מעמד סעודת הילולא קדישא של האדמו"ר הראשון משטפנשט, הרה"ק רבינו מנחם נחום פרידמן זי"ע בן מרן הסב"ק מרוז'ין, בשילוב מעמד סיום מסכת עירובין במסגרת לימוד הדף היומי הנלמד בבית המדרש מדי יום ביומו, לכבוד יומא דהילולא דצדיקיא.

המעמד הגדול יתקיים בבית המדרש שטפנשט, ביום ראשון פר' וישלח.
מעריב בשעה 18:00.

דברי חיזוק במשנת בעל ההילולא ישמיעו הרבנים הגאונים שליט"א:

כ"ק אדמו"ר נדבורנא ביתר שליט"א

הגה"ח רבי משה בראנסדרופר שליט"א רב ור"מ היכל ההוראה ירושלים.

הגה"ח רבי יצחק דוד אלתר שליט"א בן כ"ק אדמו"ר הפני מנחם מגור זצוקללה"ה.

הגה"ח רבי זושא הורביץ שליט"א רב קהילת החסידים אלעד.

הגה״ח רבי אהרון שפירא שליט״א רב אב״ד פרדס כץ ב״ב.

הגה"ח רבי מיכאל הלפרין שליט"א לפנים רבה של עתלית ורב ומייסד ביהכ"נ תפארת מתתיהו שטפנשט בעתלית.

בזמירות נריע לו עם הכנר העולמי ראובן בן חנן.

מעמד צאתכם לשלום, לכבוד משלחת הרבנים שליט"א שלוחי בית ישראל היוצאים להעתיר במעמד התפילה השנתי באוהל הציון הקדוש בעיר יאס רומניה.

עולו ואתכנשו בהילולא דצדיקיא!

הפוסט ההילולא ה-152: סעודת הילולא קדישא של האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בשטפנשט של ימינו ידוע על קיומו של בית המדרש 'שטפנשט' במושבת 'עתלית' בתקופת ימי קום המדינה, אך לא מספיק.

חשיפה שמתפרסמת במושבת 'עתלית' בימים האחרונים, על בסיס מסמכים מתוך 'ארכיון המדינה' מגלים פרטים נוספים על בית הכנסת שטפנשט במושבת עתלית.

מתוך המסמכים עולה, ששמו המקורי היה: בית הכנסת שטעפינעשטי 'תפארת מתתיהו לעולי רומניה – עתלית, והוא נוסד בעקבות עליות הניצולים מרומניה אחרי מלחמת העולם השניה שהצטרפו לעולים שהגיעו קודם לכן ובאופן טבעי הקימו עם בואם את "בית הכנסת 'שטעפינעשטי' לעולי רומניה".

לפי המסמכים מתוך ארכיון המדינה המתפרסמים מטעם מושבת 'עתלית', "בית הכנסת הוקם בשנת תשי"ב, 1952, והוא שכן בצריף קטן על יד המועצה הדתית. לבית הכנסת היו אמנם 4 ספרי תורה אבל רק 1 מהם היה כשר וגם הוא היה שייך לאדם פרטי. מעניין לציין כי כל ספרי התורה היו בנוסח ספרדי.

לצד פעילות "בית הכנסת 'שטעפינעשטי' לעולי רומניה", היה בית כנסת נוסף שהוקם בשנת תש"כ, 1960, ונקרא 'בית כנסת רבי מאיר בעל הנס', שהוקם על ידי הרב גדליה חכם, גם הוא לעולי רומניה. בית כנסת זה הוקם ליד ביתו, כשלרשותו ספר תורה יחיד, שקיבל בהשאלה ממושב מרחביה.

מסתבר כי שני בתי הכנסת שהיו לא יותר מצריפים, הגדירו את עצמם לאשכנזים, אך בטפסים מצוין כי התפילה היתה בנוסח ספרדי.

בחגים היו בתי הכנסת מלאים, בשבתות מעט פחות ובימות השבוע גם היה מניין.

במושבת 'עתלית' אומרים כי התגליות הגיעו לידיהם "במסגרת שיטוטנו בארכיון המדינה, מצאנו תיק שנקרא 'כרטיסי בתי כנסת ישנים 1951-1968' ובתוכו מצאנו את התיעוד על הקמת שני בתי הכנסת בעתלית, ששופך אור על איך מתי ולמה הוקמו בתי כנסת בעתלית".

כמובן שמדובר בתגלית שמביאה גאווה רבה למושבת 'עתלית' על הדביקות במסורת ישראל באותם ימים דחוקים ובמיוחד על החיבור המיוחד שהיתה למושבה עם הצדיק משטפנשט.

הפוסט חשיפה של 'ארכיון המדינה': בית הכנסת 'שטעפינעשטי' במושב 'עתלית', בשנות התשי"א-תשכ"ח (1951-1968) הופיע לראשונה ב-שטפנשט..