רומניה. תחקיר היסטורי בשילוב מסע חיפושים מקיף אודות גאוני רומניה שמקום קברם לא נודע, התקיים בשנים האחרונות ברחבי רומניה, בראשות 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, במסגרתו אותרו עשרות קברי צדיקים עלומים ונחשפו תגליות היסטוריות מרתקות בס"ד.

אך למרות ההצלחות הרבות, נותרו קברי צדיקים רבים מוסתרים מעינינו, מאחר ולא הצלחנו לאתרם למרות המאמצים הכבירים.

הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א מספר לנו אודות התחקיר ומסע החיפושים שהתקיים בפונזשט:

"לא קלה היא הדרך אל 'פאנזעשט' שבמחוז ואסלוי, ולא בגלל שהכבישים המובילים לא סלולים בה, ההפך, הדרך לפאנזעשט סלולה כדבעי, אלא שהיות שם העיר לא כפי שרגילים אנשי המחוז לקרוא לה לעיר גרם לנו לקבל מענה שגוי וסותר מפי גויי ואף יהודי המקום. מסתבר של'פאנזעשט' קוראים 'פאנג'עשט' עם ג' דגושה, וכל המשנה ידו על התחתונה, ולא יקבל מענה ולא עזרה, הם פשוט לא מבינים מה אתה רוצה מהם…

"אחרי שהסרנו את המכשול הראשון זכינו להגיע עם שליחי 'האגודה למקומות הקדושים ברומניה' למחוז חפצינו, עם הגיענו למרכז העיירה 'פאנזעשט' נתקלנו בתהלוכת חתונה, שנים מבני העיירה נישאים זה עתה, והם בדרכם לרישום בבניני העירייה לקול מצהלות המחותנים וילדי פאנזעשט…

"ם יש כאן חתונות משמע יש כאן חיים אז היכן בית החיים? אנו שואלים בחלל בית המרזח הסמוך, 'קום ס'ה פואטה אז'ונג'ה לה צימיטיר איווריעסק' איך מגיעים לבית הקברות היהודי? ושיכור מזדמן מתנדב להסביר לנו את הכיון, כמעט שאנו מעלים אותו על הרכב, אלא שלפתע אחד מתרה בנו כי הלה שיכור ואינו אחראי למעשיו, זה חליפתו זה תמורתו זה כפרתו זה האיוואן ישאר בבית המרזח ו'חוקר ההיסטוריה' אנדריי, כך הוא יציג את עצמו בהמשך, נכנס איתנו לרכב.

"בנסיעה לבית העלמין בקצה העיירה, קצת 'סטנגה' (שמאלה) וקצת 'דרפטה' (ימינה), פעמיים 'סוס' (למעלה) במעלה ההר, ופעם אחת 'ז'וס' (למטה) והופ, הרכב נתקע ומתחפר בשלוליות בוץ אינסופיות… רק זה חסר לנו על הבוקר העמוס לנו גם בלי זה, אנו מנסים לצעוק לנהג 'אפרואפה לצימיטיר' (יותר קרוב) אבל הרכב מסרב להשמע ללחיצות הדוושה של הנהג האומלל.

"מחוסר ברירה אנו יוצאים מהרכב, ואנדריי מציג עצמו כעת כחוקר ההיסטוריה הפונז'שטאית, אנחנו עומדים להגיע למתחם בית העלמין הוא מצביע אל עבר האופק הבלתי נגמר, והאמת שכזאת עוד מעולם לא נתקלנו ברומניה, אנו הולכים והולכים מבלי להבין לאן פנינו מועדות, אנו מגיעים לקצה השביל במעבה שדות התבואה המוריקות, ואז אנו מגיעים לגשר צר מאוד, שנבנה כך זה נראה ביד לא מקצועית, הגשר עובר על בורות עמוקים וקצת מפחידים, תהום פעורה מלמטה, אך גזירי העצים מייצרים לנו רצף רעוע ומט ליפול אל העבר השני, אם לא שהבחנו בסמל מגן דוד על השער, היינו בטוחים כי אנדריי חומד לנו לצון.

