האחים הקדושים הגאונים: הרה"ק רבי שלום ורבי אורי שרגא פייבל טויבש זצ"ל – שני האריות מרומניה – לרגל ימי ההילולא.
הרה"ק רבי שלום טויבש זצ"ל אבד"ק בוטושאן – נסתלק כ' טבת תרמ"ט ומנו"כ בבוטושאן.
הרה"ק רבי אורי שרגא פייבל טויבש זצ"ל אבד"ק יאס – נסתלק י"א טבת תרס"ח ומנו"כ ביאסי.
האחים הגאונים רבי שלום ורבי אורי שרגא פייבל טויבש זצ"ל הם שניים מתוך ארבעה בניו ושלושת בנותיו של הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא טויבש, (עליו כתבנו בגליון 'באר בשדה' מס' 87) בעל מחבר ספר "חיי עולם", אב"ד יאס ומלפנים אב"ד העיר אוברטין, שינובה, בנו של הגה"ק רבי אהרן משה טויבש בעל ה"קרני ראם".
לימים גם היה הרה"ק רבי שמואל שמעלקא חמיו של הרה"ק רבי מרדכ'לה מנדבורנא זצ"ל והיו רבי שלום ורבי אורי שרגא פייבל לגיסיו.
בית גדול זה של תורה ויראה, רבנות ומנהיגות, נולדו האחים הקדושים לבית טויבש, והמשיכו בגאון את שושלת בית אבותיהם ברבנות ובהרבצת תורה וחסידות.
מצד אמם התייחסו למשפחת הנגידים רוזנפלד. סבם היה הרב הנגיד רבי שלום הלוי, בנו של הגה"ק המפורסם רבי יחיאל מיכל הלוי אבד"ק לאדמיר, דור שביעי לרבינו המהרש"ל מלובלין, מגזע רש"י הקדוש, וזקינו היה מגזע הגאון הקדוש רבי יהושע העשיל אב"ד לובלין וקראקא.
רבי שלום היה גם חותנו של אחיו רבי אורי שרגא פייבל, ושניהם נפטרו בחודש טבת.
1
הגאון רבי שלום טויבש זצ"ל – כ' טבת
הגאון רבי שלום טויבש זצ"ל נולד לאביו רבי שמואל שמעלקא טויבש בכ' לחודש כסלו שנת תקפ"ה. בילדותו המוקדמת למד מפי אביו הגאון רבי שמואל שמעלא זצ"ל. החל מגיל תשע שנים למד וקנה תורה מפי זקינו הרה"ק רבי משה אהרן טויבש זצ"ל, ממנו למד את דרך הלימוד הישר לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. הוא מילא כריסו בש"ס ופוסקים בהיותו בעל שכל חד והמשיך את דרך הלימוד שקנה מאביו ומזקנו הגדולים.
האיש מקדש
בהגיעו לפרקו בשנת תר"א הקים את ביתו עם בתו של רבי חיים דסלר מנדבורנה, שהיה בנו (חורגו) של הרה"צ רבי דוד אריה מנדבורנה ונכדו של הגאון הצדיק הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנה בעל ה"צמח ה' לצבי". מצד אם זוגתו התייחס לרבי מאיר מפיקוב בנו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע.
בשנת תר"ח, בהיותו כבן עשרים ושלוש שנה בלבד, נתמנה לכהן ברבנות העיר טרגו-פרומוס הסמוכה ליאס (מרחק כ50 ק"מ), שם שימש ברבנות במשך כשתים-עשרה שנה.
לולי תורתך שעשועי
בשנת תרכ"א נקרא לכהן ברבנות העיר בוטושאן, על מקומו של הרב הקודם רבי משה אריה אלטר שעבר לרבנות בבאקוי. רבי שלום טויבש שימש ברבנות העיר בוטושאן במשך למעלה מעשרים ושמונה שנים. כל ימיו השתעשע בלימוד התורה בה הגה יומם ולילה, והעמיד תלמידים רבים. הוא היה תל תלפיות בהלכה לרבים, וגם אדמו"רים חשובים הפנו אליו את שאלותיהם. תפילתו היתה בלבת אש והעידה על צדקותו ויושר לבבו.
בקיץ תרכ"ה חלה רבי שלום אנושות במחלת הטיפוס והרופאים הרימו ידיים ביאוש ולא האמינו שיקום מחוליו.
בחסדי השם יתברך התחזק והתאושש מהמחלה, וכאות תודה להשי"ת הוציא בשנת תרכ"ט את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו "שאילת שלום", והמשיך לכהן ולפעול עוד שנים רבות וארוכות כרב העיר בוטושאן.
ספרו "שאילת שלום" על שני חלקיו, הציגו אותו כאחד הרבנים הבולטים.
תל תלפיות
שאלות רבות הן של רבני הסביבה, מהן בעיות של יחסי הקהילות, רבנים, שוחטים ופרנסים מקהילות רבות כמו: בראילה, גאלאץ, פוקשאן, קראיובה, דאראבאן ועוד.
