אדמו"ר הרה"צ רבי יצחק יוסף רוקח מיאס זצ"ל
נסתלק י"ז שבט תרי"ח, מנו"כ בבית העלמין טאטאראש ביאס ומשם הועתק קברו לבית העלמין בפאקוראר שביאס
תולדותיו בקודש
הרה"צ ר' יצחק יוסף רוקח נולד בעיר יאס לאביו הרבני שושלת היחס הרה"צ רבי בנימין זאב רוקח, בן הרה"צ רבי יצחק מטיקטין-וילנא, בנו של הגאון החסיד רבי אליעזר רוקח זצ"ל מאמסטרדם, בעל "מעשה רוקח". אמו מרת חנה היתה בתו של רבי יחיאל מיכל הכהן קאניר מטיסמניץ, מתלמידי הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע, ומסופר שרבו אמר לו להסתתר בסוכתו בשעת המגיפה כמאמר הכתוב "כי יצפנני בסוכו". רבי יחיאל מיכל היה בנו של רבי יעקב צבי הכהן קאניר ממאהליב, שהתייחס כבן אחר בן לרבינו הש"ך זי"ע, היה תלמידו של הגאון המפורסם רבי משולם איגרא מטיסמעניץ והסתופף בצל הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע. בערוב ימיו עלה רבי יעקב צבי לארץ ישראל וניצל בניסים ממאורעות הדמים בצפת בשנת תקצ"ד.
הסב"ק מרוז'ין ביקשו שיברך את יהודי יאס
רבי יצחק יוסף זצ"ל היה מבני היכלו הגדולים מרן של הס"ק מרוז'ין. הוא היה מפורסם בצדקותו ופרישותו. על פי בקשת רבו הס"ק מרוז'ין, פתח את חצרו בעיר יאס. הרה"ק מרוז'ין זצ"ל סמך אותו לקבל פתקאות ולברך את ישראל, אולם רבי יצחק יוסף בענוותנותו סירב לכך, עד שרבו הרה"ק מרוז'ין הוכיחו על פניו שלא יאה לו לסרב לקבל על עצמו את הנהגת העם, כיוון שבידו להיטיב לבני ישראל. ואכן, מני אז קיבל קוויטלאך ופעל רבות לישועתן של ישראל, ונתפרסם כפועל ישועות ובעל מופת גדול.
הולדת בנו בברכת הס"ק מרוז'ין
במסכת חייו של רבי יצחק יוסף, נקשר סיפור ישועה מיוחד שבעקבותיו זכה להולדת בנו יחידו הרה"צ רבי משה אהרן חיים דוד זצ"ל בברכתו של הסבא קדישא מרוז'ין.
היה זה לאחר מספר שנים שרבי יצחק יוסף וזוגתו לא זכו לבן זכר. באחת מנסיעותיו להיכלא דמלכא של הס"ק מרוז'ין והזכרתו את עצמו לברכה להוושע בבן זכר, היה זה בסמוך לשבת פרשת זכור (תר"י, בשנה האחרונה לחייו של הס"ק). הס"ק הורה לרבי יצחק יוסף להישאר אצלו לשבת זכור, וציווה על הממונים לכבד אותו בעליית המפטיר של פרשת זכור. כך השפיע עליו את ברכתו לבן זכר, ואכן לתקופת השנה בשנת תרי"א זכה להולדת בנו הרה"ח רבי משה.
הרה"צ רבי יצחק יוסף נפטר בי"ז שבט שנת תרי"ח, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבשכונת טאטאראש ביאס באהל מיוחד לרבני העיר יאס, כאשר לימים נקבע שמו על לוח הזכרון לאדמור"י ורבני וחכמי יאס אשר בארץ המה והוצב לזכרון באהל מרן רבינו הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט בין שמותיהם של רבני וצדיקי יאס. יהודי יאס סיפרו כי ביום פטירתו נהרו בו רבים להשתטח על קברו ולפעול בו ישועות גדולות. כבחייו כן לאחר מותו, רבים היו משתטחים על ציון קבורתו ביום פטירתו בכל שנה, להמליץ טוב על כלל ישראל.
בשנת תש"ג כאשר נחרב ונהרס וחולל בית העלמין העתיק ביאס הועתק קברו לחלקת הצדיקים שבבית העלמין החדש בשכונת פאקוראר שביאס ובעקבות מאמרינו זה נעשים השתדלויות ע"י ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' לשפץ ולחדש את חלקת מקום קבורתו לזכות ולישועה לרבים הפוקדים את ציון הרה"ק משטפנשט ובית עלמין קדוש זה.
פרטים על אחיו של רבי יצחק יוסף רוקח
להרבני המופלג החסיד ר' בנימין זאב רוקח ביאס, שני בנים: הרה"צ חסידא ופרישא מוהר"ר יצחק יוסף רוקח ביאס עליו כתבנו לעיל, עוד בן אחד הי' להרבני המופלג ר' בנימין זאב רוקח ז"ל הרה"ח המפורסם ר' ברוך אלעזר רוקח ביאס, שהיה מחותנו של הרה"ק ר' יהודה ליבל'י אייגר מלובלין זצ"ל, ונפטר בשנת תרמ"ט, ושם מנוחתו כבוד, ולאחר שנים הרבה העבירו אותו, והי' שלם בגופו. (כפי הנראה שהועבר ביאס מבית העלמין בטאטראש לפאקוראר).
