הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל, רב ושו"ב בבוקרסט

נלב"ע כ"ג אלול תשס"א ומנו"כ בהר-המנוחות ירושלים

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל נולד בג' חשוון ה'תרפ"א, יומא דהילולא השבעים של קדוש ישראל, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, לאביו הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, נינו של הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, נכדו של הרה"ק בעל התניא. וזוגתו של רבי אהרן שהייתה נכדת הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, אביו של רבי זאנוויל, גדל והתחנך בבית מלא וגדוש בתורה ויראת-שמים, בדרך הסלולה מרבותינו הקדושים מרן הבעש"ט זי"ע – אליו התייחסה משפחתו, ותלמידיו הקדושים, ולאמו (של רבי זאנוויל אשת רבי אהרן) מרת רויזא לאה ע"ה, בת רבי ישראל שלמה גערצמן מהעיר יעדיניץ בבסרביה (מולדובה). הם הקימו את ביתם בעיר רישקאן הסמוכה ליעדיניץ, ולצורך פרנסת ביתו עסק במכירת ספרים ותשמישי-קדושה.

הרה"ח רבי אהרן היה עובד השם באמת ובתמים, והיה דבוק בצדיקי הדור, והרבה לנסוע ולהתחמם לאורם של צדיקי בית רוז'ין ושטפנשט, אשר אורם וקדושתם השפיעו על הקהילות הקדושות ברומניה והגלילות. במיוחד היה הרה"ח רבי אהרן מתאבק בעפר רגליו של הרה"ק האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט, אשר אלפי ישראל נהרו אליו להתחמם לאורו הגדול ולקבל את ברכותיו, ושם קנה ודלה ממעין הטהור מלוא חופניים תורה ויראת-שמים.

ברכת האדמו"ר משטפנשט זי"ע לנשיאות חן

כבר מילדותו של רבי זאנוויל צירף אותו אביו רבי אהרן לנסיעותיו לצדיקי הדור, כדי שיראה מקרוב את עבודתם בקודש ויושפע מהוד קדושתם תורה ויראת-שמים, חסידות ומידות טובות. פעמים רבות זכה ר' זאנוויל כילד לנסוע עם אביו אל הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט.

פעם אחת שאל אותו הצדיק משטפנשט: "זאנוויל'ע! איזה ברכה אתה רוצה לקבל ממני?".

משלא ענה הילד מרוב יראה, בירכו הצדיק: "הקב"ה יעזור שתזכה תמיד לנשיאות חן בעיני כל רואיך".

אביו הרה"ח רבי אהרן זצ"ל, התרגש ביותר מהברכה המפורשת שהעניק הרבי לבנו, ובדרכם חזרה לעיר רישקאן אמר האב לבנו: "דע לך, בני, שברכה זו חשובה עד למאד, ובטוח אני כי ברכה זו תלווך כל ימי חייך לאורך ימים ושנים". ואכן, הרה"ח רבי זאנוויל היה מתבטא תמיד ואומר שהוא חש את קיומה של ברכה זו והרגיש שהיא הועילה לו בחייו.

הווי גולה למקום תורה

בשנת ה'תרצ"ד, עם כניסתו לעול המצוות, שלח אותו אביו ללמוד תורה בעיר ואם בישראל יאס שברומניה, בישיבת "בית אהרן" שעמדה תחת נשיאותו של ראש-הישיבה הגאון רבי יעקב יצחק וואהרמן ז"ל, נו"נ לבעל ה"דעת קדושים" מבוטשאטש זצ"ל.

משם גלה הבחור זאנוויל למקום תורה בעיר וויז'ניץ, ללמוד בישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", וזכה שם לקרבה מיוחדת מנשיא הישיבה הרה"ק בעל "אהבת ישראל" זי"ע ובנו ראש-הישיבה הגאון רבי אליעזר הגר בעל "דמשק אליעזר" זצוק"ל, והוא נמנה בין התלמידים המובהקים שלו.

בשנת תרצ"ט, במהלך לימוד עבודת הקודש, עבר מישיבת ויז'ניץ אל העיר שטפנשט, שם המשיך ללמוד הלכות שחיטה וטריפות בצוותא חדא עם חבורת בחורים בישיבת "בית אברהם". היתה זו ישיבה שנתייסדה בביתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו זצוק"ל לאחר הסתלקותו ונקראה על שמו הטהור, כשביתו שהפך לאכסניה של תורה מהווה מקום קדוש לעילוי נשמתו הטהורה.

