רומניה. חשיפה נוספת של מכון 'באר בשדה' של מוסדות שטפנשט אודות דמותו המיוחדת של הגאון הטפסר הגדול רבי שמואל וואהל זצ"ל נין ונכד להרב המפורסם הטפסר הגדול מוהר"ר שאול וואהל זצ"ל מק' בריסק דליטא. נטמן בבית החיים דיאסי

הגאון רבי רבי שמואל וואהל נולד לאביו רבי משה שאול (מאשיל) וואהל, נין ונכד דור אחר דור להרב הגאון השר והטפסר המפורסם בכל תפוצות ישראל מוה' שאול וואהל זצ"ל מק' בריסק דליטא. בן הגאון הגדול מוה' שמואל יודא מינץ קצינלנבוגין אבד"ק פדווא. בן הגאון הגדול רבן של כל בני הגולה מהר"ם פדווא זצ"ל, נפטר בשנת שכ"ה. חתן הגאון מוה' אברהם מינץ בן הגאון מוה' יהודא מינץ זצ"ל, ולמעלה בקדש.

יחוסו מצד אמו של רבי שמואל וואהל היתה הגבירה מ' שרה אשכנזי, אחות הנגיד החשוב רבי ישראל אשכנזי מגדולי הבאנקירין בוויען [- הבנקאים בוינה], נכד הגאון מוה' משולם זלמן אבד"ק אסטרא והמדינה, בן הגאון רשכבה"ג חכם צבי אבד"ק אמשטרדם. רבי ישראל אשכנזי מווינה היה אביו של הרה"ג האדיר ר' נפתלי אשכנזי במוהילוב, אבי הרב הגביר ר' משה אשכנזי באודעסא, אבי האדיר החכם ר' ישראל אשכנזי באודעסא חתן האדיר הה"ג ר' העשיל ראזענבערג ז"ל ובתו מרת סופיה אשכנזי ע"ה היא כלתו של השר הגדול הברון גינצבורג ז"ל.

הגאון רבי שמואל וואהל היה חותנו של הגביר הנודע והמפורסם ר' ישראל חיים דאניאל מבוקרשט אבי זו' הגבירה והנדיבה מ' מרים, מי שהיה מפורסם בצדקת פרזנו והוזיל דמים רבים לצרכי כלל הציבור ביאסי, (על קשריו של ר' ישראל חיים עם מרן הסב"ק מרוז'ין ראה לקמן,) במיוחד נתפרסם שרכש את כל שטח בית החיים ברח' פאקורר ביאס והקים בו "בית הספד-בית הלוויות" מפואר לצורכי העיר ולכבוד המתים והחיים, כפי שמצויין עד היום בשלטים והמצבות התלויות מעל קירות בית הלוויות [בית ההספד] העומד ניצב עד היום הזה. (ראה לקמן נוסח המצבות)

יצויין כי לאחרונה העבירה הקהילה היהודית ברומניה חלק גדול מבית ההספד ביאסי לרשות "הועד לשמירת המקומות הקדושים" ברומניה שע"י מוסדות שטפנשט ובמקום מתוכננת הקמת בית הכנסת-אורחים לטובת המוני הפוקדים את בית החיים אשר במרכזו ציון המצוינת של רבינו הק' מרן הסב"ק משטפנשט זי"ע.

בתם הגבירה והנדיבה מ' הינדא (הענדיעטע) ע"ה, אשת הגביר המפורסם שוע ונדיב הנכבד ונשוא פנים מוה' משה פישעראוויטש נ"י מיקירי קרתא אודסא יצ"ו.