בערב יום-הכיפורים תרמ"ט (ויש דעה שהיה זה בעשרה בטבת), בעת יציאתו מהמרחץ החם אל האוויר הקר מאד ששרר בחוץ, התבקש רבי שלום מעסקני העיר לנסוע אל מפקד הצבא ולפעול אצלו לשחרר את החיילים היהודיים מהצבא לקראת יום-הכיפורים. רבי שלום לא הסתכל על עצמו ומצבו ונסע להתחנן על נפשם של החיילים היהודיים. בעקבות הצינה הגדולה נחלה ונחלש, אך על אף זאת לא מנע עצמו מלרדת לפני התיבה בליל יום-הכיפורים במסירות-נפש של ממש. מני אז הלך ונחלש עד ליום כ' בטבת תרמ"ט, אז השיב את נפשו לגנזי מרומים.
הלוייתו נערכה מבית-הכנסת בשוק החדש של בוטושאן לבית העלמין בבוטושאן, שם הספידו בנו רבי חיים טויבש שהתקבל לרב אחריו, וחתנו רבי צבי תאומים.
מצבתו
פ"נ הגאון החסיד מרנא ר' שלום זצ"ל ששימש בכתר הרבנות דפה משנת כת"ר עד שיאו? השמימה
על"ה כ' טבת שנת תרמ"ט
בעהמח"ס שו"ת שאילת שלום מהדו"ק ומהדו"ת
בהגאון החסיד מרנא מו"ר שמואל שמעלקא זצל"ה האבד"ק יאס
תנצב"ה ובג"ע ת"מ
2
הגאון רבי שרגא אורי פייבל טויבש זצ"ל – י"א טבת
הגאון רבי אורי שרגא פייבל טויבש זצ"ל, נולד בשעת תפילת נעילה של יום-הכיפורים בשנת ה' ת"ר בעיר אוברטין, לאביו הגאון רבי שמואל שמעלקי טויבש. בשנות ילדותו ובחרותו קנה רבי אורי שרגא את תורתו מאביו הגאון, אב"ד דק"ק אברטין אשר בגאליציה המזרחית, שניהל ביד רמה את כל ענייני העיר כרב וכאב"ד, ופעל ועשה רבות להרמת קרן הדת והתורה, לתקן תקנות גדולות ולהגדיל תורה ולהאדירה, כרב וכמורה דרך.
בהגיעו לפרקו הקים רבינו את ביתו עם בת אחיו הגאון רבי שלום טויבש, אב"ד טירגו פרומוס ובוטושאן.
אהבת חסד ואמת
בח' מנחם אב שנת תרכ"ה, עלתה באחת נשמתו הקדושה של אביו הרה"ק רבי שמואל שמעלקי זצ"ל לגנזי מרומים בהיותו כבן נ"ז שנים בלבד בכהנו כרבה של העיר הגדולה יאס ושם מנו"כ. עם הסתלקותו של אביו נקרא רבינו למלא את מקומו הקודם ברבנות של אוברטין.
לאחר מספר שנים בהן כיהן באוברטין, עלה רבינו לכהן פאר בעיר ואם יאסי, שם שימש בקודש למעלה מארבעים שנה כששמו נודע כאחד הרבנים החשובים ביותר בחיים הציבוריים של יאסי. ביתו שימש נקודה מרכזית לכל שכבות העם, באישיותו הנעלה ובטוהר מידותיו היה אהוב על כל שכבות האוכלוסיה היהודית, דמותו נתקדשה בעיני הצבור ושימשה כסמל של איש אהבת חסד ואמת.
תרתו מגן לנו
בשנת תרמ"ו הופיע בעיר לבוב ספרו החשוב של רבינו שו"ת "אורי וישעי", שהכיל חלק קטן מחידושיו על ארבעת חלקי ה"שולחן ערוך".
חלק נוסף מחידושי תורתו של רבינו, כמו גם חידושי תורתו של אביו הרה"ק רבי משה אהרן זצ"ל, נדפסו בתוך ש"ס ווילנא בסופו.
פולמוסיו התורניים
רבי אורי שרגא השיב תשובות מסועפות בעניינים הלכתיים שונים שהעסיקו את רבני התקופה ובתשובתו הוא מרחיב על חומרת הרמ"א שלא לאכול שום עוף אלא במסורה.
הסתלקותו
רבינו נסתלק לבית עולמו ביום י"א טבת תרס"ח, בהיותו בן ס"ח שנים, ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו יאסי.
מלבד חיבורו "אורי וישעי", הו"ל ספר 'מספד מר' על ר' משה מונטיפיורי שאמר בביהכ"נ הגדול ביום ו' אלול (טשערנאוויץ, תרמ"ה). כמו כן השאיר חיבורים רבים שלא הספיק להדפיסם.
'ת.נ.צ.ב.ה.