ברוך דיין האמת: מבית החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק מגיעה הבשורה המעציבה על פטירתו של השו"ב הנודע הרה"צ רבי אהרן יהודה לייב ברקוביץ ז"ל מחשובי חסידי סאטמאר בעיר בני ברק שחלה ל"ע במחלה הקשה ונפטר בגיל 70.

המנוח ז"ל נולד בי"ט טבת תשי"ב לאביו הרה"צ ר' אשר זליג ברקוביץ ז"ל. בבחרותו למד אצל ש"ב המהר"ש טוביאס זצ"ל אבד פיאטרא ניאמץ בישיבתו 'באר חיים מרדכי' בהרצליה שם התאמן באומנות השו"ב עד שקיבל ממנו היתר הוראה בבחרותו הסתופף בצילו של הרה"ק החוקי חיים משומרי אמונים ואף הביא את רבו המוהרש טוביאס זצ"ל להיות דבוק בצילו ובעבודת התפילה המיוחדת שלהם. בהיותו נעים זמירות בעל קול ערב ומשמר הנוסח המקורי היה מתפלל בימים נוראים לפני העמוד וכשנפתח בית המדרש של יוצאי מורשת גאב"ד פיאטרא ניאמץ דרכי שמואל בב"ב היה הבעל תפילה שרבים קבעו מקום תפילתם בבית מדרש זה בזכותו.

היה דמות מוכרת בעיר בני ברק בהיותו אחד מראשי ועד השחיטה בכשרות הגרמי"ל לנדא זצ"ל, כאשר הגרמי"ל לנדא זצ"ל סמך ידיו על שחיטתו באמרו כי על רבי אהרון לייב הוא יכול לסמוך בעינים עצומות והוא השוחט הירא שמיים האמיתי שכזה צריך לחפש, היה שוחט ובודק מוסמך והיה השוחט של גדולי ישראל והאדמו"רים, בכל ערב יום כיפור היה השוחט של הכפרות אצל האדמו"רים.

היה אדם מיוחד מאוד, שהיה תמיד שמח, היה ירא שמים מרבים, הוציא לאור את העלון השבועי 'פניני יואל' מדברי תורתו של האדמו"ר בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל. כמו כן היה ממתפללי בית המדרש דעעש בבני ברק ואף היה ניגש לפני העמוד בימים הנוראים. ובשנים האחרונות קבע את מקום תפילתו בבית המדרש צאנז קלויזנבורג הסמוך לביתו. כמו כן היה קשור לחצר תולדות אהרן.

בתקופת סערת עוף ה'בראקל' המפורסם חקר ובדק הרב ברקוביץ את הנושא וכתב מכתב שהכריע את הכף לצד גדולי הפוסקים שהתנגדו לעוף מהזן החדש, בדברים שכתב: "באתי בזה בשורות אלו על נידון העופות החדשים הנקראים "הנזיר מבראקל" לאחר שהיו אצלי היום כמה רבנים לשמוע דעתי בנידון זה", הרב ברקוביץ פסק כי "לא היה נמצא עוף כזה בתוך ארבעים ושלש שנים שאני נמצא בשחיטה, והוא עוף טמא".

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בארץ ובארה"ב.

על מועד מסע הלוויה הערב מביתו בבני ברק דרך שיכון סאטמאר לבית החיים בעיר בני ברק נמשיך ונעדכן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

הפוסט ברוך דיין האמת: השו"ב הנודע הרה"צ רבי אהרן יהודה לייב ברקוביץ ז"ל, תלמידו המובהק של המהר"ש טוביאס זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מסע האדמו"ר מסאטמאר לאירופה, שהתחילה באוקראינה, מגיעה כעת לרומניה ובהמשך תמשיך להונגריה.

ברומניה, המסע יעבור בעיר סיגוט, מקום קברי אבותיו ובית המדרש המפואר שהוקם על ידי חסידיו וייחנך בביקורו הנוכחי.

את דבר המסע, דיווח משה ויסברג באתר 'בחדרי חרדים' וציין כי אל המסע מצטרפים כ-700 חסידים ואנשי מעשה מקהל סאטמאר בארה"ב, כאשר האדמו"ר מדלג ממדינה למדינה במטוס פרטי ששכרו בעבורו מניו יורק.

האדמו"ר מסאטמאר ישבות את שבתו בעיר אבותיו סיגוט ביחד עם קהל חסידיו, כשהאירועים המרכזיים ייערכו בבית המדרש המפואר והחדש ששוקם בעיר, על ידי חסידיו. לדברי וייסברג, לפני כעשור, קנו שליחי האדמו"ר את המקום עליו עמד בית הכנסת בעיר סיגוט, בית הכנסת בו שימשו כרבנים זקניו כמו הרה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים זי"ע, ה'יטב לב', ה'קדושת יום טוב' וה'עצי חיים' זי"ע. שם הם גדלו ועבדו את עבודתם בקודש ומשם הפיצו את היהדות והחסידות בכל המחוז הרומני.

אחרי מלחמת העולם השניה, שימש גם האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל כרב העיר סיגוט למשך תקופה קצרה עד שנאלץ לברוח מאימי הקומוניסטים שהחריבו את הדת בכל איזורי שליטתם.

