הנהלת מוסדות שטפנשט בראשות הרב אברהם יעקב סלמון מסכמת את שבוע ההילולא בסיפוק רב, לאחר שעשרות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ פקדו את ציונו הקדוש של הצדיק משטפנשט זי"ע הטמון בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים במהלך שבוע ההילולא.

מיד בליל ההילולא, החלה נהירה המונית של מתפללים לכיוון ציונו הקדוש של הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי"ע. אתר הציון הק' הוכשר לקליטת ההמונים, וגם השנה הוקם אוהל הכנסת אורחים מרווח בשטח בית העלמין, לצד חדרי בית מדרש לתורה ולתפילה ממוזגים בשטחים שהוכשרו לשם כך בסביבות בית העלמין לרווחת רבבות האנשים שפקדו את האתר בחום הכבד של חודש תמוז במהלך שבוע ההילולא.

אוהל הכנסת אורחים לאכילה ושתייה וברזי שתייה קרה שהותקנו במיוחד הרוו את צמאונם של העולים הרבים, חלוקת ח"י רוטל משקה, על ידי המתנדבים בעם, בראשות איש החסד הרב שלמה רובין, ובשיתוף מוסדות שטפנשט בראשות הרב אברהם יעקב סלמון.

במהלך ימי ההילולא לציון 89 שנה לפטירתו של הצדיק משטפנשט, נטלו חלק אדמו"רים, רבנים, משפיעים, ומקובלים בסדרת האירועים המקיפה.

בשבת שכולה תורה שפתחה את אירועי ההילולא בבית המדרש שטפנשט ובסעודת ההילולא שנערכה ביום ההילולא בהיכל בית המדרש שטפנשט בב"ב השתתפו ונשאו דברים רבנים ומגידי מישרים, ובהם: כ"ק אדמו"ר ממבקשי אמונה שליט"א, הגה"ח רבי נחמן יוסף וילהלם שליט"א משגיח רוחני דישיבת חזון נחום, הדומ"צ הגר"מ וובר שליט"א בן הגה"צ רבי משה וובר זצ"ל תלמידו ומקורבו של הגה"ח מעתיק השמועה מתורת שטפנשט רבי משה (וויס) בטלן זיע"א, הגאון רבי יעקב יוסף כהן שליט"א דומ"ץ ביהמ"ד שטפנשט, המרצה הנודע פה מפיק מרגליות הרה"ג ברוך רוזנבלום שליט"א, הגה"ח רבי ישראל כהן שליט"א והרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א, והרה"צ דוד ישראל באך שליט"א.

בסעודת ההילולא המרכזית השתתפותו ונאמו: הגה"צ רבי יואל טוביאס שליט"א רב דשיכון ו' בני ברק, הגה"צ המקובל רבי אביש צענווירט שליט"א מירושלים, הגה"צ רבי אלימלך וסרמן שליט"א אב"ד ירושלים, הדומ"צ דחסידי בעלזא הגה"צ רבי נפתלי רייזמן שליט"א, הגה"צ רבי יוסף צלר שליט"א ר"י רוז'ין סאדיגורא, מגיד המישרים פה מפיק מרגליות הרה"ח יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א מירושלים, הגה"צ רבי יחזקאל הופמן שליט"א מרבני ביהמ"ד שטפנשט, הגה"צ רבי שלמה טוביאס שליט"א אב"ד יאס, הגה"ח ר' שלמה זלצמן שליט"א אב"ד נוה ירק.

במהלך יממת ההילולא נערכו מעמדים מרטיטים של תפילות רבים וקבלת עול מלכות שמים על ידי גדולי המקובלים ובהם: רבי יעקב עדס שליט"א מירושלים, האדמו"ר רבי יחיאל אבוחצירה שליט"א, הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א ראש ישיבת אור החיים, והגאון הישיש רבי שמעון בעדני שליט"א חברי מועצת חכמי התורה, הגאון רבי יצחק בצרי ר"מ ישיבת השלום ירושלים, הגאון רבי נתן לנדמן שליט"א אב"ד חולון, הגאון רבי מרדכי אדלשטיין שליט"א אב"ד רמת השרון, והמשפיע הנודע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א שהעתיר במשך שעה ארוכה לישועת עם ישראל. כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקווא שליט"א, האדמו"ר מבלאזוב מארה"ב.