אשת רבינו ע"ה נטמנה בהר הזיתים
אשת רבינו מזוו"ש רבי יצחק יוסף רוקח מרת חוה חנה ע"ה בת יחיאל מיכל הכהן קנר מטיסמיניץ [עליו מסופר, שרבו הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע אמר לו להסתתר בסוכתו בשעת המגיפה, כמאמר הכתוב "כי יצפנני בסוכו"], בן רבי יעקב הירש הכהן קאניר ממאהליב שהתיחס כנכד הש"ך בן אחר בן, [רבי יעקב צבי היה תלמידו של הגאון המפורסם רבי משולם איגרא מטיסמעניץ, והסתופף בצל הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע.
נוסח מצבתו של רבי יצחק יוסף רוקח ביאס
כפי שהבאנו קברו נכרה בבית העלמין העתיק של שכונת טאטאראש בעיר יאס לצידה של מצבת קבורת אביו ועוד אחדים מבני משפחתו מצאצאי רבי אליעזר רוקח והיה אהל על קברו, נוסח המצבה שלא שרדה נשתמר בגנזי מכונינו ואנו מביאים כאן את לשונה
הרב יצחק יוסף רוקח בן הרב בנימין זאב
תרי"ח (יאסי)
מעבר למצבה
פה נטמן איש תם וישר ועובד השם מנעוריו
ירא ושלם מופלג בתורה, בנגלה ובנסתר,
חסידא ופרישא כק"ש הרב יצחק יוסף רוקח בן רבי בנימין זאב
נפטר יז שבט תריח לפ"ק
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
מצבת אביו רבי בנימין זאב רוקח:
פ"נ הרבני המופלג שלשלת היוחסין מורנו ר' בנימין זאב בן מורנו ר' יצחק,
נכד הרב הגאון החסיד מו"ר ר' אלעזר מאמסטרדם בעל המחבר ספר "מעשה רקח",
נפטר יום ה' כ"ז תשרי שנת תקצ"א לפ"ק תנצב"ה.
מצבת זוגתו הרבנית חנה:
פ"נ האשה הצנועה מרת חנה רוקח
אשת הרב מוהר"ר יצחק רוקח מיאס,
בת הרב ר' יחיאל מיכל הכהן מטיסמניץ,
נפ' כ"ה מרחשוון שנת תרמ"ג תנצב"ה.
בנו יחידו הרה"צ רבי משה אהרן חיים דוד זצ"ל
לאחר הסתלקות הרה"צ רבי יצחק יוסף זצ"ל עלתה זוגתו הרבנית עם בנה רבי משה לארץ הקודש. רבי משה היה מהחסידים ואנשי מעשה ואמרו עליו כי לא ידע צורתא דזוזא. חמש פעמים יצא רבי משה מארה"ק לצדיקי בית רוז'ין, מהן אל כ"ק מרן אדמו"ר הזקן מסאדיגורה ולאחר מכן אל כ"ק מרן אדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן. בכל נסיעה שהה בצל רבותיו הקדושים במשך שבועות ארוכים, בהם צבר התעלות והתרוממות הרוח והנפש ומהם השפיע לאחר מכן על קהל עדת החסידים בארה"ק. זכה שנכדיו נשתדכו בצאצאי הק' מרוז'ין – סאדיגורה וטשורטקוב, כן ירבה וכן יפרוץ. כמו כן נסע להסתופף בחצרות הצדיקים בק"ק בעלזא. לימים כאשר עלה לירושלים כ"ק מרן אדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא זצ"ל, סיפר שהכיר וזוכר את הרה"ח רבי משה אהרן חיים דוד רוקח זצ"ל מירושלים מהעת שביקר בחצרות קודשם כאשר בא להסתופף בצל קודש אביו הרה"ק המהריד מבעלזא זיע"א, וישב שם בבעלזא זמן זמנים טובא, הרה"ק רבי אהרן הוסיף שכשהגיע רמאח"ד לבעלזא ביקשו אביו המהרי"ד שישא את מזודתו להאכסניה 'אלץ קרוב' מדין 'קרוב'.
רבי משה אהרן חיים דוד נשא בתחילה את האשה החשובה מרת אדיל בת הרה"צ הרבי ר' אלטר יוסף בטבריא, [נכד הרב הק' הגאון מוואלטשיסק זצ"ל], חתן הרה"צ המפורסם מוהר"ר נפתלי צבי נכד הבעש"ט הק' זצ"ל, ונכד בעל הקדושת לוי מברדיטשוב זצ"ל, ונתגרשו מפאת סיבה שלא נודע. משם עלו ונתיישבו בעיה"ק ירושלים, ונשא את זוגתו החשובה מרת צפורה פייגא בת הרה"ח המפורסם ר' יצחק זאב עלינשטיין, בן ביתו ומנהל חצר הקודש של הרה"ק הבית אהרן מקארלין, בן הרה"ח ר' אלעזר חיים הכהן מפינסק, ונולדו להם בן אחד וחמש בנות.
