בכתבה מרתקת עם הכותרת "72 שעות בגבול רומניה אוקראינה" פרסמו ענבר דותן וליאת ובר סקירה מרתקת מהמתרחש בגבולות רומניה-אוקראינה, על רקע הפלישה הרוסית למדינה. הן הצטרפו למשלחת של “הבונים דרור”, שיצאה לסייע לפליטים בגבול רומניה אוקראינה, וראו את מה שהאוזניים רק שמעו עד כה.

איך מסכמים 72 שעות מסע לגבול רומניה אוקראינה? האם צריך להתמקד בסיפור חיים אחד או יותר? איך מסבירים שמטרים ספורים מפרידים בין פחד מוות מהמוות לבין החיים עצמם?

המסע שלנו לגבול התחיל בשיחה מקרית עם אסיף איזק, ראש מועצת חוף הכרמל, שסיפר לי על משלחת סיוע לפליטים. זה המשיך עם טלפון משירי מדר, מנכ”לית ״הבונים דרור״, שהייתה, כך התברר לי, הבוסית של אחותי הקטנה זכרונה לברכה בשליחות שלה באוסטרליה. יותר מדי דברים התחברו יותר מדי טוב, וכשהכותרות הראשיות דיברו על הכאוס בנתב”ג כבר היינו על המטוס לבוקרשט, ליאת ובר, עדי גולן תירוש מ״הבונים דרור״ ואני.

נסענו אל הלא נודע. אחרי כמעט חודשיים של שיחות עם אימהות שתקועות במעברי גבול, תמונות מזוויעות של בניינים מופגזים, בירכנו על הזכות לראות מקרוב את המלחמה – זו שכבר לא מעניינת את העולם.

בנאומו המרגש מרחבת יד ושם אמר ראש הממשלה נפתלי בנט: “המלחמות הקשות ביותר בימינו אינן השואה ולא דומות לשואה”. ולמרות דבריו, אי אפשר לנסוע באותו נוף פסטורלי וקפוא בלי לחשוב על השואה. רואים את הכפרים הקטנים שבדרך, את העשן הסמיך שנבלע מארובות המפעלים, ילדים צוענים שעומדים סתם כך על הכביש בעיניים חסרות תקווה – כל אלה מפעילים באופן אוטומטי את הנרטיב המוכר.

‏סופיה גוגלב הגיעה ביום השני ללחימה: “כשהגענו למולדובה שלג יורד. אני בחיים לא נהגתי בשלג ואנחנו היינו שיירה שלמה של שלושה אוטובוסים ושלושה מיניבוסים, אז אני הייתי על אחד המיניבוסים, והנהגים המולדובים נוהגים 100 קמ”ש ואני 30. כשהגענו למעבר הגבול, אוטובוס מגיע – יורדים, אוטובוס מגיע – יורדים, אנשים מגיעים בכל דקה. אנשים עם חיות בידיים, כלבים, כלובים”.

גוגלב, ראש מדינה מטעם הסוכנות היהודית ברומניה, נסעה במטרה להביא ארצה יהודים אבל מראה הפליטים הנואשים לא השאיר שום דילמה: “באתי במטרה להוציא יהודים, זה היה הקייס, אבל תוך כדי אתה לא בודק תעודת זהות, תאריך לידה או תעודת לידה, פשוט עוזרים לכולם”.

שבע שעות נסיעה מבוקרשט לעיר סירט, העיר הקרובה ביותר לגבול. בכביש המוביל לעמדות הבדיקה והסיוע, אוהלים פרוסים מימין ומשמאל מלאים בתרופות, מזון תינוקות, בגדים, ממתקים, בובות לילדים, והילדים, כך מסתבר, הם תמיד אלה ששוברים את ליבם של המקצוענים.

דניאל, צלם עיתונות לרשתות בינלאומיות שראה כמה דברים בימי חייו, מדבר איתנו על הקושי לראות אמהות צעירות וילדים קטנים. בעודו מדבר צועדת לעברנו מהר אמא צעירה עם שני ילדים קטנים. ביד ימין אוחזת בחוזקה אסופת מסמכים וביד שמאל טרולי קטן ותיק גב. העיניים שלה מפוחדות, המתנדבים וכוחות ההצלה מחבקים את הילדים ההמומים מעניקים להם מכל טוב, ממתקים ודובונים. אמא שלהם עומדת נבוכה, לא בדיוק יודעת איך לעכל את הרגע בו ברחה מהתופת למחוז של שפיות.