אחרי נפילת חומת הברזל ברומניה התחילו עסקני החסידות לפעול לשם החזרת הרכוש לידי האדמו"ר ופדו את השטח עמד בית הכנסת ההיסטורי ושיחזרו את המבנה המקורי.

כעת, בשבת הקרובה, ייערך מעמד חנוכת בית הכנסת ההיסטורי, בשילוב עם מסע של האדמו"ר שהיה מיוחד לנדיבים שתרמו סכומים גדולים לצורך בניית בית הכנסת שיפוץ האוהל, בית העלמין ועוד.

החסידים ישהו עם האדמו"ר במהלך כל השבת, כאשר בערב שבת ייכנס ספר תורה לבית המדרש, ובמוצאי שבת ייערך מעמד תפילה בקברי הצדיקים של בעל ה'עצי תמרים' בבית העלמין המקומי.

משם ימשיך האדמו"ר להונגריה להנחת אבן פינה לבית 'הכנסת אורחים' שיקום בסמוך לציונו של בעל ה'ישמח משה' באיהעל.

הפוסט רומניה: אדמו"ר סאטמאר שליט"א מגיע לשבות בעיר סיגוט בסמוך לקברי אבותיו הק' הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. פרויקט שימור ושיקום בית העלמין היהודי בסאטו-מארה ברומניה, הושלם בחודש האחרון, אחרי עבודה אינטנסיבית של פועלים שניכשו את העשבים וניקו את השטח בצורה יסודית.

מדובר בפרויקט מרשים שאחראי על הצלת בית העלמין מחורבן, על ידי ניקוי המקום, שימור ושיקום הקברים ובעיקר ניכוש הצמחים המתפשטים בין הקברים, ומהווים הגורמים הראשיים להרס בתי העלמין המרוחקים בתפוצות.

הפוסט רומניה: הושלם פרויקט שימור ושיקום בית העלמין בסאטו-מארה (סאטמאר) הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

החזן הרומני ששרד את אושוויץ בזכות ניגוני התפילה, הוא ר' ישראל גולדברגר, כיום בן 99, המתגורר ביישוב ניר גלים, סמוך לאשדוד. בשבילו, הכל היה שווה, כדי לראות את "האור של 300 ילדים ישראלים שיוצאים במושב שלי מבית הכנסת". בשבילו "זאת הנקמה הכי גדולה בנאצים".

בראיון שפורסם על ידי יפעת ארליך, מתגלה סיפור מרתק של ניצול שואה שנולד בסאטו מארה (סאטמאר) שברומניה, שרד את ברגן בלזן והמשיך בתפקידו כחזן עשרות שנים במושב ניר גלים, שם זכה לראות להקים את ביתו, לגדל את שלוש בנותיו, אתי, ורדה ומלכי, לראות את שבעת נכדיו ו־16 ניניו. "בזכות החזנות נשארתי בחיים", הוא אומר.

ר' ישראל לא שוכח את זכרונות ילדותו. "בכל ערב שבת היה הרחוב של בית הכנסת הגדול נצבע ב"נהר" שחור של החסידים שמיהרו לקבל את פני השבת. משפחתי היתה חלק מחסידות סאטמר, שהונהגה על ידי הרב יואל טייטלבוים, המכונה הרבי מסאטמאר". ר' ישראל ממשיך לראות את עצמו כיום חסיד סאטמאר.

הרב שמואל גולדברגר, אביו של ר' ישראל, היה בעל בית מזרח בעיירה, 'קרעטשמע' בלשון העם, ממנו עשה לביתו. בשנת תרפ"ב נולד ישראל, ובגיל 5, נפטרה אמו, בהותירה 8 ילדים יתומים. אביו התחתן עד דודתו, אחות אמו והיא זכורה כאם מסורה. "דודתי, אמי השנייה, היא הראשונה שהלכה באושוויץ יד ביד עם אחותי הקטנה. ככה אנחנו חיים את הזיכרון, יותר מדי", הוא אומר.

כבר כילד, שרוליק הקטן אהב לשיר. בבית שר בלי הפסקה, ומאחר שבחסידות לא היה מקובל שילדים ישירו בבית הכנסת, הוא לא קיבל תפקיד רשמי. אחרי הבר מצווה, הוזמן לראשונה לעבור לפני התיבה – וזכה לשבחים.

עם התבגרותו הלך והתעצב קולו לטנור־בריטון. השילוב בין הקול הערב לנשמה שהכניס למילים הרעיד לבבות. הוא נקרא שוב ושוב, על אף גילו הצעיר, להתחזן בבית הכנסת הגדול של סאטמאר. "לא היה הרבה כסף לקנות תקליטים. אבא קנה תקליט אחד של יוסל'ה רוזנבלט, ואני שמעתי אותו שוב ושוב וכמובן ניסיתי לחקותו. היו עוד תקליטים שעברו מיד ליד, למשל של החזן זבולון קוורטין, שגם אותו אהבתי מאוד".