"אנו עומדים עתה מול השער הסגור, אבל שאת ייסורנו לא נגמרת, מחפשים את 'הפאזניק', השומר המתגורר בבקתה הסמוכה.

"'ואסילי' השומר משפשף עיניו בתדהמה, כבר שני עשורים לא דרכה כאן רגל יהודית ואולי אף יותר, ללא ספק זה מחזה מרגש עבורו, אנו רואים זאת על אישוני עיניו המתרוצצות בחוריהן והתמהון הרב שאופף את מבטו. אורחים בלתי קרואים פורצים אל חלקת אדמתו מבלי שהוא יידע לאן תוליך הפגישה הבלתי קרואה הזו, הוא פותח לפנינו את השער, ואנו נכנסים פנימה בהתרגשות, אל הרגע הזה חיכינו זמן רב, מי יודע אולי תגלית מרעישה תכה את העולם היהודי, וקברו של הגאון מפאנזעשט תתגלה לפנינו במלא יפעתה והדרה?

"אולם שמחתנו מתערבבת בעצב, הקבלת פנים הראשונית לא מלבבת, הקרקע הנגלית לפנינו ריקה מכל קבר, ואסילי ממהר אחרינו להסביר לנו כי בית העלמין נמצא הרחק הרחק פנימה, ומה שראינו עד עתה הוא אפילו לא קצה הקרחון. אנו צועדים וצועדים, עוברים שדות, וגדרות, מטפסים בהרים ועוברים גאיות, שורות של שתילים וצמחי מאכל שונים נפרסים נגד עינינו, עד שממולנו נפרס הר המצבות, להערכתנו כין 500 לכאלף קברים..

"בית העלמין נראה שלם, נראה כי יד זרים לא נגעה בו, אנו עוברים וממששים כמעט מצבה מצבה, משפשפים אותיות, מישרים אבנים, מגרדים עשב פרא, גוזמים גזעים המפריעים בדרכינו, העבודה מפרכת, מייגעת, אך אנו עושים זאת בהתלהבות דקדושה, מי שלא עסק בחיפוש קברים ובאיתור מצבת לא יבין זאת, כל מצבה מקפלת בתוכה עבר עשיר, היסטוריה יהודית וגם טרגדיה פרטית, כל מצבה ושובל הזכרונות שלה, אולם אט אט אנו מעכלים כי איננו אנשי בשורה, העבודה המיגעת קצת מאכזבת, שום קבר רבני לא נראה באופק, אף לא מצבה אחת מרמזת לנו על קברו של גאונה של 'פאנזעשט', זה ששניים מבניו פיארו את כותל המזרח של יהדות רומניה, לבטח הם בנו אהל והציבו מצבה לזכר אביהם הנערץ, והיכן היא?

"לרגע התגנבה למחשבתנו הרהור כי אולי אנו לא בפאנזעשט הנכונה, אולם על מצבות רבות מצאנו את הכיתוב 'פאנזעשט' בהגייתה היהודית, ושמא הרב לא נטמן כאן בבית העלמין, אך כתבי בנו ה'באר חיים מרדכי' מעידים כי כאן בפאנזעשט טמונים הרב והרבנית ע"ה, אנו מנסים לתחקר את השומר אם ידוע לו על מצבת ה'ראבינער'? או על אהל של קברו?, האם היו כאן בפאנזעשט עוד בתי עלמין? ומתי בפעם האחרונה דרכה כאן רגל יהודית?

המון שאלות, המון מחשבות, אבל עם אפס תשובות, הבטחנו לעצמינו כי נחזור לכאן שוב, עם כלים יותר אפקטיביים שיסייעו בעדינו במציאת חלקת קברו של הרב רולער זצ"ל, אך עד עתה לא זכינו לקיים משאלת ליבנו.

