מסע הישועות הגדול, לקראת ההילולא של האדמו"ר הראשון משטפנשט זי"ע, יוצא לדרך!

המסע הזכור למשתתפים משנים קודמות כמסע שכולו התעלות וחוויה רוחנית סוחפת, מתקרב לשנתו העשירית, לקראת ההילולא קדישא.

הפעם יזכו משתתפי המסע לבקר ביאס שברומניה ובראשקוב שבמולדובה: ציון האדמו"ר הראשון משטפנשט, רבי מנחם נחום זי"ע ותפילה וביקור ראשון בקברי הצדיקים שנחשפו לאחרונה במולדובה.

את המסע יכבדו:
עמוד התפילה הרה"צ רבי נתן לנדמן שליט"א ראב"ד חולון
רב קהל שטפנשט הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א
המשפיע הרב מנחם וייס שליט"א
משמח הלבבות הרב שמעון פרץ הי"ו

3 מסלולים לפניכם, מהקצר יותר אל הארוך יותר, כאשר כל המסלולים כוללים אוטובוסים מפוארים, מלונות פאר, ארוחות גורמה וליווי של אבטחה לאורך כל הדרך.

הירשמו עכשיו: 03-579-03-03 המקומות מוגבלים!

הפוסט לקראת הילולת האדמו"ר הראשון משטפנשט: מסע הישועות יוצא לדרך! הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

השגריר דוד סרנגה שסיים לפני כחודשיים את תפקידו כשגריר רומניה, הפיק פרויקט ייחודי על תקופתו כשגריר ברומניה: "השיבה לרומניה".

בתפקידו כשגריר רומניה, הרבה לחזק את הקשרים עם בכירי הממשל הרומני ואף עם ידוענים בתקשורת הרומנית וזכה לתשומת לב מרכזית ברמת המקומית.

בזכות כל אלה, חתם סרנגה את שליחותו בכתיבת ספר שכותרתו "השיבה לרומניה". הספר, שהופץ בשפות הרומנית והאנגלית, והוצא לאור על ידי בית הספר על שם לאודר-רעות בבוקרשט, מכיל 12 פרקים, ועוסק בנושאים שונים מתחום העשייה הדיפלומטית של השגרירות.

בין היתר, הסיוע ההומניטרי שהגישה ישראל לאוקראינה בתחילת המלחמה עם רוסיה, זיכרון השואה, קשרי התרבות בין המדינות והעבר של הקהילה היהודית ברומניה.

עם סיום תפקידו, זכה השגריר דוד סרנגה להערכה רבה לפועלו, כאשר ראש הממשלה הרומני, בכירים בממשל, ידועים ואנשי תקשורת בירכו אותו ארוכות לרגל סיום תפקידו בהצלחה רבה.

הפוסט "השיבה לרומניה": הפרויקט המיוחד של השגריר ברומניה דוד סרנגה לרגל סיום תפקידו הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הדברים פורסמו בהרחבה באתר 'בחדרי חרדים', על ידי משה ויסברג שגם זכה לשוחח עם הרב.

הדיין הגרי"י כהן השיב כי "מכיוון שמדובר בשנת שמיטה המחסור היה צפוי, ואין חדש תחת השמש" – אומר לנו הדיין – "אני יכול להעיד לכם שבהשגחה ופיקוח כשרות על מיון ההדסים עבור הסוחרים שמייצאים לחו"ל, כבר עשיתי את דרכי החודש בכמה מרכזי קטיף ומיון של הדסים, ואכן אין את השפע של סחורה מהודרת שיש בכל שנה, יש הרבה קפיצות בשילוש וצריך למיין הרבה מאוד עד שמוצאים בד משולש בחוט המקיף שיעור חזו"א".

"הסיבה לכך פשוטה", מסביר לנו הדיין ומכניס אותנו קצת לרזי המקצוע, "תופעת שילוש ההדסים אינה טבעית כל כך כפי שאפשר לחשוב, ענפי ההדסים נוטים מטבעם לצמוח מאליהם, ענפים קצרים עם עלים בזוגות או 'הדס שוטה', ורק בחלק העליון הוא משולש".

"בכדי שההדס יצמח עם 'שיעור' שילוש כשר ומהודר ג' טפחים", אומר הגרי"י כהן, "צריכים המגדלים לעשות פעולות שונות שיגרמו לעץ ההדסים להצמיח בדי הדס ארוכים במיוחד, שאז החלק העליון של ההדס המשולש, ימצא בו שעור של כ-30 ס"מ, וככל שהענף ארוך יותר כך הסיכוי שיהיה 'שיעור' לעלים המשולשים".

