הם היו זוג צעיר. הורים מאושרים לתינוקת חמודה. לידה רגילה, משקל תקין, לחיים אדומות ועיניים ערניות. לא היו מאושרים מהם. שניהם עבדו קשה כדי להתפרנס, לממן את הטיטולים והמטרנה, של התינוקת שמילאה את חייהם והיתה כל עולמם. הם לא יכלו לבקש יותר מזה.

אבל בלילה לא בהיר אחד הכל התהפך.

זה התחיל בשיעול טורדני מכיוון מיטת התינוקת, והמשיך בחרחורים שנשמעו ממש לא טוב. הם ניסו להרים אותה, להפוך מהבטן לגב, לתת לה לאכול, לשתות, למדוד חום, אבל החרחורים גברו מרגע לרגע. התינוקת התקשתה לנשום.

אין דבר יותר מדכא מחדר מיון באישון לילה. השעון שם לא קיים, החיים שם הם מעל לזמן.

הם ישבו שם עם תינוקת מחרחרת והמתינו שהאחות תקרא להם. בחוץ הבוקר כבר עלה כשסוף סוף נכנס הרופא ובידיו הבדיקות. פניו לא בישרו טובות.

הם נשארו לאשפוז, והרופאים הסבירו להם על חשש מקורונה בשילוב עם חיידק נדיר עם שם ארוך ומסובך שהתנחל לתינוקת שלהם בתוך הריאות.

מה אפשר לעשות? הם שואלים.

והרופאים משתעלים מעט לפני שהם עונים: לא הרבה… אנחנו ננסה לעשות מה שאפשר, אבל זה קורונה וזה גם חיידק אלים. כדאי שתתכוננו לכל תרחיש…

הם יצאו מהחדר והביטו בחלון. היה נדמה שהשמים נופלים עליהם. התינוקת שהיתה כל עולמם שוכבת במיטה מחוברת לצינורות והרופאים גם לא ממש מעודדים… מה עושים?

מאוחר יותר הגיעה הסבתא לבקר. וכמו בדרך אגב היא מספרת להם על התפילה ההמונית הנערכת על ציון הצדיק משטפנשט בכל ליל שישי (חמישי בערב), אולי כדאי להם לנסות.

הם מנסים.

עובר שבוע, חולפים שבועיים, הם שוב באים למעמד הגדול ביום חמישי. הפעם, כדי להגיד תודה.

הצילומים יצאו נקיים, הרופאים מופתעים, התינוקת נושמת בשלווה ובלי הפרעות.

ומאז הם כאן, כמעט בכל שבוע.

הפוסט כשהתינוקת חזרה לנשום: הישועה המופלאה של הצדיק משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

"סליחה, כבר מאוחר להיכנס לצדיק או שעדיין אפשר? אני חייב לומר לו תודה", כך שאל אותי נהג שעצר לידי ברמזור, בכניסה לרחוב רמב"ם בגבעתיים, בואכה נחלת יצחק.

הנהג שהתברר ששמו יקי, לא נראה ממש מבין מיהו הצדיק ומהי גדולתו.

משכך, עניתי לו בקצרה: "ברור שאפשר. תמיד אפשר. אין שעות קבלת קהל..".

בכניסה לבית העלמין, הוא החנה את רכבו וכשצעדנו יחד בשביל המוליך אל הציון הקדוש של הצדיק משטפנשט הוא מספר לי בקצרה וללא גינונים:

"שמע, אתה לא יודע מי זה הצדיק הזה! הבת שלי היתה מאושפזת הרבה זמן, מחלה קשה. בסך הכל צעירה מאד, הלב שלנו נשבר. ניסינו הכל אבל הרופאים אמרו שאין כבר מה לעשות. באתי לכאן ביום חמישי אחד בערב, באתי שוב, ואחר כך פעם שלישית. ביקשתי מהצדיק והפצרתי בו כמו שהסבירו לי, ועכשיו הבת שלי כבר בבית, אין לרופאים הסבר על מה שהיה. אז רק באתי לומר תודה…".

הפוסט בביקור השלישי בקבר הצדיק משטפנשט: הבת נרפאה כליל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..