היום – הילולת גאב"ד פיאטרא ניאמץ מרן הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצוק"ל.

היום – י"א תשרי, למחרת יום הכיפורים י"א תשרי, הנקרא בפי כל "גאט'ס נאמען", ימלאו 29 שנים מהסתלקותו של כש"ת מרן הגאון הצדיק רבי שמואל טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ שנקראה בפי כל ירושלים דמולדובא. ואח"כ בארץ הקודש כיהן כרבה של שביב הרצליה ובערוב ימיו כאב"ד בעיר התורה בני ברק.

מרן הגה"צ הגר"ש טוביאס זצוק"ל שהסתופף בצילם ושתה מבארם של גאוני וצדיקי קמאי בדור שלפני השואה ולאחריה, ובהם מרנן ורבנן אדמור"י בית רוז'ין וצדיקי רומניה אליהם נסע ובצילם חסה כל ימיו ובהם מרן החקל יצחק מספינקא, הרה"ק רבי אהרן ראטא בעל השומרי אמונים ושולחן הטהור, והרה"ק רבי מנחם מנדל האדמו"ר השלישי מבוהוש אשר היה לו כתלמיד חבר ובמכתבו המרטיט אף מינהו לברך את שארית הפליטה בקהילות רומניה וכלשונו הטהור 'כל אשר יברך יהיה פיו כפי' ואף יום הילולתו חל היום בהפרש של חמישים שנה, בימי הרת עולם ימי מלחמת העולם השניה שתה את כוס התרעלה עד תום, בעלות על מוקדה בשואת אושוויץ כל בני משפחתו הענפה ובהם אביו ואמו, אחיו ואחיותיו מהם נשואים ובעלי משפחות כחמישים נפש במספר הי"ד ואת זכרם נשא על לוח לבו בכל פעולותיו ותהלוכותיו, בעל ההילולא זצ"ל היה אחד האישים הבולטים בתולדות יהדות רומניה בדור השואה ולאחריה, כמי שנשא על כתפיו את עברם המפואר של יהודי רומניה, דאג לשימור הגחלת היהודית גם בארץ הקודש, כשרבים מבני גלות זו התלכדו סביבו, והלהיט את הגחלת לדורות הבאים. במקום רבנותו בארץ הקודש – שביב הרצליה הקים את ישיבת "באר חיים מרדכי" ע"ש מורו ורבו המובהק ומגאוני רבני רומניה הבולטים מנשיאי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אביהן של העגונות הגאון רבי חיים מרדכי רוללר אבד"ק ניאמץ הסמוכה לעירו פיאטרא ניאמץ. כאשר שיטתו הייחודית ללימוד מגמת אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא והוצאת התר הוראה לרבנות במהלך לימוד בישיבתו הביאו לשחר לפתחו תלמידי חכמים ובנש"ק רבים שמצאו בפינה השקטה בהרצליה מקום ראוי להתעלות בתורה ויראת השם הוא אף העלה את עיקרי שיטתו בספר שי"ל בהידור ובפאר בשם 'ילמד ענוים – בדרכי הלימוד', זכה והותיר אחריו דור מפואר רבנים מפורסמים. דברי תורתו, תולדותיו והנהגותיו בקודש של הגאון זצ"ל נאספו בידי תלמידיו וחלקם ראו אור בקבצי "שלהבת שמואל" היו"ל בעז"ה כמדי שנה בשנים האחרונות לקראת ההילולא ע"י מכון להוצאת ספריו וכתביו.

ביום הילולתו יתכנסו תלמידיו, יוצאי עירו, מוקיריו ובני משפחתו בבית העלמין נחלת יצחק גבעתים לתפילת רבים לישועת הכלל והפרט, שתערך אי"ה היום בשעה 12.00 בבוקר בתפילת רבים לישועת הכלל והפרט כפי הנוסח שהתקין הרב זצ"ל, אמש מוצאי יו"כ נערכה סעודת הילולא בבית המדרש שטפנשט בבני ברק בה הועלתה דמותו המזהירה ונשמעו דרשות ממשנתו של הרב זצ"ל.

בהיות בעל ההילולא דואג ודואב לעתידה של מורשת יהדות רומניה ממנה הגיעו אבותיו ואבות אבותיו זיע"א פעל כל ימיו להנצחת מורשת מפוארת זו באומר ובמעש ובעשיית פעלים ליהדות ולגאוני חבל ארץ זה, ובדרכו הולכים בניו וצאצאיו הממשיכים את דרכו בקודש ומנציחים את זכרה של יהדות מפוארת זו, מי יתן וזכות גאוני וחכמי רומניה וזכר בעל ההילולא זצ"ל יהיו שפתותיהם דובבות יושר וטוב למליץ יושר על כל המתעסקים בקדשים ומנציחים את זכר תורתו והנהגתו של מרן הגר"ש טוביאס זצ"ל וגאוני חכמי רומניה לדורותיהם וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

הפוסט היום – הילולת גאב"ד פיאטרא ניאמץ מרן הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצוק"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בבית העלמין העתיק בפיאטרא ניאמץ רומניה נחשפה חלקת גדולי תלמידי וחסידי ברסלב

סובבה ההשגחה העליונה ובשבוע שעבר ביום י"ח אלול תשפ"ב ביקרו ראשי "האגודה למקומות הקדושים ברומניה" בראשות רב קהילת שטפנשט בארץ וברומניה הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א, ובעוד בתי עלמין באיזור, והנה בחסדי השי"ת התגלתה בפניהם באקראי בבית העלמין העתיק בפיאטרא-ניאמץ שברומניה תגלית חשובה עד מאוד, כאשר לעיניהם נחשפה חלקת גדולי תלמידי וחסידי ברסלב. בבחינת 'דבר בעיתו מה טוב', וזאת לקראת הגעתם של רבבות חסידי ברסלב לרומניה בשבוע הקרוב, לקראת העליה ההמונית ל'קיבוץ' הגדול באומן בראש השנה התשפ"ג. כאשר המרחב האווירי באוקראינה סגור בשל המלחמה, ושערי הכניסה לאומן מתרכזים בעיקר דרך רומניה ושדות התעופה הבין לאומיים שלה, בבוקרסט וביאס הסמוכה למולדובה.

מהנהלת האגודה מתכבדים לרגל המאורע להציג בפני הקוראים הנאמנים תגליות היסטוריות ומרגשות מבתי העלמין השונים ברומניה, בהם נערכת כל השנה פעילות אנשי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה', וכן גילויים של מצבות בארץ הקשורות לאלו המצבות שנחשפו ברומניה.

להלן דבריו של יו"ר ומייסד האגודה למקומות הקדושים ברומניה הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א כפי שמסרם לחוקרים ולמתענינים הרבים בקרב שוחרי החסידות ומחפשי התגליות ההיסטוריות:

זכינו היום היום י"ח אלול תשפ"ב בעת מסע ראשי האגודה למקומות הקדושים וקברי הצדיקים ברומניה לחשוף תגלית מעניינת עד מאוד, חלקה בה טמונים רבים מראשי חסידי ברסלב ברומניה.

לדעתי, אין ספק שהגילוי העיקרי הוא בחשיפת מצבת בתו של רבי נתן ב"ר יהודה זצ"ל בעל 'קונטרס הצירופים' מגדולי תלמידי מוהרנ"ת זי"ע.

הרבנית אסתר שיינדל היא ובעלה ר' ברוך גרו ב'טייטרא' היא פיאטרא בלשון היהודים שברומניה, כנזכר במכתבי אביה שנדפסו בספר נתיב צדיק.

וראה מכתב ר' נתן מיום א' שלח תר"ם, טבריה:

"…ואני שולח בכאן מכתב רצוף פה לעיר 'טייטרא' – לחתני מו"ה ברוך נ"י, ואני מבקש מאיתך, איך שהאשה שהיתה אשת מחותני ר' נטע טייטרער ז"ל – נוסעת לעיר טייטרא, למסור לה המכתב, ולבקש מאיתה שתטמין היטב המכתב, ולמסור אותו לחתני מו"ה ברוך נ"י – מוכר נרות, או לבתי מרת שינדיל – וואס זי פארקויפט לעכט (=שמוכרת נרות)

מה כוונה שם העיר טייטרא?

טייטרא – כך קראו היהודים לעיר 'פיאטרא' (פיאטרא ניאמץ) (כדי לא לקרוא שם עבודה זרה) כנזכר בשו"ת צמח צדק בהלכות גיטין ועוד.

האם זה הוא רבי נתן מברסלב?

ר' נתן הנ"ל כונה "מברסלב" משום שנולד וגדל בעיר ברסלב

וכך הוא גם חותם במכתביו "נתן מברסלב"

גם על מצבתו שבבבית החיים בטבריה נחקק "ר' נתן ב"ר יהודא מבראסליב"

וכנראה זהו הטעם מדוע נכתב על מצבת בתו "בת ר' נתן מבראסליב".

*

להלן עוד מעט פרטים אודות רבי נתן שאת קבר בתו וחתנו מצאנו בעיר מגוריהם פיאטרא ניאמץ.

נוסח מצבת "רבי נתן בעל הצירופים" תלמיד מוהר"ן – הנמצאת בבית העלמין בצפת:

פ"נ החסיד מו"ר ר' נתן ב"ר יהודא מבראסלוב כ"ו אדר ש' תרמ"ד
*

מימין למצבת רבי נתן מצאנו מצבה מענינת אחרת של אחד מילידי פאלטישען ואמו מבוטשעט ברומניה, לע"ע אין לנו עליהם פרטים נוספים.