יצויין כי במהלך כל יממת ההילולא פעל היכל התורה ישיבה על קברו בישיבת שטפנשט גבעתיים הסמוכה לציון הצדיק בה נערכו תפילות ולימודים כסדרן על ידי אברכי הכוללים הלומדים שם כל ימות השנה, ובכך זוכים לעשות רצון צדיק לקיים צוואת קדשו ובקשתו היחידה בכל ימי חלדו של אותו צדיק משטפנשט והוא: לקיים בית כנסת ובית תורה ובית חסד לשמו כל הימים עד עולם, גם לאחר הסתלקותו מעולם הזה'.

מוסדות שטפנשט ארגנו תחבורה סדירה מרחבי הארץ שפעלה במהלך כל 'שבוע ההילולא' ובהם מהריכוזים החרדיים מבני ברק, מירושלים ועוד, ומ-90 יישובים נוספים מרחבי הארץ, שאורגנו על ידי מוקד ההילולא. כן פעל מוקד מיוחד להעברת קוויטלאך ופתקי בקשות במשך 24 שעות ביממה בו העבירו רבבות עמך בית ישראל מכל רחבי העולם בקשותיהם לציון הקדוש חינם אין כסף.

בסיום ההילולא הובעה הערכת המוסדות לכלל הגורמים המסייעים להצלחת ההילולא ובראשם להנהלת חברת קדישא גחש"א ת"א. כן הובעה הערכה למכון 'תורת אמת' שטפנשט על הפצת הסגולות והישועות ותולדותיו של הצדיק בגליוני באר בשדה ובשאר הפרסומים המיוחדים שהופצו במאות אלפי עותקים ברחבי הארץ, ותמונת קדשו של הצדיק שחולקה חינם לרבבות הפוקדים את ציון הקודש, ולכל העוסקים הרבים בארגון ההילולא שזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

בשולי האירוע יש לציין את נסיון פגיעה בחופש דת במדינת היהודים שלא צלח, כאשר בית המשפט המחוזי בת"א אישר את מתווה ההילולא בשטפנשט.

אולם להצלחת אירועי ההילולא קדם לפני כן מאבק משפטי רב תהפוכות, דרמה של ממש התרחשה בבית המשפט המחוזי בת"א. יממה בלבד לפני ההילולא של הצדיק משטפנשט, לאחר שבועות ארוכים של חוסר ודאות לגבי ארגון וקיום ההילולא המסורתית, הנערכת בבית העלמין נחלת יצחק גבעתים שבגבול ת"א, המתקיימת מידי שנה ביום כ"א תמוז, יום ההילולא של האדמו"ר משטפנשט זיע"א, וזאת לאחר סירוב תמוה של עריית ת"א ועריית גבעתיים לאשר את עריכת ההילולא בשטחם, כך שבכביש ובמדרכות המובילות לשטח בית העלמין לא ייעשה בהם כל שימוש לטובת המוני המשתתפים בהילולא, ובכך חשבו המסרבים ימנעו מרבבות הבאים להילולא להגיע לחלקת הציון. הטענה המגוחכת כי הדבר מפריע להולכי רגל ואין ענין ציבורי בקיום ההילולא. מוסדות שטפנשט 'ומינהלת ההילולא' המארגנים למעלה משלושים שנה את ההיערכות להילולא והסדרת הרשיונות וההערכות הלוגיסטית בליווי מהנדסי בטיחות ומהנדסי חשמל, הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בת"א על ידי עו"ד יורם שפטל שקבל על תחושת ההתנכלות המתמשכת לארגון ההילולא, ועל חוסר השויוניות הזועק לשמים בין הילולות צדיקים לבין צעדות ומפגני מחאות למיניהם.