כדי לגרום לענף לצמוח ארוך יותר, מגדלי העצים, גוזמים את העץ בתקופת האביב עד פני הקרקע ממש, ואח"כ חלק מהמגדלים גם חורכים באש את השיחים, פעולה זו שהיא טראומתית עבור השיח גורמת לו להתפרץ מחדש בכל הכח וממריצה את הענפים לצמוח מהקרקע לאורך רב במהלך כל הקיץ, כך שהחלק העליון שרק הוא משולש כבר מחזיק שיעור ג' טפחים, את החלק התחתון חותכים והרי לפנינו הדס מהודר משולש בכולו.

בשנת השמיטה כמובן שאי אפשר לבצע את הגיזום והשריפה, שהם מלאכות האסורה בשביעית, לכן צמיחת ענפי ההדסים היא איטית וקצרה מאוד, ובהרבה ענפים אין מספיק שיעור בחלק העליון המשולש.

לגבי כל מה שקשור לייצוא לקהילות בחו"ל כבר לא נותר זמן, חייבים כבר היום לקטוף את מה שיש למיין לארוז ולשלוח, אכן בתוצאות המיון יש לנו מעט מדי הדסים משולשים כולו שיעור חזון איש ואפילו הגר"ח נאה, הרבה פחות מכל שנה, וזו מציאות שאין לה פתרון אמיתי, הרבה סוחרים מחפשים גם גידולי חו"ל של הדסים כמו ממרוקו ועוד מדינות קרובות.

לגבי הסחורה שתיקטף עבור ארץ ישראל, אפשר אמנם להמתין עם הקטיף ולהרוויח עוד קצת זמן, אבל זה עדיין לא מספיק בכדי שיצמחו ענפים ארוכים כמו כל שנה, וככל הנראה נשאר עם מחסור בהדסים משולשים מהודרים, אבל המעט שכן יהיה, הוא ברכה של שנת השביעית של השדות שנשמרו ממלאכות אסורות בשביעית, של מגדלים.

ומה ידוע כרגע לגבי המחירים? הדיין משיב: "בדיון שהיה לי עם כמה ממגדלי ההדסים, הם טענו שזה כלל לא תלוי בהם כי להם יש חוזים סגורים עם הסוחרים לשנים רבות, לכל היותר הם יכולים להעלות בפרוטות, אם חלילה תהיה התייקרות משמעותית זה יהיה מהלך שיבוא מצד הסוחרים, ואכן צריך לעמוד על המשמר שלא תתפתח חלילה הפקעת שערים משמעותית על חשבון הציבור המהדרין מן המהדרין, שגם כך מתמודד מאוד לא קל בהוצאות חגי תשרי".

הפוסט הגרי"י כהן דומ"ץ שטפנשט על המחסור הצפוי בהדסים בשנת השמיטה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בבית העלמין העתיק בפיאטרא ניאמץ רומניה נחשפה חלקת גדולי תלמידי וחסידי ברסלב

סובבה ההשגחה העליונה ובשבוע שעבר ביום י"ח אלול תשפ"ב ביקרו ראשי "האגודה למקומות הקדושים ברומניה" בראשות רב קהילת שטפנשט בארץ וברומניה הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א, ובעוד בתי עלמין באיזור, והנה בחסדי השי"ת התגלתה בפניהם באקראי בבית העלמין העתיק בפיאטרא-ניאמץ שברומניה תגלית חשובה עד מאוד, כאשר לעיניהם נחשפה חלקת גדולי תלמידי וחסידי ברסלב. בבחינת 'דבר בעיתו מה טוב', וזאת לקראת הגעתם של רבבות חסידי ברסלב לרומניה בשבוע הקרוב, לקראת העליה ההמונית ל'קיבוץ' הגדול באומן בראש השנה התשפ"ג. כאשר המרחב האווירי באוקראינה סגור בשל המלחמה, ושערי הכניסה לאומן מתרכזים בעיקר דרך רומניה ושדות התעופה הבין לאומיים שלה, בבוקרסט וביאס הסמוכה למולדובה.

מהנהלת האגודה מתכבדים לרגל המאורע להציג בפני הקוראים הנאמנים תגליות היסטוריות ומרגשות מבתי העלמין השונים ברומניה, בהם נערכת כל השנה פעילות אנשי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה', וכן גילויים של מצבות בארץ הקשורות לאלו המצבות שנחשפו ברומניה.

להלן דבריו של יו"ר ומייסד האגודה למקומות הקדושים ברומניה הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א כפי שמסרם לחוקרים ולמתענינים הרבים בקרב שוחרי החסידות ומחפשי התגליות ההיסטוריות:

זכינו היום היום י"ח אלול תשפ"ב בעת מסע ראשי האגודה למקומות הקדושים וקברי הצדיקים ברומניה לחשוף תגלית מעניינת עד מאוד, חלקה בה טמונים רבים מראשי חסידי ברסלב ברומניה.