וזה לשון המצבה: מצ"ק פתח תקוה(?)
הישיש ר' משה יהודה ליב סופר מפאלטישען ב"ר מאיר ז"ל,

אמו חיה רחל ילדתו בבוטשאטש ויגר שם עד חצי ימיו,

בשנת תרל"ה היה אלקיו עמו ויעל הנה לאר"ק,

ויאסף אל עמיו ביום ? לחדש אדר ש' תרמ"ה

*

תמלול מצבת "מרת אסתר שינדל בן רבי נתן מברסלב" שמצאנו בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ

פ"נ
האשה אסתר שינדל בת ר' נתן מברוסליוו ז"ל
מחסידי ותלמידי ליקוטי מוהר"ן זצ"ל
אשת הרבני ר' ברוך כ"ץ
נפ' בלש"ק י"ג שבט תרפ"ב
הוי זקנה בת ע"ו שנים
רב צדקותיה בחייה
וכל מעשיה הטובים מי מנה
שלום לקברה ולעפרה
ו' ת' נ' צ' ב' ה'

*

מצבת בעלה "רבי ברוך כץ חתן רבי נתן מברסלב" הנמצאת בצמוד (משמאל) למצבת זוגתו בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ

פ"נ
ה"ר ברוך ב"ר שמואל הכהן נפ' בש"ק ט' כסלו תרפ"ב
פה בטליתו הוא כרוך
האדוק בתורת השלחן ערוך
בבואך ובצאתך אתה ברוך
זקן ונשוא פנים
סוחר נכבד בן ע"ה שנים
ואב לבנות ובנים הגונים
דובר צחות בתבונה ואמונה
ובקיא במדרש מקרא וגמרא
תנצב"ה

*

עוד בחלקת חסידי ברסלב בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ ליד מצבת חתן ובת רבי נתן בעל הצירופים מברסלב זצ"ל, מצאנו עוד מצבה עליה צויין הספר ליקוטי מוהר"ן בה היה מתמיד והוגה רבי ירחמיאל הלוי סגל ז"ל

וזה נוסח המצבה אשר פענחנוה בעזרת הגה"ח רבי יצחק ישעיה וויס שליט"א אבד"ק נווה אחיעזר בב"ב אשר השלים לנו המילים החסרות ברוב חכמה ותבונה.

פ"נ

ישר תמים במסחרו נאמן לד' ולתורתו
רגשות קודש מספרים תמיד תהלתו
חבר לרבו הלקוטי מוהר"ן שוגה באהבתו
מדרשו יעיד על למוד שקידתו
ילידי ביתו המה ראו פרי צדקתו
אחרון הגדיל להקדיש הון לזכר נשמתו
לעת עלתה בטהרה לבית אביה יחידתו

סגולת עמו עזב חיים לעת זקנתו
גויה נשרפת אך קימת נצח נשמתו
לאות שעד רגע אחרונה תהלה על שפתו

הזקן ר' ירחמיאל סגל
ב"ר יעקב הלוי נפטר כא לחודש אדר שני תרפ"א
בשנת שבעים ושמונה לימי חייו

תנצב"ה

מכיון שהגענו עד הלום ומצאנו את קברי אחדים מחסידי ברסלב בעיר הבעש"ט היא פיאטרא ניאמץ שברומניה שלח לנו רבי דוד דגן שליט"א מגדולי חוקרי תולדות חסידי ברסלב פרטים מרתקים ובלתי ידועים על רבי נתן מברסלב בעל הצירופים ואנו מצרפים אותם כאן להשלמת היריעה המרתקת באדיבות ר' דוד דגן – מערכת 'אוצרות ברסלב'.

מי הוא רבי נתן מברסלב בעל הצירופים

רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה

מגדולי תלמידי מוהרנ"ת. עוד בשחר נעוריו זכה להסתופף בצל-קדשו. באותם ימים התמסר, יחד עם עוד כמה נערים, למלאכת הדפסת הספר "ליקוטי תפילות" בדפוס שהיה בבית מוהרנ"ת. לשם כך הם נסעו מחוץ למדינה, רכשו אותיות עופרת, ושקדו חדשים ארוכים על סידורם, עד שראו הספרים אור, באביב של שנת תקפ"ב.

אש שלהבת האמונה ברבינו הקדוש, שניצתה בקרבו בהיותו במחיצת מוהרנ"ת, הלכה ויקדה בו כל ימי חייו, והבעירה את כל סובביו.

בהגיעו לגיל גיוס לצבא הצאר, נמלט לעיר יאסי שברומניה, כדי להפטר מחובה זו. רבו מוהרנ"ת, שידע את מעלתו וכח השפעתו ותלה בו תקוות גדולות, הצטער על נדידתו למרחקים.

באחד הימים הגיע ליאסי החסיד הגדול רבי נחמן מטולטשין, בשליחות מוהרנ"ת, להדפיס את הספר 'ליקוטי הלכות'. באותה הזדמנות שידך לרבי נתן ב"ר יהודה בת-טובים מכפר סמוך ליאסי, אף התנה עם אבי הכלה, שיהיה סמוך על שולחנו מספר שנים.

כשחזר רבי נחמן וסיפר על כך למוהרנ"ת, שמח מאד, אך עם זאת לא הסתיר את קפידתו: "'מוח' כמו של ר' נתן הושבת בכפר קטן למשך תקופה ארוכה כל כך? אילו היה יושב בעיר גדולה, ביאסי למשל, היה מקרב נפשות רבות לעבודת ה' בדרך רבינו!"

מפעם לפעם היה רבי נתן ב"ר יהודה מגיע לאומן כדי להשתטח על ציון רבינו ולשהות במחיצת מוהרנ"ת. בחודש טבת שנת תר"ה, האחרון לחיי מוהרנ"ת, זכה להיות במחיצתו ולשאוב ממעיינותיו.

על אותה תקופה הוא כותב: "כך שמעתי ממורנו הרב רבי נתן זצ"ל קודם הסתלקותו הקדוש והטהור, וכך אמר בלשונו הקדוש: 'ברוך ה', יש לנו מעתה שלש הלכות מבוררות: על ראש השנה צריך לנסוע לאומן, ושולחן ערוך צריך ללמוד, והתבודדות צריכים בכל יום'".

לימים עלה רבי נתן ב"ר יהודה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. לא קלים היו חייו בארץ הקדושה הנקנית ביסורים, במכתביו מאותה תקופה, ששיגר לידידיו בצפת, הוא מספר להם על תלאותיו, אולם, תוך כדי כך הוא מביע את השמחה העמוקה שהוא חש בעת לימודו בספרי רבינו הקדוש ומוהרנ"ת:

"תאמינו לי, שבשעת הלימוד ישבתי בגן עדן. וה' יתברך יתן, שיהיה זה הגן עדן שלנו" – – –

כמו כן הוא מעודד אותם לעסוק בספרים קדושים אלו הממתיקים את מרירות העולם הזה.

גם מארץ ישראל עשה רבי נתן ב"ר יהודה את דרכו, למרות זקנותו, לקיבוץ הקדוש בראש השנה באומן. בדרכו ביקר את צאצאיו שגרו בוואלכיי (רומניה דהיום). לאחר תלאות רבות הגיע לציונו של הרבי, שאליו כלתה נפשו. משם הוא כותב:

"ברוך ה', היה לנו ראש השנה טוב מאד, וקיבוץ גדול עד מאוד, וצעקות ושוועות ואנחות והרהורי תשובה היו על ציון רבינו ז"ל הרבה, ובוודאי עלו השמימה, ורבינו ז"ל יבנה מהם בנינים נפלאים ונוראים"

כל מכתב שהגיע ממנו, הצית בקרב חסידי ברסלב אש חדשה של התקרבות לרבינו ולתורתו. עד היום נקראים מכתביו הלוהטים בצימאון על ידי כל מבקשי ה' (נדפסו לראשונה בספר 'נתיב צדיק' ולאחרונה בתוספת מכתבים חדשים בספר 'מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה זצ"ל')

חיבר את 'קונטרס הצירופים', בו אסף וליקט לסדר הא' ב' את צירופי האותיות המובאים בספרי מוהר"ן, כגון "אמת" – ראשי-תיבות "א'מה ת'כלנה מ'למעלה, "אלול" – ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון… "בכדי להיות לי לזיכרון בעלמא דין ובעלמא דאתי ולנצח נצחים!", כלשונו בהקדמה.

זאת עשה על פי שיחה קדושה ששמע מפיו הטהור של מורנו רבי נתן, בגודל יקר צירופים אלו אשר יעמדו לטובה בעלמא דקשוט, כאשר הוא כותב בהקדמתו: "ובפרט ששמעתי מאדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל זיע"א, שסיפר לנו שאחד מאנ"ש ממקורביו שאל אותו 'איך אזכה לאחר פטירתי לשאול את עצמי לרבינו ז"ל?' והשיב לו בזה הלשון: 'האתה אינך יודע איך לשאול עצמך לרבינו ז"ל?! הלא אתה זוכר הצירופי אותיות מספרי רבינו ז"ל'. והזכיר לו אז כמה צירופי אותיות".

את דברי ההקדמה הוא מסיים במילות אהבה וכיסופין לרבינו וחותם את שמו בראשי המילים: "נ'ועם ת'פארת נ'חלתנו, ב'צלו נ'חיה, י'שמעו ה'מתהללים ו'יאמרו דבריו ה'שמיענו". (הספר הובא לראשונה לבית הדפוס בירושלים על ידי החסיד רבי ישראל קרדונר זצ"ל בשנת תרע"א).

בשנת תרמ"ד השיב רבי נתן את נשמתו הטהורה ליוצרה ונטמן בטבריה. מצבת קבורתו נעלמה מן העין בעשרות השנים האחרונות, וכמו כן נשכח תאריך פטירתו.

