מולדובה. עשרות אלפי יהודים שנרצחו באיזור חבל הארץ הבדלני 'טרנסניסטריה' בתקופת מסך הברזל הקומוניסטי, התגלו במספר קברי אחים ענקיים בסמוך לעיר בירת המחוז הבדלני 'טירספול', בזכות פעילותו הנמרצת של הרב פנחס זלצמן, רבה של מולדובה. האיזור שנחשב כחבל ארץ 'בסרביה', הינו חלק בלתי נפרד ממדינת רומניה ההיסטורית ונמצא תחת מעקב 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' מטעם מוסדות שטפנשט.

לפי הדיווחים, המהפכה הבולשביקית שהתרחשה ברוסיה בשנת 1917 בהובלתו של ולדימיר לנין, החלה את אחת התקופות החשוכות והרצחניות בהיסטוריה העולמית. לאורך עשרות שנות השלטון הקומוניסטי, נרצחו, עונו והוגלו מיליוני בני אדם על לא עוול בכפם. קבר אחים ענק שהתגלה לאחרונה במחוז טרנסניסטריה שבמולדובה, חושף מקצת מהזוועות.

גיא ההריגה ההמוני, נמצא בעקבות עבודות שנעשו בבסיס צבאי ישן סמוך לטירספול בירת המחוז, בעקבות המלחמה באוקראינה. במהלך החפירות החלו להתגלות בזה אחר זה בורות גדולים, מלאים באלפי גופות שנהרגו במקום בשנים שבין 1917-1930 תחת שלטונם של הרודנים לנין וסטלין, רוב ההרוגים: יהודים שהואשמו בהתנגדות למשטר הקומוניסטי.

במקום אותרו גם מסמכים המתעדים את שמות ופרטי ההרוגים בכל אחד מבורות ההריגה ואת העוון בגינו נחרץ גורלם למוות (בד"כ ביריה). המסמכים מתארים את חייהם של היהודים תחת השלטון הקומוניסטי, את בתי הספר היהודיים שפעלו בהיחבא, את הניסיונות ליצור קשר עם ארגונים יהודיים בעולם ואת ההתארגנויות המקומיות לקיים פעילות יהודית במסתור. כך למשל מופיע על אחד הנרצחים שהוא שימש כמורה בבית ספר יהודי, על שם אחר מופיע שעמד בקשר עם גורמים בפלשתינה וכן הלאה. בין ההרוגים במקום, גברים נשים וגם ילדים.

בשבועות האחרונים פנה נשיא הרפובליקה ואדים קרסנוסלסקי לרבה של מולדובה הרב פנחס זלצמן ועדכן אותו ואת מר יורי קרייצ'מן יו"ר הקהילה היהודית בטירספול, על התגליות ועל כך שהממשל מעוניין להעניק לנרצחים את הכבוד הראוי, לטפל בקבורתם כהלכה ולהקים אנדרטת לזכר הנספים. "האדמה ספוגה בדם חפים מפשע יהודים ושאינם יהודים,

בתקופה ההיא נעשו על אדמתנו מעשים נוראיים שראויים לכל גינוי ותפקידנו הוא לוודא שמעשים כאלה לא יישנו חלילה", אמר הנשיא קרסנוסלסקי לרב זלצמן בשיחה.

עד היום נחפרו 3 בורות הריגה, ולפי ההערכות קיימים במקום עוד שישה או שבעה בורות הריגה. לדברי מומחים מקומיים, מספר הנרצחים נא בין אלפים לעשרות אלפים, חלקם הגדול יהודים.

"המחזות במקום היו מזעזעים", מתאר הרב פנחס זלצמן רבה של מולדובה. "זה בלתי נתפס בשכל אנושי, כיצד התייחס השלטון הקומוניסטי לבני אדם רק בגלל דתם ואמונתם. הבורות היו מלאים בעצמות, לצד פריטים אישיים כמו נעליים, שרידי לבוש, ארנקים, ואפילו ספלים. בזכות הקשרים האמיצים עם השלטון המקומי, שיוצא מגדרו למען הקהילה היהודית התחלנו לטפל בקבורה מכובדת וראויה לאותם אלפים שנהרגו על קידוש השם. בתקופה הקרובה, יחד עם מתנדבים מקומיים ומהעולם אנו מקווים למפות את שאר בורות ההריגה ולהפוך את המקום לאתר קבורה בלי לטלטל את העצמות ולהפריע את מנוחתם של הנרצחים, בהתאם להלכה היהודית".