"כעבור כחמש שעות ויותר של שיטוט וחפירות ברחבי בית העלמין הפאנזעשטאי, לא נותר לנו אלא לסיים את ביקורינו ללא תוצאות משמחות…

"עם רדת החשכה אנו נפרדים ממתי פאנזעשט בבקשת סליחה, אם לא נהגנו בהם חלילה בכבוד, בעת מסע החיפוש הקדחתני, אנו נעמדים לומר פרקי תהילים, ואל מלא רחמים לזכר רבה של פאנזעשט ובני קהילתו הטמונים פה בעפר בית העלמין של פאנזעשט, אך מקום קברו לא נודע לעת עתה, ואנו נושאים תפילה כי יקיצו וירננו שוכני עפר בתחיית המתים, הררי פאנזעשט מאזינים לתפילתנו ומשיבים בהד מהדהד הבוקע רקיעים של 'ונאמר אמן'".

הפוסט רומניה: עלו בתוהו החיפושים אחרי קברו של הגאון רבי יצחק יהודה רולר זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגאון רבי יצחק אייזיק יהודה רולר זצ"ל אב"ד פאנעזעשט

נסתלק כ"ד טבת תרע"ז ומנו"כ בעיר רבנותו פאנזעשט

הגאון רבי יצחק אייזיק יהודה לייב ראללער (רולר) זללה"ה, אב"ד דק"ק פאנעזעשט נולד בשנת תר"ז לאביו הגאון רבי שמשון זצ"ל, בן הרב מאיר, בן רבי מרדכי אב"ד חודרוב. הוא היה מיוחס לגזע של גדולי ומאורי ישראל בדורות הקודמים כמו הגאון הנודע רבי דוד אלטשולער זללה"ה בעל ה"מצודת דוד" ו"מצודת ציון" על נ"ך, שהיה נכדו של מאור הגולה רבינו יצחק חיות בעל "אפי רברבי" זללה"ה, שהתייחס לשושלת רבנים מפוארת בעיר פראג שראשיתה בחסידי פרובינציא הקדומים.

מצד אמו היה הג"ר שמשון זצ"ל מצאצאיו של הגאון האלוקי רבי נפתלי כ"ץ זללה"ה בעל ה"סמיכת חכמים", והתייחס כנצר למשפחת השר רבי שאול וואהל זללה"ה, שנודע בהיותו מלך פולין ליום אחד. כמו כן היה מגזע קודש של רבינו המהר"ל מפראג זללה"ה ושל הגאון רבי עקיבא כ"ץ זללה"ה אב"ד שאלוניקי, מגולי פורטוגל שהוגלו בגירוש ספרד, שעל פי הקבלה שהיתה בידיהם הגיעה שלשלת יחוסם עד לדוד המלך ע"ה ואהרן הכהן ע"ה.

חרד לכל דבר שמועה

בנעוריו יצק יצק מים על ידי הגאון המפורסם בדורו רבי אריה לייבוש איש-האראוויץ זצ"ל, אב"ד דק"ק סטריי וסטאניסלאוו, נכדו של הגאון רבי משולם יששכר זצ"ל בעל שו"ת "בר ליוואי".

רבי יצחק אייזיק שימש בתחילה כרבה של דימינעשט במחוז רומן, וכן שימש כאב"ד בעיירות פלופאנה, דימינעשטי, ומשנת תר"ל כיהן בפונג'שטי היא פאנזעשט הנמצאת מרחק כ36 ק"מ מוואסלוי בה כיהן עד ליום פטירתו בשנת תרע"ז.

מעטים הם הידיעות אודות רבינו יצחק יהודה רוללר, אולם מתוך קורות בניו המפורסמים רבינו באר חיים מרדכי אבד"ק ניאמץ ורבינו בנציון רוללר אבד"ק באהוש אנו למדים מעט על תולדותיו וקורותיו, יש לציין את כתבי תלמיד הבאר חיים מרדכי זצ"ל זקיני מרן הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל שהיה חרד לכל דבר שמועה מרבו הגדול בענקים האבד"ק ניאמץ עד שאף הקים ישיבה על שמו באר חיים מרדכי בעיר רבנותו הרצליה, וכן כתב את תולדותיו בקודש מהם שפרסם בספרי האבד"ק ניאמץ ומהם ביסס את מאמרו המצויין לתולדות הבאר חיים מרדכי, הסופר הנודע רבי אהרן סורסקי שליט"א בספרו מרביצי תורה מעולם החסידיות (ח"ז), מאוסף כתבי וזכרונות זקיני זצ"ל שאבנו את כל תולדותיו הערוכים כאן לפניכם היום.