בהשגחה עליונה התגלתה לפני כמה שנים מצבתו ועליה הכיתוב: "פ"נ החסיד מו"ר ר' נתן ב"ר יהודא מבראסליב כ"ו אדר ש' (=שנת) תרמ"ד".

*

לסיום נציין בזאת שתי עובדות, האחת, אותה שמענו מפי הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, כי בעיר מגוריהם פיאטרא ניאמץ הייתה גרה בתו של רבי נחמן או רבי נתן מברסלב, והיא נטמנה בבית העלמין העתיק (השני) בפיאטרא ניאמץ.

העובדה השניה, אותה היה מציין מרן הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ ברומניה, שבעת הגיע לקלויז בבאהוש מצא על אדן החלון דשם את הספר 'ליקוטי תפילות', ואז נכנס לאדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מנדל האדמו"ר השלישי מבאהוש, לשאול בעצתו אודות ההתייחסות לברסלב, שכן בחצרות בית רוז'ין היו שהתנגדו לדרך זו, והאדמו"ר זצ"ל השיב לו, שלא שמע מאבותיו התנגדות לברסלב, ומה שהיו שהתנגדו הרי זה כמו ששמים מסווה על העינים, לראות את קרני השמש. תגליות אלו שהובאו לעיל, שופכות אור על עצם המצאות חסידי ברסלב באיזורי הקרפטים ברומניה ועל מציאת הספר ליקוטי תפילות בעיר באהוש הסמוכה לפיאטרא ניאמץ.

‫

כיתובים

שער הכניסה לעיר הבעל שם טוב היא 'פיאטרא ניאמץ' שכונתה ירושלים דמולדובא

בית מועד לכל חי בבית העלמין העתיק דפיאטרא ניאמץ הנמצא בכניסה לבית העלמין, מצד שמאל השורה השניה היא חלקת גדולי חסידי ברסלב ברומניה שנמצאה בביקורינו האחרון

מצבת רבי נתן מברסלב בבית העלמין העתיק בצפת

שער הספר 'קונטרס הצירופים' לרבי נתן מברסלב שנדפס בירושלים תרע"א

הפוסט חשיפה היסטורית: קברי גדולי חסידי ברסלב בעיר פיאטרא שברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

ברוך דיין האמת: מבית החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק מגיעה הבשורה המעציבה על פטירתו של השו"ב הנודע הרה"צ רבי אהרן יהודה לייב ברקוביץ ז"ל מחשובי חסידי סאטמאר בעיר בני ברק שחלה ל"ע במחלה הקשה ונפטר בגיל 70.

המנוח ז"ל נולד בי"ט טבת תשי"ב לאביו הרה"צ ר' אשר זליג ברקוביץ ז"ל. בבחרותו למד אצל ש"ב המהר"ש טוביאס זצ"ל אבד פיאטרא ניאמץ בישיבתו 'באר חיים מרדכי' בהרצליה שם התאמן באומנות השו"ב עד שקיבל ממנו היתר הוראה בבחרותו הסתופף בצילו של הרה"ק החוקי חיים משומרי אמונים ואף הביא את רבו המוהרש טוביאס זצ"ל להיות דבוק בצילו ובעבודת התפילה המיוחדת שלהם. בהיותו נעים זמירות בעל קול ערב ומשמר הנוסח המקורי היה מתפלל בימים נוראים לפני העמוד וכשנפתח בית המדרש של יוצאי מורשת גאב"ד פיאטרא ניאמץ דרכי שמואל בב"ב היה הבעל תפילה שרבים קבעו מקום תפילתם בבית מדרש זה בזכותו.

היה דמות מוכרת בעיר בני ברק בהיותו אחד מראשי ועד השחיטה בכשרות הגרמי"ל לנדא זצ"ל, כאשר הגרמי"ל לנדא זצ"ל סמך ידיו על שחיטתו באמרו כי על רבי אהרון לייב הוא יכול לסמוך בעינים עצומות והוא השוחט הירא שמיים האמיתי שכזה צריך לחפש, היה שוחט ובודק מוסמך והיה השוחט של גדולי ישראל והאדמו"רים, בכל ערב יום כיפור היה השוחט של הכפרות אצל האדמו"רים.

היה אדם מיוחד מאוד, שהיה תמיד שמח, היה ירא שמים מרבים, הוציא לאור את העלון השבועי 'פניני יואל' מדברי תורתו של האדמו"ר בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל. כמו כן היה ממתפללי בית המדרש דעעש בבני ברק ואף היה ניגש לפני העמוד בימים הנוראים. ובשנים האחרונות קבע את מקום תפילתו בבית המדרש צאנז קלויזנבורג הסמוך לביתו. כמו כן היה קשור לחצר תולדות אהרן.

בתקופת סערת עוף ה'בראקל' המפורסם חקר ובדק הרב ברקוביץ את הנושא וכתב מכתב שהכריע את הכף לצד גדולי הפוסקים שהתנגדו לעוף מהזן החדש, בדברים שכתב: "באתי בזה בשורות אלו על נידון העופות החדשים הנקראים "הנזיר מבראקל" לאחר שהיו אצלי היום כמה רבנים לשמוע דעתי בנידון זה", הרב ברקוביץ פסק כי "לא היה נמצא עוף כזה בתוך ארבעים ושלש שנים שאני נמצא בשחיטה, והוא עוף טמא".

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בארץ ובארה"ב.

על מועד מסע הלוויה הערב מביתו בבני ברק דרך שיכון סאטמאר לבית החיים בעיר בני ברק נמשיך ונעדכן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

הפוסט ברוך דיין האמת: השו"ב הנודע הרה"צ רבי אהרן יהודה לייב ברקוביץ ז"ל, תלמידו המובהק של המהר"ש טוביאס זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הרב מנחם מנדל טוביאס גדל ברומניה של אחרי מלחמת העולם השנייה, הוא הגיע למקום הראשון באולימפיאדה המדעית, אך לאחר מכן נלקח למעצר בשל האשמות חמורות. כעת, כשהוא מתגורר בארץ, וסבא לנכדים ונינים, הוא מספר בהתרגשות על מה שחווה

כתבת מגזין מרתקת שפורסמה ב'הידברות' על ידי הכותבת המוכשרת מיכל אריאלי, זכינו לקרוא לראשונה על מאורעותיו הסוערות של הגה"צ רבי מנחם מנדל טוביאס, תחת מסך הברזל הקומוניסטי של צ'אושסקו ימ"ש.

"עם כל יום בו היינו בו בחקירות במאסר ברומניה, הרגשנו כאילו שעוברות עלינו 70 שנה", קולו של הרב מנחם מנדל טוביאס נשנק כאשר הוא לוחש את המשפט הקשה הזה, ונזכר במה שחווה עם אביו בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה ברומניה הקומוניסטית. אביו כיהן אז כנשיא הקהילה היהודית, ובשל כך נעצרו שניהם שוב ושוב. גם אחיו הרב יואל נעצר יחד עימם.

"הייתי אז בסך הכל נער צעיר", נזכר הרב טוביאס, "היו בבית הסוהר סוהרים אנטישמיים שאמרו לי שוב ושוב: 'נעשה איתך פשרה – ניקח אותך ישר למאסר, בלי חקירות, ותהיה שם 15 שנה'. כמובן שסירבתי. הקב"ה עזר לנו ושוחררנו לבסוף כעבור זמן קצר, אך הזמנים האלו זכורים לי כאילו היו היום, אני לא מסוגל לשכוח. יצאנו מבית הסוהר אחרי ייסורים קשים מאוד, כשאנחנו חלשים וכמעט לא מסוגלים לעמוד על הרגליים. כיום אני מחזיק בתעודת אסיר ציון, ואני חושב שאין הרבה כאלו שבאמת מבינים את המשמעות של זה – להיות אסיר למען ארץ ישראל".

"נולדתי ברומניה, בעיר פיאטרה ניאמץ", שב הרב טוביאס אל ראשית שנות ילדותו, "אבי, הרב שמואל טוביאס, שימש כרב העיר, ומסר את נפשו למען חיי הדת בעיר. השנה בה נולדתי הייתה 1945, קצת לפני סיום מלחמת העולם השנייה. שנים אחר כך שמעתי מהוריי שבתקופת המלחמה הייתה הוראה של רבנים בעיר לא לחדול מלהביא ילדים לעולם, למרות התחושה שכביכול מדובר בסכנה גדולה. יהודי העיר אכן צייתו לכך והיו ילדים רבים שנולדו בתקופת המלחמה.

"אבי גם סיפר לי שבזמן המלחמה נעשו בפיאטרה ניאמץ ניסים גדולים, כאשר על אף הפרעות יהודי העיר כמעט לא ניזוקו, בזמן שבכל הערים השכנות היו מאות אלפי נרצחים. על עצמו אבא סיפר שהוא המשיך ללמוד וללמד לאורך המלחמה ללא הפסקה.

"באחד מימי המלחמה", הוא ממשיך, "הגיע לאבא שלי יהודי שביקש להזהיר אותו על כך שלפי הפקודה המלכותית, עומדים לפנות את כל היהודים מהעיר במשך 24 השעות הקרובות. לדבריו, יש 54 קרונות מוכנים המיועדים ליהודי פיאטרה ניאמץ.

"אבי היה יהודי מלא ביטחון בה' יתברך, הוא יצא עטור בטלית ובתפילין ל'רחוב הסוחרים' – רחוב מרכזי בעיר בו היו 98% יהודים, והודיע לכולם שהוא בטוח שה' יתברך ישמור על עם ישראל ואין מה לדאוג. לאחר מכן הוא שב לבית המדרש כדי להמשיך ללמוד.

