
גאלאץ, ציון בעל הייסורים הראי"ה מאדז'וד

יום ד' – י"ג כסלו:
יאס, התארגנות בבית המלון.
הרלאו, קבר הנסתר רבי חיים איציקל אייזקסון
בוטשעטש, קבר הצדיק רבי אליעזר וואלף מבוטשעטש ובנו בעל היד יוסף
שטפנשט, קבר הרה"ק רבי שלום תאומים, רבני שטפנשט, גבאי הצדיק, אוהל הצדיק שפונה

אור לי"ד כסלו:
יומא דהילולא רבא וסעודת הילולא

יום ה' – י"ד כסלו:
יום ההילולא
תפילת רבים בקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט
קבר כ"ו גאוני וקדושי יאס
קבר נרצחי הפוגרום הי"ד
קברי אחים קדושי
פאפריקאן הי"ד
אוהלי הצדיקים מפודולואי, בוהוש, ווארמן, רבינוביץ זי"ע

ליל שישי בסאדיגורה, ציון הסב"ק מרוזין ובניו האדמו"רים

יום ו' – ט"ו כסלו:
מז'יבוז', תפילת שחרית בהיכל הבעל שם טוב ותלמידיו הק'

שבת – ט"ז כסלו:
אומן, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב, הכנה לשבת, הפרשת חלה המונית
סיור בגן סופיה, שוק אומן
סעודת שבת כיד המלך במלון הפאר החדש 4 כוכבים

מוצשב"ק:
סעודת מלווה מלכה עשירה כולל ריקודים ותפילות

יום א' – י"ז כסלו:
פרוהובישט, קבר רבי שלום שכנא הגדול
ברדיטשוב, קבר סניגורן של ישראל
פאסטוב, קבר רבי אברהם המלאך
נחיתה בתל אביב

ברוך בואינו לשלום בארה"ק!

לפרטים והרשמה, לחצו: כאן.

הפוסט "אצלי פועלים ישועות בנקל": הכנות אחרונות לקראת מסע ההילולא של האדמו"ר הראשון שליט"א ברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. לרגל הילולת הסב"ק מרנא רבי ישראל מרוז'ין זיע"א ובצל דעיכת המגיפה העולמית בעז"ה, החלו השיירות והדרכים להיות יותר מצויים ודרכי ציון שהיו אבלות בשנה שעברה מבלי באי מועד, מתחילים אט אט לשקוק חיי תפילה וישועה כבימים מקדם.

משלחת של מוסדות שטפנשט בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א יחד עם משלחת חסידי בית רוז'ין מאנטווערפן בראשות הרה"צ אבד"ק שפיקוב שליט"א ערכו שבת מרוממת ומיוחדת בעיר טשרנוביץ שבאוקראינה הסמוכה למקום ציונו הקדוש של מרן הרה"ק מרוז'ין זיע"א, בהאי יומא דהילולא רבה קדישא ג' חשוון, שב"ק פרשת נח התשפ"ב, יחד עם המרא-דאתרא השליח לטשרנוביץ ולסדיגורא והגלילות הרה"ח מנחם מנדל גליצנשטיין שליט"א.

המשלחת המכובדת שמנתה למעלה ממנין יהודים פתחו את המסע בעיר יאס שברומניה בתפילות בציון הרה"ק אדמו"ר הראשון משטפנשט זיע"א, כאשר בית ה"הכנסת אורחים" דשטפנשט בעיר יאס מעמיד את כל צרכי האורחים הרבים שפקדו את המקום במשך היממות שקדמו להילולא דצדיקיא, בבית העלמין נערכו תפילות בציון רבינו הרה"ק משטפנשט.
חברי "האגודה למקומות הקדושים ברומניה" המשיכו בחיפושיהם אחרי מספר מצבות גדולי ישראל שמקום קברם עדיין לא נודע ובידי ה'אגודה" רק השערות ועדויות וקצוות חוטים היכן לחפש בתוך מרחבי בית העלמין העתיק והענק ביאס.
בדרך מיאס לטשרנוביץ פקדו את בית העלמין בעיר "בוטושאן" שם טמונים הרה"ק ר' משה'לה מסוליצה ועוד משושלת בית "בוטשעטש" וכן ישנו בית עלמין עתיק בו קברו במשך תקופה מסוימת, ולדעת חלק מחוקרי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' יש סבירות שקברו של הגה"ק רבי משה אפרתי אבד"ק בוטושאן וחמיו של הרה"ק רבינו ישראל מרוז'ין נמצא בין המצבות החבויות בבית העלמין העתיק הזה אולם לא מצאנו לכך עדין כל אישוש, ועוד חזון למועד.

היות ובבית העלמין בבוטושאן נטמן אשתקד בתקופת הקורונה, מר אבישי הלוי ע"ה, ידיד האגודה ופעיל נמרץ לטובת הבאים לפקוד את קברי הצדיקים ברומניה ועתה נוצרה ההזדמנות הראשונה לפקוד את קברו, עלו רבני שטפנשט למקום וקראו פרקי תהילים ואמירת 'קל מלא רחמים' לעילוי נשמתו.

משם המשיכו לבית העלמין העתיק בעיר "דורוהוי" בו טמונים כמה אהלי צדיקים קדושים מתלמידי הבעש"ט, מאמר מפורט אודות התגליות מעיר זו יובאו בעז"ה בהמשך.

בבוקרו של יום שישי ב' מרחשון התאספו ובאו כל משתתפי המסע מכל מקומות מושבותיהם בעיר סירט, היא עיר הגבול המפרידה בין רומניה לאוקראינה, והזמן גרמא הילולת הרה"ק ה"מקור ברוך" מסערט-ויז'ניץ להתפלל בבית המדרש הגדול בעיר "סירט" (סערעט) בו נשא בעל ההילולא את דרשותיו כרב העיר.