לדעתי, אין ספק שהגילוי העיקרי הוא בחשיפת מצבת בתו של רבי נתן ב"ר יהודה זצ"ל בעל 'קונטרס הצירופים' מגדולי תלמידי מוהרנ"ת זי"ע.

הרבנית אסתר שיינדל היא ובעלה ר' ברוך גרו ב'טייטרא' היא פיאטרא בלשון היהודים שברומניה, כנזכר במכתבי אביה שנדפסו בספר נתיב צדיק.

וראה מכתב ר' נתן מיום א' שלח תר"ם, טבריה:

"…ואני שולח בכאן מכתב רצוף פה לעיר 'טייטרא' – לחתני מו"ה ברוך נ"י, ואני מבקש מאיתך, איך שהאשה שהיתה אשת מחותני ר' נטע טייטרער ז"ל – נוסעת לעיר טייטרא, למסור לה המכתב, ולבקש מאיתה שתטמין היטב המכתב, ולמסור אותו לחתני מו"ה ברוך נ"י – מוכר נרות, או לבתי מרת שינדיל – וואס זי פארקויפט לעכט (=שמוכרת נרות)

מה כוונה שם העיר טייטרא?

טייטרא – כך קראו היהודים לעיר 'פיאטרא' (פיאטרא ניאמץ) (כדי לא לקרוא שם עבודה זרה) כנזכר בשו"ת צמח צדק בהלכות גיטין ועוד.

האם זה הוא רבי נתן מברסלב?

ר' נתן הנ"ל כונה "מברסלב" משום שנולד וגדל בעיר ברסלב

וכך הוא גם חותם במכתביו "נתן מברסלב"

גם על מצבתו שבבבית החיים בטבריה נחקק "ר' נתן ב"ר יהודא מבראסליב"

וכנראה זהו הטעם מדוע נכתב על מצבת בתו "בת ר' נתן מבראסליב".

*

להלן עוד מעט פרטים אודות רבי נתן שאת קבר בתו וחתנו מצאנו בעיר מגוריהם פיאטרא ניאמץ.

נוסח מצבת "רבי נתן בעל הצירופים" תלמיד מוהר"ן – הנמצאת בבית העלמין בצפת:

פ"נ החסיד מו"ר ר' נתן ב"ר יהודא מבראסלוב כ"ו אדר ש' תרמ"ד
*

מימין למצבת רבי נתן מצאנו מצבה מענינת אחרת של אחד מילידי פאלטישען ואמו מבוטשעט ברומניה, לע"ע אין לנו עליהם פרטים נוספים.

וזה לשון המצבה: מצ"ק פתח תקוה(?)
הישיש ר' משה יהודה ליב סופר מפאלטישען ב"ר מאיר ז"ל,

אמו חיה רחל ילדתו בבוטשאטש ויגר שם עד חצי ימיו,

בשנת תרל"ה היה אלקיו עמו ויעל הנה לאר"ק,

ויאסף אל עמיו ביום ? לחדש אדר ש' תרמ"ה

*

תמלול מצבת "מרת אסתר שינדל בן רבי נתן מברסלב" שמצאנו בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ

פ"נ
האשה אסתר שינדל בת ר' נתן מברוסליוו ז"ל
מחסידי ותלמידי ליקוטי מוהר"ן זצ"ל
אשת הרבני ר' ברוך כ"ץ
נפ' בלש"ק י"ג שבט תרפ"ב
הוי זקנה בת ע"ו שנים
רב צדקותיה בחייה
וכל מעשיה הטובים מי מנה
שלום לקברה ולעפרה
ו' ת' נ' צ' ב' ה'

*

מצבת בעלה "רבי ברוך כץ חתן רבי נתן מברסלב" הנמצאת בצמוד (משמאל) למצבת זוגתו בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ

פ"נ
ה"ר ברוך ב"ר שמואל הכהן נפ' בש"ק ט' כסלו תרפ"ב
פה בטליתו הוא כרוך
האדוק בתורת השלחן ערוך
בבואך ובצאתך אתה ברוך
זקן ונשוא פנים
סוחר נכבד בן ע"ה שנים
ואב לבנות ובנים הגונים
דובר צחות בתבונה ואמונה
ובקיא במדרש מקרא וגמרא
תנצב"ה

*

עוד בחלקת חסידי ברסלב בבית העלמין בפיאטרא ניאמץ ליד מצבת חתן ובת רבי נתן בעל הצירופים מברסלב זצ"ל, מצאנו עוד מצבה עליה צויין הספר ליקוטי מוהר"ן בה היה מתמיד והוגה רבי ירחמיאל הלוי סגל ז"ל

וזה נוסח המצבה אשר פענחנוה בעזרת הגה"ח רבי יצחק ישעיה וויס שליט"א אבד"ק נווה אחיעזר בב"ב אשר השלים לנו המילים החסרות ברוב חכמה ותבונה.

