רומניה. תחקיר היסטורי בשילוב מסע חיפושים מקיף אודות גאוני רומניה שמקום קברם לא נודע, התקיים בשנים האחרונות ברחבי רומניה, בראשות 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, במסגרתו אותרו עשרות קברי צדיקים עלומים ונחשפו תגליות היסטוריות מרתקות בס"ד.

אך למרות ההצלחות הרבות, נותרו קברי צדיקים רבים מוסתרים מעינינו, מאחר ולא הצלחנו לאתרם למרות המאמצים הכבירים.

הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א מספר לנו אודות התחקיר ומסע החיפושים שהתקיים בפונזשט:

"לא קלה היא הדרך אל 'פאנזעשט' שבמחוז ואסלוי, ולא בגלל שהכבישים המובילים לא סלולים בה, ההפך, הדרך לפאנזעשט סלולה כדבעי, אלא שהיות שם העיר לא כפי שרגילים אנשי המחוז לקרוא לה לעיר גרם לנו לקבל מענה שגוי וסותר מפי גויי ואף יהודי המקום. מסתבר של'פאנזעשט' קוראים 'פאנג'עשט' עם ג' דגושה, וכל המשנה ידו על התחתונה, ולא יקבל מענה ולא עזרה, הם פשוט לא מבינים מה אתה רוצה מהם…

"אחרי שהסרנו את המכשול הראשון זכינו להגיע עם שליחי 'האגודה למקומות הקדושים ברומניה' למחוז חפצינו, עם הגיענו למרכז העיירה 'פאנזעשט' נתקלנו בתהלוכת חתונה, שנים מבני העיירה נישאים זה עתה, והם בדרכם לרישום בבניני העירייה לקול מצהלות המחותנים וילדי פאנזעשט…

"ם יש כאן חתונות משמע יש כאן חיים אז היכן בית החיים? אנו שואלים בחלל בית המרזח הסמוך, 'קום ס'ה פואטה אז'ונג'ה לה צימיטיר איווריעסק' איך מגיעים לבית הקברות היהודי? ושיכור מזדמן מתנדב להסביר לנו את הכיון, כמעט שאנו מעלים אותו על הרכב, אלא שלפתע אחד מתרה בנו כי הלה שיכור ואינו אחראי למעשיו, זה חליפתו זה תמורתו זה כפרתו זה האיוואן ישאר בבית המרזח ו'חוקר ההיסטוריה' אנדריי, כך הוא יציג את עצמו בהמשך, נכנס איתנו לרכב.

"בנסיעה לבית העלמין בקצה העיירה, קצת 'סטנגה' (שמאלה) וקצת 'דרפטה' (ימינה), פעמיים 'סוס' (למעלה) במעלה ההר, ופעם אחת 'ז'וס' (למטה) והופ, הרכב נתקע ומתחפר בשלוליות בוץ אינסופיות… רק זה חסר לנו על הבוקר העמוס לנו גם בלי זה, אנו מנסים לצעוק לנהג 'אפרואפה לצימיטיר' (יותר קרוב) אבל הרכב מסרב להשמע ללחיצות הדוושה של הנהג האומלל.

"מחוסר ברירה אנו יוצאים מהרכב, ואנדריי מציג עצמו כעת כחוקר ההיסטוריה הפונז'שטאית, אנחנו עומדים להגיע למתחם בית העלמין הוא מצביע אל עבר האופק הבלתי נגמר, והאמת שכזאת עוד מעולם לא נתקלנו ברומניה, אנו הולכים והולכים מבלי להבין לאן פנינו מועדות, אנו מגיעים לקצה השביל במעבה שדות התבואה המוריקות, ואז אנו מגיעים לגשר צר מאוד, שנבנה כך זה נראה ביד לא מקצועית, הגשר עובר על בורות עמוקים וקצת מפחידים, תהום פעורה מלמטה, אך גזירי העצים מייצרים לנו רצף רעוע ומט ליפול אל העבר השני, אם לא שהבחנו בסמל מגן דוד על השער, היינו בטוחים כי אנדריי חומד לנו לצון.

"אנו עומדים עתה מול השער הסגור, אבל שאת ייסורנו לא נגמרת, מחפשים את 'הפאזניק', השומר המתגורר בבקתה הסמוכה.