באחת ההזדמנויות, לקח אותו אביו לשיר בפני החזן של בית הכנסת הגדול בבודפשט, שהגיע לביקור בסאטמאר. האב ביקש לדעת אם צפוי לבנו עתיד כחזן מקצועי, ואם כדאי להשקיע ולממן לו שיעורי מוזיקה. החזן המדופלם הנהן בהתלהבות, וישראל נשלח ללמוד אצל החזן הראשי בסאטמאר. הוא לא הספיק הרבה, מפני ש"קצת אחר כך פרצה המלחמה".

סאטו מארה, על 17 אלף יהודיה, שתתה את כוס התרעלה עד תומה.

הרב שמואל גולדברגר, אביו של ר' ישראל, הספיק לעשות עסקה עם אחד הגנרלים ההונגרים שהסתיר כמה יהודים אצלו במחנה, שישמור גם על בנו ישראל, תמורת ידידותו רבת השנים עם הגנרל, שהיה מעניק לו יין חינם.

בהמשך גויסה הקבוצה לפלוגות העבודה ונשלחה לאוקראינה. רבים לא שרדו את המסע הקשה ואת ההתעללות שעברו בדרכים. ישראל שרד. מאוקראינה הועברה הקבוצה לבודפשט שבהונגריה, שם ניצל ישראל ממוות ומרעב, אך לבסוף נתפס והועלה על רכבת למחנה הריכוז ברגן בלזן שבגרמניה.

"הצלחתי לשמור בכיס את התפילין מבר המצווה". ומציג אותו לראווה. "בכל בוקר היה תור לתפילין. אחד הספיק להניח רק חצי יד, השני רק שלח מבט חטוף בתפילין והתמלא כוח. הדחף הזה, להיתפס במשהו – זה דבר שאי אפשר לתאר במילים. האמונה עזרה להישאר בחיים".

אמונתו של ר' ישראל לא נסדקה, גם בגיא צלמוות. ר' ישראל מספר על הימים האלה, "האמונה היא פשוטה וצרופה, בלי פניות ובלי שאלות. מה פתאום לשאול? רק להרים את הידיים לשמיים, להרים את העיניים ולומר: 'ריבונו של עולם, נו, נו…'.

לקראת סוף המלחמה הפך ברגן בלזן למחנה מוות, מהזנחה, מהרעבה, ממחלות ומתשישות. האסירים קיבלו פרוסת לחם אחת ביום, עד שגם המעט הזה פסק. "מצד השומרים לא קיבלתי יחס מיוחד בגלל ששרתי או ניגנתי חזנות בתפילות שהזדמנו לי. המפגש היחיד שלהם איתנו היה כשבאו להרביץ. כל אסיר דאג לעצמו, חשב איפה הוא יכול להשיג קצת אוכל. כל פיסת מזון שהושגה היתה חיים. אכלתי עשבים והמשכתי לשמש כחזן, כדי שאולי מישהו ייתן לי משהו".

הוא לא זוכר רגע שבו נדם קולו גם מול המראות הקשים ביותר. "החזנות עודדה אותי. היא הזכירה את הבית, וזה נתן כוח. הייתי עצוב מזה שסידור התפילות שלי עם מנגינות ביידיש אבד בדרכים, אבל המשכתי להתפלל כחזן ממה שזכרתי. הייתי במחנה גם בראש השנה וביום כיפור, אבל כל אחד מלמל משהו לעצמו בשקט. לא היה אפשר לקיים תפילה במניין".

"בברגן בלזן הייתי עובר בצריפים, עוצר ליד הדרגשים ומשורר חזנות או שר ביידיש", מספר ישראל גולדברגר, כשהוא צלול וזקוף להפליא כעת, כבן 99. "היה שקט, ושמעתי בכי פה ושם. אנשים התגעגעו לקצת נחמה. נזכרו בבית, בילדים, באישה. למחרת הודו לי, עם כף של אוכל שמיועד לחזירים – וזה החיה אותי".

לקראת פסח 1945, ובחסות הכאוס במחנה, הצליח ר' ישראל לציין את החג. "בתמורה לזהב קנו יהודים אמידים קמח מהגרמנים. כיוון ששרתי, הכירו אותי והזמינו אותי להצטרף. בישלו שם תפוחי אדמה, ואני קיבלתי את הקליפות. חתיכת מצה קטנה שמרתי לאפיקומן. אחר כך דחפתי אותה לתיק התפילין – והיא הגיעה איתי הביתה".

אבל עד השחרור הסופי עבר תלאות. אחרי שבעה חודשים בברגן בלזן הועלה על רכבת למחנה הריכוז טרזיינשטט שבצ'כיה. "הנסיעה היתה תענוג, כי הקרונות היו פתוחים, אבל אמריקנים הפציצו את הקרונות והרבה אנשים נהרגו. הנס שלי היה שעם השכל העקום שלי קפצתי לבור בתוך היער. כשקמתי, כולם מסביבי היו מתים. יצאתי משם שלם – וחזרתי לקרון שהמשיך במסע".

אחרי כחודש בטרזיינשטט שוחרר, אך חלה בטיפוס. "הפקדתי את התפילין בידי חבר והלכתי לבית החולים שהקימו הרוסים. אחרי שהחלמתי חזרתי הביתה. מהוריי ומאחיי שרדו אח ואחות, ושני האחים שהיו בארץ ישראל. אחד הדברים הראשונים שעשיתי בבית היה לכתוב את המילים של השירים ביידיש, ולנסות לשחזר את הפנקס שאבד. גם חידשנו את מניין התפילה ופתחנו את ה'קרעטשמע' של אבא. אחרי שנה וחצי עזבנו כדי להעלות ארצה".