בסייעתא דשמיא מיוחדת התקבלה העתירה ואושר מתווה ההילולא שהוצע, עוד בטרם התקבלה העתירה נקבע דיון בהול ליום ב', יממה אחת בלבד לפני מועד ההילולא, כשבמהלך הדיון נשמעו דברי העו"ד של מינהלת ההילולא מר יורם שפטל שהציג את חוסר ההגינות המשווע באי מתן רשיון לארגון ההילולא ולמתן מענה לרבבות משתתפי ההילולא הפוקדים את אתר ההילולא במשך יממת יום ההילולא. מנגד נשמעה טענת העיריה על הפרעה להולכי הרגל במעלה הכביש ועוד טענות סרק שונות, במהלך הדיון בו נכחו נציגי ציבור ונציגי מינהלת ההילולא שטפנשט, התבקש ראש העיר אלעד הרב ישראל פרוש להציג את רחשי הציבור בפני השופטת, ובהם הסביר בטוב טעם את כאבו וכאב הציבור החרדי העצום הפוקד את מקום הקדוש, קבר הצדיק משטפנשט, הרב ישראל פרוש הצהיר: כמי שמשתתף שנים ארוכות בהילולא בגבעתים, וכמי שמגיע להילולא יותר מפעם אחת במהלך יום היארצייט, אני יכול להעיד על רבבות המשתתפים המבקשים להגיע בסדר מופתי וכאנשים שומרי חוק, דא עקא שמאז הקורונה ואירוע מירון מנסים בשיטתיות להצר צעדי ההילולות של הצדיקים, השבוע השתתפתי בהילולת האור החיים הקדוש בהר הזיתים בירושלים והמראות שם של התקוטטות עם אנשי ביטחון ומשטרה היו אירועים כואבים ובלתי ניתנים לתיאור, במסווה של דרישות בטיחות או רשיונות, מתנכלים פקידים שונים לציבור הדומם המבקש בסך הכל להשתטח על קברי צדיקים ולשאת תפילה בזכות בעל ההילולא, יש תחושה של נסיון כללי לחיסול ההילולות בישראל חלילה, זהו דבר המהוה פגיעה חמורה בחופש הדת והפולחן של כל יהודי מאמין.

הרב אברהם יעקב סלמון מגיש העתירה בשם המוסדות, הדגיש בדבריו לשופטת את חשיבות ההילולא בעיני רבבות משתתפים ומאמינים ואת העובדה כי עריית תל אביב אישרה את מתווה ההילולא כבר מעל 25 שנים, ורק לאחר שנת הקורונה ומירון החלו לצערנו למצוא דרכים להתנכל לעריכת ההילולא ולסרב לאישור ההילולא כמו גם לכל נסיון התדברות והתדיינות בינינו לבין העריה דבר שלבטח היה מוביל למציאת פתרון הולם.

לאחר שמיעת הצדדים במשך שעה ארוכה, בית המשפט ביקש שהצדדים ייצאו להבנות שיתקבלו כפסק דין, ואכן לאחר הפסקה קצרה, הצליחו הצדדים להגיע למתווה מוסכם, בו הוחלט, כי בשעות העומס המשטרה תסגור את הכביש, וכן הגיעו להסכמה על אהלי הצללה והכנסת אורחים ודוכני מודיעין ודוכן חלוקת חומרי הסברה, לחלוקת נרות וכיפות למבקשים, וכן לחלוקת כיבוד קל ושתיה צוננת להרוות את הצמאים בחום הכבד הצפוי ליממת ההילולא.

עו"ד יורם שפטל שייצג את 'מוסדות שטפנשט' סיכם את הדיון: קיבלנו 99 אחוז מתביעותינו, וזה תקדים שמסדיר את ההילולא לדורות, אני מברך את בית המשפט ואת עריית ת"א על שהסכימו לבוא לקראת מארגני ההילולא, ולמצוא הסדר המניח את הדעת, לתועלת כל הצדדים.