פ"נ

ישר תמים במסחרו נאמן לד' ולתורתו
רגשות קודש מספרים תמיד תהלתו
חבר לרבו הלקוטי מוהר"ן שוגה באהבתו
מדרשו יעיד על למוד שקידתו
ילידי ביתו המה ראו פרי צדקתו
אחרון הגדיל להקדיש הון לזכר נשמתו
לעת עלתה בטהרה לבית אביה יחידתו

סגולת עמו עזב חיים לעת זקנתו
גויה נשרפת אך קימת נצח נשמתו
לאות שעד רגע אחרונה תהלה על שפתו

הזקן ר' ירחמיאל סגל
ב"ר יעקב הלוי נפטר כא לחודש אדר שני תרפ"א
בשנת שבעים ושמונה לימי חייו

תנצב"ה

מכיון שהגענו עד הלום ומצאנו את קברי אחדים מחסידי ברסלב בעיר הבעש"ט היא פיאטרא ניאמץ שברומניה שלח לנו רבי דוד דגן שליט"א מגדולי חוקרי תולדות חסידי ברסלב פרטים מרתקים ובלתי ידועים על רבי נתן מברסלב בעל הצירופים ואנו מצרפים אותם כאן להשלמת היריעה המרתקת באדיבות ר' דוד דגן – מערכת 'אוצרות ברסלב'.

מי הוא רבי נתן מברסלב בעל הצירופים

רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה

מגדולי תלמידי מוהרנ"ת. עוד בשחר נעוריו זכה להסתופף בצל-קדשו. באותם ימים התמסר, יחד עם עוד כמה נערים, למלאכת הדפסת הספר "ליקוטי תפילות" בדפוס שהיה בבית מוהרנ"ת. לשם כך הם נסעו מחוץ למדינה, רכשו אותיות עופרת, ושקדו חדשים ארוכים על סידורם, עד שראו הספרים אור, באביב של שנת תקפ"ב.

אש שלהבת האמונה ברבינו הקדוש, שניצתה בקרבו בהיותו במחיצת מוהרנ"ת, הלכה ויקדה בו כל ימי חייו, והבעירה את כל סובביו.

בהגיעו לגיל גיוס לצבא הצאר, נמלט לעיר יאסי שברומניה, כדי להפטר מחובה זו. רבו מוהרנ"ת, שידע את מעלתו וכח השפעתו ותלה בו תקוות גדולות, הצטער על נדידתו למרחקים.

באחד הימים הגיע ליאסי החסיד הגדול רבי נחמן מטולטשין, בשליחות מוהרנ"ת, להדפיס את הספר 'ליקוטי הלכות'. באותה הזדמנות שידך לרבי נתן ב"ר יהודה בת-טובים מכפר סמוך ליאסי, אף התנה עם אבי הכלה, שיהיה סמוך על שולחנו מספר שנים.

כשחזר רבי נחמן וסיפר על כך למוהרנ"ת, שמח מאד, אך עם זאת לא הסתיר את קפידתו: "'מוח' כמו של ר' נתן הושבת בכפר קטן למשך תקופה ארוכה כל כך? אילו היה יושב בעיר גדולה, ביאסי למשל, היה מקרב נפשות רבות לעבודת ה' בדרך רבינו!"

מפעם לפעם היה רבי נתן ב"ר יהודה מגיע לאומן כדי להשתטח על ציון רבינו ולשהות במחיצת מוהרנ"ת. בחודש טבת שנת תר"ה, האחרון לחיי מוהרנ"ת, זכה להיות במחיצתו ולשאוב ממעיינותיו.

על אותה תקופה הוא כותב: "כך שמעתי ממורנו הרב רבי נתן זצ"ל קודם הסתלקותו הקדוש והטהור, וכך אמר בלשונו הקדוש: 'ברוך ה', יש לנו מעתה שלש הלכות מבוררות: על ראש השנה צריך לנסוע לאומן, ושולחן ערוך צריך ללמוד, והתבודדות צריכים בכל יום'".

לימים עלה רבי נתן ב"ר יהודה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. לא קלים היו חייו בארץ הקדושה הנקנית ביסורים, במכתביו מאותה תקופה, ששיגר לידידיו בצפת, הוא מספר להם על תלאותיו, אולם, תוך כדי כך הוא מביע את השמחה העמוקה שהוא חש בעת לימודו בספרי רבינו הקדוש ומוהרנ"ת:

"תאמינו לי, שבשעת הלימוד ישבתי בגן עדן. וה' יתברך יתן, שיהיה זה הגן עדן שלנו" – – –

כמו כן הוא מעודד אותם לעסוק בספרים קדושים אלו הממתיקים את מרירות העולם הזה.