בעלותו ארצה, גויס ר' ישראל לצבא ושירת בגדוד כרמלי. אחר כך עבד בשטיפת כלים ובבנייה. בגיל 29 פגש את קוטי, שעברה מסלול ייסורים דומה לשלו והיתה צעירה ממנו בתשע שנים. מהר מאד נישאו והקימו את ביתם והדריכו עולים יהודים מתימן שהובאו ארצה.

ב־1953 הצטרפו למושב ניר גלים. קוטי גידלה את הבנות, סייעה בעבודות המשק השיתופי והיתה אוזן קשבת לילדים ולמבוגרים במצוקה. ר' ישראל היה לולן ומזכיר ולאורך כל השנים, וגם כיום, הוא ממשיך ללמוד תורה.

במהלך השנים הקים בניר גלים מקהלה והיה שר בשמחות ובחגים. לקראת הימים הנוראים קיבל מהמשק שלושה ימי חופשה ובהם היה מסתגר בחדר, מקליט את עצמו ומתאמן לקראת התפילות כחזן בבית הכנסת.

"אחי, שחי באמריקה, ביקש ממני לשמש כשליח ציבור וחזן בימים נוראים בקהילה שלו. במשך שנים סירבתי, אבל בסוף התגעגעתי אליו ונכנעתי. הם מימנו את כרטיסי הטיסה לי ולקוטי. התאמצתי מאד עם החזנות, אבל זה לא היה זה. היה חסר לי הגב הציבורי שיש בבית הכנסת בניר גלים, שבו הקהל מצטרף בעוצמה לחזן. הבטחתי לעצמי שתמיד אהיה בחגים בניר גלים – וכך היה. כשמלאו לי 80, הקהילה נתנה לי ולחזן נוסף שי והודתה לנו על שנות החזנות".

לצד התפילות, בכל טקסי יום השואה ב"בית העדות" לזיכרון השואה שבניר גלים, נשא ר' ישראל בפני קהל של 2,500 איש את תפילת "אל מלא רחמים".

"בניר גלים בוקעת אורה גדולה של 300 ילדים ישראלים שיוצאים מבית הכנסת. זאת הנקמה הכי גדולה בנאצים. תמיד בא לי לבכות: 'איפה מישל'ה, ברעל'ך ויענקל'ך? אין יום שלא חושבים, אין לילה שלא חולמים. זה הולך איתנו. היינו צעירים, היו לנו כוחות להמשיך הלאה. עכשיו יש קצת חלודה בקול שלי…

הוא מסכם ברגש, "בזכות החזנות והשירה, נשארתי בחיים"!

הפוסט סיפור ליום כיפור: סיפורו של החזן הרומני ששרד את אושוויץ וחזר לעמוד התפילה בארץ הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

שר וגדול נפל בישראל: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל שהובא אמש למנוחות

תורה תורה חגרי שק בהסתלקותו לשמי רום של האי גאון וצדיק חבר בי דינא רבה דקריית ויז'ניץ, ראש כולל אנטניה, מקים מוסדות בוהוש, וממניחי היסודות להקמת מוסדות שטפנשט בארה"ק, עמד על משמר התורה וההלכה במסירות עצומה במשך עשרות בשנים

אבל ותוגה השתררו בעולם התורה והחסידות, בבוא הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו של עמוד התורה וההוראה, מגדולי ומוותיקי הפוסקים, הגאון הצדיק רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, דיין ומורה צדק וחבר הבד"ץ דקריית ויז'ניץ במשך למעלה מיובל שנים, ראש כולל אטיניא. מקים ומייסד מוסדות להנצחת חכמי רומניה, מקים מוסדות בוהוש ומעמודי התווך של הקמת מוסדות שטפנשט, המוני תלמידים ומעריצים ועמך בית ישראל הלכו ביום ג' בניסן אחר מיטתו של האי גברא רבה, זצוק"ל.

בהסתלקותו אבדה מכרם יהדות רומניה דמות הוד תפארת של גאון חריף ובקי בכל מכמני התורה, שדלתו פתוחה היתה לשרת בקודש ולהשיב לשואלים דבר ד' זו הלכה, זכה להערצתם של אדמור"י בית רוז'ין וויז'ניץ וגדולי ישראל שסמכו עליו. מתמיד בתורה ועובד ד', לצד היותו עמוד האמת, ענוותן וצנוע, שייף עייל ושייף נפק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, ידיד נאמן לכל אחד, אהוב ונערץ על המוני יודעיו.

מרן הגה"צ רבי טוביה אריה זצ"ל נולד לפני ע"ט שנים ביום ז"ך באב תש"א, בעיר פיאטרא-ניאמץ שברומניה, לאביו הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל רב העיר פיאטרא ומחשובי הרבנים שושלת וותיקה מגאוני חכמי רומניה מחסידי בית רוז'ין, טשורטקוב, שטפנשט, סאדיגורא ובוהוש, ולאמו הרבנית מרת פרידא ע"ה.

