עם פטירתו הכואבת של הרב פנחס זילברמן ז"ל מצפת, זקן חסידי שטפנשט, גוללנו מארכיון שטפנשט את השיחה האחרונה שהוא ערך עם הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א שהתקיימה בל"ג בעומר תשע"ה ולוותה בזכרונות מרגשים.
הרב סלמון: אנו רוצים לשמוע מעט על הקשר של משפחת זילברמן לצפת, הקשר של משפחת זילברמן לרשב"י, והקשר של משפחת זילברמן לשטפנשט.
הרב זילברמן: אני האחרון מהדור הישן של משפחת זילברמן שבעיה"ק צפת. אבי היה הרב ר' מרדכי דוב זילברמן ע"ה. היה לנו קשר לשטפנשט.
אני דור שישי בצפת מצד אבי משפחת זילברמן, מקובל אצלינו הסבא של הסבא רבה שלי, הראשון שעלה לארץ ישראל, הוא התיישב בצפת, שם משפחתם היה דרברמדיקר [רחמני], והם החליפו שם המשפחה לזילברמן. אבל אין מקובל אצלינו שיש לנו קשר לברדיטשוב.
הקשר שלנו לשטפנשט, שכן ר' מרדכי זילברמן – דרברמדיקר שהגיע ראשון לארץ ישראל, הרבנית שלו היתה גיסתו של הרה"ק ר' מנחם נחום אדמו"ר הראשון משטפנשט.
הסבא שלי ר' אברהם לייב נולד בצפת, והוא נסע לשטפנשט, לאחר נישואיו הוא ישב שנה בשטפנשט, והוא גם ביקר אצל האדמו"ר ר' ישראל מטשורטקוב בווינא. ר' אברהם לייב היה מקושר להרה"ק משטפנשט, ויש אגרת המלצה שכתב אליו הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט.
ויש בזה מעשה פלא, זקני היה בסעודת ראש חודש אצל הרה"ק משטפנשט, ואכלו שמה מרק, לאחר מכן הביאו עוף, בשעת אכילת העוף התעורר אצל הרבנית שאלה על כשרות העוף, והפנו את השאלה להרה"ק ר' אברהם מתתיהו, ואמר הרה"ק, הנה יושב כאן רבה של צפת, הוא יפסוק על השאלה. כאשר הגיעה השאלה לזקני חשש שמא יהיה צריך להטריף את העוף, שכן אז יתברר שאכלו מרק שלא היה כשר, וייצא שהרבי וכל הקהל אכלו מרק שיש עליו שאלה, הראו לו השאלה, וענה שיש פרי מגדים שמכשיר את העוף, שאלו הרבי, האם אין חולקים על הפרי מגדים?, וכיצד פוסקים, וענה שאינו יודע שיש חולקים על הפרי מגדים.
וסיפר שהנה אצל הרבי בשטפנשט היה ספריה גדולה, ואמר לו הרבי שיש שמה הרבה ספרים, והוא ידע כל ספר וספר היכן הוא מקומו, ושלח את השמש שיביא את ספר הלבוש, וצוה על הרב שיעיין בדברי הלבוש, אם הוא חולק על הפרי מגדים, והוציא את הלבוש וראה שגם הוא פוסק כשיטת הפרי מגדים, ואין שום חולק בדבר, לאחר מכן צוה להוציא עוד ספר ועוד ספר, ובכל הספרים לא מצאו חולקים על שיטת הפרי מגדים. לאחר מכן נענה הרבי ואמר, אכן הרי זה כשר, אבל את הבשר לא יאכלו, ושיאמרו לרבנית לזרוק את כל הבשר.
וכל מה שביררו באריכות היה כדי שידע שלא נכשלו חלילה באכילת בשר אסור, ולאחר שנתברר הכשרות של הבשר חשש משום בשר שהורה בו חכם, ולא אכלו את הבשר.
כך סיפר הסבא שלי, וראיתי הדבר בכתב יד אחד.
בצפת היה קלויז דחסידי שטפנשט, בחצר ליד הקלויז של טשרנוביל, אבל אני לא זוכר את בית הכנסת פעיל הוא נחרב ונסגר בימים עברו.
הרב סלמון: הרידב"ז כותב בזכרונות שלו שהוא התפלל בשטפנשט.
הרב זילברמן: אכן התפללו בו רבים מנכבדי צפת, וגם זקני רבה של צפת התפלל וקבע מושבו בבית כנסת 'קלויז שטפנשט' בעיה"ק צפת העתיקה.
הרב סלמון: זקינכם רבני צפת היו מדליקים את ההדלקה בל"ג בעומר במירון בשליחות האדמורי"ם מבאיאן.