"למחרת שוב ניגש אותו יהודי לאבי, והודיע לו: 'ראש הממשלה עדיין מחזיק בפקודה – לפנות את כל היהודים מהעיר'. אגב, זה המקום לציין כי ברומניה היו פרעות קשות בזמן מלחמת העולם השנייה. "הרומנים לרגע לא היו רחמנים יותר מן הגרמנים", מבהיר הרב טוביאס, "ההבדל היחיד היה שהגרמנים רצחו ביריות, ואילו הרומנים שהיו פחות מתורבתים, השתמשו בגרזנים ובברזלים. הגרמנים, בזמנו, הסתייעו ברומנים כמשתפי פעולה, שכן הם הבינו שלא יצליחו להשתלט לבד על כל האזור, והם זקוקים לשיתוף פעולה של האוכלוסייה. לא פלא שכחלק מזה תכננו לפנות אל כל יהודי פיאטרה ניאמץ".

אלא שלדבריו של הרב טוביאס, נעשה נס גדול מאוד: "ראש העיר ביקש לראות את מכתבו של ראש הממשלה, וראה שנכתב שם 'אני… ראש ממשלת רומניה… כותב כי יש לפנות את היהודים הקומוניסטים תוך 24 שעות'. ראש העיר אמנם לא היה רחמן גדול, אך הוא לא היה בטוח לאלו יהודים מתכוון ראש הממשלה, שכן לא כל היהודים בעיר קומוניסטים, והוא חשש שלא לציית לפקודה במלואה. בסופו של דבר הוא בחר 24 יהודים מתוך 12 אלף היהודים שהתגוררו בעיר, וטען שהם קומוניסטים ועל כן יפונו. מיותר לציין שהם לרגע לא היו יותר קומוניסטים מכל יהודי אחר, אך משמיים גלגלו באופן כזה שהם אלו שנבחרו. אבי, שהיה רב הקהילה והשתתף מאוד בצערם ובצער משפחתם, צעד יחד איתם אל הרכבת, כדי ללוותם אל הגלות. בדרכו הוא הקריא להם דברי תורה וחיזק אותם. הצטרף אליו גם יהודי עשיר גדול בשם אליהו הורביץ שהעביר לכל אחד מהם סכומי כסף נכבדים, על מנת שיוכלו להשאיר אותם אצל הנשים שנותרו לבד עם הילדים בבית. לסיום הבטיח להם אבי שהוא מקבל על עצמו 1000 צומות כדי שישובו בשלום, והוא יתפלל למענם כל העת.

"כידוע, מגלויות כאלו לא חוזרים כעבור זמן קצר, אך במקרה הזה אחרי שישה שבועות חזרו כל 24 היהודים הביתה. במשך ימים ארוכים עוד דיברו בעיר על כך שבזכות תפילותיו הרבות של אבא נבקעו שערי שמיים וקרה הבלתי אפשרי. בכלל, כפי שציינתי, נעשו בעיר ניסים גדולים מאוד".

במשך 30 שנה אחרי המלחמה המשיכה משפחת טוביאס להתגורר ברומניה, כאשר מנחם מנדל הופך בינתיים לבחור צעיר. "על פי החוק נדרשתי ללמוד פיזיקה, מתמטיקה ואנטומיה", הוא מספר, "עשיתי זאת, ואפילו זכיתי במקום הראשון באולימפיאדה המדעית של רומניה והוכתרתי כאלוף המדע, אך לא הסכמתי אף פעם ללמוד בשבת וגם לא להסיר את הכובע מהראש.

"למעשה", הוא מספר, "מיד עם סיום המלחמה היו אלפי יהודים מרומניה שעלו לארץ ישראל. בשנים שלאחר מכן נסגרו שערי המדינה על ידי השלטון הרומני קומוניסטי, והתגברו הרדיפות נגד שומרי המצוות. בשנות ה-50 נפתח חלון הזדמנויות נוסף בו התאפשר שוב ליהודים לעלות לארץ, אך אחר כך סגר עליהם מסך הברזל.

"הייתי אז בחור צעיר", הוא מספר, "רציתי מאוד לעלות לישראל, אך היה אסור לדבר על כך באופן רשמי, שכן זו הייתה עבירה חמורה ביותר. באותם ימים היו מאות יהודים שנעצרו ועונו בעינויי מוות, עם מכות ומאסרים".

ואז זה הגיע גם אליהם. "מכיוון שאבי נחשב לנשיא היהודים הציוניים, עקבו אחריו כל הזמן. אבא לא פחד כלל, הוא היה ממשיך לנאום לפני היהודים ביידיש, בלי לפחד ובלי לחשוש. ואז הגיעו המעצרים, היינו נתונים תחת חקירות קשות מאוד ואיימו על חיינו. תפרו לנו תיק ענק, מלא בהאשמות, הוא כלל 1700 עמודים, מלאים במסמכים חמורים.

"כשעצרו אותנו שחררו אסיר אחר", מוסיף הרב טוביאס, "ואותו אסיר נסע במשך שש שעות עד אלינו כדי לספר לנו שהוא עולה לארץ, ולשאול אם יש לנו בקשה מיוחדת ממנו. אבא ואני ביקשנו ממנו דבר אחד – מיד כשהוא מגיע לארץ, שייצור קשר עם האדמו"ר מבוהוש מתל אביב, ושיאמר לו שאנחנו בסכנה גדולה ושיתפלל עלינו. אני לגמרי מאמין בכך שהתפילות הרבות בארץ ובקהילה ברומניה, והזכויות של אבי עזרו לנו, שכן לבסוף שחררו אותנו ממש מעבר לגדר הטבע, אחרי ששיחדנו מישהו בסכום כספי גבוה. כך התאפשר לנו לצאת לאוסטריה, ומשם לארץ ישראל".

לא קל היה לעזוב את הקהילה המוכרת והאהובה שהייתה חלק בלתי נפרד מחייהם, אך משפחת טוביאס ידעה שהיא שואפת לדבר אחד ויחיד – לעלות ארצה.

"כשהגענו לארץ התגוררנו בתחילה בהרצליה", מספר הרב טוביאס, "אבא קיבל משרות שונות בישיבות באזור, והוא המשיך בהקניית תורה לתלמידים הרבים. גם אני השתדלתי במשך כל השנים ללכת בדרכיו, כאשר ניצלתי את הידע הרב שיש לי בנושא המדע, כדי להתחבר עם בעלי תארים אקדמיים ולדבר איתם בשפתם. כיום, ממרומי שנותיי, כאשר אני כבר סבא לנכדים ולנינים, אני יודע שקירוב הוא אחד הדברים החשובים ביותר שיכולים להיות. יהודי מקרב תמיד, לא רק כשהוא בתפקיד רשמי, אלא בכל זמן ומצב. צריכים להיות ערניים לכך, ופשוט לשים לב".

ולסיום, אי אפשר שלא לשאול – מה נתן לך כוח במשך כל השנים, ובפרט בתקופת המאסר? מה עזר לך להחזיק מעמד?

"רק המחשבה על ארץ ישראל. כיום יש אנשים שמתבלבלים בין ציונות לאהבת הארץ. כשאני מדבר על אהבת הארץ, אין כוונתי למדינה כשלעצמה, אלא לארץ ישראל כפשוטו – לזכות האדירה שיש לך בכך שאתה גר בארץ, נושם את האוויר המצוי בה ומקיים את המצוות שאפשר לקיים רק בה. כל רגע ורגע של יישוב הארץ הוא מצווה גדולה. גם בזמנים הקשים ביותר חשבנו על כך, וזה מה שנתן לנו את הכוח יותר מכל דבר אחר".

לקריאת הכתבה באתר 'הידברות', לחצו כאן.

הפוסט כשהרומנים הקומוניסטים הציעו לי לוותר על היהדות, תמורת החיים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

היום – י"א תשרי, למחרת יום הכיפורים י"א תשרי, הנקרא בפי כל "גאט'ס נאמען", ימלאו 28 שנים מהסתלקותו של כש"ת מרן הגאון הצדיק רבי שמואל טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ שנקראה בפי כל ירושלים דמולדובא. ואח"כ בארץ הקודש כיהן כרבה של שביב הרצליה ובערוב ימיו כאב"ד בעיר התורה בני ברק.

מרן הגה"צ הגר"ש טוביאס זצוק"ל שהסתופף בצילם ושתה מבארם של גאוני וצדיקי קמאי בדור שלפני השואה ולאחריה, ובהם מרנן ורבנן אדמור"י בית רוז'ין וצדיקי רומניה אליהם נסע ובצילם חסה כל ימיו ובהם מרן החקל יצחק מספינקא, הרה"ק רבי אהרן ראטא בעל השומרי אמונים ושולחן הטהור, והרה"ק רבי מנחם מנדל האדמו"ר השלישי מבוהוש אשר היה לו כתלמיד חבר ובמכתבו המרטיט אף מינהו לברך את שארית הפליטה בקהילות רומניה וכלשונו הטהור 'כל אשר יברך יהיה פיו כפי' ואף יום הילולתו חל היום.

בימי הרת עולם ימי מלחמת העולם השניה שתה את כוס התרעלה עד תום, בעלות על מוקדה בשואת אושוויץ כל בני משפחתו הענפה ובהם אביו ואמו, אחיו ואחיותיו מהם נשואים ובעלי משפחות כחמישים נפש במספר הי"ד ואת זכרם נשא על לוח לבו בכל פעולותיו ותהלוכותיו.