בנערותו קנה דעת וחכמה ולמד אצל אביו הגדול, אשר השקיע בו ובאחיו הרבנים יבלחט"א את כל כוחותיו לרוממם בכל מכמני התורה בבקיאות ובעיון ובהוראה. לאחר מכן למד תורה במסירות נפש בעיר אראד, בישיבתם של הגה"צ רבי שמעון זאב מילר זצ"ל רבה של אראד, ושל חותנו לעתיד הגה"צ רבי מרדכי זלמן ויזניצר זצ"ל.

בשיחתו אודות ימי נערותו, כשתיאר הגרט"א זצ"ל את הימים ההם תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה, ציין שהיתה זו הישיבה היחידה בכל רחבי רומניה שיכלו ללמוד בה תורה בפרהסיא באופן רשמי. דבר זה לכשעצמו הביא בחורים רבים מכל רחבי רומניה ללמוד בישיבת אראד כדי להיפטר מגזירת הגיוס. "אני אישית נאלצתי לכתת רגלי היגעות משך 24 שעות, בנסיעתי הארוכה והמפרכת ממקום מגורנו בפיאטרא-ניאמץ עד אראד הנמצאת בקצה השני של רומניה הגדולה. זכורני שנסעתי עם הרכבת על פני שלשת-רבעי שטחי רומניה, אבל הכל היה שווה משתי הסיבות האמורות: הראשונה – היתה זו הישיבה היחידה שיכלו ללמוד בה כראוי על מי מנוחות; השניה – כדי להיפטר מהצבא ולקבל אישור מהיר יותר לצאת את מסך הברזל ולעלות לארץ הקודש".

הגרט"א מילא כרסו בש"ס ובפוסקים בשקידה עצומה, עד שהוסמך לרבנות על ידי הגרש"ז מילר זצ"ל אב"ד אראד, הג"ר ישכר דוב דכנר זצ"ל אב"ד סאטמר, והג"ר יצחק מאיר מרילוס זצ"ל אב"ד באקו ואראד ולימים אב"ד בוקרסט. בכתב הסמיכה שקיבל מהגאון מגאלאץ זצ"ל, כתב לו בין היתר: 'וטוביה לייב משתה תמיד' על משקל הנפסק ברמ"א בהלכות פורים במשפט האחרון של חלק אור החיים: 'וטוב לב משתה תמיד', כאשר כוונתו היא שזכה למלא קנקנו ביין ישן מלא בתורה והוראה.

בחודש חשוון שנת תשכ"ד עלה עם אביו לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת ויז'ניץ. בימים ההם זכו הוא ואחיו יבלחט"א הגה"צ רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, ללמוד בצוותא עם כ"ק מרן אדמו"ר ה'ישועות משה' זי"ע, שנהנה מאוד מבקיאותם במכמני התורה, ומשקידתם הנפלאה, כאשר מרן ה'אמרי חיים' זיע"א היה מפליא את העובדה שהייתה זו אחת המשפחות הבודדות שהכיר שעלו לארה"ק שלמים בגופם ובנפשם ששת רבנים עטורים בזקן ופיאות גאונים וצדיקים כשמסירות נפשם ליהדותם הייתה לפלא ולשם דבר מלבד גאונותם וידיעתם בכל מכמני התורה למרות המצב הרוחני ששרר אז ברומניה, האמרי חיים התבטא פעם לפני אביו הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ "טוביאס איז א פירמה".

בשנת תשכ"ו הקים את ביתו עם הרבנית תליט"א, בת הגה"צ החסיד רבי מרדכי זלמן ויז'ניצר זצ"ל, שכיהן כראש הישיבה באראד ובארה"ק היה ראש כולל אנטניא. לאחר נישואיו היה מחשובי מרביצי התורה ורבני הכולל בקריית ויז'ניץ הק'. לימים מילא את מקום חותנו בראשות כולל אנטניא בב"ב, תפקיד בו כיהן עד יומו האחרון.

פרק מרכזי בחייו היה כאשר התמנה בשנת תשל"ו לדיין בביד"ץ דקהילת ויז'ניץ, לצד הרב אב"ד דאז – יבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א, והדומ"ץ דקהילת ויז'ניץ הק' הגה"צ רבי משולם זושא לוריא זצוק"ל, שרחשו לו הערצה רבה.

מאז היתה דלתו פתוחה לכל שואל, במאור פנים ובידידות. המונים נהנו הימנו עצה ותושיה, ברוב חכמתו ובבינתו הרחבה בכל מכמני התורה ובהליכות החיים.