הפוסט מולדובה: קברי אחים ענקיים נחשפו בטרנסניסטריה וגילו עשרות אלפי יהודים שנרצחו במקום הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מסע האדמו"ר מסאטמאר לאירופה, שהתחילה באוקראינה, מגיעה כעת לרומניה ובהמשך תמשיך להונגריה.

ברומניה, המסע יעבור בעיר סיגוט, מקום קברי אבותיו ובית המדרש המפואר שהוקם על ידי חסידיו וייחנך בביקורו הנוכחי.

את דבר המסע, דיווח משה ויסברג באתר 'בחדרי חרדים' וציין כי אל המסע מצטרפים כ-700 חסידים ואנשי מעשה מקהל סאטמאר בארה"ב, כאשר האדמו"ר מדלג ממדינה למדינה במטוס פרטי ששכרו בעבורו מניו יורק.

האדמו"ר מסאטמאר ישבות את שבתו בעיר אבותיו סיגוט ביחד עם קהל חסידיו, כשהאירועים המרכזיים ייערכו בבית המדרש המפואר והחדש ששוקם בעיר, על ידי חסידיו. לדברי וייסברג, לפני כעשור, קנו שליחי האדמו"ר את המקום עליו עמד בית הכנסת בעיר סיגוט, בית הכנסת בו שימשו כרבנים זקניו כמו הרה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים זי"ע, ה'יטב לב', ה'קדושת יום טוב' וה'עצי חיים' זי"ע. שם הם גדלו ועבדו את עבודתם בקודש ומשם הפיצו את היהדות והחסידות בכל המחוז הרומני.

אחרי מלחמת העולם השניה, שימש גם האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל כרב העיר סיגוט למשך תקופה קצרה עד שנאלץ לברוח מאימי הקומוניסטים שהחריבו את הדת בכל איזורי שליטתם.

אחרי נפילת חומת הברזל ברומניה התחילו עסקני החסידות לפעול לשם החזרת הרכוש לידי האדמו"ר ופדו את השטח עמד בית הכנסת ההיסטורי ושיחזרו את המבנה המקורי.

כעת, בשבת הקרובה, ייערך מעמד חנוכת בית הכנסת ההיסטורי, בשילוב עם מסע של האדמו"ר שהיה מיוחד לנדיבים שתרמו סכומים גדולים לצורך בניית בית הכנסת שיפוץ האוהל, בית העלמין ועוד.

החסידים ישהו עם האדמו"ר במהלך כל השבת, כאשר בערב שבת ייכנס ספר תורה לבית המדרש, ובמוצאי שבת ייערך מעמד תפילה בקברי הצדיקים של בעל ה'עצי תמרים' בבית העלמין המקומי.

משם ימשיך האדמו"ר להונגריה להנחת אבן פינה לבית 'הכנסת אורחים' שיקום בסמוך לציונו של בעל ה'ישמח משה' באיהעל.

הפוסט רומניה: אדמו"ר סאטמאר שליט"א מגיע לשבות בעיר סיגוט בסמוך לקברי אבותיו הק' הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה הקומוניסטית. ספר חדש שעומד לצאת בקרוב בארה"ב, תחת השם "כופר היהודים: הסיפור הסודי ויוצא הדופן של העסקה בין רומניה לישראל", של הד"ר ראדו יואניד, חושף מאות מסמכים מסווגים של ה'סקוריטטה', המודיעין הידוע לשמצה של רומניה הקומוניסטית, תחת הדיקטטור צ'אוצ'סקו, כשהמסמכים חושפים סיפור שהממשלה בארץ הטילו עליו איפול גורף, סיפור העליות היהודיות מרומניה והתשלומים שניתנו תמורתם.

במהלך השנים, ביקשו נציגי רומניה הקומוניסטית סכומי כסף שנעו ממאות דולרים לכמה אלפים לגולגולת. במקרים אחרים, נדרשו בעלי חיים תמורת היהודים, מערכות נשק, מכוניות מירוץ.

במסמכים נחשף כי במקרים מסוימים קציני הביון הרומנים ציינו על שמות היהודים את התמורה שהתקבלה לידיהם: פרים ושוורים ולפעמים גם חזירים מזנים משובחים שיובאו במיוחד מדנמרק ובריטניה, כדי להניח את דעתם של הרומנים הקומוניסטים.