"'ואסילי' השומר משפשף עיניו בתדהמה, כבר שני עשורים לא דרכה כאן רגל יהודית ואולי אף יותר, ללא ספק זה מחזה מרגש עבורו, אנו רואים זאת על אישוני עיניו המתרוצצות בחוריהן והתמהון הרב שאופף את מבטו. אורחים בלתי קרואים פורצים אל חלקת אדמתו מבלי שהוא יידע לאן תוליך הפגישה הבלתי קרואה הזו, הוא פותח לפנינו את השער, ואנו נכנסים פנימה בהתרגשות, אל הרגע הזה חיכינו זמן רב, מי יודע אולי תגלית מרעישה תכה את העולם היהודי, וקברו של הגאון מפאנזעשט תתגלה לפנינו במלא יפעתה והדרה?

"אולם שמחתנו מתערבבת בעצב, הקבלת פנים הראשונית לא מלבבת, הקרקע הנגלית לפנינו ריקה מכל קבר, ואסילי ממהר אחרינו להסביר לנו כי בית העלמין נמצא הרחק הרחק פנימה, ומה שראינו עד עתה הוא אפילו לא קצה הקרחון. אנו צועדים וצועדים, עוברים שדות, וגדרות, מטפסים בהרים ועוברים גאיות, שורות של שתילים וצמחי מאכל שונים נפרסים נגד עינינו, עד שממולנו נפרס הר המצבות, להערכתנו כין 500 לכאלף קברים..

"בית העלמין נראה שלם, נראה כי יד זרים לא נגעה בו, אנו עוברים וממששים כמעט מצבה מצבה, משפשפים אותיות, מישרים אבנים, מגרדים עשב פרא, גוזמים גזעים המפריעים בדרכינו, העבודה מפרכת, מייגעת, אך אנו עושים זאת בהתלהבות דקדושה, מי שלא עסק בחיפוש קברים ובאיתור מצבת לא יבין זאת, כל מצבה מקפלת בתוכה עבר עשיר, היסטוריה יהודית וגם טרגדיה פרטית, כל מצבה ושובל הזכרונות שלה, אולם אט אט אנו מעכלים כי איננו אנשי בשורה, העבודה המיגעת קצת מאכזבת, שום קבר רבני לא נראה באופק, אף לא מצבה אחת מרמזת לנו על קברו של גאונה של 'פאנזעשט', זה ששניים מבניו פיארו את כותל המזרח של יהדות רומניה, לבטח הם בנו אהל והציבו מצבה לזכר אביהם הנערץ, והיכן היא?

"לרגע התגנבה למחשבתנו הרהור כי אולי אנו לא בפאנזעשט הנכונה, אולם על מצבות רבות מצאנו את הכיתוב 'פאנזעשט' בהגייתה היהודית, ושמא הרב לא נטמן כאן בבית העלמין, אך כתבי בנו ה'באר חיים מרדכי' מעידים כי כאן בפאנזעשט טמונים הרב והרבנית ע"ה, אנו מנסים לתחקר את השומר אם ידוע לו על מצבת ה'ראבינער'? או על אהל של קברו?, האם היו כאן בפאנזעשט עוד בתי עלמין? ומתי בפעם האחרונה דרכה כאן רגל יהודית?

המון שאלות, המון מחשבות, אבל עם אפס תשובות, הבטחנו לעצמינו כי נחזור לכאן שוב, עם כלים יותר אפקטיביים שיסייעו בעדינו במציאת חלקת קברו של הרב רולער זצ"ל, אך עד עתה לא זכינו לקיים משאלת ליבנו.

"כעבור כחמש שעות ויותר של שיטוט וחפירות ברחבי בית העלמין הפאנזעשטאי, לא נותר לנו אלא לסיים את ביקורינו ללא תוצאות משמחות…

"עם רדת החשכה אנו נפרדים ממתי פאנזעשט בבקשת סליחה, אם לא נהגנו בהם חלילה בכבוד, בעת מסע החיפוש הקדחתני, אנו נעמדים לומר פרקי תהילים, ואל מלא רחמים לזכר רבה של פאנזעשט ובני קהילתו הטמונים פה בעפר בית העלמין של פאנזעשט, אך מקום קברו לא נודע לעת עתה, ואנו נושאים תפילה כי יקיצו וירננו שוכני עפר בתחיית המתים, הררי פאנזעשט מאזינים לתפילתנו ומשיבים בהד מהדהד הבוקע רקיעים של 'ונאמר אמן'".

הפוסט רומניה: עלו בתוהו החיפושים אחרי קברו של הגאון רבי יצחק יהודה רולר זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

היום יום ט' חשון, ימלאו 74 שנה לפטירת הגאון רבי חיים מרדכי רולר בעל שו"ת 'באר חיים מרדכי' ושאר ספרים, אב"ד טרגו ניאמץ שברומניה, וחבר מועצת גדולי התורה, שנפטר ביום ט' חשון תש"ז ונטמן בהר הזיתים שבירושלים.