רבינו יצחק יהודה המכונה רבינו יצחק יהודה אייזיק לייב היה אדם גדול בתורה וביראה, התנהג בחסידות ובפרישות, מנשואי הפנים בעדת חסידי טשורטקוב המעטירה בתקופת הנהגתו הרוממה של מרן הרה"ק אדמו"ר הזקן רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע. וכן היה מהיושבים ראשונה במלכות אצל מרן הרה"ק אדמו"ר הראשון מבאהוש זי"ע, אליו נקשר בלב ונפש בהיותו רב בפאנזעשט אשר למרות שהייתה רחוקה מבאהוש כ120 ק"מ.

כפי שכתבנו, על גדלותו בתורה של הרב מפאנזעשט זצ"ל לא זכינו לדעת הרבה, זולת מעט משרידי חידושיו בש"ס ובשו"ע.

קשריו עם גאוני דורו

ידוע הקשר עליון דאורייתא שהי' להגאון הבאר חיים מרדכי מניאמץ ז"ל עם הגאון האדיר רבי אברהם מענדל שטיינבערג זצ"ל גאב"ד בראד בעהמח"ס שו"ת מחזה אברהם, כמו שנראה בעליל בין בתרי חילופי המכתבים ביניהם, שהגאון מבראדי ז"ל היה יליד רומניה (ראה אודותיו בגליונינו 'באר בשדה' מספר 182 תשע"ט), היה בן גילו של רבינו (רבינו נולד בשנת תר"ז והמחזה אברהם בתר"ח) נולד בעיר סרט שבבוקובינא לאביו רבי מאיר בן הגאון רבי שמעי' הנקרא ר' שמעי' חריף, וכבר בצעירותו נודע שמו הטוב בכל חבלי המדינה בתור 'דער סערעטער עילוי', הי' חתנו של הגביר רבי דוד אגדשטיין ז"ל מנכבדי עיר יאסי נכד הרה"ק בעל באר מים חיים זי"ע ומנאמני בית הרה"ק אדמו"ר הזקן מסאדיגורה זי"ע (עי' באגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו) שהחזיקו על שולחנו ביד רחבה.

ברבנות דימנעשט

הגאון רבי יצחק אייזיק זצ"ל כיהן בתחילה בעיר דימנעשט יע"א עיר קטנה במחוז רומאן, שם נולד לו בשנת תרכ"ח בנו הגדול רבינו הגאון מניאמץ זצ"ל. וכפיה"נ גם בנו רבי בן-ציון נולד שם (אם כי לפי השנים שמופיע אצלינו – תרמ"ב יתכן ונולד בפאנזעשט), כשנתיים לאחר מכן, בשנת תר"ל, נקרא לשמש בכהונת הרבנות דק"ק פאנזעשט יע"א, שם ישב עד יומו האחרון בכ"ד טבת שנת תרע"ז.

רבה של פאנזעשט

פאנזעשט היתה עיירה קטנה בחבל מאלדאביה, אשר לעומת ערים אחרות לא היה בה כ"כ מישיבת כרכים הקשה. לדברי מר אלברט לוזניניאנו מיאס סמוכה לבאקוי (בדקנו, מרחק 80 ק"מ). עובדה זו שמרה על פאנזעשט מהרוחות הסוערות של ההשכלה שהשתוללו בערים הגדולות. משום כך היתה פאנזעשט אכסניה לשקדנים אוהבי תורה שלמדו בקלויז של הקהילה ללא הפרעות. גם רבינו הג"ר יצחק יהודה זצ"ל יכל להתבודד במדעיו והיה שם לילות כימים בלימוד התורה להתעלות בה ולעלות עוד ועוד מדרגות בתורה ובחסידות. משנה לשנה גדל וגבה שיעור קומתו הרוחנית, ויגבה ליבו בדרכי אלוקיו.

