תערוכה מפתיעה אודות יהדות רומניה שנכחדה בשואה, מתקיימת בימים אלה בתל אביב ושואפת להחזיר לחיים את הקהילות – לפרטי פרטים.
התערוכה הינה פרי עבודתה של האמנית הבריטית בברלי ג'יין סטוארט, נצר למשפחה יהודית ממוצא רומני, שהיגרה מבוטושאן שברומניה לפני מלחמת העולם השניה וניצלה. אך כל קרובי המשפחה שנשארו מאחור, לא שרדו.
"כשחושבים על הקהילות היהודיות שנחרבו בשואה, קהילת רומניה היא לא הראשונה שעולה לראש, כי שואת יהודי רומניה נחרתה בזכרון כ'קלה' יותר, בין היתר מכיוון שיהודי רומניה לא הובלו כמעט להשמדה תעשייתית במחנות ההשמדה. זה מה שבאתי לשנות.
"סבי הרומני היה נגר ויצר פסלי עץ יפים, סבתי הרומניה עיצבה שטיחי קיר, אמי ציירה והיתה סוחרת עתיקות וכך האומנות והחיבה לחקר ההיסטוריה נטמעו בחיי", אומרת בברלי ג'יין סטוארט לעיתונות בארץ.
למרות היותה ילידת בריטניה, התעוררו בה שאלות לגבי זהותה היהודית והיא החלה במחקר על בתי הכנסת.
"בהמשך המחקר התרחב להיסטוריה היהודית סביב בית הכנסת" ומשם מהר מאד הגיע הביקור הראשון שלה ברומניה בשנת תשע"ז (2017), הפעם בעיר באלבה יוליה שבצפון רומניה".
הנסיעה הזו היתה מפתיעה בעקבות "הזמנה של עובד עירייה לכנס בנושא יוזמות שעוסקות במורשת היהודית בטרנסילבניה".
הביקור הותיר עליה רושם ניכר ו"בעקבות הביקור ציירתי את הציור הראשון שעוסק בנדידת היהודים לשטחי האימפריה העותומאנית לאחר גירוש ספרד".
בתשע"ח (2018), הגיעה בברלי ג'יין סטוארט לעיירת מוצא המשפחה ברומניה.
"בקרתי בבית הכנסת ששרד, תקרתו היתה מחוסה בציורי חיות שדמו לשטיחי הקיר בבית סבתותיי, בעוד שסמלי בעלי החיים שצוירו על המצבות בבית הקברות הזכירו את סמליו של סבי. משם התפשט הקישור האומנתי לרומניה, אל חיי הלונדונים", היא אומרת.
ציוריה הפכו להיות קולאז' ססגוני בין המציאות לפרשנות אישית למקומות בהם ביקרה – היא אומרת לעיתונאית נעמה ריבה מעיתון 'הארץ' – בהם אתרי הנצחה, מוזיאונים ורובעים יהודיים היסטורים. גם מפגשים עם יהודים שחיים ברומניה השפיעו על היצירה.
לפי אוצרי התעורכה, ורה פלפול ואריה ברקוביץ, "אפשר לראות בעבודותיה דמיון לציור הנאיבי, כמו גם לסגנון הגותי, שהיה במקורו אמצעי להמחשת מסרים תיאולוגיים וסצינות מהברית הישנה ובהמשך התפתח לסצינות אחרות. היא יורדת לפרטי פרטים ובמיוחד מדגישה את המבנים האדריכליים שהיא מרבה לתאר".