עם פרסום פסק הדין הייתה תחושה של נס שהתחולל לכבודו של הצדיק, והובעה קורת רוח בקרב כלל הציבור החרדי והדתי בישראל, מכך שבית המשפט אימץ את תביעת 'מינהלת ההילולא שטפנשט' והיא תתקיים כסדרה כמימים ימימה, החל מליל כ' תמוז והמשך ביום כ"א תמוז בבית העלמין נחלת יצחק רחוב אבני זכרון גבעתים, הנהלת ההילולא ביקשה להודות למר אלעזר שטורם איש גבעתיים ומי שכיהן כיו"ר ועדת שטורם לסגירת כביש בר אילן בימי ראש העיר אולמרט אשר רבות נעזרנו בו לצורך הסברה לבית המשפט על החשיבות של סגירת כביש הגישה בהילולא, וכן על הדרך בה ניתן לגשר בין תרבויות וגווני אוכלוסיה מנוגדים למען יוכלו לחיות בהרמוניה ובהבנה ובסובלנות.

הפוסט סקירה מסכמת: עשרות אלפי אנשים פקדו את ציונו של הצדיק משטפנשט בהילולא דצדיקיא הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בגליון בית שטפנשט (תמוז תשנ"ט), הובא שיחתו המרתקת של הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל, שנפטר זה עתה ביום ג' אב, אודות מרנא הסבא קדישא הצדיק משטפנשט זיע"א.

מאמר מיוחד אודות פטירתו, פרסמנו כאן.

הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל היה יליד רומניה ורוב פרקי זכרונותיו אודות הצדיק משטפנשט, היו ממקור ראשון, אם מה שראה במו עיניו ואם מה ששמע איש מפי איש, מוסמך ונאמן.

את פרקי זכרונותיו אלה, נשא הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל בהתוועדות חסידים שנערכה בבית מדרש 'שטפנשט' ברחוב מהרש"ל בני ברק, במוצאי פסח תשנ"ט.

כך הוא סיפר על הצדיק משטפנשט, ממקור ראשון:

"ברצוני לספר כאן, רק סיפורים ששמעתי בעצמי ממקורות נאמנים, מפי בעלי המעשה בעצמם, שזה חשוב אצלי יותר.

"החסיד המפורסם רבי משה וייס שנודע בכינויו רבי משה בטלן, היה מגדולי החסידים אצל הרה״ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי״ע. תולדותיו בקצרה, מוצאו ממשפחת חסידי אלכסנדר שבפולין, וכשהיה מגיע לשבות אצל הרה"ק מאלכסנדר, היה מתאכסן בחצר. את תורתו קנה בישיבת סלונים אצל הרה״ק בעל ׳דברי שמואל׳.

כשהגיע לגיל גיוס התייעץ עם ה׳אמרי אמת׳ מגור, שאמר לו להתייעץ עם "אנשים מעודכנים" (בארעכענטע מענטשן) בנושא הצבא, כשכוונתו לרבי שמעון סקערנביצ׳ער.

זה האחרון הוא שיעץ לו שיברח לרומניה, ונסע ללמוד בישיבת קישנוב שבבסרביה שם למד שנים אחדות, עד שנשא אשה ושם נעשה לחסיד שטפנשט נלהב, אחרי הסתלקות רבו הרה"ק משטפנשט, נסע ליאס שם היה הרה״ק ר׳ יעקב יוסף מסקווירא עמו למד בחברותא, אליו נסע גם בערוב ימיו כמו גם לעוד צדיקים כהרה״ק מבעלזא זיע״א.

• אצל הצדיק משטפנשט לא שמעו, אלא ראו!

את הרה"ח משה בטלן פגשתי באנטווערפן, ואמר שהצדיק משטעפענעשט ברכו "שלא יהיה פרו״ם", ראשי תיבות – פ׳והל ר׳שעות ו׳ייניג מצוות. אלא שיהיה "עהרליכ׳ער איד" כפי שהרה״ק הראשון משטפנשט רבי מנחם נחום ז"ע, אמר על זה שראשי תיבות 'ערל״ך' הוא ע׳ין ר׳ואה ל׳ב ח׳ומד.