גם מארץ ישראל עשה רבי נתן ב"ר יהודה את דרכו, למרות זקנותו, לקיבוץ הקדוש בראש השנה באומן. בדרכו ביקר את צאצאיו שגרו בוואלכיי (רומניה דהיום). לאחר תלאות רבות הגיע לציונו של הרבי, שאליו כלתה נפשו. משם הוא כותב:

"ברוך ה', היה לנו ראש השנה טוב מאד, וקיבוץ גדול עד מאוד, וצעקות ושוועות ואנחות והרהורי תשובה היו על ציון רבינו ז"ל הרבה, ובוודאי עלו השמימה, ורבינו ז"ל יבנה מהם בנינים נפלאים ונוראים"

כל מכתב שהגיע ממנו, הצית בקרב חסידי ברסלב אש חדשה של התקרבות לרבינו ולתורתו. עד היום נקראים מכתביו הלוהטים בצימאון על ידי כל מבקשי ה' (נדפסו לראשונה בספר 'נתיב צדיק' ולאחרונה בתוספת מכתבים חדשים בספר 'מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה זצ"ל')

חיבר את 'קונטרס הצירופים', בו אסף וליקט לסדר הא' ב' את צירופי האותיות המובאים בספרי מוהר"ן, כגון "אמת" – ראשי-תיבות "א'מה ת'כלנה מ'למעלה, "אלול" – ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון… "בכדי להיות לי לזיכרון בעלמא דין ובעלמא דאתי ולנצח נצחים!", כלשונו בהקדמה.

זאת עשה על פי שיחה קדושה ששמע מפיו הטהור של מורנו רבי נתן, בגודל יקר צירופים אלו אשר יעמדו לטובה בעלמא דקשוט, כאשר הוא כותב בהקדמתו: "ובפרט ששמעתי מאדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל זיע"א, שסיפר לנו שאחד מאנ"ש ממקורביו שאל אותו 'איך אזכה לאחר פטירתי לשאול את עצמי לרבינו ז"ל?' והשיב לו בזה הלשון: 'האתה אינך יודע איך לשאול עצמך לרבינו ז"ל?! הלא אתה זוכר הצירופי אותיות מספרי רבינו ז"ל'. והזכיר לו אז כמה צירופי אותיות".

את דברי ההקדמה הוא מסיים במילות אהבה וכיסופין לרבינו וחותם את שמו בראשי המילים: "נ'ועם ת'פארת נ'חלתנו, ב'צלו נ'חיה, י'שמעו ה'מתהללים ו'יאמרו דבריו ה'שמיענו". (הספר הובא לראשונה לבית הדפוס בירושלים על ידי החסיד רבי ישראל קרדונר זצ"ל בשנת תרע"א).

בשנת תרמ"ד השיב רבי נתן את נשמתו הטהורה ליוצרה ונטמן בטבריה. מצבת קבורתו נעלמה מן העין בעשרות השנים האחרונות, וכמו כן נשכח תאריך פטירתו.

בהשגחה עליונה התגלתה לפני כמה שנים מצבתו ועליה הכיתוב: "פ"נ החסיד מו"ר ר' נתן ב"ר יהודא מבראסליב כ"ו אדר ש' (=שנת) תרמ"ד".

*

לסיום נציין בזאת שתי עובדות, האחת, אותה שמענו מפי הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, כי בעיר מגוריהם פיאטרא ניאמץ הייתה גרה בתו של רבי נחמן או רבי נתן מברסלב, והיא נטמנה בבית העלמין העתיק (השני) בפיאטרא ניאמץ.

העובדה השניה, אותה היה מציין מרן הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ ברומניה, שבעת הגיע לקלויז בבאהוש מצא על אדן החלון דשם את הספר 'ליקוטי תפילות', ואז נכנס לאדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מנדל האדמו"ר השלישי מבאהוש, לשאול בעצתו אודות ההתייחסות לברסלב, שכן בחצרות בית רוז'ין היו שהתנגדו לדרך זו, והאדמו"ר זצ"ל השיב לו, שלא שמע מאבותיו התנגדות לברסלב, ומה שהיו שהתנגדו הרי זה כמו ששמים מסווה על העינים, לראות את קרני השמש. תגליות אלו שהובאו לעיל, שופכות אור על עצם המצאות חסידי ברסלב באיזורי הקרפטים ברומניה ועל מציאת הספר ליקוטי תפילות בעיר באהוש הסמוכה לפיאטרא ניאמץ.