משום מקום ניגש אליה נער צעיר בן 16, ג׳ונתן שמו, הוא לקח על עצמו משימה: הוא מגיע כל בוקר מביתו שבאוקראינה אל נקודת הגבול במטרה לתרגם לפליטים ולהסביר מה צריך לעשות עכשיו, בדרך למחוז החיים החדשים שלהם.

“אבא שלי מסיע אותי כל בוקר לגבול ובלילה מחזיר. אני עוזר פה לאנשים בתרגום מרוסית למולדובית”, ועל השאלה אם הוא לא מפחד הוא עונה: “מי לא מפחד? כולם מפחדים”.

אוהל הסיוע של הסוכנות היהודית וה-JCC, עומד בנקודה הקרובה ביותר למעבר הגבול. לבן וכחול וגדול ומלא בכל טוב. הארי פורבולסקו, עובד הפדרציה היהודית, מנהל ומפתח תוכניות יהודיות עם הקהילות ברומניה, היה כוח החילוץ בהקמת אותו אוהל סיוע. הצוותים השונים המתנדבים והארי עבדו נון-סטופ.

“ידעתי עייפות בחיי אבל אף פעם לא הכרתי סוג כזה של עייפות, ולמרות הקושי עדיין מצאתי את הכוחות להמשיך ולעזור לאנשים שלא הפסיקו להגיע. היו לנו כמה ימים שלא זזנו מכאן. למעלה מ-40 שעות שהאוטובוסים לא מפסיקים להגיע. היו ימים שהגשנו למעלה מ-5,000 ארוחות חמות ביום”.

אז איך מסכמים 72 שעות מסע על גבול רומניה אוקראינה? איך מעכלים את מראה עיניים המפוחדות, הלחץ מכל רעש שבסביבה? איך בורחים המחשבה מה היה קורה אם זה היה קורה לי ומה הייתי לוקחת?

את ולה פגשנו במלון הפליטים בבוקרשט – אמא לתאומים בני שבע שברחה מההפצצות בלי לדעת מתי תראה שוב את בעלה, מתי תחזור שוב לבית המוכר שלה. עוד טרם הבריחה היא מספרת: “הכנו לנו מאגר של אוכל ומים למקרה שלא נצליח לצאת. היינו מחוברים לווטסאפ הקהילתי בו כל הזמן נשלחו הודעות מה המסלול של כל אוטובוס שיוצא מהאזור”. כששאלתי אותה איך בעלה הצליח להיפרד מהילדים – פה היא כבר נשברה ונחנקה מדמעות.

אין ספק שמסע שכזה מחדד את תחושת השייכות לארץ הקטנה שלנו, אותה ארץ מורכבת וקשה. עשרות המתנדבים שבחרו להגיע לכאן ולעבוד קשה – קשה מאוד, טונות של ציוד שנשלח כתרומות מהארץ, והמילים החמות של מנהל ארגוני הסיוע מהעולם כולו, על הלב היהודי, על התושייה הישראלית – גורמים לגעגוע לארץ.

גוגלב, שגם אחרי חודשיים של עבודה מאומצת לא יודעת מתי היא תחזור ארצה, משתתפת בתחושת הגאווה: “מחודש וחצי שאני נמצאת פה ויותר, יודעת להגיד דבר אחד: התגובות של כל מי שפגש אדם ישראלי הן תגובות מדהימות – עד כמה ישראלים חמים ועד כמה ישראלים רגישים ועד כמה ישראלים טובים ומחבקים ואנושיים. אני חושבת שזה שווה את כל האוצרות של העולם, הישראלי הזה שמגיע זה פוגש פליט, בין אם הוא עולה לארץ ובין הוא לא עולה לארץ זה עושה את כל ההבדל”.

אז ריבונו של עולם אם נדבר גלויות, שלחת לי את האפשרות לנסוע בדיוק בזמן, בזמן שהייתי צריכה תזכורת לערכים של פעם. גאווה היא חטא בתורה שלנו, אבל למראה הכותרות של השבוע אחרון על הפילוג והרוע הצרוף של אותה תקופה אפלה, תרשה לי לחטוא ולהיות גאה מאוד בעם שלנו….

