בסימן התגליות במולדובה: הושלמה בניית תכנית הביקור במולדובה במסגרת מסע הילולת האדמו"ר הראשון משטפנשט

חלקו השני של המסע - אחרי הביקור ביאס ותפילת רבים ביום ההילולא קדישא בציונו הק' של האדמו"ר הראשון משטפנשט זי"ע - יתרכז במדינת מולדובה, לפי התכנונים של מינהלת ההילולא, אשר נכנסת כעת לישורת האחרונה

נופי רומניה. קרדיט PIXABAY

רומניה-מולדובה. היערכות ב'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' לקראת מסע ההילולא – יאס תשפ"ג, בסימן התגליות החדשות במולדובא.

חלקו השני של המסע – אחרי הביקור ביאס ותפילת רבים ביום ההילולא קדישא בציונו הק' של האדמו"ר הראשון משטפנשט זי"ע – יתרכז במדינת מולדובה, לפי התכנונים של מינהלת ההילולא, אשר נכנסת כעת לישורת האחרונה.

בנקודה זו, יש לציין כי מולדובה כיום היא מדינה הממוקמת בין רומניה לאוקראינה ונחשבת כמדינה עצמאית מאז נפילת מסך הברזל הקומוניסטי, אבל היא לא היתה כך תמיד.

עד למלחמת העולם השניה, רוב שטחה של מדינה זו, שנקרא חבל 'באסראביה', היה חבל ארץ מרכזי ובשר מבשרה של רומניה המדינה הגדולה, אשר גם השפה הרומנית נהוג בה עד היום כשפה הרשמית.

כיום, לצידה של מדינת מולדובה, ישנו חבל ארץ נוסף, המכיל כחצי מליון בדלנים שפרשו ממנה וקוראים לעצמם מדינת 'טרנסניסטריה', על שם נהר הדניעסטר אשר נמצא לצידה המזרחי. השם שלעצמו מזכיר ליודעי ההיסטוריה רעד וחלחלה כמקום ארץ גזירה בימי השואה האיומה.

אמנם כיום 'טרנסניסטריה' אינה מדינה מוכרת באו"ם, אולם החסות הרוסית נותנת לה עצמאות מסוימת מול הממשלה המרכזית במולדובה, שנמנעת מלספח את חבל הארץ הזה בחזרה למולדובה.

קישינב, היא בירת מדינת מולדובה, היא באסראביה הרומנית ההיסטורית כאמור, אשר כתוצאה מהרקע ההיסטורי הרומני, ספונים טמונים בין רגבי אדמתה כמה גדולי עולם מחכמי רומניה, ובהם מתלמידי הבעש"ט הקדוש אשר שמע שמעם נודע ונפוץ בקרב כל העמים ברומניה ומחוצה לה, אולם מקום קברם לא היה ידוע עד לאחרונה.

אם הפלישה הרוסית לאוקראינה סתמה את הגולל על ביקור קברי תלמידי הבעל שם טוב לעת עתה, זכינו לחשיפת קברי תלמידי הבעש"ט כעת במולדובה. הדבר קורה כאשר תותחי המלחמה רועמים בעוצמה באוקראינה, זאת בשעה שרומניה וגלילותיה נהנות משקט יחסי, ואף זוכה לעדנה מסויימת לקברי הצדיקים שבה.

רבים הם שהיו פוקדים קברי צדיקים במזרח אירופה ועתה באין יכולת לפקוד את קברי הצדיקם באוקראינה, באים הם לשפוך שיח וצקון לחש על אדמת רומניה ובנותיה – מולדובה.

מסיבה זו, אנו רואים את פעילותה המוגברת של 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' ברחבי מולדובה השכנה, אשר חוסה תחת צילה של רומניה ההיסטורית ומכילה בין רגבי אדמתה קדושים וטהורים אלו, אשר אנשי ה'אגודה' תרים אחרי קבריהם וחשיפת ציוניהם.