עד כדי מסירות נפש

רבינו נודע ונתפרסם בכח גאונותו וצדקותו כי רבה, ספריו בהלכה ובאגדה ובשו"ת הפכו לנכס צאן ברזל בעולם הפסיקה התורנית, וגאוני דורו חרדו למוצא פיו ולהגיוני לבו, נודע גם בהקפדתו הרבה על תפילות במנין עד כדי מסירות נפש, ותשלום דמים מרובים בכדי שיצליח להתפלל במנין, גם כאשר היה על אם הדרך במסעותיו הרבים.

אגודת ישראל ברומניה

כיתת רגליו להשיב לב תועים וללמדם בינה, ומסר נפשו להפצת כתביו התורניים למען יעמדו לימים רבים. פעילותו למען גולת יהדות רומניה, חבקה עולם ומלואו בכהנו גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ברומניה, פעל גדולות ונצורות.

אביהן של עגונות

נודע כאביהן של העגונות, ואף כתב חיבור מיוחד בנושא זה. וכבר לאחר מלחמת העולם הראשונה שלח אליו הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל את בתו שבעלה נעלם בצוק העיתים, בכדי למצוא היתר לכבלי עגינותה, מני אז הוכר שמו בשער בת רבים כאבי העגונות, ובפרט לאחר מלחמת העולם השניה, הוקמו בתי דין ברחבי העולם להתרת עגונות, אשר התבססו על הוראותיו המפורטות ביותר. בתי דין אלו התירו אלפי עגונות, ומעולם לא מכשול ותקלה תחת ידם לפלא כל המתעסקים בדבר.

בתשובה שלימה

תפילתו בהשתפכות הנפש כבן המתחטא לפני אביו נודעה ונתפרסמה לעין כל, מסופר כי כל קריאת שמע היתה לוקחת אצלו שעות ארוכות, בהם היה אומר את הפסוקים בנעימה מיוחדת כמונה מעות, עד שכל שומעיו היו מרגישים מעמד קדוש המעורר לשוב בתשובה שלימה, הרה"ק אדמו"ר מסקולען זצ"ל שהסתופף בצילו נהג אחריו כמנהגו זה בקודש, והיה קורא קריאת שמע באותה הנעימה ובאותה השתפכות הנפש.

ים התורה

תלמידו וריעו המובהק הגה"צ מוהר"ש טוביאס אב"ד 'פיאטרא ניאמץ' הסמוכה לעיר רבנותו 'טרגו ניאמץ' פעל להנצחת זכרו, בהקמת ישיבה על שמו ובהדפסת ספרי ים התורה שהוא חידש, וההדרתם מחדש, ובאיסוף תולדותיו למען יעמדו למשמרת עולם. כל ימיו נשא על נס את זכר רבו, הזכירו בסילודין, למד והגה בתורתו, ואף יזם שיעורים מסודרים בתורתו הרחבה נכדיו עוסקים בההדרת כתביו הנוספים שנמצאו במרוצת השנים ובהוצאתם לאור עולם בעז"ה.

אגודת המקומות הקדושים ברומניה

מכון חכמי רומניה תורת אמת שטפנשט, בראשות הרב אברהם יעקב סלמון, המתעסק בהנצחת זכר גאוני וחכמי רומניה, בשיתוף ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה', עמלו לחפש את ציון אביו הגאון הגדול רבי יצחק יהודה אייזיק לייב רוללר זצ"ל בעיר רבנותו בפאנזעשט הסמוכה לרומאן בסריקות בכל בית העלמין העתיק דשם ועד עתה ללא תוצאות לדאבון לב. כמו כן יעלה היום שליח מיוחד מטעם האגודה לציון קברו בהר הזיתים.

מי יתן וזכותו הגדולה של רבינו באר חיים מרדכי תמליץ יושר ודבר ישועה ורחמים על כל זוכריו ומזכיריו, לומדי תורתו, ופוקדי ציון קברו ביום הילולתו ובכל ימות השנה. שמו להזכרה ולהדלקת נר: הגאון הגדול רבי חיים מרדכי בן רבי יצחק יהודה אייזיק לייב, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל

הפוסט הילולא ה-74: שעתיים לפני פטירתו, הרב עוד התעסק בהתרת עגונה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..