הפוסט רומניה: דיווח מגבול סירט אוקראינה על המילים החמות של מנהל ארגוני הסיוע מהעולם כולו, על הלב היהודי ועל התושייה הישראלית הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. שר החוץ לפיד נפגש עם ראש ממשלת רומניה, ניקולאי צ'וקה והצהיר: "היחסים שבעת שיגרה הם טובים, התחזקו בעת חירום לשותפות של ממש".

בפגישה ביניהם, הם עסקו במצב באוקראינה וההשפעה על רומניה. השניים שוחחו על מצב הפליטים בגבול והסיוע ההומניטרי של ישראל ורומניה.

השר לפיד הודה לראש הממשלה צ'וקה על הסיוע ושיתוף הפעולה ההדוק עם אנשי משרד החוץ הנמצאים ברומניה.

במקביל, ביקר שר החוץ במעבר הגבול סירט, רומניה, והצהיר:

"אנחנו לא נסגור את שערינו ואת ליבנו בפני אנשים שאיבדו את כל עולמם. יש לנו חובה מוסרית להיות חלק מהמאמץ הבינלאומי לסייע לפליטים מאוקראינה למצוא בית חם ומיטה לישון בה. חובתנו להיות אנשים טובים".

במקביל, נפגש שר החוץ יאיר לפיד, שר החוץ הרומני, בוגדן אאורסקו ובתום פגישתם בבוקרשט, הצהיר:

"סיימתי עכשיו פגישת עבודה עם שר החוץ של רומניה. אצא לסיור באחד ממרכזי הפליטים של הסוכנות פה בבוקרשט, ומשם למעבר הגבול סירט, שם ממוקמים אנשי משרד החוץ כמעט מהיום הראשון של הלחימה ומסייעים לפליטים לצאת.

"ממשלת רומניה סייעה ומסייעת לישראל להציל נפשות רבות. ממעבר סירט יצאו ילדים יהודים מבית היתומים באודסה, ילדים חולי סרטן שנשלחו לטיפולים בישראל, אלפי פליטים שחייהם ניצלו בזכות שיתוף הפעולה בינינו.

"אני מודה לך ידידי, ואני מודה לממשלת רומניה על שיתוף הפעולה, על הרצון הטוב. זוהי הוכחה נוספת לידידות האמיצה ורבת השנים בין המדינות שלנו, בימי שלום וגם בימי מלחמה.

"ישראל כמו רומניה, מגנה את הפלישה הרוסית לאוקראינה. אין לה הצדקה, ואנחנו קוראים לרוסיה להפסיק את הירי והתקיפות ולפתור את הבעיות סביב שולחן הדיונים.

"ישראל תסייע ככל שביכולתה להגיע לפתרון של שלום. אנחנו עובדים בתיאום מלא עם בעלת בריתנו, ארה"ב, ועם שותפינו האירופאים כדי לנסות לסיים את הטרגדיה האלימה הזו מהר ככל האפשר".

הפוסט הסיוע ההומניטרי לאוקראינה: הצהרות שר החוץ יאיר לפיד בגבול רומניה-אוקראינה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. לרגל הילולת הסב"ק מרנא רבי ישראל מרוז'ין זיע"א ובצל דעיכת המגיפה העולמית בעז"ה, החלו השיירות והדרכים להיות יותר מצויים ודרכי ציון שהיו אבלות בשנה שעברה מבלי באי מועד, מתחילים אט אט לשקוק חיי תפילה וישועה כבימים מקדם.

משלחת של מוסדות שטפנשט בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א יחד עם משלחת חסידי בית רוז'ין מאנטווערפן בראשות הרה"צ אבד"ק שפיקוב שליט"א ערכו שבת מרוממת ומיוחדת בעיר טשרנוביץ שבאוקראינה הסמוכה למקום ציונו הקדוש של מרן הרה"ק מרוז'ין זיע"א, בהאי יומא דהילולא רבה קדישא ג' חשוון, שב"ק פרשת נח התשפ"ב, יחד עם המרא-דאתרא השליח לטשרנוביץ ולסדיגורא והגלילות הרה"ח מנחם מנדל גליצנשטיין שליט"א.