והיה מסיים שהוא לא פרו״ם אלא ערלך. אחרי שידעתי שהרבה להיות בחצר בשטפנשט בקשתיו שיספר משהו ששמע מהצדיק משטפנשט, ואמר הגדרה:

"בשטפנשט לא שמעו כלום, שם רק ראו" – – –

ולכן הוא רק ראה שם…

• בשטפנשט ראו התגלות אלקות

עד כמה ראו בשטפנשט? כשהייתי בבוקרסט, פגשתי באחד שמוצאו ממולדובא ושוחחנו אודות שטפנשט, תוך כדי דיבור אמר:

"בשטפנשט ראו אלקות, וכשהיו מסתכלים על הרבי משטפנשט ראו התגלות אלקות כפשוטו" – – –

• הצדיק משטפנשט ביקש ממני לשמור שבת

כשהייתי בפאריז בשנת תש״ח-ט לערך, מצאתי יהודי שגר שם כבר כ-20 שנה, עוד לפני המלחמה עבר לצרפת, ובטרם נסע נכנס להפרד מהרבי משטפנשט, ובין יתר דיבוריו בקשני הרבי שאשמור שבת, ומילים אלו החזיקוהו בנכר בסביבה גויית גמורה, ועודדו את רוחו יותר מכל.

• מה דיבר ומה דיבר הצדיק משטפנשט

פעם שאלו את זוגתו הרבנית משטפנשט שתספר משהו מהנהגות הצדיק בביתו, היא ענתה לשואלים:

עד שאתם שואלים אותי מה דיבר עמי, תשאלו כמה פעמים דיבר עמי בכלל. ובמשך 11 שנים שגר עמה דיבר עמה בסך הכל מספר פעמים היכול להמנות על אצבעותיה.

וזהו כדברי ר׳ משה בטלן שבשטפנשט לא שמעו רק ראו.

• מרן 'אהבת ישראל' מויז'ניץ על הצדיק משטפנשט: א הימל איד – אדם שמימי!

לשמוע ביטוי מה״אהבת ישראל" מויז׳ניץ בשבחו של צדיקים אחרים היה דבר נדיר, ואם היה אומר על אחד שהוא אדם גדול אז זה כבר חרג מדרך הרגיל. למרות זאת, כשה״אהבת ישראל" היה מדבר מהצדיק משטפנשט, השטעפענעשטער, היה מזכיר אותו בסילודין ובביטוי נדיר:

דאס איז געווען א "הימל איד״ – "אדם שמיימי"!

• הצדיק משטפנשט מציל קצב יהודי מן המיצר

כך סיפר הרה"ח ר' משה בטלן:

בבוטשאן הסמוכה לשטפנשט היה יהודי קצב, איתרע מזלו ונכנס לחנותו איש המכס, בבדיקה שגרתית בחשבונותיו נמצא אי התאמה והיה בסכנה, בנוסף לתשלום הקנס שהושת עליו, הקצב איבד שליטה והניף עליו גרזן קצבים… מהפחד, התמוטט איש המכס ומת במקום.

בהבינו את גודל האסון שהמיט על עצמו,  רץ הקצב לחצר הרבי משטפנשט, שהיה מרחק של כ-40 ק״מ, אותו הוא רץ רגלית, ובהגיעו לעיירה שטפנשט, שם פעמיו לחצר הרבי משטפנשט וביקש להכנס לרבי ולבקש על נפשו.

הרבי השטפינשטער, האזין לו וברכו: כי ינצל מהצרה ולא יאונה לו כל רע!

דהכי שב לביתו ונודע לו כי בבדיקות שערכו למוכס המת, התגלה שמת מיתה טבעית והיתה ליהודי הנ״ל הרווחה.

• קבלת קהל אצל הצדיק משטפנשט

הסיפור שאספר כאן ידוע כבר אך כיון ששמעתיו ממקור ראשון הוא בעל המעשה אספרו שוב:

שמעתי מהגאון הרב דוב רבינוביץ זצ״ל שהיה רבה של וואסלוי ואח״כ רבה של פיאטרא ניאמץ ובערוב ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב:

הרב רבינוביץ נסע פעם לשבות בש״ק במחיצת הרה״ק משטפנשט, במוצש״ק היה המנהג שכל אנשי העיר היו עוברים לפני הרבי בחדרו להתברך בשבוע טוב, מעמד זה היה נמשך זמן רב, כיון שכך לא יכל היה הרב רבינוביץ להכנס באופן אישי עם קויטל, ובינתים נסגרה הדלת ושוב לא יכלו להכנס אל הרבי באותו מוצש״ק.