גדולי ישראל הכירוהו כבעל הוראה מובהק אשר בקיאותו העצומה בכל מכמני התורה הקנו לו שם בפסקיו. היה יושב על מדין בדיני התורה שנערכו בבד"ץ ויז'ניץ, כשידיו רב לו בחלק חושן משפט בבקיאות עצומה. כשלא אחת התבטא ואמר: "כבר חזרתי על שו"ע יו"ד וחו"מ, למעלה ממאה פעמים, ובכל פעם שאני חוזר על הלימוד מתחדשים לי חידושי תורה והבנות חדשות", כן היה בקי בהל' שחיטה, ובמיוחד בניקור, ולבקשת גדולי ישראל היה נוסע לחו"ל לפקח על מערך השחיטה והניקור שתחת הכשרויות המהודרות, לשם דבר היו שיעוריו וחידושיו בהלכות חמורות ובלתי שכיחות ללימוד, כהלכות מקוואות, הלכות ריבית, ומידות ושיעורי תורה, זמני היום ושקיעה, בהם היה מחשב חשבונות ומפליג בפלפול ובסברא ברוחב עיונו וחריפותו ובקיאותו המדהימה. במשך כמה שנים מסר שיעור עיוני בהלכות אלו בבית מדרש שטפנשט בב"ב ומשיעוריו אלו יצאו לאור קונטרסי 'מדות אריה' פנימי ללומדי השיעור אשר היה משתעשע בהם ומוסיף לחדש כיד ה' הטובה עליו.

כדיין בבד"ץ ויז'ניץ וכראש כולל אטיניא הרביץ תורה וחסידות בקרב שוחרי התורה בדרכו הייחודית והעמקנית, שיעוריו היחודיים בנושאי ריבית, מידות ושיעורי תורה, מקוואות, כמו גם סוגיות הלכתיות שמעטים עוסקים בהם, ושיעורי עמקות בחסידות, קנו להם שם ותהילה. מצוייני האברכים ברשת הכוללים של 'איגוד מוסדות ויזניץ' ברחבי הארץ, קנו אצלו הדרכה והכוונה רחבה בהלכה ובהוראה, כאשר בחנם ועודדם להתעלות בסולם המעלות עד שיזכו להורות הוראה בישראל.

היה קשור בלו"נ לרבוה"ק מרוז'ין ומויז'ניץ זי"ע וליבלחט"א מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, מדי שבת בשבתו השתתף בשולחנות הטהורים, ופיאר בהדרתו את כל השמחות והמעמדים בבית ויז'ניץ, תוך שכפף קומתו בהערצה עצומה לפני מרן רבנו שליט"א. כמים הפנים לפנים רחש לו רבנו שליט"א הערכה עצומה שבלטה ביותר, כשאדמו"ר שליט"א מויז'ניץ שואלו ומתייעץ עימו לעיתים תכופות במכמני ההוראה וההלכה.

פרק מיוחד היה חברותו של הגרט"א זצ"ל בוועד רבני התקשורת דקהילת ויז'ניץ הק'. בנאמנות ובמסירות עצומה עמד לימין מרן מויז'ניץ שליט"א בניהול המלחמה הגדולה נגד המכשירים המהרסים, בעמידה על משמר טוהר מחננו, למען יילכו כל אנ"ש בדרך הסלולה, תוך עקביות להתרחק ולהתנתק לגמרי מכל אותם מרעין בישין.

כוחות רבים השקיע כדי לבדוק ולאשר מכשירים ראויים וכשרים לבעלי עסקים הנדרשים לכך לצורך עבודתם, תוך תיאום וקשר עם מומחים, ועם ועד התקשורת הכללי שנתמנה ע"י גדולי ישראל. בחברותו בוועד הרבנים קיבל פניות מיהודים או מסוכני מכירות על כל האפשרויות הקיימות, דן על כך בכובד ראש, והביא את הדברים להכרעה.

לקומם זכר יהדות רומניה

פרק מופלא ומיוחד בחייו הקדיש לקומם הריסות בית רוז'ין בארה"ק, ולהציב שם ושארית לחכמי גאוני רומניה אשר זכרם לא הוכר כיאות בארה"ק, כאשר כבר מיד עם עלותו ארצה בחודש חשון תשכ"ד, נוכח לראות כי בארץ ישראל מוקמים ומתפתחים מוסדות תורה וחסד על שם קהילות שנכחדו בשואה, וליהדות רומניה אין גל-עד, הוא רתם את אביו ואחיו הרבנים לצד שורת רבנים מיוצאי רומניה והחל לפעול להנצחת מורשת יהדות רומניה, בעיקר החל לפעול להקמת כולל על שם רבני רומניה, מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה, ובהמשך להקמת מוסדות בוהוש-פשקן, כן פעל לצד אביו להקים את ישיבת 'באר חיים מרדכי' – ניאמץ בהרצליה. בהמשך ולימים פעל להקמת מוסדות שטפנשט בהם ראה את המשך מפעליו וקיום שאיפותיו להנציח את זכר רבוה"ק לבית רוז'ין וחכמי רומניה, כאשר היה משתתף בכל אירועי המוסדות בימי ההילולות ויומי דפגרא. כינוס האסיפה הרשמית הראשונה לצורך מטרה זו המתועדת בארכיון גנזיו אותם העביר למשמרת עולם לידי מכון חכמי רומניה של מוסדות שטפנשט היה בי"ד בשבט תשל"ב, אז הוחלט על פתיחת כולל אברכים בקיץ תשל"ב, שהוביל להקמת מוסדות בוהוש, בי"ט בכסלו תשל"ג נערכה אסיפת היסוד להתאגדות וליציאה לדרך, במעמד זה יצא לאור קול קורא חתום מאת כעשרים מרבני רומניה שאיגדם במטרה מיוחדת לקומם את זכר גאוני וחכמי רומניה. בשנת תשל"ב החל בפעולות נמרצות ומעשיות למען הגשמת מטרתו זו ראשית בגיבוש הקבוצה שתלך עמו באש ובמים בלהט ובאומץ עד שהמטרה תוגשם במלואה, בתשל"ז רכש את המגרשים ברחוב חגי ב"ב, ובשנת תשל"ט כבר פתח את בית המדרש על אדמת המגרשים שרכש.