המשלחת המכובדת שמנתה למעלה ממנין יהודים פתחו את המסע בעיר יאס שברומניה בתפילות בציון הרה"ק אדמו"ר הראשון משטפנשט זיע"א, כאשר בית ה"הכנסת אורחים" דשטפנשט בעיר יאס מעמיד את כל צרכי האורחים הרבים שפקדו את המקום במשך היממות שקדמו להילולא דצדיקיא, בבית העלמין נערכו תפילות בציון רבינו הרה"ק משטפנשט.
חברי "האגודה למקומות הקדושים ברומניה" המשיכו בחיפושיהם אחרי מספר מצבות גדולי ישראל שמקום קברם עדיין לא נודע ובידי ה'אגודה" רק השערות ועדויות וקצוות חוטים היכן לחפש בתוך מרחבי בית העלמין העתיק והענק ביאס.
בדרך מיאס לטשרנוביץ פקדו את בית העלמין בעיר "בוטושאן" שם טמונים הרה"ק ר' משה'לה מסוליצה ועוד משושלת בית "בוטשעטש" וכן ישנו בית עלמין עתיק בו קברו במשך תקופה מסוימת, ולדעת חלק מחוקרי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' יש סבירות שקברו של הגה"ק רבי משה אפרתי אבד"ק בוטושאן וחמיו של הרה"ק רבינו ישראל מרוז'ין נמצא בין המצבות החבויות בבית העלמין העתיק הזה אולם לא מצאנו לכך עדין כל אישוש, ועוד חזון למועד.

היות ובבית העלמין בבוטושאן נטמן אשתקד בתקופת הקורונה, מר אבישי הלוי ע"ה, ידיד האגודה ופעיל נמרץ לטובת הבאים לפקוד את קברי הצדיקים ברומניה ועתה נוצרה ההזדמנות הראשונה לפקוד את קברו, עלו רבני שטפנשט למקום וקראו פרקי תהילים ואמירת 'קל מלא רחמים' לעילוי נשמתו.

משם המשיכו לבית העלמין העתיק בעיר "דורוהוי" בו טמונים כמה אהלי צדיקים קדושים מתלמידי הבעש"ט, מאמר מפורט אודות התגליות מעיר זו יובאו בעז"ה בהמשך.

בבוקרו של יום שישי ב' מרחשון התאספו ובאו כל משתתפי המסע מכל מקומות מושבותיהם בעיר סירט, היא עיר הגבול המפרידה בין רומניה לאוקראינה, והזמן גרמא הילולת הרה"ק ה"מקור ברוך" מסערט-ויז'ניץ להתפלל בבית המדרש הגדול בעיר "סירט" (סערעט) בו נשא בעל ההילולא את דרשותיו כרב העיר.

מראה בית הכנסת מעורר פלצות, חרב ושמם וניכר כי כבר עשרות שנים לא נישאו בו תפילות במנין, בצידי בית הכנסת עדין שאריות ארבעת המינים בו השתמשו יהודי הקהילה המהוים אות וזכרון לקהילה יהודית שורשית ועתיקה שחיי התורה והיהדות לבלבו בה בעוז ועתה חרבה ובזויה.

מהעיר סירט עברנו את הגבול לעבר טשרנוביץ, יש לציין כי מבר הגבול עבר חלק למרות מלאי הטפסים והטסטים לקורונה שצריכים להציג בכל מעבר ומעבר.

הפוסט חלק 1: 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' במסע היסטורי ומרגש – לרגל הילולת הסב"ק מרוז'ין הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. בית העלמין היהודי העתיק ביותר במזרח אירופה, התגלה במחוז סוצ'בה. האיחוד האירופי נטל חסות על שיפוץ ושיקום המקום.

בית העלמין היהודי המדובר במחוז סוצ'בה ממוקם בעיר סירט, היא סערט ויזניץ', הממוקמת על גבול אוקראינה. בית העלמין מתוארך לימי הביניים וכעת נכנס לתכנית השיפוץ והשיקום של האיחוד האירופי.

מנדל רוזן, יליד רומניה המתגורר בארץ מדווח לנו מפי אשתו מוניקה המתרגמת המקצועית, כי לבית העלמין יש ערך היסטורי ותרבותי מיוחד עבור הקהילה היהודית ברומניה, כמו גם לכל יוצאי רומניה בארץ ישראל ובעולם, זאת בשל המצבות המעטרות את הקברים המעוטרים במוטיבים יהודיים עתיקים. הקישוטים כוללים מוטיבים דתיים, סמלים גיאומטריים וסמלי צמחים ובעלי חיים, כמו: אריות, ציפורים ובעלי חיים שונים.