‫

כיתובים

שער הכניסה לעיר הבעל שם טוב היא 'פיאטרא ניאמץ' שכונתה ירושלים דמולדובא

בית מועד לכל חי בבית העלמין העתיק דפיאטרא ניאמץ הנמצא בכניסה לבית העלמין, מצד שמאל השורה השניה היא חלקת גדולי חסידי ברסלב ברומניה שנמצאה בביקורינו האחרון

מצבת רבי נתן מברסלב בבית העלמין העתיק בצפת

שער הספר 'קונטרס הצירופים' לרבי נתן מברסלב שנדפס בירושלים תרע"א

הפוסט חשיפה היסטורית: קברי גדולי חסידי ברסלב בעיר פיאטרא שברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בוטושאן. אבל גדול ליהודי קהילת בוטושאן, עם פטירת מר דוד יוסף, פרזידנט הקהילה וחלוץ למען הפעילות היהודית בכל הסביבה.

מר דוד יוסף, שזכה לאריכות ימים ומנה את שנת ה-90 לחייו לאחרונה, נהג להשתתף בהילולות החשובות שנערכו על ידי מוסדות שטפנשט ברומניה ואף היה נואם מסורתי שהעביר את שרשרת הדורות לכל חברי הקהילה היהודית במקום והחיבור לצדיק משטפנשט, שהיה דמות לאומית ליהודי רומניה.

בפטירתו, מסתיים פרק חשוב בימי תולדותיה של הקהילה בבוטושאן, על קשר אמיץ עם מוסדות שטפנשט ועם האגודה למען המקומות הקדושים ברומניה, בהיותו ידיד נאמן ושותף לכל פעולות הקודש של מוסדות שטפנשט.

הפוסט בוטושאן מתאבלת: הפרזידנט דוד יוסף נפטר לבית עולמו הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הפוסט ערוץ 7: איציק ברנדויין מדווח על מגעים שמתנהלים בשעות האחרונות בין מוסדות 'שטפנשט' לעיריית תל אביב בעניין קיום ההילולה בבית העלמין 'נחלת יצחק'. הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

קדושתו של הצדיק משטפנשט וזכותו הגדולה, מאירה עד למרחוק, לכל הבוטחים בצדקותו ומדליקים נר לטובת נשמתו הטהורה.

העדות הבאה, היא אחת מאלפי עדויות המספרות על כך ממקור ראשון, אשר בזכות הדלקת הנר לטובתו של הצדיק משטפנשט, זכו לישועה כלכלית עצומה.

כך מעיד הנגיד הרה"ח רבי משה לייב רוטנר שליט"א מויליאמסבורג בשם אביו שמסר לו סגולה זו, אותה קיבל בפירוש מרבו, כ"ק אדמו"ר רבי חיים זאנוויל אברמוביץ זיע"א, להדליק מדי יום שני נרות נשמה: האחד לטובת נשמת רבינו רבי חיים זאנוויל בן רבי משה מריבניץ והשני לרבו הרה"ק רבינו אברהם מתתיהו בן רבי מנחם נחום משטפנשט, באמרו בזה הלשון:
"כיון שהצדיק משטפנשט לא הותיר אחריו זש"ק, מי שמדליק נר נשמה לטובתו כל יום ומתנהג אליו כמו בן לאביו, אזי הצדיק יתנהג אליו גם כן כאב לבן ממש".

מוסיף ומספר הרה"ח רבי משה לייב רוטנר שליט"א כי הוא הינו את הצלחתו המפורסמת בקיום סגולה זו מדי יום ביומו.

כמו כן סיפר הרה"ח רבי משה שפיגל שליט"א שהיה לו שליחות קודש מהרה"ק מריבניץ לדאוג להדליק נר תמיד בקבר הצדיק משטפנשט בגבעתיים דבר יום ביומו. מדי תקופה היה מקבל לביתו שבמונסי ארגזי נרות נשמה, שסיפק לו הרה"ק מריבניץ, כדי שיעלה אותם ארצה וידליקם על קבר הצדיק משטפנשט. ובחזרו למונסי, היה הרה"ק מריבניץ מבקש לדעת אם אכן הדליק את כל הנרות בשליחותו וכבקשתו.

הפוסט הנגיד שמעיד: "כל הצלחתי הכלכלית, בזכות הנר שאני מדליק לזכות הצדיק משטפנשט" הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. הסכם היסטורי נחתם בין הרשות לניצולי שואה, לביטוח הלאומי הרומני, בדרך למענק תשלום קבוע לניצולי שואה שאיבדו את הזכאות, בגלל אבדן האזרחות הרומנית בתקופת השלטון הקומוניסטי.

במסגרת ההסכם, יוכרו ניצולי שואה אזרחי מדינת ישראל כזכאים לפנסיה חודשית מרומניה בגין רדיפות השואה. בין היתר, נועד ההסכם להסדיר את הדרך המקובלת להגיש תביעות מתאימות.

ע"פ הערכת יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, קולט אביטל, מדובר בכ-7,000 ניצולים שעשויים לזכות בקצבה בגובה מאות שקלים בחודש בזכות ההסכם החדש.