בעל ההילולא זצ"ל היה אחד האישים הבולטים בתולדות יהדות רומניה בדור השואה ולאחריה, כמי שנשא על כתפיו את עברם המפואר של יהודי רומניה, דאג לשימור הגחלת היהודית גם בארץ הקודש, כשרבים מבני גלות זו התלכדו סביבו, והלהיט את הגחלת לדורות הבאים. במקום רבנותו בארץ הקודש – שביב הרצליה הקים את ישיבת "באר חיים מרדכי" ע"ש מורו ורבו המובהק ומגאוני רבני רומניה הבולטים מנשיאי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אביהן של העגונות הגאון רבי חיים מרדכי רוללר אבד"ק ניאמץ הסמוכה לעירו פיאטרא ניאמץ.

כאשר שיטתו הייחודית ללימוד מגמת אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא והוצאת התר הוראה לרבנות במהלך לימוד בישיבתו הביאו לשחר לפתחו תלמידי חכמים ובנש"ק רבים שמצאו בפינה השקטה בהרצליה מקום ראוי להתעלות בתורה ויראת השם הוא אף העלה את עיקרי שיטתו בספר שי"ל בהידור ובפאר בשם 'ילמד ענוים – בדרכי הלימוד', זכה והותיר אחריו דור מפואר רבנים מפורסמים. דברי תורתו, תולדותיו והנהגותיו בקודש של הגאון זצ"ל נאספו בידי תלמידיו וחלקם ראו אור בקבצי "שלהבת שמואל" היו"ל בעז"ה כמדי שנה בשנים האחרונות לקראת ההילולא ע"י מכון להוצאת ספריו וכתביו.

ביום הילולתו יתכנסו תלמידיו, יוצאי עירו, מוקיריו ובני משפחתו בבית העלמין נחלת יצחק גבעתיים לתפילת רבים לישועת הכלל והפרט, שתערך אי"ה היום בשעה 10.00 בבוקר בתפילת רבים לעצירת המגיפה ומלאך המשחית כפי הנוסח שהתקין הרב זצ"ל בימים ההם בעת שהמגיפה השתוללה בעירו פיאטרא, אמש מוצאי יו"כ נערכה סעודת הילולא בבית המדרש שטפנשט בבני ברק בה הועלתה דמותו המזהירה.

בהיות בעל ההילולא דואג ודואב לעתידה של מורשת יהדות רומניה ממנה הגיעו אבותיו ואבות אבותיו זיע"א פעל כל ימיו להנצחת מורשת מפוארת זו באומר ובמעש ובעשיית פעלים ליהדות ולגאוני חבל ארץ זה, ובדרכו הולכים בניו וצאצאיו הממשיכים את דרכו בקודש ומנציחים את זכרה של יהדות מפוארת זו, מי יתן וזכות גאוני וחכמי רומניה וזכר בעל ההילולא זצ"ל יהיו שפתותיהם דובבות יושר וטוב למליץ יושר על כל המתעסקים בקדשים ומנציחים את זכר תורתו והנהגתו של מרן הגר"ש טוביאס זצ"ל וגאוני חכמי רומניה לדורותיהם וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

הפוסט היום: הילולת גאב"ד פיאטרא ניאמץ מרן הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצוק"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

שר וגדול נפל בישראל: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל שהובא אמש למנוחות

תורה תורה חגרי שק בהסתלקותו לשמי רום של האי גאון וצדיק חבר בי דינא רבה דקריית ויז'ניץ, ראש כולל אנטניה, מקים מוסדות בוהוש, וממניחי היסודות להקמת מוסדות שטפנשט בארה"ק, עמד על משמר התורה וההלכה במסירות עצומה במשך עשרות בשנים

אבל ותוגה השתררו בעולם התורה והחסידות, בבוא הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו של עמוד התורה וההוראה, מגדולי ומוותיקי הפוסקים, הגאון הצדיק רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, דיין ומורה צדק וחבר הבד"ץ דקריית ויז'ניץ במשך למעלה מיובל שנים, ראש כולל אטיניא. מקים ומייסד מוסדות להנצחת חכמי רומניה, מקים מוסדות בוהוש ומעמודי התווך של הקמת מוסדות שטפנשט, המוני תלמידים ומעריצים ועמך בית ישראל הלכו ביום ג' בניסן אחר מיטתו של האי גברא רבה, זצוק"ל.

בהסתלקותו אבדה מכרם יהדות רומניה דמות הוד תפארת של גאון חריף ובקי בכל מכמני התורה, שדלתו פתוחה היתה לשרת בקודש ולהשיב לשואלים דבר ד' זו הלכה, זכה להערצתם של אדמור"י בית רוז'ין וויז'ניץ וגדולי ישראל שסמכו עליו. מתמיד בתורה ועובד ד', לצד היותו עמוד האמת, ענוותן וצנוע, שייף עייל ושייף נפק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, ידיד נאמן לכל אחד, אהוב ונערץ על המוני יודעיו.

מרן הגה"צ רבי טוביה אריה זצ"ל נולד לפני ע"ט שנים ביום ז"ך באב תש"א, בעיר פיאטרא-ניאמץ שברומניה, לאביו הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל רב העיר פיאטרא ומחשובי הרבנים שושלת וותיקה מגאוני חכמי רומניה מחסידי בית רוז'ין, טשורטקוב, שטפנשט, סאדיגורא ובוהוש, ולאמו הרבנית מרת פרידא ע"ה.

בנערותו קנה דעת וחכמה ולמד אצל אביו הגדול, אשר השקיע בו ובאחיו הרבנים יבלחט"א את כל כוחותיו לרוממם בכל מכמני התורה בבקיאות ובעיון ובהוראה. לאחר מכן למד תורה במסירות נפש בעיר אראד, בישיבתם של הגה"צ רבי שמעון זאב מילר זצ"ל רבה של אראד, ושל חותנו לעתיד הגה"צ רבי מרדכי זלמן ויזניצר זצ"ל.

בשיחתו אודות ימי נערותו, כשתיאר הגרט"א זצ"ל את הימים ההם תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה, ציין שהיתה זו הישיבה היחידה בכל רחבי רומניה שיכלו ללמוד בה תורה בפרהסיא באופן רשמי. דבר זה לכשעצמו הביא בחורים רבים מכל רחבי רומניה ללמוד בישיבת אראד כדי להיפטר מגזירת הגיוס. "אני אישית נאלצתי לכתת רגלי היגעות משך 24 שעות, בנסיעתי הארוכה והמפרכת ממקום מגורנו בפיאטרא-ניאמץ עד אראד הנמצאת בקצה השני של רומניה הגדולה. זכורני שנסעתי עם הרכבת על פני שלשת-רבעי שטחי רומניה, אבל הכל היה שווה משתי הסיבות האמורות: הראשונה – היתה זו הישיבה היחידה שיכלו ללמוד בה כראוי על מי מנוחות; השניה – כדי להיפטר מהצבא ולקבל אישור מהיר יותר לצאת את מסך הברזל ולעלות לארץ הקודש".

הגרט"א מילא כרסו בש"ס ובפוסקים בשקידה עצומה, עד שהוסמך לרבנות על ידי הגרש"ז מילר זצ"ל אב"ד אראד, הג"ר ישכר דוב דכנר זצ"ל אב"ד סאטמר, והג"ר יצחק מאיר מרילוס זצ"ל אב"ד באקו ואראד ולימים אב"ד בוקרסט. בכתב הסמיכה שקיבל מהגאון מגאלאץ זצ"ל, כתב לו בין היתר: 'וטוביה לייב משתה תמיד' על משקל הנפסק ברמ"א בהלכות פורים במשפט האחרון של חלק אור החיים: 'וטוב לב משתה תמיד', כאשר כוונתו היא שזכה למלא קנקנו ביין ישן מלא בתורה והוראה.

בחודש חשוון שנת תשכ"ד עלה עם אביו לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת ויז'ניץ. בימים ההם זכו הוא ואחיו יבלחט"א הגה"צ רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, ללמוד בצוותא עם כ"ק מרן אדמו"ר ה'ישועות משה' זי"ע, שנהנה מאוד מבקיאותם במכמני התורה, ומשקידתם הנפלאה, כאשר מרן ה'אמרי חיים' זיע"א היה מפליא את העובדה שהייתה זו אחת המשפחות הבודדות שהכיר שעלו לארה"ק שלמים בגופם ובנפשם ששת רבנים עטורים בזקן ופיאות גאונים וצדיקים כשמסירות נפשם ליהדותם הייתה לפלא ולשם דבר מלבד גאונותם וידיעתם בכל מכמני התורה למרות המצב הרוחני ששרר אז ברומניה, האמרי חיים התבטא פעם לפני אביו הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ "טוביאס איז א פירמה".

בשנת תשכ"ו הקים את ביתו עם הרבנית תליט"א, בת הגה"צ החסיד רבי מרדכי זלמן ויז'ניצר זצ"ל, שכיהן כראש הישיבה באראד ובארה"ק היה ראש כולל אנטניא. לאחר נישואיו היה מחשובי מרביצי התורה ורבני הכולל בקריית ויז'ניץ הק'. לימים מילא את מקום חותנו בראשות כולל אנטניא בב"ב, תפקיד בו כיהן עד יומו האחרון.

פרק מרכזי בחייו היה כאשר התמנה בשנת תשל"ו לדיין בביד"ץ דקהילת ויז'ניץ, לצד הרב אב"ד דאז – יבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א, והדומ"ץ דקהילת ויז'ניץ הק' הגה"צ רבי משולם זושא לוריא זצוק"ל, שרחשו לו הערצה רבה.

מאז היתה דלתו פתוחה לכל שואל, במאור פנים ובידידות. המונים נהנו הימנו עצה ותושיה, ברוב חכמתו ובבינתו הרחבה בכל מכמני התורה ובהליכות החיים.