הרב זילברמן: הקשר שלנו להדלקה, לפי שההדלקה היתה שייכת לבויאן, לאחר הסתלקותו של הרבי הראשון מסדיגורא זי"ע, שכן הרה"ק מרוז'ין קנה את זכות ההדלקה מהספרדים, ולפי שלא היה בארץ ישראל, היה ממנה שליח, ולאחר מכן זה עבר לרבי הראשון מסדיגורא, וממנו זה עבר לבנו הפחד יצחק, כי היה הגדול מהאחים, ולאחר הסתלקותו של הפחד יצחק עברה זכות ההדלקה לבנו הרה"ק מבאיאן טשרנוביץ, והוא היה ממנה את הסבא ר' אברהם לייב זילברמן הרב של צפת לשליח להדליק את ההדלקה.
וכאשר ביקר הרה"ק בארץ ישראל בשנת תרפ"ז, וכן כשביקר הרה"ק מבאיאן למברג בארץ ישראל בשנת תרצ"ג, הדליקו הם בעצמם את ההדלקה.
וכמו כן הרה"ק מלייפציג הדליק פעם אחת את ההדלקה, אבל בכל שנה לא נסע למירון עקב חולשתו, והיה ממנה את הסבא ר' אברהם לייב שידליק את ההדלקה.
הסבא היה בשטפנשט, אבי נסע לבאיאן, אצל הרה"ק מבאיאן למברג.
על מעלתו של זמן ההדלקה: כתוב שלפני הסתלקותו של הרשב"י הוא גילה הרבה סודות התורה, שביום ההסתלקות נגלו לו סודות התורה, וכאשר גילה הסודות אמרו בזוהר הק' שירדה אש מן השמים ולא היה יכול איש להתקרב אליו, וכל התלמידים עמוד מבחוץ ושמעו דבריו, ולפי שתורת הרשב"י נתגלה ביום זה מתוך האש, משום כן מדליקים ההדלקה, שהרי התורה נמשלה לאש.
הרב סלמון: היו אומרים שההדלקה היא סגולה גדולה לשמירה.
הרב זילברמן: הרבי מטשורטקוב הראשון הרה"ק ר' דוד משה קבע להדליק את נר התמיד בציון הרשב"י, שדולק עד היום, ואמר בנו הרה"ק ר' ישראל ששיירי השמן הוא סגולה לבריאות ופרנסה ועוד הרבה ענינים. אני לא שמעתי בצפת שהשתמשו בסגולה זו, אבל שמעתי שיש מי שמשתמש בסגולה זו, ואיני יודע כל כך מהו המקור, צריכים לברר אצל חסידי טשורטקוב שבירושלים.
לסיום השיחה, תחת ההשראה של יום ל"ג בעומר, ואוירת החג ששרה אז בצפת ובגליל כולו, ביקש רבי פנחס לברך את העולים לציון התנא במירון ולברך את העוסקים בהנצחת זכר הרה"ק משטפנשט.
נוסח הברכה לעולים לציון הרשב"י: אני מברך את כל העולים וכל העושים עבור ציון הרשב"י שיהיו מבורכים, שהקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה אמן סלה.
נוסח הברכה עבור העושים עבור הצדיק משפנשט: אני מברך אתכם שתצליחו להקים מחדש את בית הכנסת על שם האדמו"ר משטפנשט בעיה"ק צפת, ושיהיו בו מתפללים, ושילמדו ויתפללו, שיהיה בית הכנסת פעיל כל היום. וכל מי שעושה למען שטפנשט יבורך בכל משאלות לבו בבני חיי ומזוני בכל מה שהוא צריך וכל מה שחסר לו שהקב"ה ימלא חסרונו, בזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי וכל הצדיקים השוכנים כאן בצפת, ובזכות אבותי רבני צפת חסידיו ותלמידיו ושארי בשרו של הצדיק משטפנשט יבורכו כל העוסקים בכל הברכות.
נוסח התפילה על השמן של הנר תמיד במירון: אני מברך את כל אלו שבאים לרבי שמעון בר יוחאי לחלוק כבוד לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, ולכל אותם שנותנים ומדליקים את השמן ומשתתפים בהוצאת נר התמיד שתיקן מורינו ועטרת ראשינו האדמו"ר הראשון מטשורטקוב, שיתברכו כולם בבני חיי ומזוני.
ייש"כ להרב משה חריטן שליט"א אוצר הארכיון 'תורת אמת שטפנשט' שהקליט ושימר את הראיון המיוחד והנדיר שערכנו עם רבי פנחס ז"ל בביתו שבצפת.