יש לציין כי לאחר מלחמת העולם השנייה, השלטון הקומוניסטי ברומניה שלל את האזרחות מכל מי שעזב את המדינה, וכתוצאה מכך נשללה גם זכאותם לפנסיות.

השינוי החל לפני כשש שנים, אז עבר תיקון לחוק שאיפשר למי שיכל להוכיח שהיה אזרח רומני בזמן המלחמה לקבל את הקצבה, גם אם כבר אינו מחזיק באזרחות, עם זאת, הניצולים נדרשו להציג רשימה בלתי מתקבלת על הדעת של מסמכים שכבר לא ניתן להשיג, דבר שהוביל לפתיחת מו"מ מול הרומנים, ולחתימת ההסכם שכאמור ישפר משמעותית את חיי הניצולים.

ראש הממשלה יאיר לפיד הגיב לחתימת ההסכם: "כבן לניצול שואה, אני נרגש מחתימת ההסכם החשוב הזה. מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי ששורדי ושורדות השואה יחיו כאן במדינה בכבוד הראוי להם. אנחנו מתקנים היום עוול של עשרות שנים. זו חובתנו הבסיסית כחברה – לדאוג לכך שהשורדים יחיו את שארית חייהם על הצד הטוב ביותר. אני מודה לשרה לשוויון חברתי, חברתי מירב כהן ולכל השותפים.

הפוסט רומניה: הביטוח לאומי הרומני יחל בתשלום קבוע לניצולי שואה שאיבדו האזרחות הרומנית הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. בתום מו"מ ארוך, ישראל ורומניה חתמו על הסכם שיסייע לשורדי שואה רומנים שגרים בארץ לקבל קצבאות מהממשלה בבוקרשט, כך מדווח איתמר אייכנר ב'ישראל היום'. ההסכם מסדיר את הדרך המקובלת להגשת תביעות, והממשלה קבעה כללים לצמצום הבירוקרטיה. "חובתנו היא לדאוג לכך שהשורדים יחיו על הצד הטוב ביותר", אמר רה"מ לפיד

ממשלת רומניה חתמה על מזכר הבנות עם הרשות לזכויות ניצולי השואה, שפועלת במסגרת המשרד לשוויון חברתי, שלפיו היא תאפשר לרשויות הרומניות להכיר במסמכים ישראליים רשמיים שיסייעו לניצולי שואה יוצאי רומניה לקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי הרומני, בגין רדיפתם על ידי הרומנים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

במסגרת ההסכם יוכרו ניצולי שואה אזרחי מדינת ישראל כזכאים לפנסיה חודשית מרומניה בגין רדיפות השואה, בהסתמך על "אישורי נרדפות" שתוציא הרשות לזכויות ניצולי השואה. בין היתר, ההסכם נועד להסדיר את הדרך המקובלת להגשת תביעות מתאימות. זאת בתום מו"מ ארוך שנערך יותר משנה על ידי צוות משותף של נציגי המשרד לשוויון חברתי, הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד החוץ ומרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.

במטרה לצמצם בעיות בירוקרטיות במימוש הזכאות, סיכמו משרד החוץ והמשרד לשוויון חברתי על דרכי פעולה שיאפשרו לרשות לזכויות ניצולי השואה להשיג עבור הניצולים את אישור האפוסטיל הנלווה לאישור הנרדפות, כדי למנוע מהם את הצורך לפעול ישירות מול משרד החוץ. עוד סוכם כי מרכז הארגונים יישא בעלויות אגרת האפוסטיל – 35 שקלים לחותמת. כמו כן, ככל שהניצולים יידרשו לסיוע נוסף בבירוקרטיה, ידאג המשרד לסיוע של מתנדבים שילוו אותם.

"כבן לניצול שואה, אני נרגש מחתימת ההסכם החשוב הזה", אמר ראש הממשל יאיר לפיד. "מדינת ישראל צריכה לעשות הכול כדי ששורדי ושורדות השואה יחיו כאן במדינה בכבוד הראוי להם. אנחנו מתקנים היום עוול של עשרות שנים. זו חובתנו הבסיסית כחברה – לדאוג לכך שהשורדים יחיו את שארית חייהם על הצד הטוב ביותר. אני מודה לשרה לשוויון חברתי, חברתי מירב כהן, ולכל השותפים".

השרה לשוויון חברתי מירב כהן אמרה: "לא נותרו לנו עוד הרבה שנים לשרת את שורדי ושורדות השואה, ועל כן אנחנו פועלים מתוך תחושת שליחות ודחיפות לעשות ככל יכולתנו על מנת לשפר את מצבם הכלכלי, להעשיר את השירותים שניתנים להם ולאפשר להם להזדקן בכבוד. בשנה האחרונה סגרנו הסכמים עם מספר מדינות שהביאו לתוספת של מאות מיליוני שקלים שיועברו לחשבונותיהם של השורדים, ובנוסף לכך הקצנו 300 מיליון ש"ח בתקציב המדינה להגדלת הקצבאות עבור שורדי השואה העניים ביותר. נמשיך לפעול בכל הכוח למענם".