מדברי תורתו

בפנינו פנינים יקרים מחדושי תורתו אשר כתב לפני פטירתו להיות לניניו ולנכדיו לזכרון עולם:

כדי לפטור מתוך דבר הלכה שמתוך כך תזכרני, אעתיק לך מה שעלו על רעיוני בסיום מסכתא קינין. עיין משנה אחרונה דברי הרב והתוי"ט שדחקו להעמידה בקבעה גם חובתה, משום חטאת יתרה, להוסיף על כבש יולדת עשירה, והרב כתב בתחילת המשנה דמיירי בעניה? ונ"ל דחכמים ובן עזאי לא מוסיפים על שנים לחובתה וחטאת ר"ל מהם, ואין זה דחוק כי נמצא כמה פעמים כעין זה, והשניה לעולה כמ"ש הרב בכאן ועל חטאת אחת לא פירש כלל, ובקבעה בשני מינים תביא שש, פירוש שני מינים לחטאת לזווגה לעולת חובתה, לדברי הכל, לתוי"ט לדברי חכמים, כשתרצה תביא חטאת ועולה ממין אחד דלית לן בעולה ראשונה, ובנתינתן סברי כן, דדוקא מחששא רחוקה שמה עשה כולן למטה, ואין כאן עולה, וב"ע שהלך אחרי הראשון שתיהם לחטאת, ולא חש לכולן למטה, דאף אם סבר הכהן דכולן לחובתה, עשה חציין למעלה, ועכ"פ יש לה עולה אחת, ואחד שתי חטאות לזדווג לה, וע"ז אין תמיהות התוי"ט בד"ה בן עזאי, ובדברי ר' יהושע לא איכפת שיהיו כל המספרין שוים, כמ"ש התוי"ט ד"ה ויש אומרים. וסמיכת רבש"ע נ"ל דכמו שהאיל עיקר הנאה ממנו לאחר מותו בכלי שיר למצוה, כך ת"ח גדולים במיתתן יותר מבחייהם, וכל זמן שמזקינים מתקרבים יותר לתכליתם, לכן דעתן מתיישב עליהם, כמ"ש בישישים חכמה, ואורך ימים תבונה ויה"ר שיזכור לנו אילו של יצחק.

כמו כן מצויים מספר חידושי תורה שנכתבו בתו מכתב אל אחיינו הגאון הגדול רבי יצחק שמעלקי'ס ה"בית יצחק" שמעתיקו ומדפיסו בספרו (סוף או"ח בקונטרס צלעות הבית סי' ז).

קשריו עם בית המלכות

קשריו של רבי מיכל דניאל'ס חותנו-זקנו של רבי שמואל וואהל עם מרן הסבא קדישא מרוז'ין זיע"א:

קשר מיוחד היה לו לרבי מיכל דניאל'ס עם מרן הסב"ק מרוז'ין, היה זה רבי מיכל מתוקף תפקידו כפרנס נושא בעול מינוים של הרבנים ומורי ההוראה ביאס,

ואכן מצויה אגרת ממרן הסב"ק מרוז'ין בו הוא מורה לרבי מיכל ורבי נפתלי אברהם קויפמאן ראשי העדה ביאס למנות את הגה"ק רבי יוסף לנדא אב"ד ליטין כרב ומורה דעיר יאס, כפי שאכן קרה לבסוף.

הכתרת הגה"ק רבי יוסף לנדא כרבה של יאס

עוד בענין זה מצאנו בספר "תולדות יוסף" אות י' (מנכדו של הגאון הגדול רבי יוסף לנדא מליטין,) : "ובשנת תקצ"ד נסע הרב הקדוש אור ישראל מרוז'ין למדינת וואליחאיי, וכשבא ליאס בקשו אותו כל הגבירים וביניהם הרב החסיד הגביר רבי מיכל דניאל ז"ל שיתן להם רב גאון וחסיד כראוי לעיר גדולה לאלקים כזו כי מכבר היו שם הרה"ק מהר"י ליבוש מוואלאטשיסק זצ"ל ואח"כ בנו הרה"ק מו"ה יאסקי זצ"ל ואח"כ הרה"ק מאפטא ז"ל ואח"כ הרה"ק מזוואליב בעמח"ס דרכי האמונה עה"ת, ואמר להם בעיר ליטין יש שם רב גדול הראוי ליאס, רק אינו רוצה לצאת משם ותקותי אשר ישמע לי, ותיכף נתנו לו קאנסיס בח"י כל גדולי העיר, ובשובו לביתו נאוה קודש עיר רוז'ין שלח אחר אאמו"ר וסיפר לו את הדבר והרבה לדבר על לבו דברים היוצאים מן הלב שיקבל עליו משרת הרבנות ביאס … עד שנתרצה לדברי קדשו וקיבל את הקאנסיס".