המצבה העתיקה ביותר היא משנת 1560. המוטיבים הנפוצים ביותר הם: אריה, ציפור, גריפון, מנורה, עץ חיים, ידי הברכה, תורה. המצבות הן הוכחה לקיומה של קהילה יהודית חזקה בתקופת ימי הביניים ולרמה התרבותית של קהילה זו.

המצבות שנמצאו שם מתוארות על ידי החוקרים כ'אנדרטאות הקבורה היהודיים היפים ביותר ברומניה'. על פי המחקר הרומני, בית העלמין היהודי בסירט נכלל ברשימת האנדרטאות ההיסטוריות במחוז סוצ'יבה מאז 2015. בית העלמין ממוקם בגבעת הורודישטה.

בספרו של החוקר האילי סילוויו סאני "Dăinuire prin piatră" בהוצאת 'חפר, בוקרסט' שנת 2000, הוא מספר על האנדרטאות של בית הקברות היהודי מימי הביניים מסירט. לדבריו, הוא משער על קיומן של 342 מצבות בבית העלמין מימי הביניים של העיר סירט. החוקר, לפי סדר האלף-בית, את שמות האנשים שנמצאו על הקברים. מתוך 100 השמות הגבריים, 81 מוכיחים שמקורם בעברית, 19 נוספים מאומצים בעיקר מהשפות הגרמניות והסלביות, אך גם מיוונית, ואילו עבור שמות נשיים הניתוח מוצא את קיומם של 26 ממוצא יהודי, האחרים, מקורם מהשפות הגרמנית והסלאבית, חלקם עברו מטמורפוזה ברוח השפה היידית. מניתוח הכתובות עולה כי מתוך 342 המצבות, 193 (56.44%) הונחו על קברם של כמה גברים ו 149 (43.56%) על קברם של כמה נשים.

בבית העלמין נקברו: 89 מלמדים, 35 רבנים, דיין, מזכיר הקהילה (פיזאר) ומנהיג הקהילה (סטארוסטה).

פרק בספר מתייחס ל"קישוט אנדרטאות הלוויה" ומוקדש להצגת הרפרטואר של מוטיבים דקורטיביים שנמצאו על הקברים מסירט. נושאי הנוי הגדולים מוזכרים: זומורפים (דובים, אריות, צבאים, גריפינים, חדי קרן, יונים, טווסים, חסידות, נשרים מונו וביפפליים, דגים), מקורבים לצמחיה (עץ חיים, עציץ, גפן, ענפי זית), אדריכלי אלמנטים, חזית המקדש, קבוצה של שני עמודים פשוטים ו"סולומוניים", אך גם חפצים אחרים כמו פמוטים וכתרים.

השערת הקיום ניתנת באותם מרחבים עם קברים שבהם חסרים מונומנטים, היו קבורות לפני השמונה עשרה. המאה, מסומנת בכוכבי אבן או עץ, שלא עמדו בחלוף הזמן.

לפי המשוער, המצבות בעיר סירט נוצרו על ידי אומנים יהודים ונוכחותם של שמות משפחה כמו שטיינמץ ופיצ'ר נחשבת עדות לכך.

בית העלמין העתיק, ממוקם בחלקה המזרחי של העיר ונקרא בית הקברות העתיק או בית הקברות הראשון, כפי שמכנים אותו חוקרים יהודים. הוא נחשב לבית הקברות היהודי העתיק ביותר בדרום מחוזנו.

המקומיים קוראים לבית העלמין 'אוקופיסטה', כיוון שהוא ממוקם על שתי גבעות. השבר היחיד של גל ההגנה של העיר שהגיע אלינו. בית העלמין מוקף חומת אבן מכוסה בבטון, בית הקברות נראה כמו מבצר, ושתי הגבעות מזכירות לנו את הגיבנת של גמל חימר חיידקי ענק. בקיר מוטבע לוח שנראה כמו כתובת, אך הטקסט נמחק ונחשב ככתובת של כנסייה ארמנית.

בית העלמין ממשיך למשוך חוקרים וחשיבות גדולה היא עבור מבקרים יהודים לפקוד את המקום למען שמירת מנוחת הקדמונים, שלא תופרע חלילה, אחרי קרוב ל-500 שנה שהם נחים במקום, עד ביאת גואל.

הפוסט רומניה: התגלה בית העלמין היהודי העתיק ביותר במזרח אירופה בעיר סירט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..