חלק נכבד מחשיפת המידע נחשף לראש ביון החוץ של רומניה הקומוניסטית, יון מיחאי פצ'פה, שערק למערב וחשף רבות על התנהלות המשטר הקומוניסטי ואף גילה על קשרי ה'סקוריטטה' עם ארגוני טרור פלסטיניים ועל קשריו הבעייתים של יאסר ערפאת עם שומרי ראשו.

ראדו מסכם את התהליך כ'כופר נפש' ולא כסחר בבני אדם, כאשר הוא מסכם חד משמעית: "יש הבדל גדול בין למכור בני אדם לבין לפדות אותם".

הסחר אולי היה מסואב, אך התוצאה היא שמאות אלפי יהודים מרומניה ניצלו בדרך הזו עלו ארצה, ביניהם רבנים נודעים והידוע שבהם היה כ"ק אדמו"ר מסקולען זי"ע.

הפוסט חשיפה: תמורת מכוניות, כלי נשק ובעלי חיים, שיחררה רומניה הקומוניסטית כ-300 אלף יהודים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל, רב ושו"ב בבוקרסט

נלב"ע כ"ג אלול תשס"א ומנו"כ בהר-המנוחות ירושלים

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל נולד בג' חשוון ה'תרפ"א, יומא דהילולא השבעים של קדוש ישראל, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, לאביו הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, נינו של הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, נכדו של הרה"ק בעל התניא. וזוגתו של רבי אהרן שהייתה נכדת הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, אביו של רבי זאנוויל, גדל והתחנך בבית מלא וגדוש בתורה ויראת-שמים, בדרך הסלולה מרבותינו הקדושים מרן הבעש"ט זי"ע – אליו התייחסה משפחתו, ותלמידיו הקדושים, ולאמו (של רבי זאנוויל אשת רבי אהרן) מרת רויזא לאה ע"ה, בת רבי ישראל שלמה גערצמן מהעיר יעדיניץ בבסרביה (מולדובה). הם הקימו את ביתם בעיר רישקאן הסמוכה ליעדיניץ, ולצורך פרנסת ביתו עסק במכירת ספרים ותשמישי-קדושה.

הרה"ח רבי אהרן היה עובד השם באמת ובתמים, והיה דבוק בצדיקי הדור, והרבה לנסוע ולהתחמם לאורם של צדיקי בית רוז'ין ושטפנשט, אשר אורם וקדושתם השפיעו על הקהילות הקדושות ברומניה והגלילות. במיוחד היה הרה"ח רבי אהרן מתאבק בעפר רגליו של הרה"ק האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט, אשר אלפי ישראל נהרו אליו להתחמם לאורו הגדול ולקבל את ברכותיו, ושם קנה ודלה ממעין הטהור מלוא חופניים תורה ויראת-שמים.

ברכת האדמו"ר משטפנשט זי"ע לנשיאות חן

כבר מילדותו של רבי זאנוויל צירף אותו אביו רבי אהרן לנסיעותיו לצדיקי הדור, כדי שיראה מקרוב את עבודתם בקודש ויושפע מהוד קדושתם תורה ויראת-שמים, חסידות ומידות טובות. פעמים רבות זכה ר' זאנוויל כילד לנסוע עם אביו אל הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט.

פעם אחת שאל אותו הצדיק משטפנשט: "זאנוויל'ע! איזה ברכה אתה רוצה לקבל ממני?".

משלא ענה הילד מרוב יראה, בירכו הצדיק: "הקב"ה יעזור שתזכה תמיד לנשיאות חן בעיני כל רואיך".

אביו הרה"ח רבי אהרן זצ"ל, התרגש ביותר מהברכה המפורשת שהעניק הרבי לבנו, ובדרכם חזרה לעיר רישקאן אמר האב לבנו: "דע לך, בני, שברכה זו חשובה עד למאד, ובטוח אני כי ברכה זו תלווך כל ימי חייך לאורך ימים ושנים". ואכן, הרה"ח רבי זאנוויל היה מתבטא תמיד ואומר שהוא חש את קיומה של ברכה זו והרגיש שהיא הועילה לו בחייו.

הווי גולה למקום תורה

בשנת ה'תרצ"ד, עם כניסתו לעול המצוות, שלח אותו אביו ללמוד תורה בעיר ואם בישראל יאס שברומניה, בישיבת "בית אהרן" שעמדה תחת נשיאותו של ראש-הישיבה הגאון רבי יעקב יצחק וואהרמן ז"ל, נו"נ לבעל ה"דעת קדושים" מבוטשאטש זצ"ל.

