65 להסתלקותו של הגאון הגדול רבי גרשון לפידות זצוק"ל רב דשכונת בית ישראל ירושלים מגדולי חסידי שטפנשט

נסתלק י"ז אדר תשט"ז מנו"כ בהר המנוחות ירושלים

מדמויות הפאר בירושלים של מעלה בדורות הקודמים היה האי גאון אדיר וצדיק מופלא, מרא דכולא תלמודא פשוטו כמשמעו, המתמיד הפלאי, רבינו הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל אשר דמותו בלטה בהוד והדר גאוני וחכמי ירושלים, בקי עצום ומופלא בכל מכמני התורה בעיון מעמיק וכל רז לא אניס ליה ואעפי"כ התיחד בכך שלא היה מחזיק טיבותיה לנפשיה.

"בין אימרות המופת הירושלמיות הידועות העוברות מאב לבן, מסב לנכד, ומרב לתלמיד עוברת כברק מסנוור עיניים אימרת-הצחות שיצא מפי רבי גרשון זצ"ל כי מבוקשו בגן עדן לאחר אריכות ימיו יהיה: "סטנדר חזק, ש"ס וילנה, קפה שחור וסיגריות"…

האימרה הגדולה והנוקבת הזאת, מקפלת בתוכה עוני ומחסור, אבל כל כך הרבה אהבת תורה שהיה לו להשקדן הירושלמי הגדול ר' גרשון!

במאמר שלפנינו לא נתיימר בזה להקיף את דמותו הגדולה באשר רבה היא העבודה, ובמיוחד שלצד גדלותו בתורה נודע אף בתפילותיו המיוחדות, וביראת חטאו לצד תוקף פרישותו וחסידותו, אולם נביא בזה פירורים וסיפורים אחדים המשקפים במידת מה את דמותו הגדולה. במאמרינו בחרנו להתמקד בעיקר אודות התמדתו וגדלותו בתורה שהיתה לאות ולמופת בפי כל.

תולדותיו

הגאון המנוח זצ"ל נולד ביאס רומניה בשנת תרל"ח לאביו הרה"ח ר' חיים יצחק ז"ל שהיה מגדולי חסידי הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט זיע"א ואח"כ התקשר לבנו הרה"ק רבי אברהם מתתתיהו משטפנשט זיע"א, ועלה לארה"ק עם אביו בהיותו כבן שש, בני ירושלים הבחינו מיד בסגולותיו הנפלאים של היניק וניבאו לו גדולות, הצדיק הקדוש האדמו"ר רבי דוד'ל בידרמן זצוק"ל, קיבלו בזרועות פתוחות, ויהי הילד כאחד מבני הבית וספג בלבו אוירא דארץ ישראל ויחכם ועד מהרה הפך ללמדן מופלג.

בימי מלחמת העולם הראשונה כשרעב נורא פקד את העיר ירושלים ולא חלף גם מפתחו של רבינו, נאלץ לנדוד מביתו לחו"ל, שם נתוודע עם הגאונים המפורסמים אדירי התורה רבי מאיר דן פלאצקי, רבי מאיר אריק ורבי מאיר שפירא מלובלין זצוק"ל, וכן עם שאר ראשי וגדולי היהדות דשם.

בזכרונות תלמידיו בישיבת חיי עולם נכתב: מה נהדר הי' בשבתו בחבורת תלמידים וזיקוקין די נור נפקין מפומיה…

כגדולתו בתורה, כן היה גדול בחסידות ובמידות, לא לבד שלא החזיק טיבותא לנפשי' שלמד תורה הרבה, אלא שקיים גם מאד מאד הוי שפל רוח.

בשנים האחרונות סבל ממיחושים שונים וחולשה כללית, ובכ"ז לא הרפה משקדנותו העצומה והשמיע את שיעוריו לתלמידיו בישיבה בקביעות, גם ביומו האחרון כשכבר הרגיש את עצמו ברע לא נפקד מקומו בבית המדרש לתפלה בציבור ולשיעוריו הקבועים ושם קבל התקפת לב חזקה והובל לביתו, עד לפטירתו לדאבון לב עולם התורה.

חסיד נלהב לצדיקי משטפנשט

וכה כותב נכדו הגה"ח רבי גרשון לוצקין שליט"א בספר התולדות שכתב וההדיר 'המתמיד הירושלמי': אחד מחסידי עליון היה ר' חיים יצחק לפידות, היה מבאי ביתו ומחסידיו של הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט זיע"א, – כאשר בא בברית הנישואין עם בתו של רבי יונתן בנימין הכהן מעיר שטפנשט, – וכעבור הרבה שנים מהחתונה טרם נפקד ר' חיים יצחק בזרע של קימא.