המתין איפוא הרב רבינוביץ ליום המחרת, השכים עם שחר והתפלל מוקדם בכדי לזכות להכנס אל הרבי לפני תפילת שחרית שלו, היה שם גבאי בשם ר׳ שלום וכשהרב רבינוביץ שאלו האס אפשר להכנס השיב בשלילה, כיון שהרבי לא מקבל כעת קהל.

אך הרב רבינוביץ לא התיאש ואמר שהוא ממתין במיוחד ממוצש״ק, וכי אינו יכול להמתין עוד, כיון שיש לו סידור קידושין להערב, והרכבת עומדת לסוע תיכף, ואינו יכול להמתין עד למחרת, אדהכי הגיע ראש הגבאים רבי פסח לייב שווארץ, ת״ח גדול שהיה גם הדיין בחצר, ובראותו את הרב רבינוביץ ממתין ומבקש להכנס, נכנס לרבי ושאלו האם יוכל להכניסו, השיב לו הרבי שימתין מעט כדי שיתכונן לקבלו, הדלת נשארה מעט פתוחה ויכלו להביט ולראות את הרבי.

הרב רבינוביץ נצמד לדלת והביט על הרבי. ופלא, שראה שהרבי עושה הכנות ממש כמו ההכנות שעושה לפני קידוש, לפני הקידוש לא שמעו כלום, אבל ראו שהרבי בוער, וכל כולו אש להבה, השחור שבעינים כוסה ורק הלובן נראה, עינא דכולא חיוורא. כך נמשך המחזה נורא ההוד כרבע שעה, הכנה דרבתי.

אחר קרא הרבי לגבאי ואמר שיכול להכניס את הרב רבינוביץ, בהכנסו לחדר התברך מפי הרבי ונפרד ממנו.

כשיצא שאל הרבי את המשב"ק ר׳ פסח לייב האם יש עוד מישהו שרוצה להכנס.

וסיום הרב רבינוביץ שלמד אז מהמעשה 2 דברים: ו. לקבל קהל זה כמו לעשות קידוש בהכנה דרבתי לפני כן. 2. כשהחנות פתוחה אפשר לפעול כבר לכולם.

בשטפנשט הסתובבו כמה מניינים של בני עליה, בנוסף להמון העם, אנשים פשוטים אך מאמינים גדולים. הרה״ק מריבניץ יה מאוד מקורב לרבי משטפנשט.

לפני הסתלקותו ביקש הרבי הצדיק משטפנשט שיאמר לו איזה דבר חידוש ואמר לו, אחר כך ביקש את הרבי אולי גם הוא יגיד דבר חידוש, ענה לו הרבי: "חיים זאנוויל דו ביסט מין חידוש״ – אתה החידוש שלי.

פלא היה שמעולם לא ראו את הרבי משטפנשט עוסק בלימוד ולא ידעו מה לומד למרות שידוע שהיה בקי גדול, בהצנע לכת מיוחד ומופלא במינו, עד שגם אם היו רוצים להסתכל דרך חור המנעול היה מרגיש ברוה״ק סוגר את הספר ומחזירו לארון.

אך סיפר המשב״ק ר׳ פסח לייב שווארץ:

לפני הסתלקותו של הרבי בהיותו חלוש ולא יכל בעצמו לקחת את הספרים מהארון ביקש הרבי ספר, שאלו המשב״ק איזה ספר ענה לו הרבי כבדרך אגב: יכול להיות ספר זוהר, כה זהיר היה, שגם לפני הסתלקותו בהיותו חלוש לא רצה לבקש לכתחילה ספר אלא כבדרך אגב.

זכותו תגן עלינו ועל כך ישראל אמן!

הפוסט "זוכרני מחצר הקודש שטפנשט": פרקי זכרונות של הגה"ח רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל – לרגל סיום השבעה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..