הוא קיבל סמיכה למלאכת הקודש של השחיטה מהרב הגאון רבי משה צבי פרוכטר זצ"ל – אב"ד ראדוקנען, מהגאון רבי חיים באראד זצ"ל – ראש השוחטים דאגודה ביאס, ומהרה"צ רבי חיים הלוי רבינוביץ זצ"ל – ראב"ד דיאס וסגן יו"ר רבני רומניה.

בהימוט מוסדות עולם

בשנת ה'תש"א בא בברית האירוסין עם בתו של רבי שלמה ליב ז"ל, שהיה גבאי ועסקן נאמן בעיר יאס. לאחר אירוסיו, נסע לעיר וואסלוי ברומניה ושהה שם במשך מספר חודשים בצילו של הגאון רבי אריה דוב [לייבוש בער] הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, שהראה כלפיו קרבה וידידות מיוחדות. בחודש תמוז ה'תש"א, גויס הבחור החתן זאנוויל רבינוביץ ביחד עם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל ובני קהילתו מוואסלוי, למחנות ההשמדה בעיר טרגו ז'יו שברומניה. משם הועבר למחנה עבודה בקאראקל שברומניה, ומשם לוואפניארקה בטרנסניסטריה-אוקראינה.

בבוקרסט

רק לאחר מספר שנים, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הקים רבי זאנוויל את ביתו עם מרת מרים ע"ה, בת רבי שלמה ליב. החתונה נערכה בעיר יאס, ולאחר מכן עבר לגור בבוקרשט הבירה. גם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, עבר אחרי המלחמה לבוקרסט, והם המשיכו את קשרי הידידות ביניהם. בוקרשט היתה מקום קיבוץ לניצולי שואה רבים, שרידי חרב, ביניהם רבנים ואדמורי"ם רבים.

הרה"ח רבי זאנוויל שימש בבוקרשט כרב ובעל-תפילה מופלא במשך עשרים שנה בבית-הכנסת "אחדות קודש" ברחוב מאמולר ובבית-הכנסת של רבינו המלבי"ם ברחוב בראבילור. כמו כן שימש כשוחט ובודק דמתא.

בארץ הקודש

בשנת תשכ"ה עלו הרה"ח רבי זאנוויל ומשפחתו לארץ הקודש.

הוא התיישב בעיר יבנה העתיקה, שם שימש בקודש במשך שנים רבות כשוחט מומחה. כמו כן שימש במשך שנים רבות כבעל-תפילה בעיר רחובות הסמוכה ליבנה.

במשך ימי חייו היה הרה"ח רבי זאנוויל בידידות קרובה עם עשרות אדמורי"ם ורבנים אנשי שם, הן בחו"ל והן בארץ ישראל, כשהוא סופג אל קרבו מהנהגותיהם בקודש, שואב ומקבל מהם מלוא חופניים תורה ועבודה, חסידות ויראת-שמים. בין היתר, היה רבי זאנוויל בידידות קרובה במשך שנים רבות עם האדמו"ר רבי יצחק [השני] פרידמן מבוהוש זצוק"ל, ידידות שהחלה בבוקרשט ונמשכה לאחר עלייתם לארץ הקודש.

בשנת ה'תשמ"ח עבר להתגורר בירושלים עיה"ק בשכונת רמות, עד הסתלקותו בשיבה טובה בכ"ג אלול שנת ה'תשס"א, ומנו"כ בחלקת הר תמיר בהר-המנוחות ירושלים עיה"ק.

הפוסט לקראת ההילולא ה-20: השוחט של בוקרסט שלא נכנע לקומוניסטים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בעקבות סיקור קשר הנישואין שנוצר בין צאצאי "בעל התניא" רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל עם צאצאי הרה"ק רבי נחמן מברסלב זצ"ל, שנוצר ע"י הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, זקינו של רבי זאנוויל זצ"ל, מובא רקע בעלון שטפנשט 'באר בשדה' מס' 249 החושף תגלית מרתקת על אודות העיר בה החל מוהר"ן מברסלב את הנהגתו:

רבי זאנוויל ואביו רבי אהרן רבינוביץ, היו צאצאיו של הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, שמשפחתו התייחסה לגדולי עולם: רבי אהרן היה נכדו של הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ואילו זוגתו היתה בתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

המסע לארץ ישראל

אם היה מי שהתפלא על קשר שידוכין מופלא זה בין שני הצדיקים, הרי שקדמו לו קשרים אישיים בין שני האדמו"רים יחד עם הבטחה וצפיה לעתיד על השתדכות צאצאיהם.

בחורף תקנ"ט שהה הרה"ק רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל.

