1. סגולה לכבוד

ריקודים בשעת החזקת ספר התורה, היא סגולה לכבוד ומלוכה, כפי שזכה דוד המלך בריקודיו הגדולים לכבוד ארון ברית ה'.

2. סגולה לנחת מהילדים

ריקודים בשעת שמחת תורה, מהווים סגולה לנחת מהילדים והצלחתם בלימודי התורה.

3. סגולה לביטול כל הדינים

ריקודים ומחיאת כפיים, כפי שנוהגים בחג שמחת תורה, מהווים סגולה לביטול כל הדינים, כפי שכתב הצדיק רבי נחמן ברסלב.

4. סגולה לקבלת התפילות

אמירת תפילת הגשם בחג שמחת התורה, מהווה סגולה לקבלת התפילות ושעת עת רצון.

5. סגולה לשפע פרנסה

אמירת תפילת הגשם בחג שמחת התורה, מהווה סגולה לפתיחת שערי שמיים והשפעת שפע פרנסה מן השמיים.

6. סגולה ללידה קלה

לאחר שמחת תורה, כדאי לנשים בהריון לנשוך את הפיטם של האתרוג, וזוהי סגולה ללידה קלה.

7. סגולה לשלום בית

הדלקת נרות בליל חג שמחת התורה, מהווה סגולה לשלום בית אמיתי.

8. סגולה לרפואה

הריקודים בחג שמחת תורה בבוקר, בשעה שהרוקדים עטופים בטליתות, הם סגולה לרפואה שלימה, כאשר מסתכלים על הציציות.

9. סגולה לשמירה

הריקודים בחג שמחת תורה בבוקר, בשעה שהרוקדים עטופים בטליתות, הם סגולה לשמירה והגנה מכל רוחות רעות.

הפוסט תשעת הסגולות לחג שמחת תורה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הרב מנחם וייס מספר על ארבעה דברים שתלויים בסוכה שלו וממליץ על סגולתם. לכך הוספנו מאוצרות המלכות עוד שישה סגולות במסורת שטפנשט

1. יין סגולה לאושר ושמחה ושלום בית

בקבוק יין שתולים בסוכה הוא מקבל את הקדושה, את האנרגיה של האושפיזין במשך כל השבוע ובמוצאי שמחת תורה ניתן להשתמש עם היין הזה לברכה.

היין הזה יביא אושר ושמחה, זו סגולה לשלום בית כמו שאומרים חז"ל: "ענבי הגפן בעבי הגפן דבר נאה ומתקבל", למשל בשבע ברכות, בברכת המזון ובקידוש וכו'.

2. שמן זית סגולה לנחת מהילדים

גם לגבי שמן זית – זאת סגולה גדולה לילדים כפי שאמרו חז"ל: "בניך כשתילי זיתים" וזה עניין הדלקת הנרות לפני שבת עם שמן (קִשרו לסכך בזהירות).

3. שקית קמח סגולה לפרנסה

שקית קמח להכניס בתוך ניילון איתו אחרי סוכות להשים במקרר וכשאופים את הבצק עם הפרשת החלה לוקחים קצת כפית מהקמח, זו סגולה לפרנסה בבית.

4. אתרוגים פסולים סגולה לרפואה

נוהגים לתלות אתרוגים פסולים בסוכה כל השבוע. אחרי סוכות, עושים מהם ריבת אתרוגים וזו סגולה גדולה לרפואה.

ל-4 הסגולות האמורות, נוכל לצרף את ששת הסגולות הידועות הנוספות במסורת שטפנשט:

5. סגולה לשמחה

הישיבה בסוכה, היא סגולה לשמחה ולעבור את השנה הבאה עלינו לטובה ולברכה, לכך מביא ה"פלא יועץ" בשם האר"י הקדוש: "כי מי שישמח ויהיה טוב לב בחג זה, ולא יצטער כלל – מובטח לו שתעלה לו שנה טובה, ויהיה שמח בה תמיד", כפי הציווי שבתורה "ושמחת בחגך והיית אך שמח", ומכיוון שחג הסוכות נקרא בתורה "זמן שמחתנו", זה הזמן לקיים את המצווה ואת הסגולה לחיים מאושרים.

6. הסוכה מסוגלת לרפואה שלמה

הישיבה בסוכה מסוגלת גם לרפואה שלימה, כפי שמבאר ה"תפארת שלמה" את דברי חז"ל: "המצטער פטור מן הסוכה" – בסגולת מצוות סוכה אפשר להיפטר מצערו ומצוקותיו, והיינו ש"מצטער פטור" מצרותיו על ידי מצוות "סוכה". באופן זה מבואר "חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה" – שיהיו נפטרין מכל חולי ומכאוב, ויתרפאו רפואת הנפש ורפואת הגוף על ידי הסוכה.

7. ד' מינים מסוגלים לבריאות

ד' המינים, לולב אתרוג הדס וערבה, מסוגלים לבריאות איתנה. כדאי להחזיק כל אחד מהם בשעת התפילה לבריאות איתנה ורפואה שלימה.

לולב – מסוגל לכאבי גב. הדס – מסוגל לרפואת העיניים. אתרוג – מסוגל לרפואת הלב. ערבה – שפתיים. מסוגל לבריאות הפה, הלשון והנשימה.

8. סוכה סגולה לשלום

בניית הסוכה בלי עגמת נפש, מסוגלת לשלום, כפי שאנו אומרים תמיד, "סוכת שלום". היציאה מהבית והכניסה לסוכה, מסירה את המחיצות ומסוגלת לשלום עם כל העולם, כמאמר חז"ל: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת".

9. ד' מינים סגולה לאחדות

ארבעת המינים, לולב אתרוג הדס וערבה, מרמזים על כל סוגי האנשים בעם היהודי, ביניהם שראויים מבפנים ומבחוץ, כאלה שראויים רק מבפנים ולא מבחוץ ולהיפך, אחרים שראויים מבחוץ ולא מבפנים ואף גם אנשים כאלה שאינם ראויים לא מבפנים ולא מבחוץ. הלקיחה של כל הד' מינים יחדיו, מרמזת על איחוד כל סוגי האנשים בעם היהודי שיכולים להתאחד בלב אחד ולהשפיע לטובה על כולם.

10. הסוכה מסוגלת לשמירה והגנה

הכניסה לסוכה, מהווה רגע מיוחד בתחילת החג ולכן נהגו לומר את הפסוק: "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ". אמירת הפסוק, משמעו שמירה והגנה מבורא עולם, בזכות מצוות הסוכה.

הפוסט 4+6: סגולות של הרב מנחם וייס לחג הסוכות במסורת שטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..