גדולי ישראל הכירוהו כבעל הוראה מובהק אשר בקיאותו העצומה בכל מכמני התורה הקנו לו שם בפסקיו. היה יושב על מדין בדיני התורה שנערכו בבד"ץ ויז'ניץ, כשידיו רב לו בחלק חושן משפט בבקיאות עצומה. כשלא אחת התבטא ואמר: "כבר חזרתי על שו"ע יו"ד וחו"מ, למעלה ממאה פעמים, ובכל פעם שאני חוזר על הלימוד מתחדשים לי חידושי תורה והבנות חדשות", כן היה בקי בהל' שחיטה, ובמיוחד בניקור, ולבקשת גדולי ישראל היה נוסע לחו"ל לפקח על מערך השחיטה והניקור שתחת הכשרויות המהודרות, לשם דבר היו שיעוריו וחידושיו בהלכות חמורות ובלתי שכיחות ללימוד, כהלכות מקוואות, הלכות ריבית, ומידות ושיעורי תורה, זמני היום ושקיעה, בהם היה מחשב חשבונות ומפליג בפלפול ובסברא ברוחב עיונו וחריפותו ובקיאותו המדהימה. במשך כמה שנים מסר שיעור עיוני בהלכות אלו בבית מדרש שטפנשט בב"ב ומשיעוריו אלו יצאו לאור קונטרסי 'מדות אריה' פנימי ללומדי השיעור אשר היה משתעשע בהם ומוסיף לחדש כיד ה' הטובה עליו.

כדיין בבד"ץ ויז'ניץ וכראש כולל אטיניא הרביץ תורה וחסידות בקרב שוחרי התורה בדרכו הייחודית והעמקנית, שיעוריו היחודיים בנושאי ריבית, מידות ושיעורי תורה, מקוואות, כמו גם סוגיות הלכתיות שמעטים עוסקים בהם, ושיעורי עמקות בחסידות, קנו להם שם ותהילה. מצוייני האברכים ברשת הכוללים של 'איגוד מוסדות ויזניץ' ברחבי הארץ, קנו אצלו הדרכה והכוונה רחבה בהלכה ובהוראה, כאשר בחנם ועודדם להתעלות בסולם המעלות עד שיזכו להורות הוראה בישראל.

היה קשור בלו"נ לרבוה"ק מרוז'ין ומויז'ניץ זי"ע וליבלחט"א מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, מדי שבת בשבתו השתתף בשולחנות הטהורים, ופיאר בהדרתו את כל השמחות והמעמדים בבית ויז'ניץ, תוך שכפף קומתו בהערצה עצומה לפני מרן רבנו שליט"א. כמים הפנים לפנים רחש לו רבנו שליט"א הערכה עצומה שבלטה ביותר, כשאדמו"ר שליט"א מויז'ניץ שואלו ומתייעץ עימו לעיתים תכופות במכמני ההוראה וההלכה.

פרק מיוחד היה חברותו של הגרט"א זצ"ל בוועד רבני התקשורת דקהילת ויז'ניץ הק'. בנאמנות ובמסירות עצומה עמד לימין מרן מויז'ניץ שליט"א בניהול המלחמה הגדולה נגד המכשירים המהרסים, בעמידה על משמר טוהר מחננו, למען יילכו כל אנ"ש בדרך הסלולה, תוך עקביות להתרחק ולהתנתק לגמרי מכל אותם מרעין בישין.

כוחות רבים השקיע כדי לבדוק ולאשר מכשירים ראויים וכשרים לבעלי עסקים הנדרשים לכך לצורך עבודתם, תוך תיאום וקשר עם מומחים, ועם ועד התקשורת הכללי שנתמנה ע"י גדולי ישראל. בחברותו בוועד הרבנים קיבל פניות מיהודים או מסוכני מכירות על כל האפשרויות הקיימות, דן על כך בכובד ראש, והביא את הדברים להכרעה.

לקומם זכר יהדות רומניה

פרק מופלא ומיוחד בחייו הקדיש לקומם הריסות בית רוז'ין בארה"ק, ולהציב שם ושארית לחכמי גאוני רומניה אשר זכרם לא הוכר כיאות בארה"ק, כאשר כבר מיד עם עלותו ארצה בחודש חשון תשכ"ד, נוכח לראות כי בארץ ישראל מוקמים ומתפתחים מוסדות תורה וחסד על שם קהילות שנכחדו בשואה, וליהדות רומניה אין גל-עד, הוא רתם את אביו ואחיו הרבנים לצד שורת רבנים מיוצאי רומניה והחל לפעול להנצחת מורשת יהדות רומניה, בעיקר החל לפעול להקמת כולל על שם רבני רומניה, מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה, ובהמשך להקמת מוסדות בוהוש-פשקן, כן פעל לצד אביו להקים את ישיבת 'באר חיים מרדכי' – ניאמץ בהרצליה. בהמשך ולימים פעל להקמת מוסדות שטפנשט בהם ראה את המשך מפעליו וקיום שאיפותיו להנציח את זכר רבוה"ק לבית רוז'ין וחכמי רומניה, כאשר היה משתתף בכל אירועי המוסדות בימי ההילולות ויומי דפגרא. כינוס האסיפה הרשמית הראשונה לצורך מטרה זו המתועדת בארכיון גנזיו אותם העביר למשמרת עולם לידי מכון חכמי רומניה של מוסדות שטפנשט היה בי"ד בשבט תשל"ב, אז הוחלט על פתיחת כולל אברכים בקיץ תשל"ב, שהוביל להקמת מוסדות בוהוש, בי"ט בכסלו תשל"ג נערכה אסיפת היסוד להתאגדות וליציאה לדרך, במעמד זה יצא לאור קול קורא חתום מאת כעשרים מרבני רומניה שאיגדם במטרה מיוחדת לקומם את זכר גאוני וחכמי רומניה. בשנת תשל"ב החל בפעולות נמרצות ומעשיות למען הגשמת מטרתו זו ראשית בגיבוש הקבוצה שתלך עמו באש ובמים בלהט ובאומץ עד שהמטרה תוגשם במלואה, בתשל"ז רכש את המגרשים ברחוב חגי ב"ב, ובשנת תשל"ט כבר פתח את בית המדרש על אדמת המגרשים שרכש.

היה יד ימינם ואיש סודם של אדמור"י בית רוז'ין ובמיוחד של הרה"ק אדמו"ר רבי יצחק מבוהוש זצוק"ל. בלהט עשייתו עמד לימין האדמו"ר בהקמת מוסדות בוהוש ברח' חגי בבני ברק כאשר האדמו"ר התבטא לא פעם כי אין הוא מאמין כי אפשר לעשות משהו פה בארה"ק להחזיר עטרה ליושנה, אולם הגאון רבי טוביא אריה באמונתו ובלהט עשייתו האמין כי ניתן וצריך לפעול ולהקים מחדש את עטרת המלוכה, ואף הדביק בכך את כל סובביו ומכריו, לשם כך גייס את הנגיד החסיד ר' שמואל דסקל ז"ל להוזיל מהונו לצורך רכישת המגרשים עליהם יוקמו לימים המוסדות. הרבי מבוהוש זצ"ל התבטא: "מימות זקני המגיד הגדול ממעזריטש ועד לזמננו, לא היה אחד שעשה למען כבוד בית רוז'ין, כמו רבי לייבל!" כה רבה הייתה הערכתו העצומה לפועליו של הגאון רבי טוביא אריה טוביאס זצ"ל.

כנוטר המסורת ומחדש מלכות בית רוז'ין אף השפיע על האדמו"ר רבי שלמהניו מסאדיגורה שיקליט את נוסחי הניגונים וניגוני הדביקות של הסב"ק מרוז'ין זיע"א, שנשתמרו בקרב צאצאיו האדמורי"ם לבית רוז'ין, ואכן באחד מביקוריו של הרה"ק רבי שלמה'ניו בכולל בבית המדרש בוהוש בת"א שהתנהל והוקם על ידו של הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס נעתר הרה"ק רבי שלמה'ניו מסאדיגורא והקליט מספר ניגונים ותנועות מהסבא קדישא מרוז'ין דבר שהי בלתי רגיל, ומיד הפכו לנכסי צאן ברזל בקרב שוחרי תורת בית רוז'ין ושומרי המסורת. הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל לא ידע שובע ומרגוע בכל עניני ההנצחה של בית רוז'ין וחכמי רומניה וכל עיתותיו ופעולותיו היו קודש במשק עשרות שנים להשאיר שם ושארית לזכר גולה מפוארת זו.

בחודש סיון תשל"ט נפתח הקלויז החסידי על שם חכמי רומניה ולזכר אדמור"י בוהוש ברחוב חגי בב"ב, והיה לרוח החיה של כל עניני הקלויז, ובו קבע את מקום תפילתו, קבע תקנות וגדרים שהובילו לייסוד צעירי החסידות ולחולל את המהפכה של הנצחת זכר גאוני וקדושי רומניה וזכר בית רוז'ין. בג' בחשוון תשמ"ה הונחה אבן הפינה לבניני הקבע של המוסדות שנקראו "בוהוש-פאשקאן".

יחד עם אחיו הרבנים שליט"א, גיסו הרה"ח רי"ז סלמון שליט"א ולהבחל"ח איש אמונו הרה"ח ר' משה יוסף סגל זצ"ל מפיאטרא פעלו רבות להנצת תורת גדולי ישראל ברומניה, בב"ב הקימו ביהמ"ד על שם גדולי ישראל שברומניה, ובת"א הקים כולל אברכים על שם רבני רומניה בבית מדרשו של האדמו"ר מבוהוש זצ"ל, כן הקים מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה ספרי הגאון מניאמץ זצ"ל ועוד שורה ארוכה של כתבים וספרים ותכניות לרוב.