בביקורו הנודע של מרן הסב"ק ביאס התאכסן בביתו של רבי יחיאל מיכל דניאל, וכך בספר "מגבורי החסידות" להרב מתתי' יחזקאל גוטמן עמ' רי"ט – ר"כ:  הוא היה מקושר עם כל צדיקי דורו וכולם כבדוהו מאד, ורבים מהם התאכסנו בהיכלו. גם הצדיק מרוז'ין התאכסן בביתו נאוה קודש … כשהתאכסן הצדיק מרוז'ין בביתו העמידה המלוכה הטורקית – שהיתה אז המושלת על מולדובה – אנשי חיל טורקים שישמרו על הסדר, כי מספר המבקרים שבאו מכל קצות המדינה עלה לאלפים והיתה הצפיפות גדולה מאד". וכן בספר "כנסת ישראל" עמ' י"א – י"ב הכותב ע"ד ביקורו של הסבא קדישא ביאס מביא: "ובנסעו מיאס ישב אתו במרכבתו איש נכבד ולמדן גדול מבני עלי' של עיר יאס שמו רבי מיכל דניאל ללותו בכבוד". בשולי אותו ביקור אירע מקרה מצער וכך מובא בספרו של הרב מנחם גוטמן: בשנת תקצ"ד ביקר ביאסי הצדיק רב ישראל מריזין והתארח בבית חומה הגדול של הפרנס הגדול החסיד המפורסם העשיר הגדול רבי מיכל דניאל. אלפים נהרו לבית דניאל לקבל ברכה מפי הצדיק. והצפיפות היתה גדולה למדי עד שהיה צורך להעמיד שומר לשמור על הסדר על יד הכניסה לחדר הצדיק. ועני אחד דחף עצמו להכנס והשוטר רצה לעכב עד שדקר את העני עם חרבו השלופה, והעני הנדקר מת. כאשר נודע להצדיק הרצח של העני התאבל מאוד וסגר עצמו בחדרו משך של שלשת ימים ולא רצה לקבל שום איש מאנשי העיר. והצדיק מריזין כאשר פתח חדרו לאחר שלשת הימים ירא להפרנס רבי מיכל דניאל וציוה עליו שיפרנס על חשבונו את האלמנה עם בניה. רבי מיכל דניאל קרא: רבי! אני אפרנס את משפחת העני שנדקר ונהרג. והצדיק מריזין סירב לקבל הצעת העשיר וקרא: העני שנהרג הוא "קרבן" שנפל למעני כדי לקבל ברכתי ואני אשלח בכל חודש את כל צורכי מחייתם של בני משפחתו. עוד מסופר בקשר לכך כי מרן הסב"ק תלה מקרה מצער זה, כאחת מהסיבות שנגזרו עליו להתענות במאסר ע"י שלטון הצאר הרוסי.

עוד אודות ביקור הסבא קדישא מרוז'ין בעיר יאס מספר הגה"צ רבי יואל טוביאס שליט"א רב דשכון ו' ב"ב עושרו האגדי של ר מיכל דניאלס נפוץ ומפורסם היה ברחבי רומניה כמו גם הכבוד והיקר שהנחיל לקדושי וגאוני ארץ, מסופר כי לקראת ביקורו של הסב"ק מרוז'ין בארמונו שביאס הכין רבי מיכל את חדר הסב"ק ממורק ומצוחצח ועל רצפתו פרס מטבעות זהב כשטיח לכבוד האורח הדגול מרבבה.