חסד גדול עשה עמנו ה' יתברך, במציאת קברי גאוני עולם בחבל ארץ זו של מולדובה, ובכך ניתנת ההזדמנות למעונינים להמשיך ולפקוד ולהתפלל בזכותם של ישני עפר אלו שזכותם תגן בעדינו.

במסגרת המסע ההיסטורי בהילולות הרה"ק משטפנשט בעיר יאס רומניה, נזכה גם לבקר בחבל ארץ זו ולפקוד את גאוני עולם אלו, חלקם בפעם הראשונה מאז  שנות דור.

בשורות הבאות נעשה היכרות עם נקודות הציון ההיסטורית שבהם נבקר בחבל ארץ זו של מולדובה – רומניה ההיסטורית:

בעיר הבירה קישינוב

הישיבה ההיסטורית בקישינוב

בקישינוב הבירה אנו עתידים לבקר את ישיבת המהרי"ל צירלזון שעוברת כעת ממש שיפוצים ועבודות שיקום מרשימים.

הישיבה היתה אחת מהבודדות שפעלה באותם ימים ובין כתליה למדו והתחנכו גאוני עולם, כאשר בראשה עמד הגאון הרב צירלסון זצ"ל גאונה של רומניה ורבה של קישינוב.

באופן מפתיע, בבית העלמין בקישינוב נמצאו לאחרונה קברו של המהרי"ל צירלזון, קבר הרה"ק החומת אריאל מלאנצהוט, לצד קברו של הרה"ק קירלזון זצ"ל ועוד.

תלמיד המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין

הגאון הק' רבי אריה יהודה לייב מלנצהוט-קישינוב זי"ע
נסתלק ר"ח חשון תקפ"ד ומנו"כ בביה"ח החדש בקישינוב מולדובה
מגיל צעיר ביותר, כבן 6, הדהים את סובביו בלימודו בתורה ואמרו עליו כי יש לו 'ראש ברזל' וכי כוכב חדש מאיר בשמי היהדות התורנית בתורה וחסידות כרבי יהונתן אייבשיץ בשעתו.
הסתופף בצל המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין והגה בתורת הקבלה כבר מגיל צעיר. אמרו עליו כי גודל מעלתו הוא כמו אדם הראשון לפני החטא.
שמו נודע לתהילה גם בקרב גויי הסביבה, שנטו לו חסד וביקשו את קירבתו. הרוזן פוטוצקי היה מתייעץ עימו ומשבחו בפני חבריו האצילים ואף היה מעביר דרכו סכומי כסף נכבדים לחלוקה לצדקה ליהודי העיר.
בערוב ימיו התמנה כרבה של קישינוב במקומו של הרה"ק ה"באר מים חיים" שעלה אז לארה"ק.

פוגרום קישינוב

בסמוך לקברו של הגה"ק רבי אריה יהודה לייב מלאנצהוט זי"ע נמצאה אבן עדות ל'פוגרום קישינוב' הידוע, שעליה כתוב:
בית גניזת קרעי ספרי תורה, שנתחללו ע"י פורעי הפרעות בישראל, בימי פולמוס גיטליר ואנטאנעווסקי שנת תש"א.

הרב הכולל של בסרביה-רומניה

הגאון הגדול רבי יהודה לייב צירלזון זצ"ל הי"ד
רבה של קישינוב, ורב-הכולל של בסרביה-רומניה
הגאון הגדול הרב יהודה לייב צירלזון זצ"ל היה כסמל נערץ של יהדות רומניה וכוכב מזהיר בשמי היהדות העולמית בכלל, כמי שייצג בכבוד ובאמונה את בית ישראל מול השלטונות.
דמותו בפרלמנט הרומני, זכורה לטוב במיוחד בקרב חסידות חב"ד בהשתתפותו במאבקיו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב ביחד עם הגאון רבי חיים מבריסק למען היהדות, וכתביו השנונים בדברים שעל הפרק ודברי תורתו בכל מקצועות התורה שהפכו ליבול מרשים במיוחד.
הוא היה מנשיאי "אגודת ישראל" וממיצגיה הראשיים של יהדות רומניה בפרלמנט הרומני בבוקרשט.
באוצר כתביו נמצאה צוואת המרטיטה של  הרה"ק משטפנשט זיע"א שנשתמרה במלואה בה ביקש כי חצר הקודש תמשיך לפעול בהנצחתו, בתורה, בתפילה, ובחסד.