על פי החוק הרומני, ניצולי שואה ישראלים יוצאי רומניה שהיו או שהינם אזרחי רומניה, וסבלו מרדיפות על רקע יהדותם בין השנים 1940 ל-1945, עשויים להיות זכאים לקצבה מממשלת רומניה, בנוסף לקצבאות אותן הם מקבלים מממשלת גרמניה או ממשלת ישראל. עם זאת, ממשלת רומניה לא הכירה במסמכים רשמיים של מדינת ישראל שהעידו על זכאותם של השורדים יוצאי רומניה, וניתן היה להציג מסמכים רשמיים מטעם ממשלת רומניה או ארכיונים מקומיים בלבד.

בעבר נדרשו הניצולים להוכיח את נרדפותם בהתבסס על הוכחות כגון שני עדים, באופן שהקשה על מימוש הזכאות, אך לאחרונה שונה החוק הרומני באופן שמאפשר עקרונית להסתמך על אישורים של רשויות בחו"ל לצורך הוכחת נרדפות. כעת, בעקבות מזכר הבנות שנחתם, המוסד הרומני המקביל לביטוח לאומי יכיר באישור נרדפות שתוציא הרשות לזכויות ניצולי השואה, ובכך תגבר יכולתם של השורדים יוצאי רומניה בישראל לממש את זכאותם לקבלת הקצבה לפי החוק הרומני.

ההסכם החדש יסלול את דרכם של כ-15 אלף שורדי שואה יוצאי רומניה לקבלת הקצבה הנוספת מהממשל הרומני. סכום הקצבה המצטבר מוערך בעשרות מיליוני שקלים, ותלוי באורך תקופת השהות על אדמת רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה של כל שורד. גובה הקצבה החודשית הנוספת צפוי לעמוד בין 1,000 ל-2,500 שקלים בכל חודש, לכל החיים.

כמו כן, היות שתביעות יוצאי רומניה מוגשות לבתי הפנסיה ברומניה לפי אזור המגורים האחרון, מזכר ההבנות נועד לוודא את הטיפול האחיד בתביעות ומעניק הכרה לאישור הרשות לזכויות ניצולי שואה, אשר יוגש לבתי הפנסיות השונים ברומניה – בכל אחד מהסניפים.

הפוסט בוקרסט: ממשלת רומניה חותמת על הסכם היסטורי ותכיר במסמכים ישראליים שמוכיחים זכאות של ניצולי שואה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

7 אברכים מצטיינים מכולל להוראה ולדיינות שטפנשט בבני ברק בראשות ראש הכולל הגה"צ רבי יוסף מנחם שטיין שליט"א סיימו הלכות טהרה יו"ד ח"ב, שנלמד בדיבוק חברים בכולל להוראה ששמו יצא לתהילה בעולם התורה, ונבחנו בהצלחה ובהצטיינות מפליאה אצל מרנן ורבנן שליט"א גדולי ההוראה בישראל, הגה"צ מהרש"א שטרן שליט"א אבד"ק מערב העיר ב"ב, הגה"צ רבי משה בראנדסדופר שליט"א ראש בד"ץ היכל ההוראה ירושלים, והגה"צ רבי אליעזר דוד שפירא שליט"א רב דק"ק צאנז בב"ב, שהביעו התרגשותם והערכתם לאברכים היקרים עמלי התורה שעמדו בכור המבחן על חק לימודם שעמלו במשך השנים האחרונות בין כותלי בית המדרש שטפנשט.

במעמד 'כבוד חכמים ינחלו' שנערך לגמרה של תורה נערך ברוב עם ובמסגרת המגבלות הרפואיות הנהוגות בימים אלו, שולבה גם סעודת מצוה, הודיה ושבח לבורא עולם לציון 24 שנים להקמת מוסדות התורה שטפנשט בארה"ק על ידי ראש ורב המוסדות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א שנוסדו בפתיחת בית הכנסת שטפנשט בש"ק פרשת יתרו- משפטים תשנ"ז.

בסיום המעמד זכו האברכים לקבלת תעודת הוראה מידי הגה"צ רבי יואל טוביאס שליט"א רב אב"ד שכון ו' בב"ב והגה"צ רבי אהרן שפירא שליט"א רב אב"ד פרדס כץ ב"ב. מאמר הערכה מפורט ודרשות הרבנים הגאונים שליט"א שנאמרו במעמד ההוקרה יובאו בגליונינו ב ש ב ו ע ו ת הקרובים.

הפוסט הדר קבלוה מרצון: כבוד חכמים ינחלו הופיע לראשונה ב-שטפנשט..