עטרת תפארת לראש הרב מאפטה – בהשתדלותו

אחד המיוחדים בין המתעסקים בהכתרת רבינו ה"אוהב ישראל" לרבה של יאס, היה הנגיד המפורסם רבי יחיאל מיכל ב"ר דניאל מיאס, אשר יהודי דורו כינוהו 'רבי מיכל הצדיק', בהיותו איש ירא וחרד לדבר ה', קם בחצות הלילה ועוסק בתורה ובתפילה. רבי מיכל היה בנקאי עשיר, ובחצר הפלטרין שלו היה לו בית מדרש לתורה ולתפלה לצד הבנק שבבעלותו. רבי מיכל היה מקושר לצדיקי דורו שכבדוהו והוקירוהו מאוד, ורבים מהם בבקרם ביאס היו קובעים אכסנייתם בביתו ובהיכלו. גם רבינו הרב מאפטה הוקירו הרבה, ובאגרת ששיגר לו עוד טרם בואו ליאס, תיארו בתוארים חשובים: "אהובי ידידי, האלוף התורני, הראש הנגיד הקצין ונדיב, ירא וחרד לדבר ה', כ"ש מ' יחיאל מיכל נ"י". וכן כתב לו באגרת אחרת "ובהיות כי אי"ה תיכף אחר הפסח הבע"ל אבוא בעצמי לשם, אקצר, הכ"ד אהובו הדש"ת וחפץ בגדולתו, ומעתיר בעדו ובעד ביתו"…

אולם כאמור לעיל, לא במהרה נעתר רבינו לעזוב את אפטא עירו אשר חיבבה עד לאחת, לקבל עליו הרבנות ביאס. רק אחרי הפצרות ושידולים, הסכים רבינו לעקור משכנו מאפטא ליאס, ולהתעטר בעטרת תפארת רבנות יאס וגלילותיה.

יש לשער, שבהעברת משכן קדשו ליאס ראה רבינו ייעוד נכבד: להמשיך להפיח רוח חיים בעצמות היבשות שבחבל מולדובה, להאירם באור תורת החסידות, ובקביעת משכנו של רבינו בתוכם האיר להם האור, כשרבינו האציל עליהם ממשנת רבינו הבעש"ט הק', והפיץ בקרבם תורת החסידות.

(הרב מאפטה)

קבורתו בבית העלמין העתיק

לפנינו מצבת קבורתו ששרדה מבית העלמין העתיק דיאס ברחוב צ'וריק אשר בשכונת טאטאראש, כאמור וכמפורסם בית עלמין זה חרב בידי הפאשיסטים הרומנים בהוראת ראש הממשלה הרומני אנטונסקו הוראה אשר בוצעה ע"י ראש העיר האנטישמי של יאס, ומשם הועברו הקברים והרבה מצבות לבית העלמין הקיים כיום בשכונת פאקורר, בחלקת גאוני וצדיקי יאס אשר בסמיכות לציון קדשו של רבינו הרה"ק אדמו"ר הראשון משטפנשט מצאנו את מצבת קברו של רבי מיכל דניאל אשר כפי הנראה נטמן בליקוט עצמות יחד עם עוד רבנים ודיינים ונכבדים מהעיר יאס

נוסח המצבה הראשונה על קברו

תר"ח לפ"ג, כתר שם טוב, פ"נ, במקום הזה נטמן איש תם וישר וירא אלקים מרבים אשר צדקת פזרונו נודע  בישראל פעל צדקות ורב חסד עד להפליא וגם קדש עתותיו ביראת ה' כל היום גם בליל לא שכב לבו ושפך לבו נוכח השם, הגביר הנכבד מו"ה יחיאל מיכל במו"ה דניאל, מנוחתו כבוד ושמו וזכרו לנצח, נפטר ער"ח כסלו, תנצב"ה.