המגיד רמ"מ מבאר בדוביסארא

קבר הרה"ק רבי מנחם מענדל מבאר – תלמיד הבעש"ט
נפטר י"ב סיוון ה-תקכ"ה הרה"ק
רבי מנחם מנדל מבאר, שמו נודע לתהילה בשם "המגיד מבאר" אשר היה מבני היכלא קדישא של הבעל שם טוב, אשר אמר עליו "הוא גדול כמוני והוא רחוק ממני רק כחוט השערה אולם את חוט השערה הזה לא יוכל לעבור לעולם"…
רבי מנחם מנדל מבאר למד יחד עם רבי נחמן מהורדונקא ורבי נחמן מקוסוב וחלקים מתורתו מובאים בקונטרס "באר מנחם".
דמותו המופלאה תפסה מקום של כבוד בין ראשי וחכמי הקלויז בברודי ושאבה אליו המוני עמך בישראל מכל הסביבה.

ריבניץ הבוערת

מחוז פעילותו ופרסומו של האדמו"ר הרה"ק מריבניץ זצ"ל
העיירה ריבניץ שבמולדובה, התפרסמה בזכות הצדיק הפלאי רבי חיים זאנוויל אברמוביץ זי"ע תלמידו של הצדיק משטפנשט אשר נודע כמי שמסר נפשו למען שמירת הגחלת היהודית ברימניץ וברומניה ורוסיה של הימים ההם, עד כדי סיכון חייו כפשוטו.
אחרי שמו כרוכים סיפורי פלאות בלתי רגילים ועבודת הבורא על כך הקיז את כוחו בכל לב ונפש בצורה נדירה.

בעל הישועות מקרילוביץ

הרה"ק רבי יחיאל העשיל מקרילוויץ זיע״א
היה נכד הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטה ועלה לכהן כרב קרילוביץ בגיל 19 בלבד
מהר מאד התפרסם שמו כצדיק קדוש ופועל ישועות, שסיפורי ניסים רבים נקשרו בשמו
בספר 'ויעתר יצחק' הוא מגדירו: "הוא הארז אשר בלבנון, ראש ישראל, צדיק יסוד עולם המשפיע טובו וחסדו למסתופפים בצילו צל אילנא דחייא, צינור פיזא דאתיהיב לן מן שמיא, נזר תפארת ישראל".

טרנסניסטריה – ערבות ראשקוב

המקובל הרה"ק רבי שבתי מראשקוב זי"ע
מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש
רבי שבתי מרשקוב היה מגדולי המקובלים בדורו של הבעש"ט הק' ותלמידו ולאחר מכן תלמיד המגיד ממעזריטש
שימש כסופר סת"ם כאשר קדושים וצדיקים נהגו הידור בעצמם והקפידו בדווקא להניח תפילין שכתב.
שמו התפרסם בעיקר בשל הסידור שערך וסידר על פי כוונות האר"י: "סידור רבי שבתי מרשקוב". הסידור נדפס במהדורות רבות במשך השנים ואדמו"רים רבים נהגו להשתמש בו בתפילות היום יום ובפרט במועדים.
המסע המרתק והייחודי יתקיים בין התאריכים שלישי עד ראשון י"ב י"ז כסלו תשפ"ג, ויכלול בין השאר כאמור ביקורים ותפילות באתרים המרכזיים של המקומות הקדושים ברומניה אשר כל יהודי רומניה חרדו למוצא פי הצדיקים הללו והם בערים: יאס, שטפנשט, הארלוי, קישינוב, ראשקוב, דוביסאר, ריבניץ.
זה הזמן להקדים ולהירשם, מספר המקומות מוגבל!