בסוף ימיו השתקע כאמור בעיה"ק ירושלים, ונפטר לבית עולמו כבן חמישים ושש שנה ביום ו' תשרי שנת תרס"ו, ומנוחתו כבוד במעלה הר-הזיתים.
ילדיו
א, נחמה שרה גולדמן, ב, יוסף אליעזר מיכאל רוקח, ג, לבל לבית רוקח, ד, מרים שינדל רכטשפר, ה, הינדא ליבא ברים שנישא לחתנו המפורסם הרה"ח רבי מרדכי דוד, מחשובי חסידי באיאן, אביהם של רבי יהושע העשיל – שהיה ראש ישיבת "תפארת ישראל" רוז'ין מראשית הקמתה, ורבי חיים זצוק"ל. ראש ישיבת משכן יוסף ואח"כ בסקווירא בארה"ב.
חתנו הרה"ח יהושע – שיקאלי
בתו של רבי יצחק יוסף מזיוו"ר היתה הרבנית טויבא בריינא, שנישאה להרה"ח רבי יהושע נכד הרה"ק ה'דרכי אמונה' מיאס ה"ה הרה"ק רבי יוסף דוד הכהן מזוואהליב ואח"כ רב העיר יאס שספרו הדרכי אמונה מעוטר בהסכמת מרן הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט זיע"א.
פועל ישועות
רבי יהושע זצ"ל התיישב בעיה"ק טבריה והיה מנכבדי העיר, והתמנה להיות אחד מהמנהלים של עניני קופת הכולל וואהלין. בשנת תרכ"ו מוצאים אנו את שמו 'ה"ר יהושע נכד הרב מזוואליב' מופיע בין תושבי עיה"ק טבריא, ברשימת נותני מעות קדימה לספר תהלים ומעמדות דפוס זיטאמיר.
ב'מפקד מונטיפיורי שנת תרכ"ו' אנשי כולל וואהלין בעיה"ק טברי', נזכר: "הרב ר' יהושע מנהל דפה. מקום לידה ייאסע. שני חייו 55, עת ביאתו לאה"ק תרכא. מעשיו ומלאכתו תורתו אומנתו. נשוי עם האשה טובא. 3 ילדים, שמות הילדים ושנותם, בתו חוה-12, בתו רחל-7, בנו יצחק-2. ע"כ לשון המפקד. (מחקר מקיף על תולדותיו ב'ויתילדו' המודיע ד' תשרי תשס"ט).
זמן פטירתו ומקום קבורתו לא נודע לנו לע"ע.
לייחוס משפחת רוקח
כשביקר רבי יעקב צבי אצל רבו ה"אוהב ישראל" מאפטא ביחד עם חתנו הגאון רבי אפרים רוקח אבד"ק ויניצא, כיבדו ה"אוהב ישראל" ביותר, והעיד על זקינו הגה"ק בעל "מעשה רוקח" מאמסטרדם זי"ע, שעל פי הידוע לו הוא מתייחס לגזע רש"י הק' י"ג פעמים, הן מצד אביו והן מצד אמו.
עובדה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל
סיפר הגה"ח רבי חיים ברים זצ"ל, נינו של רבינו: כשעלה הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל לארה"ק, הלכתי יחד עם ש"ב לקבל את פניו. כשנכנסנו ונתנו שלום, אמר ש"ב להרה"ק מבעלזא שאנו נכדי הגה"ק רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם זי"ע בעמח"ס "מעשה רוקח" (שגם הרה"ק מבעלזא נמנה על צאצאיו). כיבדנו הרה"ק מבעלזא בקרבה יתירה ואף ביקש שנשב, וראינו איך הוא מהדר כפי מיסת יכולתו לקרבנו מדין קרוב. בהזדמנות זו סיפר לנו הרה"ק מבעלזא שהכיר את זקנינו הגה"צ רבי משה אהרן חיים דוד רוקח (אבי אימו של רבי חיים זצ"ל), וזוכר כשהגיע זקנינו פעם לבעלזא אל אביו הרה"ק מהרי"ד זצוק"ל, ציוה לו אביו לשאת את מזוודתו של רבי מאח"ד אל אכסנייתו 'אלץ קרוב' (מדין 'קרוב').
כיתובים
שער הספר 'לארצות רומניע' עם הכיתוב המתאר את י"ב האהלים שהיו בבית העלמין שנחרב בטאטאראש
שועלים הילכו בו. מראה בית העלמין בטאטארש עם האנדרטה לזכר החורבן
יד ושם. מצבת האבן עם שמות אדמור"י ורבני יאס שהונצחו לזכרון והוצב בתוככי האהל של הרה"ק משטפנשט בבית העלמין דפאקוראר ביאס
מצבת רבני יאס שפונו בטאטאראש לפאקוראר ובו גם קבר רבנו יצחק יוסף רוקח זצ"ל
שער הכניסה לבית העלמין בפאקוראר יאס