היה יד ימינם ואיש סודם של אדמור"י בית רוז'ין ובמיוחד של הרה"ק אדמו"ר רבי יצחק מבוהוש זצוק"ל. בלהט עשייתו עמד לימין האדמו"ר בהקמת מוסדות בוהוש ברח' חגי בבני ברק כאשר האדמו"ר התבטא לא פעם כי אין הוא מאמין כי אפשר לעשות משהו פה בארה"ק להחזיר עטרה ליושנה, אולם הגאון רבי טוביא אריה באמונתו ובלהט עשייתו האמין כי ניתן וצריך לפעול ולהקים מחדש את עטרת המלוכה, ואף הדביק בכך את כל סובביו ומכריו, לשם כך גייס את הנגיד החסיד ר' שמואל דסקל ז"ל להוזיל מהונו לצורך רכישת המגרשים עליהם יוקמו לימים המוסדות. הרבי מבוהוש זצ"ל התבטא: "מימות זקני המגיד הגדול ממעזריטש ועד לזמננו, לא היה אחד שעשה למען כבוד בית רוז'ין, כמו רבי לייבל!" כה רבה הייתה הערכתו העצומה לפועליו של הגאון רבי טוביא אריה טוביאס זצ"ל.

כנוטר המסורת ומחדש מלכות בית רוז'ין אף השפיע על האדמו"ר רבי שלמהניו מסאדיגורה שיקליט את נוסחי הניגונים וניגוני הדביקות של הסב"ק מרוז'ין זיע"א, שנשתמרו בקרב צאצאיו האדמורי"ם לבית רוז'ין, ואכן באחד מביקוריו של הרה"ק רבי שלמה'ניו בכולל בבית המדרש בוהוש בת"א שהתנהל והוקם על ידו של הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס נעתר הרה"ק רבי שלמה'ניו מסאדיגורא והקליט מספר ניגונים ותנועות מהסבא קדישא מרוז'ין דבר שהי בלתי רגיל, ומיד הפכו לנכסי צאן ברזל בקרב שוחרי תורת בית רוז'ין ושומרי המסורת. הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל לא ידע שובע ומרגוע בכל עניני ההנצחה של בית רוז'ין וחכמי רומניה וכל עיתותיו ופעולותיו היו קודש במשק עשרות שנים להשאיר שם ושארית לזכר גולה מפוארת זו.

בחודש סיון תשל"ט נפתח הקלויז החסידי על שם חכמי רומניה ולזכר אדמור"י בוהוש ברחוב חגי בב"ב, והיה לרוח החיה של כל עניני הקלויז, ובו קבע את מקום תפילתו, קבע תקנות וגדרים שהובילו לייסוד צעירי החסידות ולחולל את המהפכה של הנצחת זכר גאוני וקדושי רומניה וזכר בית רוז'ין. בג' בחשוון תשמ"ה הונחה אבן הפינה לבניני הקבע של המוסדות שנקראו "בוהוש-פאשקאן".

יחד עם אחיו הרבנים שליט"א, גיסו הרה"ח רי"ז סלמון שליט"א ולהבחל"ח איש אמונו הרה"ח ר' משה יוסף סגל זצ"ל מפיאטרא פעלו רבות להנצת תורת גדולי ישראל ברומניה, בב"ב הקימו ביהמ"ד על שם גדולי ישראל שברומניה, ובת"א הקים כולל אברכים על שם רבני רומניה בבית מדרשו של האדמו"ר מבוהוש זצ"ל, כן הקים מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה ספרי הגאון מניאמץ זצ"ל ועוד שורה ארוכה של כתבים וספרים ותכניות לרוב.

בעל מחדש ייחודי ונפלא היה הגרט"א טוביאס זצ"ל כאשר חקר האמת ועומק ידיעותיו במכמני התורה לצד שליטתו בשפות וחכמת העולם הביאוהו לא אחת להתכתב ולהתעמת עם חוקרים ופרופסורים מהעולם הרחב, ואף הביא לא אחת לביטול תזות ומוסכמות בקרב מדענים וחכמי אומות העולם בבחינת חכמה בגויים, אולם פלפולו וסברתו היו תמיד בנויים לתפארת בבחינת תורת אמת הייתה בפיהו, היה צולל למים עמוקים בתורה בה הייתה חפצו ומגמתו כל ימי חייו, כאשר עד ימיו האחרונים היה מתייצב בכולל אנטניה שעמד בראשו, כאחד האברכים הצעירים, שוקד על דלתות התורה יום יום, תורתו העמוקה לא זכתה עד עתה לבוא בדפוס בימי חייו, אולם חלק מדברי תורתו נדפסו בקובצי 'מאור החיים' ויזניץ, 'שלהבת שמואל', ו'תורת אמת' שטפנשט ועוד. שיעוריו הרבים כונסו על ידי תלמידיו ושומעי לקחו בכתב יד בספר ההלכתי 'מידות אריה', ודרשותיו ומוסריו 'ט"ל אורות' שעדין לא ראו אור עולם.

