חשיפה של 'ארכיון המדינה': בית הכנסת 'שטעפינעשטי' במושב 'עתלית', בשנות התשי"א-תשכ"ח (1951-1968)

"במסגרת שיטוטנו בארכיון המדינה, מצאנו תיק שנקרא 'כרטיסי בתי כנסת ישנים 1951-1968' ובתוכו מצאנו את התיעוד על הקמת שני בתי הכנסת בעתלית, ששופך אור על איך מתי ולמה הוקמו בתי כנסת בעתלית", מספרים במושבת 'עתלית' ואגב כך מגלים את הרקע של בית הכנסת שטעפינעשטי לעולי רומניה שפעל במקום

בשטפנשט של ימינו ידוע על קיומו של בית המדרש 'שטפנשט' במושבת 'עתלית' בתקופת ימי קום המדינה, אך לא מספיק.

בית הכנסת שטעפינעשטי תפארת מתתיהו במושבת עתלית

חשיפה שמתפרסמת במושבת 'עתלית' בימים האחרונים, על בסיס מסמכים מתוך 'ארכיון המדינה' מגלים פרטים נוספים על בית הכנסת שטפנשט במושבת עתלית.

מתוך המסמכים עולה, ששמו המקורי היה: בית הכנסת שטעפינעשטי 'תפארת מתתיהו לעולי רומניה – עתלית, והוא נוסד בעקבות עליות הניצולים מרומניה אחרי מלחמת העולם השניה שהצטרפו לעולים שהגיעו קודם לכן ובאופן טבעי הקימו עם בואם את "בית הכנסת 'שטעפינעשטי' לעולי רומניה".

לפי המסמכים מתוך ארכיון המדינה המתפרסמים מטעם מושבת 'עתלית', "בית הכנסת הוקם בשנת תשי"ב, 1952, והוא שכן בצריף קטן על יד המועצה הדתית. לבית הכנסת היו אמנם 4 ספרי תורה אבל רק 1 מהם היה כשר וגם הוא היה שייך לאדם פרטי. מעניין לציין כי כל ספרי התורה היו בנוסח ספרדי.

לצד פעילות "בית הכנסת 'שטעפינעשטי' לעולי רומניה", היה בית כנסת נוסף שהוקם בשנת תש"כ, 1960, ונקרא 'בית כנסת רבי מאיר בעל הנס', שהוקם על ידי הרב גדליה חכם, גם הוא לעולי רומניה. בית כנסת זה הוקם ליד ביתו, כשלרשותו ספר תורה יחיד, שקיבל בהשאלה ממושב מרחביה.

מסתבר כי שני בתי הכנסת שהיו לא יותר מצריפים, הגדירו את עצמם לאשכנזים, אך בטפסים מצוין כי התפילה היתה בנוסח ספרדי.

בחגים היו בתי הכנסת מלאים, בשבתות מעט פחות ובימות השבוע גם היה מניין.

במושבת 'עתלית' אומרים כי התגליות הגיעו לידיהם "במסגרת שיטוטנו בארכיון המדינה, מצאנו תיק שנקרא 'כרטיסי בתי כנסת ישנים 1951-1968' ובתוכו מצאנו את התיעוד על הקמת שני בתי הכנסת בעתלית, ששופך אור על איך מתי ולמה הוקמו בתי כנסת בעתלית".

כמובן שמדובר בתגלית שמביאה גאווה רבה למושבת 'עתלית' על הדביקות במסורת ישראל באותם ימים דחוקים ובמיוחד על החיבור המיוחד שהיתה למושבה עם הצדיק משטפנשט.