בעל מחדש ייחודי ונפלא היה הגרט"א טוביאס זצ"ל כאשר חקר האמת ועומק ידיעותיו במכמני התורה לצד שליטתו בשפות וחכמת העולם הביאוהו לא אחת להתכתב ולהתעמת עם חוקרים ופרופסורים מהעולם הרחב, ואף הביא לא אחת לביטול תזות ומוסכמות בקרב מדענים וחכמי אומות העולם בבחינת חכמה בגויים, אולם פלפולו וסברתו היו תמיד בנויים לתפארת בבחינת תורת אמת הייתה בפיהו, היה צולל למים עמוקים בתורה בה הייתה חפצו ומגמתו כל ימי חייו, כאשר עד ימיו האחרונים היה מתייצב בכולל אנטניה שעמד בראשו, כאחד האברכים הצעירים, שוקד על דלתות התורה יום יום, תורתו העמוקה לא זכתה עד עתה לבוא בדפוס בימי חייו, אולם חלק מדברי תורתו נדפסו בקובצי 'מאור החיים' ויזניץ, 'שלהבת שמואל', ו'תורת אמת' שטפנשט ועוד. שיעוריו הרבים כונסו על ידי תלמידיו ושומעי לקחו בכתב יד בספר ההלכתי 'מידות אריה', ודרשותיו ומוסריו 'ט"ל אורות' שעדין לא ראו אור עולם.

התקופה האחרונה

עם פרוץ המגיפה העולמית בשנת תש"פ, הוציא יחד עם הגאוה"צ חברי הבד"ץ ויז'ניץ שליט"א פסקי הלכה להיזהר ולהישמר. לדאבון במהלך החורף דהאי שתא נדבק בנגיף ואף החלים ממנו. אולם גופו לא עמד לו, ומצבו הבריאותי הלך והחמיר. לילה לפני אשפוזו בביה"ח, כשאברך ת"ח בקרית ויז'ניץ נכנס אליו לבקרו, והוא חלוש מאוד, ביקשו שיעלה לפניו שאלה בהלכות מקוואות. דקות ארוכות התפלפל עם האברך בריתחא דאורייתא בהל' מקוואות, כי התוה"ק היתה כל חיותו, עד שאמר כי הוא מרגיש שאינו יכול יותר…

עם שחר יום שלישי ג' בניסן ביום נשיא לבני זבולון, לאחר אשפוז של כחודש ימים בבית החולים, השיב את נשמתו הטהורה, כרע שכב הארי וכבוד התורה גלה מישראל.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ. הספידוהו מרה אחיו הגאון רבי משה מרדכי טוביאס זצ"ל אב"ד קדימה, הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א אב"ד שכונת אור החיים וראב"ד בד"ץ ויזניץ, הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א דומ"ץ ויזניץ ואב"ד "קהילות יעקב', ובנו הרה"ג ר' יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבת ויזניץ מודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב'.

הרבנים שליט"א זעקו במר כי גדולה האבדה ואין לה תמורה, הגאון זצ"ל היווה דוגמה ומופת לשקידת התורה, וחריף ובקי עצום בכל מכמניה. כל מהותו היתה אהבת התורה, מדי יום ביומו השכים לעסוק בתורה בשמחת לב ובצימאון נפש, וכל מי שבא במחיצתו, במיוחד מצאצאיו שהתמסר אליהם, ביקשו אם יש בפיו ד"ת וחידושי תורה, כי זו היתה תמיד כל חיותו.

יחד עם זאת היתה יראתו קדמה לחכמתו, הוא עזב חשבונות רבים שבקשו בני אדם וחיפש תמיד את הישרות והאמת בטהרתה, הן בתורה, הן ביר"ש, והן בחסידות, ובמיוחד במידות שבין אדם לחברו, בהיותו הולך תמים ופועל צדק, ענוותן וצנוע, שעשה הכל כדי להתרחק מכבוד.

בנו ממלא מקומו הג"ר יצחק אייזיק שליט"א אמר כי אנו עומדים עתה בפרשת הקרבנות, מי יתן ויתקיים 'עליה השלם כל הקרבנות כולם', וכלל ישראל יוושע במהרה בישועה ובגאולה השלימה.

הלווייתו המשיכה לבית החיים ויז'ניץ, שם נשאו דברי מספד ופרידה חתניו הרה"ג ר' יחיאל מיכל פרידמן שליט"א רב ביהמ"ד לעלוב ב"ב וחבר הבד"ץ של הגרמ"ש קליין שליט"א וראש כולל שטפנשט, והרה"ג ר' אפרים יהודה וייס שליט"א מו"ץ בב"ב.

עם תום מסע ההלוויה הגיעו לבית האבלים ראב"ד הבד"ץ הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א, וחבר הבד"ץ הגאון ר' שרגא פייבל ויינברגר שליט"א רב בית מדרש 'ישועות משה' ויז'ניץ באלעד, והודיעו כי באו בשליחות מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, שביקש מרבני הבד"ץ שליט"א להתוועד יחד, ולמסור את בקשתו שבנו של הגאון המנוח זצ"ל, הגאון רבי יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבה הק' ויז'ניץ במודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב', ימלא את מקום אביו כחבר הבד"ץ דקהילת ויז'ניץ.

בדמעות ובהתרגשות איחלו הנוכחים ברכת 'מזל טוב', בתקווה כי יאריך ימים בכהונתו הרמה לדון ולהורות הוראה לעם ד', עביגוא"צ.

הגאון הצדיק רבי טוביא אריה זצ"ל הותיר אחריו את זוגתו הרבנית הדגולה תליט"א, בת גדולים שעמדה לימינו במסירות רבה כל השנים, אחיו הרבנים הגאונים הצדיקים רבי יואל שליט"א אב"ד שיכון ו' ב"ב, רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, רבי מנחם מנדל שליט"א רב ביהמ"ד 'דרכי שמואל' פיאטרא-ניאמץ, ורבי שלמה שליט"א אב"ד יאס, אחותו הרבנית סלומון אשת הרה"ח ר' יצחק זאב שליט"א, בנו וחתניו הרבנים שליט"א, נכדים ונינים ההולכים בדרכו הברוכה לשם ולתפארת, זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

גדולה האבדה מי יתן לנו תמורתה!

הפוסט יהדות רומניה באבל על פטירת פאר גידוליה: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

פרשת וירא שנת תשכ"ד היתה השבת האחרונה שמרן הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל אבד"ק פיאטרא ניאמץ שבת במחיצת בני קהילתו ברומניה בטרם עלותו לארץ הקודש.

'גריבאלדי-שול', בית הכנסת המרכזי שבפיאטרא ניאמץ כבר חרב. התפילות התנהלו ב'קלאזל'. אותה שבת התאספו כל יהודי העיר, להתענג בפעם האחרונה מתפילותיו המעוררות של רבם הגדול והבלתי נשכח.

בין תפילת השחר לקריאת התורה לפני אתה הראת עלה הרב זצ"ל עטוף טלית, אל פני ארון הקודש לשאת את מילות הפרידה מקהילתו הכל – כך אהובה:

שנים של דאיה רוחנית, רוחשות להט קנאיי ושופעות חמלה וחנינה. תקופה רבת – הוד באה לסיומה. שעת נעילה… יציאת צדיק מן העיר כמוה כיציאת נשמה. בית הכנסת גדוש התרגשות, את המתח ניתן היה למשש בקצות האצבעות. הקהל דרוך למוצא פיו, נשמר לא להחמיץ אף הגה. בקול חלוש, מתחיל הרב זצ"ל לגולל את סיפורה של אותה אלמנה בודדה מהפטרת השבוע. אשה אחת מבני הנביאים והנושה בא לקחת את שני ילדיה הפעוטים לו לעבדים. והקול הולך וגובר, המילים הולכות ומתעצמות, ויאמר אליה אלישע: מה אעשה לך? הגידי לי, מה יש לך בבית? ותאמר: אין לשפחתך כול בבית, כי אם אסוך שמן.

בקולו ההולך וגובר דרש מרן זצ"ל בהקשר לקהילה שלו ולפרידה ממנה כדברי סיכום על שושלת אבותיו שכיהנו ברבנות פיאטרא ניאמץ בחבל מולדובא היא ה'רגאט' שברומניה מזה כמאה שנות תורה והוראה חסד וחסידות, מה יש לך בבית? רעם בקולו, מהי הירושה הגשמית שאנו מותירים כאן בעירנו? כמה פריטי יודאיקה אספנו? כמה כבוד רכשנו? בסיכום כשלושים שנות רבנותו ובסיכום כמאה שנות רבנות אבותיו פה בפיאטרא.

התשובה אחת וברורה: אין כול בבית! מכל חפצי הזמן, מכל תענוגות שעה – כלום. לא כסף, לא כבוד, לא יוקרה, כי אם אסוך שמן של תורה, שמן של טהרה, כי נר מצוה ותורה אור.

קולו של הרב טוביאס הדהד בחלל בית הכנסת ההומה מכל בני העיר הנרגשים.

והרב טוביאס המשיך ופנה בקריאה לבני הקהילה הנותרים בגלות.

מהרו שאלו כלים מאת הקב"ה, כדי שיהיה במה לצקת את הירושה הרוחנית הגדולה, שלא תלך אף טיפה לאיבוד חלילה. בקשו מאת בורא העולם את כוחות הגוף והנפש ואת הכשרונות, כי יש צורך בכלים בכדי לזכות בברכה. מהרו שאלו כלים כדי שלא יפסק השמן ולא יכבה נרכם לעולם ועד.