התקופה האחרונה

עם פרוץ המגיפה העולמית בשנת תש"פ, הוציא יחד עם הגאוה"צ חברי הבד"ץ ויז'ניץ שליט"א פסקי הלכה להיזהר ולהישמר. לדאבון במהלך החורף דהאי שתא נדבק בנגיף ואף החלים ממנו. אולם גופו לא עמד לו, ומצבו הבריאותי הלך והחמיר. לילה לפני אשפוזו בביה"ח, כשאברך ת"ח בקרית ויז'ניץ נכנס אליו לבקרו, והוא חלוש מאוד, ביקשו שיעלה לפניו שאלה בהלכות מקוואות. דקות ארוכות התפלפל עם האברך בריתחא דאורייתא בהל' מקוואות, כי התוה"ק היתה כל חיותו, עד שאמר כי הוא מרגיש שאינו יכול יותר…

עם שחר יום שלישי ג' בניסן ביום נשיא לבני זבולון, לאחר אשפוז של כחודש ימים בבית החולים, השיב את נשמתו הטהורה, כרע שכב הארי וכבוד התורה גלה מישראל.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ. הספידוהו מרה אחיו הגאון רבי משה מרדכי טוביאס זצ"ל אב"ד קדימה, הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א אב"ד שכונת אור החיים וראב"ד בד"ץ ויזניץ, הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א דומ"ץ ויזניץ ואב"ד "קהילות יעקב', ובנו הרה"ג ר' יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבת ויזניץ מודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב'.

הרבנים שליט"א זעקו במר כי גדולה האבדה ואין לה תמורה, הגאון זצ"ל היווה דוגמה ומופת לשקידת התורה, וחריף ובקי עצום בכל מכמניה. כל מהותו היתה אהבת התורה, מדי יום ביומו השכים לעסוק בתורה בשמחת לב ובצימאון נפש, וכל מי שבא במחיצתו, במיוחד מצאצאיו שהתמסר אליהם, ביקשו אם יש בפיו ד"ת וחידושי תורה, כי זו היתה תמיד כל חיותו.

יחד עם זאת היתה יראתו קדמה לחכמתו, הוא עזב חשבונות רבים שבקשו בני אדם וחיפש תמיד את הישרות והאמת בטהרתה, הן בתורה, הן ביר"ש, והן בחסידות, ובמיוחד במידות שבין אדם לחברו, בהיותו הולך תמים ופועל צדק, ענוותן וצנוע, שעשה הכל כדי להתרחק מכבוד.

בנו ממלא מקומו הג"ר יצחק אייזיק שליט"א אמר כי אנו עומדים עתה בפרשת הקרבנות, מי יתן ויתקיים 'עליה השלם כל הקרבנות כולם', וכלל ישראל יוושע במהרה בישועה ובגאולה השלימה.

הלווייתו המשיכה לבית החיים ויז'ניץ, שם נשאו דברי מספד ופרידה חתניו הרה"ג ר' יחיאל מיכל פרידמן שליט"א רב ביהמ"ד לעלוב ב"ב וחבר הבד"ץ של הגרמ"ש קליין שליט"א וראש כולל שטפנשט, והרה"ג ר' אפרים יהודה וייס שליט"א מו"ץ בב"ב.

עם תום מסע ההלוויה הגיעו לבית האבלים ראב"ד הבד"ץ הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א, וחבר הבד"ץ הגאון ר' שרגא פייבל ויינברגר שליט"א רב בית מדרש 'ישועות משה' ויז'ניץ באלעד, והודיעו כי באו בשליחות מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, שביקש מרבני הבד"ץ שליט"א להתוועד יחד, ולמסור את בקשתו שבנו של הגאון המנוח זצ"ל, הגאון רבי יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבה הק' ויז'ניץ במודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב', ימלא את מקום אביו כחבר הבד"ץ דקהילת ויז'ניץ.

בדמעות ובהתרגשות איחלו הנוכחים ברכת 'מזל טוב', בתקווה כי יאריך ימים בכהונתו הרמה לדון ולהורות הוראה לעם ד', עביגוא"צ.

הגאון הצדיק רבי טוביא אריה זצ"ל הותיר אחריו את זוגתו הרבנית הדגולה תליט"א, בת גדולים שעמדה לימינו במסירות רבה כל השנים, אחיו הרבנים הגאונים הצדיקים רבי יואל שליט"א אב"ד שיכון ו' ב"ב, רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, רבי מנחם מנדל שליט"א רב ביהמ"ד 'דרכי שמואל' פיאטרא-ניאמץ, ורבי שלמה שליט"א אב"ד יאס, אחותו הרבנית סלומון אשת הרה"ח ר' יצחק זאב שליט"א, בנו וחתניו הרבנים שליט"א, נכדים ונינים ההולכים בדרכו הברוכה לשם ולתפארת, זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

גדולה האבדה מי יתן לנו תמורתה!

הפוסט יהדות רומניה באבל על פטירת פאר גידוליה: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..