ויהי אחרי הסתלקותו לגנזי מרומים של האדמו"ר הקדוש הרבי מנחם נחום משטפנשט זיע"א, עבר שרביט ההנהגה אל בנו יחידו האדמו"ר הצדיק הרבי רבי אברהם מתתיהו זיע"א, – ידע רבי חיים יצחק את אשר הבטיח אביו של הרבי זי"ע, כי יוכלו למצוא ישועה גם אצל בנו רבי אברהם מתתיהו זיע"א, וזאת באם יפצירו בו הרבה.

כן עשה, שם נפשו בכפו, והפציר מאד שהרבי יבטיח לו ברכה שיהיה לו זרע של קימא, ואכן הרבי הבטיח לו, עוד בתוך השנה נולד לו בנו רבי גרשון בשנת התרל"ח, – ידע רבי חיים יצחק, כי הכל הוא מברכתו של אותו צדיק.

רבי גרשון אשר הסתופף בצילו של הצדיק משטפנשט ברומניה זכר תמיד לספר ולתאר את המעמד הנשגב של ה"קידוש לבנה" של הרבי ר' אברהם מתתיהו משטפנשט זי"ע, שהיה ממש בבחינה של "קבלת פני השכינה ממש". עוד זאת סיפר רבי גרשון – כידוע פעם עברו גדודי הצבא של רומניה, והרעישו ברעמי קולות ובתותחים, כולם כמעט נפלו על הארץ, והרבי לא זז ממקומו, וראו כולם איתן כי בדקות אלה הרבי איננו בעלמא הדין.

רבי גרשון היה תמיד מתייחס לכך שהוא מחסידי שטפנשט, גם בתקופתו האחרונה לחייו בהיותו ירושלים, כאשר כיהן כבר כרב בשכונת בית ישראל, היה כל שבת מתפלל תפלת מוספין בבהכנ"ס דחסידי באיאן רוז'ין, – והיה מספר בערגה סיפורי צדיקים לבית רוז'ין ושטפנשט.

ההקפות בשטפנשט

עוד מספר הרה"ג ר' גרשון הלוי לוצקין שליט"א: שמעתי מאם חמותי האשה הצדקנית מרת שרה גיטל (ב"ר יוסף) פעטשעניק ע"ה, (נלב"ע י' אייר תשמ"ב) – אשר היא זכרה את ההקפות של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי"ע, – והיה רוקד עם ספר תורה קטן, והיה עושה הרבה תנועות עם ידיו עם הספר תורה, מעלהו ומורידו מעלה ומטה ולכל הצדדים. כל הקהל היה מתדפק על החלונות, וכלשונה "קעפ אויף קעפ", (ראש על ראש) והסתכלו כולם אל עבר הרבי איך שהוא עושה את עבודת הנענועים עם הספר תורה לארבע רוחות השמים מעלה ומטה. – (כן נהוג בעוד קהילות חסידים).

סיפר הרה"ח רבי פנחס משה (ב"ר שלמה דוב) אוירינג ז"ל (נלב"ע כ"א אלול תשע"א) – הוריו היו קשורים מאד אל הרבי משטפנשט, כשנולד ביום ראשון פרשת פנחס י"ג תמוז תרצ"ב, היה זה שנתו האחרונה לחייו של הצדיק עלי אדמות, הלכו לשאול את הרבי איך לקרא לרך הנולד. – ענה הרבי משטפנשט מכיוון שפרשת השבוע הוא פינחס, יקראוהו גם "פינחס". – ולכך קראו את שמו גם פינחס.

ניכר היה בהילוכו ובהנהגתו את עטרת הנהגת שטפנשט ומלכות בית רוז'ין, את הפשטות העוטפת את גדלותו, היה גדול בענקים, בהיותו בגיל שלושים רצו לעטרו בעטרת רבנות בירושלים, והוא השתמט מהדבר.

– בנו רבי אהרן חיים לפידות ז"ל, היה דר בפילדלפיה שבארה"ב היה ממשיך בדרכו וקשריו עם בית רוז'ין ושטפנשט, הוא היה הראשון שנדב הש"ס לקלויז של באיאן. שהיה בשעתו דבר יקר הערך, והדבר נחרת בזכרון החסידים, והיה מציינים זאת לשבח.

רבי גרשון לפידות זצ"ל בשהותו בארה"ב – היה מתארח בביתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלמה מבאיאן זצ"ל, – ובהגיע הרבי מבאיאן לארץ ישראל, נסע רבי גרשון זצ"ל לשדה התעופה לקבל פניו, – כשהגיעו נתוודע שהמטוס יגיע רק למחרת, וחזרו לירושלים, – למחרת אף שעלה לו בקושי גדול, נסע רבי גרשון שוב לקבל פני הרבי, והיה חביב עליו להראות קשריו וידידותו לבית רוז'ין ולבית שטפנשט.