משם גלה הבחור זאנוויל למקום תורה בעיר וויז'ניץ, ללמוד בישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", וזכה שם לקרבה מיוחדת מנשיא הישיבה הרה"ק בעל "אהבת ישראל" זי"ע ובנו ראש-הישיבה הגאון רבי אליעזר הגר בעל "דמשק אליעזר" זצוק"ל, והוא נמנה בין התלמידים המובהקים שלו.

בשנת תרצ"ט, במהלך לימוד עבודת הקודש, עבר מישיבת ויז'ניץ אל העיר שטפנשט, שם המשיך ללמוד הלכות שחיטה וטריפות בצוותא חדא עם חבורת בחורים בישיבת "בית אברהם". היתה זו ישיבה שנתייסדה בביתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו זצוק"ל לאחר הסתלקותו ונקראה על שמו הטהור, כשביתו שהפך לאכסניה של תורה מהווה מקום קדוש לעילוי נשמתו הטהורה.

הוא קיבל סמיכה למלאכת הקודש של השחיטה מהרב הגאון רבי משה צבי פרוכטר זצ"ל – אב"ד ראדוקנען, מהגאון רבי חיים באראד זצ"ל – ראש השוחטים דאגודה ביאס, ומהרה"צ רבי חיים הלוי רבינוביץ זצ"ל – ראב"ד דיאס וסגן יו"ר רבני רומניה.

בהימוט מוסדות עולם

בשנת ה'תש"א בא בברית האירוסין עם בתו של רבי שלמה ליב ז"ל, שהיה גבאי ועסקן נאמן בעיר יאס. לאחר אירוסיו, נסע לעיר וואסלוי ברומניה ושהה שם במשך מספר חודשים בצילו של הגאון רבי אריה דוב [לייבוש בער] הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, שהראה כלפיו קרבה וידידות מיוחדות. בחודש תמוז ה'תש"א, גויס הבחור החתן זאנוויל רבינוביץ ביחד עם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל ובני קהילתו מוואסלוי, למחנות ההשמדה בעיר טרגו ז'יו שברומניה. משם הועבר למחנה עבודה בקאראקל שברומניה, ומשם לוואפניארקה בטרנסניסטריה-אוקראינה.

בבוקרסט

רק לאחר מספר שנים, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הקים רבי זאנוויל את ביתו עם מרת מרים ע"ה, בת רבי שלמה ליב. החתונה נערכה בעיר יאס, ולאחר מכן עבר לגור בבוקרשט הבירה. גם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, עבר אחרי המלחמה לבוקרסט, והם המשיכו את קשרי הידידות ביניהם. בוקרשט היתה מקום קיבוץ לניצולי שואה רבים, שרידי חרב, ביניהם רבנים ואדמורי"ם רבים.

הרה"ח רבי זאנוויל שימש בבוקרשט כרב ובעל-תפילה מופלא במשך עשרים שנה בבית-הכנסת "אחדות קודש" ברחוב מאמולר ובבית-הכנסת של רבינו המלבי"ם ברחוב בראבילור. כמו כן שימש כשוחט ובודק דמתא.

בארץ הקודש

בשנת תשכ"ה עלו הרה"ח רבי זאנוויל ומשפחתו לארץ הקודש.

הוא התיישב בעיר יבנה העתיקה, שם שימש בקודש במשך שנים רבות כשוחט מומחה. כמו כן שימש במשך שנים רבות כבעל-תפילה בעיר רחובות הסמוכה ליבנה.

במשך ימי חייו היה הרה"ח רבי זאנוויל בידידות קרובה עם עשרות אדמורי"ם ורבנים אנשי שם, הן בחו"ל והן בארץ ישראל, כשהוא סופג אל קרבו מהנהגותיהם בקודש, שואב ומקבל מהם מלוא חופניים תורה ועבודה, חסידות ויראת-שמים. בין היתר, היה רבי זאנוויל בידידות קרובה במשך שנים רבות עם האדמו"ר רבי יצחק [השני] פרידמן מבוהוש זצוק"ל, ידידות שהחלה בבוקרשט ונמשכה לאחר עלייתם לארץ הקודש.

בשנת ה'תשמ"ח עבר להתגורר בירושלים עיה"ק בשכונת רמות, עד הסתלקותו בשיבה טובה בכ"ג אלול שנת ה'תשס"א, ומנו"כ בחלקת הר תמיר בהר-המנוחות ירושלים עיה"ק.

הפוסט לקראת ההילולא ה-20: השוחט של בוקרסט שלא נכנע לקומוניסטים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..