בהיותו שם, הבטיח הרה"ק רבי נחמן מברסלב להרה"ק רבי אברהם מקליסק זי"ע, מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש שעלה לארה"ק והתגורר בצפת, שמיד עם חזרתו לחו"ל יסע אל הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא" ויבוא עימו בדברים בקשר ל"מעות ארץ ישראל".

הרה"ק רבי נחמן מברסלב נפגש עם הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי

היה זה בקשר למחלוקת מסויימת ששררה באותה עת בין גדולי האדמורי"ם בנוגע לאופן חלוקת כספי הצדקה של קופת הצדקה "מעות צדקה לארץ ישראל", שריכזה כספים שנשלחו במטרה לעזור לעניי הארץ, כאשר מצד אחד היתה דעת קודשו של הרה"ק "בעל התניא" ומצד שני דעת קודשם של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' והרה"ק רבי אברהם מקאליסק.
ואכן, מיד עם חזרתו מארץ ישראל, לפני ששב רבי נחמן מברסלב למדוודיבקה בתקופה שעוד לא הגיע להתגורר בברסלב, המשיך במסעו לתוך רוסיה הלבנה ופנה לכיוון ליאוזנא, עיר מגוריו של רבי שניאור זלמן "בעל התניא" זצ"ל.

הוא עשה שם את "שבת חזון" במחיצתו של רבי שניאור זלמן "בעל התניא", כשבמשך השבת מעבירים שני הצדיקים שעות רבות בצוותא חדא.

תנו כבוד לשר האלף

בשנת ה'תק"ע ערך "בעל התניא" מסע גדול ברחבי רוסיה, במסגרת השתדלותו העצומה למען בני הכפרים שגורשו בגזירת הקיסר אלכסנדר הראשון, וכן במטרה לבקר בעיירה טולטשין באוקראינה, בה שהה הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בימות הקיץ, בכדי לנסות ליישב את המחלוקת ביניהם. בדרכו עבר בעל התניא דרך עיירות האיסין, טעפליק, ברסלב ועוד.
עם התקרבו לעיר ברסלב כדי לבקר אצל הרה"ק רבי נחמן מברסלב, האחרון יצא לקראתו אל מחוץ לעיר בלוויית רבים מחסידי ברסלב, כשהוא קורא לחסידיו ואומר: "תנו כבוד לשר האלף". היתה זו, כאמור לעיל, פגישתם השניה.

כשבא האדמו"ר רבי שניאור זלמן אל ביתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, פנה האחרון אל הגביר ר' משה חינקעס ואמר לו:

"גיב צדקה פאר אן אמת'ן תלמיד-חכם" [תן צדקה לתלמיד-חכם אמיתי].

הניח הגביר על השולחן מטבע-זהב, אך הרה"ק רבי נחמן מברסלב פנה אליו בתמיהה:

"דאס גיט מען פאר אן אמת'ן תלמיד חכם?!" [זה מה שנותנים לתלמיד-חכם אמיתי?!].

הניח הגביר רענדל נוסף, וכשהבחין על פניו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב שהוא עדיין תמה, הוסיף והניח עוד רענדל.

אולם התמיהה לא סרה מעל פניו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב, והגביר הוסיף והניח עוד ועוד עד שהגיע לסך של עשר מטבעות זהב. או אז לקח הרה"ק רבי נחמן מברסלב בידו את המטבעות ונתנם בידו של "בעל התניא".

בבוא היום עוד נשתדך

בתוך השיחה ביניהם, רמז הרה"ק רבי נחמן מברסלב ברוח קדשו להרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי, כי בבוא היום עוד ישתדכו צאצאיהם זה בזה ויהיו למחותנים.

ואכן, דבריו אלו נתקיימו כאשר נכדו של "בעל התניא", הרה"צ רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג נישא [בזיו"ש] לרבנית מרת חי'ה, בתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב (ובזיווג שלישי נשא הג"ר אהרן את מרת שרה, בתו הקטנה של אדמו"ר האמצעי רבי דובער מליובאוויטש זצ"ל).

כשנפרדו שני הצדיקים לשלום, ליוו אותם חסידיו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב עד ליציאתם מן העיר, כשהרה"ק רבי נחמן מברסלב יושב בעגלה לצידו של "בעל התניא" ושני הצדיקים מכבדים זה את זה בכבוד גדול.

קרדיט: מאת Lord Mountbatten – Own work, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10854908

הפוסט לא אומן ולא ברסלב: העיר שבה התחיל הרה"ק רבי נחמן מברסלב להנהיג הופיע לראשונה ב-שטפנשט..