ידיעתו בתורה של רבי גרשון

רבי גרשון היה מרא דכולא תלמודא, וכלשונו של מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שרבי גרשון היה בקי על פה, כל מה שהודפס בש"ס וילנא עם כל המפרשים והרמב"ם עם כל המפרשים, – הגאון רבי חיים קרייסווירטה זצ"ל רב אב"ד אנטוורפן העיד עליו שהוא בקי בספר מנחת חינוך בעל פה מילה במילה.

גם בהיותו ברומניה לצורך שליחות אודות ישיבת 'תורת חיים' בעיר העתיקה, נפגש עם גדולי ישראל המהר"ם אריק זצ"ל, ועם רבי מאיר דן פלאצקי זצ"ל, ועם מהר"מ שפירא מלובלין זצ"ל.

אודות הצלחתו בלימוד התורה ושקידתה היה מספר רבי גרשון בענות חן: בעודו נער שלחו אביו של רבי גרשון בעצם יום חג הפורים לקיים מצוות משלוח מנות אל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין מבריסק זצ"ל, רבי גרשון, כילד קטן הלך ובידו צלחת מגדנות מכוסה כספית ועלה במדרגות הרב מבריסק, ופתח את הדלת להכנס להיכלו של הרב.

הדלת שכמעט ולא נסגרה ומעטים היו האנשים שההינו לפתחה, ילד קטן זה קם והתיצב לפני הגאון הקדוש מהרי"ל דיסקין ונשא אליו את עיניו. הגאון הקדוש שגדולי ישראל רעדו בהזכירם את שמו, שידם רעדה ולא אפשרה להם לשגר אליו מכתב, הגאון הקדוש פנה בדברים אל הילד הקט 'אמור נא ילדי' במה אברכך?

מה יענה הילד, שחרף היותו בן יחיד להוריו עזב בברכתם את ביתו החם ועבר להתגורר בבית הגאון רבי בצלאל דיין שקיבל על עצמו להדריכו.

הילד אשר אור לו בציון, ברוך הכשרונות בלימודו, בקשה אחת תמיד בלבו, 'שבתי בבית ה". מה ביקש מן הגאון מבריסק שיברכו, שיאציל לו ברכה שיתמיד בלימדו, הן מתמיד הוא גם בלאו הכי, ללא שיור ושעור. לא היו לו לילד הרך מושגים עמוקים וגבוהים בהרבה לעלות בבקשתו. שהרבי יברכני שכל חשקי ויגיעי יהיה רק בתורה הקדושה וזולתה לא יהיה לי דבר בעולמי, ואמנם השרף מבריסק ברכו בכך. ברכתו של הגאון מבריסק התקיימה במלואה, רבי גרשון היה מספר על אותו משלוח המנות ועל ברכתו של השרף מבריסק, כדי שלא להחזיק טובה לעצמו ולא להשתבח בחלקו, הוא היה מספר על הברכה שהתברך ותולה בה את פשר התמדתו.

כתבי תורתו

תולדותיו והנהגותיו נכתבו ביד אמן של נכדו הרה"ג ר' גרשון לוצקין הי"ו מירושלים, ונאספו אלי ספר בשם 'המתמיד הירושלמי' אשר ממנו לוקחו מרבית הידיעות למאמרינו זה, תורתו נדפסה בסוף ספר נחלת עמי לנכדו רבי יצחק גרוסברג תחת השם 'לפיד אש' והם מאמרי הלכה וחידו"ת והערות על הספר מנחת חינוך.

נוסח מצבת קבורתו

על מצבת קבורתו של רבי גרשון לפידות אשר בהר המנוחות (בחלקת פרושים אשר כעבור כמה שנים נטמן סמוך ונראה ציון קדשו של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א), נחרתו לזיכרון עד המילים הבאות אשר דהו ובלו בצוק העתים והזמנים אולם שרירים וקיימים בחריפותם ובקיצורם ועתה לקראת יום הילולתו ה-65 חודשה המצבה על ידי 'האגודה למקומות הקדושים ברומניה':

פ"נ, הגאון הגדול המפורסם, מרא דכולא תלמודא, משים לילות כימים, חסיד ועניו, רבי גרשון לפידות זצ"ל, ב"ר חיים יצחק ז"ל, נלב"ע י"ז אדר תשט"ז, ת.נ.צ.ב.ה.

הפוסט 65 שנה לאיש הלפידות מירושלים וחסיד נאמן של הצדיק משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..