בשיחה שקיימנו עם רבה של בני ברק הגרמי"ל לנדא זצ״ל ביום א' כ"ח תשרי תשע"ח, סיפר לנו: הייתי בהלוויה של השטפנשטער, יחד עם אבי זצ"ל, בשעת שהביאו את הארון לנחלת יצחק הכניסוהו לחדר הטהרה שהיה בכניסה לבית העלמין, אינני זוכר מי היה בתוך החדר פנימה, באו לשאול את אבא זצ"ל מה לעשות עם הארון, ואחרי שפתחו באו לשאול אם לקבור עם הארון או להוציא, אז אבא אמר שיפתחו ויסתכלו מה המצב ואז פתחו וראו שנותר שלם, אז הוציאו אותו על אלונקה והורידו אותו לתוך הקבר על אלכסון, דהיינו יש קבורה בירושלים שמניחים בב"א את כל הגוף, ויש קבורה בה נוהגים כאן וגם בנחלת יצחק (יתכן גם ב"ב) שמכניסים הרגלים קודם, ומורידים מהאלונקה, אם הגוף לא שלם אז אין סיכוי לעשות כך.

היה ציבור גדול בלוויה?

לא זכור אם היה ציבור גדול, לא זה מה שחשבנו אז.

האם ראו את זה אצל עוד צדיקים שהגוף נותר שלם?

אצל הרבי הרש"ב ברוסטוב היה סכנה לקברו, העבירו אותו, אעפ"י שלאבי כאב שהעבירו, היה יהודי כאן בארץ שהיה מאלה שהעבירו והיה שלם כולו, היה פצע קטן בכף הרגל, זה היה שנים רבות אחרי הסתלקותו, עשו את זה בגנבה במחתרת, היה מונח חומר פלדה על המצבה, עד אחרי המהפכה לא ידעו שהוא קבור שם, עשו שני קברים ע"י מסביב זה היה כאילו של קצינים בצבא.

אבי התקרב בארץ להרה"ק מהוסיאטין, כשביקרתי אצל האדמו"ר מבוהוש זצ"ל הוא הראה לי מברשת של הרה"ק מהוסיאטין והוא רצה להעניק לי אותה.