נוסח המצבה כהיום

פרנס הדור מפורסם בחסידות ר' יחיאל מיכל ב"ר דניאל ער"ח כסלו תר"ח

בית מועד לכל חי שהקים בנו

בנו של הבנקאי המפורסם ה"ה רבי ישראל חיים המשיך בדרך אבותיו והיה מפרנס עניים ומקים היכלי תורה ותפילה, נשתמרה לנו עדות מצדקת פזרונו בבית העלמין דיאס כהיום, בכניסה לבית העלמין ניצב לו בנין רב מימדים אשר בחזית הבנין נכתב לזכרון עולם: בית מועד לכל חי, כהיום משמש המבנה לבית הלויות וחדר הטהרה, מרבית המבנה כיום שומם, אולם במרכז המבנה נמצא כעין בית כנסת ולו לוחות הנצחה רבים משיש מתוכן הכתוב אנו למדים את ההיסטוריה של משפחת דניאל והיסטוריית המקום וזה תוכן הכתוב על קיר השיש:

נוסח שלטי המצבות שמופיעות מעל קירות בית הכנסת שבבית הלוויות בבית החיים בשכונת פאקורר ביאסי:

מזכרת עולם

זה שלשה עשרה שנים חלפו מעת אשר נסגר מטעם הממשלה בית החיים הישן ובעזר תרומת נדבת לב מראשי עדתנו נקנה השדה עם כל גבולו סביב ככסף מלא לאחוזת קבר ובשנת תרמ"א שני ימים לחודש אדר ראשון נפתח בית החיים החדש.

אולם עמק הבכה הזה היה כפרצה בלי גדרה (באין אוהל עד אשר העיר ה' את רוח הגביר הנדוב ראש עדתנו הנכבד כמר ישראל חיים דניאל נ"י לבנות מהונו ומברכת ה' אשר חנן אותו בית מועד לכל חי לזכרון עולם לי ולזרעי אחריו:

ויהי בשנת תרנ"ג באחד לחודש סיון קרא?? ואסף את ראשי ונכבדי עדתנו ואת מנהיגי חברה הקדושה ויבאו אולם כאחד אל מקום המגבל ליסד את אבן הראשה לבנין הבית והמלאכה החלה:

ותשלם כל המלאכה בשנת תרנ"?? ביום ד' כ?? לחודש ? אז נקהלו שנית ראשי ונכבדי עדתנו עם מנהיגי חברה הקדושה לראות את הבנין הגדול ומפואר בנוי לתלפיות ויברכו את ה' וישראל חיים עכ?? אשר הגדיל חסדו עם החיים והמתים?

ועתה ה' אלהים אתה נתת בלב עבדך ישראל חיים לבנות את הבית הזה הואיל נא וברך אותו ואת ביתו חדש כנשר נעוריו יאריך ימים ושנות חיים בטוב ונעימים ויזכה לעשות עוד הטוב והישר כהנה וכהנה.

לזכר עולם נחרתו הדברים האלה בעט ברזל על האבן הזאת לעד ולמשמרת

מנהיגי החברה קדושה, זעלקע ריישער, שמואל זאב ווייזענגרין, וואלף וואססערמאן, שלמה ראפאפורט הכהן, מאיר ווייזענגרין, שמואל מאיר האפפער, מענדעל שניערער, אפרים וועקסמאן, בצלאל סאראמאניקע

לזכרון לפני ה'

הבית הזה אוהל מועד לכל חי יסדתי ובניתי בעזרת אלהי אני ישראל חיים ממשפחת דניאל בן הרב הצדיק מיכל יחיאל ואשתו מרת בתיה הצנועה והטהורה יושבי בסתר עליון בעולם מלא אורה.