מובטחים אנו שקרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראהו באמת. חזקה על תפילה אמיתית היוצאת מעומק הלב, שאינה חוזרת ריקם. בעזרת ה' נאצור בתוכנו את אותה מורשת הרוחנית שאנו מותירים כאן. נאגור את השמן, ננצור את השלהבת ונמשיך לשאת את הלפיד עד שאור חדש על ציון יאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו, אמן.

הפוסט ערב שבת פרשת וירא: דרשת הפרידה של הרב האהוב הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

היום יום ט' חשון, ימלאו 74 שנה לפטירת הגאון רבי חיים מרדכי רולר בעל שו"ת 'באר חיים מרדכי' ושאר ספרים, אב"ד טרגו ניאמץ שברומניה, וחבר מועצת גדולי התורה, שנפטר ביום ט' חשון תש"ז ונטמן בהר הזיתים שבירושלים.

עד כדי מסירות נפש

רבינו נודע ונתפרסם בכח גאונותו וצדקותו כי רבה, ספריו בהלכה ובאגדה ובשו"ת הפכו לנכס צאן ברזל בעולם הפסיקה התורנית, וגאוני דורו חרדו למוצא פיו ולהגיוני לבו, נודע גם בהקפדתו הרבה על תפילות במנין עד כדי מסירות נפש, ותשלום דמים מרובים בכדי שיצליח להתפלל במנין, גם כאשר היה על אם הדרך במסעותיו הרבים.

אגודת ישראל ברומניה

כיתת רגליו להשיב לב תועים וללמדם בינה, ומסר נפשו להפצת כתביו התורניים למען יעמדו לימים רבים. פעילותו למען גולת יהדות רומניה, חבקה עולם ומלואו בכהנו גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ברומניה, פעל גדולות ונצורות.

אביהן של עגונות

נודע כאביהן של העגונות, ואף כתב חיבור מיוחד בנושא זה. וכבר לאחר מלחמת העולם הראשונה שלח אליו הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל את בתו שבעלה נעלם בצוק העיתים, בכדי למצוא היתר לכבלי עגינותה, מני אז הוכר שמו בשער בת רבים כאבי העגונות, ובפרט לאחר מלחמת העולם השניה, הוקמו בתי דין ברחבי העולם להתרת עגונות, אשר התבססו על הוראותיו המפורטות ביותר. בתי דין אלו התירו אלפי עגונות, ומעולם לא מכשול ותקלה תחת ידם לפלא כל המתעסקים בדבר.

בתשובה שלימה

תפילתו בהשתפכות הנפש כבן המתחטא לפני אביו נודעה ונתפרסמה לעין כל, מסופר כי כל קריאת שמע היתה לוקחת אצלו שעות ארוכות, בהם היה אומר את הפסוקים בנעימה מיוחדת כמונה מעות, עד שכל שומעיו היו מרגישים מעמד קדוש המעורר לשוב בתשובה שלימה, הרה"ק אדמו"ר מסקולען זצ"ל שהסתופף בצילו נהג אחריו כמנהגו זה בקודש, והיה קורא קריאת שמע באותה הנעימה ובאותה השתפכות הנפש.

ים התורה

תלמידו וריעו המובהק הגה"צ מוהר"ש טוביאס אב"ד 'פיאטרא ניאמץ' הסמוכה לעיר רבנותו 'טרגו ניאמץ' פעל להנצחת זכרו, בהקמת ישיבה על שמו ובהדפסת ספרי ים התורה שהוא חידש, וההדרתם מחדש, ובאיסוף תולדותיו למען יעמדו למשמרת עולם. כל ימיו נשא על נס את זכר רבו, הזכירו בסילודין, למד והגה בתורתו, ואף יזם שיעורים מסודרים בתורתו הרחבה נכדיו עוסקים בההדרת כתביו הנוספים שנמצאו במרוצת השנים ובהוצאתם לאור עולם בעז"ה.

אגודת המקומות הקדושים ברומניה

מכון חכמי רומניה תורת אמת שטפנשט, בראשות הרב אברהם יעקב סלמון, המתעסק בהנצחת זכר גאוני וחכמי רומניה, בשיתוף ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה', עמלו לחפש את ציון אביו הגאון הגדול רבי יצחק יהודה אייזיק לייב רוללר זצ"ל בעיר רבנותו בפאנזעשט הסמוכה לרומאן בסריקות בכל בית העלמין העתיק דשם ועד עתה ללא תוצאות לדאבון לב. כמו כן יעלה היום שליח מיוחד מטעם האגודה לציון קברו בהר הזיתים.

מי יתן וזכותו הגדולה של רבינו באר חיים מרדכי תמליץ יושר ודבר ישועה ורחמים על כל זוכריו ומזכיריו, לומדי תורתו, ופוקדי ציון קברו ביום הילולתו ובכל ימות השנה. שמו להזכרה ולהדלקת נר: הגאון הגדול רבי חיים מרדכי בן רבי יצחק יהודה אייזיק לייב, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל

הפוסט הילולא ה-74: שעתיים לפני פטירתו, הרב עוד התעסק בהתרת עגונה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

ברומניה טרם עלותו ארצה

מירושלים דמולדובא – לארץ הקודש

תורת העוף ותורת האדם

שם ושארית לחכמי רומניה

פרידה מקהילתו

שריפת בית אלקינו

צילום: בלשי הסיקורטיטה בבוקרסט, אלול תשכ"ג

הפוסט ההילולא ה-27: הרב הרומני שנחלץ מציפורני ה'סקוריטטה' הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

היום – י"א תשרי, למחרת יום הכיפורים י"א תשרי, הנקרא בפי כל "גאט'ס נאמען", ימלאו 27 שנים מהסתלקותו של כש"ת מרן הגאון הצדיק רבי שמואל טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ שנקראה בפי כל ירושלים דמולדובה. ואח"כ בארץ הקודש כיהן כרבה של שביב הרצליה ובערוב ימיו כאב"ד בעיר התורה בני ברק.

מרן הגר"ש טוביאס זצוק"ל שהסתופף בצילם ושתה מבארם של גאוני וצדיקי קמאי בדור שלפני השואה ולאחריה, כאשר בימי הרת עולם שתה את כוס התרעלה עד תום, בעלות על מוקדה בשואת אושוויץ כל בני משפחתו הענפה אביו ואמו אחיו ואחיותיו כחמישים נפש במספר הי"ד ואת זכרם נשא על לוח לבו בכל פעולותיו ותהלוכותיו, בעל ההילולא זצ"ל היה אחד האישים הבולטים בתולדות יהדות רומניה בדור השואה ולאחריה, כמי שנשא על כתפיו את עברם המפואר של יהודי רומניה, דאג לשימור הגחלת היהודית גם בארץ הקודש, כשרבים מבני גלות זו התלכדו סביבו, והלהיט את הגחלת לדורות הבאים. במקום רבנותו בארץ הקודש – שביב הרצליה הקים את ישיבת "באר חיים מרדכי" ע"ש מורו ורבו המובהק ומגאוני רבני רומניה הבולטים מנשיאי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אביהן של העגונות הגאון רבי חיים מרדכי רוללר אבד"ק ניאמץ הסמוכה לעירו פיאטרא ניאמץ. כאשר שיטתו הייחודית ללימוד מגמת אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא והוצאת התר הוראה לרבנות במהלך לימוד בישיבתו הביאו לשחר לפתחו תלמידי חכמים ובנש"ק רבים שמצאו בפינה השקטה בהרצליה מקום ראוי להתעלות בתורה ויראת השם הוא אף העלה את עיקרי שיטתו בספר שי"ל לאחרונה בשם 'ילמד ענוים בדרכי הלימוד', זכה והותיר אחריו דור מפואר רבנים מפורסמים. דברי תורתו, תולדותיו והנהגותיו בקודש של הגאון זצ"ל נאספו בידי תלמידיו וחלקם ראו אור בקבצי "שלהבת שמואל" היו"ל בעז"ה כמדי שנה בשנים האחרונות לקראת ההילולא ע"י מכון להוצאת ספריו וכתביו.

ביום הילולתו יתכנסו תלמידיו, יוצאי עירו, מוקיריו ובני משפחתו במגבלות הנחיות הבריאות וההלכה בבית העלמין נחלת יצחק גבעתים לתפילת רבים לישועת הכלל והפרט, שתערך אי"ה בשעה 11.00 בבוקר, אמש מוצאי יו"כ נערכה סעודת הילולא בבית המדרש שטפנשט בבני ברק והיום תערך סעודת מצווה בבית מדרשו של בנו בכורו גאב"ד שכון ו' שליט"א בב"ב.

בהיות בעל ההילולא דואג ודואב לעתידה של מורשת יהדות רומניה ממנה הגיעו אבותיו ואבות אבותיו זיע"א פעל כל ימיו להנצחת מורשת מפוארת זו באומר ובמעש ובעשיית פעלים ליהדות ולגאוני חבל ארץ זה, ובדרכו הולכים בניו וצאצאיו הממשיכים את דרכו בקודש ומנציחים את זכרה של יהדות מפוארת זו, מי יתן וזכות גאוני וחכמי רומניה וזכר בעל ההילולא זצ"ל יהיו שפתותיהם דובבות יושר וטוב למליץ יושר על כל המתעסקים בקדשים ומנציחים את זכר תורתו והנהגתו של מרן הגר"ש טוביאס זצ"ל וגאוני חכמי רומניה לדורותיהם וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

הפוסט בני ברק: סעודת הילולא תתקיים היום לזכרו של גאב"ד פיאטרא ניאמץ מרן הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצוק"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..