למען אשר יצוה את בניו

משקל רב נתן הרב מפאנזעשט זצ"ל לחינוך בניו, ורבות שקד על תקנת בנו להכשירו ולעשותו כלי מפואר שתבוא התורה בקרבו. לבד מזאת עוד הוסיף אביו לחכמו ולחנכו משחר נעוריו להתאבק בעפר רגליהם של רבוה"ק מצוקי ארץ הצועדים בדרכי אור שבעת הימים מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע, ובכל פעם כאשר היה אביו זצ"ל נוסע אל חצרות הצדיקים וגאוני סביבתו להסתופף בצילא דמהימנותם ולהתחמם לאורם הנערב שזיככו את כל באי שערי עירם, נטל עמו כל החמודות הוא בנו היקר מחמד עינו שיתחמם גם הוא לאורם הבהיר של אותם צדיקים שהאירו לארץ ולדרים עליה ברוב קדושתם וגאונותם.

בן יכבד אב

בנו הגדול בעל ה"באר חיים מרדכי" זצ"ל נהג כבוד גדול באביו שהיה גם רבו שלימדו תורה. כל אחד משלושת חלקיו של ספר תשובותיו, מעוטר בראשו בתשובה שכתב לאביו הגאון מפאנזעשט זצ"ל. כמו כן בהרבה מתשובותיו יצא רבי חיים מרדכי לקיים דברי חכמים, כשהוא מוכיח את צדקת פסקי אביו הגדול כיד ה' הטובה עליו. בכל פעם שהוא מזכיר בספריו את אביו-רבינו, הוא מתעטף תחילה בעטרת של דרך ארץ וכבוד התורה באופן מופלג, ובכל פעם שהוא חותם את שמו בהקדמה או בשער ספרו, הוא חותם עצמו כבן לאביו. כה גדולה היתה הערצתו לאביו ומורו שהביאו הן לחיי עולם הזה והן לחיי העולם הבא.

הסתלקותו לשמי רום

רבינו האבד"ק מפאנזעשט נסתלק בכ"ד טבת תרע"ז, וכך כתב בנו ה'באר חיים מרדכי' בהקדמתו לספרו של מר אביו 'באר יצחק':

וב"ה אשר זכיתי לכבדם בחייהם – ובשנות השבעים לחייהם, בשנה אחת שניהם, נשמותיהם הקדושות שבו לאביהם שבשמים, ובעיר פאנזעשט שם ינוחו בשלום על משכבם, עד אשר יקוצו וירננו שוכני עפר, כי יתן השם רוחו בהם ויחיו חיי עולם, ביום י"א סיון שנת תרע"ו אמי מורתי זללה"ה, וביום כ"ד טבת שנת תרע"ז אאמ"ו זללה"ה, ומאז התחילו ימים שאין בהם חפץ, אלו ימות המלחמה, אשר כל העולם וביחוד נשמת בית ישראל היה שרוי בצער, וגם אני השפל לב נשבר בכללם, עברו על ראשי גלי גלים ורבות שבעה לה נפשי, אשר אך לאבינו שבשמים מקור החיים חסד ורחמים יאמר לצרות כלל כל ישראל ולי בכללם די… ע"כ, אלו דבריו של בנו ה'באר חיים מרדכי' בתוך הקדמתו לספר חידושי אביו 'באר יצחק' הנחתם בי"א סיון תרפ"ה.

צנוחתו כבוד בעיר פאנזעשט, אך לע"ע טרם נמצא מקום קבורתו המדויק, זאת למרות מאמצי 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' בחיפוש ואיתור הקבר.

תנצב"ה.

הפוסט רומניה: הקהילה המבודדת שרוחות ההשכלה לא הצליחו להגיע אליה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..