לזכרון צדקת פזרונם לזכר ברכות הורי הכינותי האוהל הזה לשם אבותי ומורי גם לזכר אשתי חברתי מנוער מרים בת שמואל מבית וואהל המפואר ורייזיל ושרה והינדא בנותיה אשר שלחם אלקים השמימה לפניה יזכרם ה' לטובה עם שאר הצדיקים הנאמנים בבריתו ובתורתו מחזיקים

והאלהים הרועה אותי מנעורי יוסיף ימים ושנים על ימי מגורי ויברך את אשתי ואת יוצאי ירכי ובם ובכל זרעם עמים יתברכו וירומם ארצנו רומעניא המעטירה וישמור עיר מולדתי יאססי הבירה ומתינו יחיה אל ויעורר הרפאים ויחיש פדות לעמו אל עושה פלאים

שנת חסדו וטובו לנצח לא ישכח [תרנ"ד] לפ"ק.

צדקת פזרונו תעמוד לו עדי עד

היום הזה יהיה למשמרת עולם וזכרו לא יסוף מעמו

יום אשר בו יצא לאור מחשבתו הנשגבה והנעלה מהגביר הנכבד ראש נכבדי עירנו כמר ה"ר ישראל חיים שליט"א בנו של הצדיק המפואר הגביר ה"ר מיכל דאניעל זצ"ל לעשות חסד ואמת עם המתים אשר מנוחתם כבוד על בית החיים החדש דפה יאסיי העומדת בעדת קוסויי לעשות מהונו ומכספו כיד ה' הטובה עליו בית – אהל כנהוג בימינו אלה.

יום אשר בו הראה את אהבתו לבני עמו אף לאחר מותם כי בו קרא לאסוף ראשי מנהיגי מהחבורה קדושה ונכבדי עירנו ובאו כלם כאחד לקחת חלק בחבל שמחתו ליסד את אבן היסוד והוציא מחשבתו הטהורה בפועל ידיו ולא יהי' עוד הבית החיים כפרצה בלא גדורה ובארץ מבלי יושב.

היום הזה לא יסור מעל לוח לבנו החסד והאמת אשר עשה אדוננו וכלנו בפה אחד ענונו ואמרנו.

ישראל בך אתפאר, שמך לא ישכח לנצח יופיע, רוב פזרונך הבית יביע, אות עולם עד למזכרת, לשמך שמת להוד ולתפארת

חסדך עם שוכני עפר גמלת, ישכנו כבוד במנוחה להם אצלת, יום יום עד משנתם יקיצו, מעשיך הטובים שבחך יפוצו

דמעות לא תרדנה עיניך, נחלה ושבט לא תסור מביתך, יה הקשיבה תפילתנו משמים, אשר זרעו כעץ שתול על מים, לעדי עד פריו למשוש קונהו, יתן בעתו לא יבול עלהו

היום יום א' לחדש סיון שנת וימחה דמעה מעל כל פנים סלה, לפ"ק יאססי

ראשי מנהגי החבורה – ונכבדי עירנו

ה"ג ה' מאיר ווייזענגרין, ה"ג ה' שמואל זאב ווייזענגרין, ה"ג ה' זעלקא ריישער, ה"ג ה' וואלף וואסערמאן, ה"ג ה' שלמה ראפאפארט, ה"ג ה' מענדיל שוירער, ה"ג ה' אפרים וועקסמאן, ד"ר נתן פתחי' (המכונה), ד"ר ק' ליפפע, ה"ר הושיע מארקאוויטש, ד"ר וו פינקעלשטיין, ה"ר בנציון שווארטץ, ה"ר חיים פיינזילבער, ה"ר בצלאל סאלאמאניקע, ה"ר אהרן זוסע גאלדענטעהאל, ה אלטער פויגער, שמעון פעסלער, הרב אורי שרגא פייביל טובש, ד"ר ב טויססיג, ד"ר ל ראזענטאל, ה' וו ל כהנא, ה' מ ל גרינבערג, ה' יצחק יאזעפזאהן, ה' יוליאוס אדאלף, ה' יצחק לייבאוויטש, ה' חיים לעהרער

במלאכת סגל חבורה קדושה

מאתי שלמה ראפאפאפרט, המזכיר ב' ה' ק' זלמן בעגער