מראה בית הכנסת מעורר פלצות, חרב ושמם וניכר כי כבר עשרות שנים לא נישאו בו תפילות במנין, בצידי בית הכנסת עדין שאריות ארבעת המינים בו השתמשו יהודי הקהילה המהוים אות וזכרון לקהילה יהודית שורשית ועתיקה שחיי התורה והיהדות לבלבו בה בעוז ועתה חרבה ובזויה.

מהעיר סירט עברנו את הגבול לעבר טשרנוביץ, יש לציין כי מבר הגבול עבר חלק למרות מלאי הטפסים והטסטים לקורונה שצריכים להציג בכל מעבר ומעבר.

הפוסט חלק 1: 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' במסע היסטורי ומרגש – לרגל הילולת הסב"ק מרוז'ין הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

אוקראינה. התרגשות בקרב הציבור הרחב עם היוודע הבשורה המרגשת, על תכנון מסע לאוקראינה, לשבת התאחדות במז'יבוז' על קברו של מרן הבעל שם טוב הקדוש ועל מנת לפקוד את קברו של הרה"ק רבי שלום מפרובישט בליל שישי הקרוב, על מנת לקיים את סגולתו הנודעת – להזכיר את שמו בליל שישי על קברו.

המסע משתלב עם שבת התאחדות בצילא דמהימנותא של מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הק' ועלייה לקברו של הרה"ק מווילעדניק זי"ע, לקראת ימי הרוממות של השובבי"ם הבעל"ט.

בשטפנשט אומרים, כי "המסע מתאפשר לאור ביטול הגבלת הבידוד במלוניות לחוזרים מחו"ל, מה שהביא רבים מהציבור האמונים על עלון 'סגולת שלום' לבקש לקיים את הסגולה כלשונה ולפקוד את קברו הקדוש שבפרובישט שבאוקראינה ולשלב זאת בשבת ההתאחדות הגדול במז'יבוז' על קבר הבעל שם טוב הקדוש. המסע יתקיים בהשתתפות אורחים חשובים ביניהם הרב שמעון פרץ".

ציבור הקוראים הרחב השואב חיזוק מבאר תורתו של הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט הנובעת מדי שבוע בשבוע באמצעות העלון המיוחד 'סגולת שלום', יזכו לקבל תיעוד חי ומרתק מהמסע בשבועות הקרובים.

זה הזמן שלכם להצטרף למסע הישועות! לקבלת הפרוספקט ולהרשמה: 03-579-0303

הפוסט השמיים נפתחים: הכנות קדחתניות למסע קודש ושבת התאחדות שטפנשט במז'יבוז' שבאוקראינה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

העלון הפופולרי 'סגולת שלום' מגיש את העלון ה-6 בסדרה, עלון שעוסק בתולדות הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט ותקופתו, וסגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם עם סיפור מרתק אודות תולדותיו והריקוד המיוחד של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב באמצע הרחוב.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט מדוע רקד הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ברחוב? עלון 6 בנושאי שלום ושמחה • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

אוקראינה. ההתארגנות הקדחתנית ל'מסע שטפנשט למזיבוז' שאמור היה להתקיים לקראת שבת פרשת חיי שרה, נעצר בהפתעה בעקבות הסגר הפנימי שהכריזה אוקראינה, מה שהוביל לסגירת אמצעי התחבורה המקומית והוביל לקשיי התארגנות בלתי עבירים.

בעקבות זאת, הוכרז על ביטול המסע בתאריך המתוכנן ודחייתו בכמעט חודש, לקראת י"ט כסלו, יומא דהילולא קדישא של מרן המגיד ממעזריטש זי"ע.

פרטי המסע החדשים מתפרסמים להלן, עבור המעוניינים להצטרף למסע המיוחד.

הירשמו עכשיו: 03-579-0303.

הפוסט בעקבות הסגר באוקראינה: נדחה "מסע שטפנשט למזיבוז" בחודש הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

שבת שכולה קודש, בחיק הבעל שם טוב הקדוש, אחרי חודשים ארוכים של סגר אווירי. מוסדות שטפנשט במסע חסידים שכולה עונג חסידי שמימי, לשבת התוועדות במז'יבוז' בצילא דמהימנותא של מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש, זאת לראשונה אחרי 'פתיחת השמיים'.

"אנו זוכים להוציא את המסע המיוחד הזה לאור עולם" אומרים בשטפנשט, "בעיקר בשל הסרת הדירוג האדום של ארץ ישראל והכנסתה לרשימת המדינות הירוקות של אוקראינה. משמעות הדבר, שכל הנוסעים לאוקראינה פטורים מ-14 ימי בידוד באוקראינה, זאת בנוסף למחיר המוזל שהצלחנו למצוא בלוח הזמנים הצפוף, הזדמנות שכנראה לא תחזור על רקע הגל השלישי של הקורונה".

המסע מתוכנן בס"ד לשבת חיי שרה שהוא גם שבת מברכים, ויכלול את הנקודות הבאות לתפילה ולישועה: אומן, ברדיטשוב, פאסטוב ופרובישט.

אם גם אתם חשבתם פעם איך תוכלו לזכות למעט מקדושת השבת בצל הבעש"ט הקדוש, זו ההזדמנות שלכם!

הירשמו עכשיו: 03-579-0303

הפוסט בחיק הבעל שם טוב: שבת התוועדות במז'יבוז' אוקראינה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הפוסט מאז הקורונה, ביקור ראשון במז'יבוז' אוקראינה: מסר מיוחד מקבר מרן הבעל שם טוב ותלמידיו הק' • וידיאו הופיע לראשונה ב-שטפנשט..