המסע ההיסטורי הגדול לרגל הילולת ה-154 של האדמו"ר הראשון משטפנשט, עומד לרשום השנה שיאים חדשים שטרם נראו עד כה, כאשר המשתתפים יזכו לסייר ברחבי יאס והמקומות הקדושים הסמוכים לה, וחבליה ההיסטוריים כמו סרביה טרנסניסטריה שכיום משוייכים למולדבה, שם ייחשפו לגדולי ומאורי החסידות שנטמנו בין רגביה, אשר מזה עשרות שנים נעלמו מהעין.
במקביל, יתפתל המסע בחזרה לליבה של רומניה הקדומה ותגיע לעיר בירתה העתיקה היא העיר יאסי, ממנה יפנו המשתתפים לגלילותיה הנישאות ויגלו את קבריהם של גדולי ומאורי החסידות שפעלו בה במאתיים שנה האחרונות.
גולת הכותרת של המסע יהיה הביקור המרגש ברוב עם בבית העלמין הגדול בעיר יאס, שם טמון ספון האדמו"ר הראשון משטפנשט הרה"ק רבי מנחם נחום פרידמן זי"ע, אשר כל המשתתפים יזכו לפקוד את ציונו בעיצומו של יום ההילולא ה-154 שלו וישתתפו במעמד התפילה המרגש בראשות רבנים גאונים וגדולי תורה לצד אישי ציבור ושרידי שואה משומרי הגחלת של יהדות רומניה בימינו.
בית העלמין עצמו, שהינו מהעתיקים ברחבי רומניה, בו נטמנו למעלה מ-100 אלף קברי ישראל ועשרות קדושי עליון וארזי הלבנון, ביניהם יזכו משתתפי המסע לסייר בליווי הדרכה והסברי רקע מרתקים, תוך כדי עלייה מעגלית, שדרה אחר שדרה, עדי הגיעם לאוהל המקודש של קברו הגדול של האדמו"ר הראשון משטפנשט, אשר בפסגתו, שם יזכו לשפוך את צקון לחשם ולקבל את הבטחתו המופלאה, כי במקום הזה "פועלים ישועות בניקל".
בנוסף יפקדו את מקום קבורת 24 אלף נרצחי הרכבת ממלחמת העולם השניה, אשר קידשו שם שמים ברבים ונהרגו על קידוש ה' על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה הרומניים, ימ"ש.
התרגשות רבה אופפת את ציבור המשתתפים עם היוודע מסלול הנסיעה המיוחד, אשר מלבד החוויה המרתקת שתלווה אותם לאורך כל הדרך בכלי הרכב המפוארים והאבטחה הרשמית, הם יזכו ללא ספק לאחד המסלולים הנדירים התקיימו אי פעם ברומניה ההיסטורית, אשר תחזיר אותם ארצה עם רשמים שלא יימחו שנים ארוכות לאחר מכן.
יאס / דיוקן של קהילה / רבנים דמתא / בתי כנסת ומקומות הקדושים
יאסי – קהלה יהודית רוויית פורענויות מרכז הפורעים האנטישמיים ברומניה
אחת הקהילות היהודיות הגדולות והעתיקות ברומניה – והיא נתפרסמה בעיקר כמרכז התנועה האנטישמית מתוצרת רומניה. שם גם נערך לעת מהלכה של מלחמת העולם השניה הפוגרום האכזרי בנוסח "פרימיטיבי" מובהק – 18 אלף יהודים נטבחו לעיני השמש בידי "משמר הברזל" הרומני, והכובשים הנאציים רואים ושמחים.
קורות האימים של קהלת יאסי – בית העלמין הישן יאסי שוכנת על אם הדרך ממזרח אירופה לדרומה, והיא שימשה מאז ומתמיד צומת של סחר בין פולין וטורקיה.
בבית העלמין הישן של יאסי נשתמרו מצבות יהודיות עתיקות מן המאה ה-15. כעיר בעלת חשיבות מסחרית וצבאית, היוותה יאסי נקודת מוקד למלחמות וכיבושים. היא נכבשה, נהרסה ונבנתה שוב על ידי טאטארים תורכים רוסים ורומנים. היהודים שנדדו ונמלטו מארצות הגזירה בפולין ואשכנז, תקעו יתד ביאסי ותרמו מהונם ואונם לגידול העיר והתעשרותה.
אולם הגורל היהודי המר רדף אחריהם. בשנת תע"ח 1618 נקלע ליאסי החוקר הנודע יוסף שלמה צלמדיגו, לאחר שנמלט מפולין. ובשנת 1652 פרצו ביאסי פרעות נגד היהודים שברחו מחמת הקוזאקים המורדים של הצורר בוגדן חמלניצקי ימ"ש, וקיוו למצוא מקלט מבטחים במולדאביה.
בשנת תק"כ 1660 נתקבל לרב הקהלה ביאסי ר' נתן נטע האנובר, המחבר המפורסם של ספר הזוועות מימי גזירות ת"ח ות"ט – "ביון מצולה" – ובשנת תקמ"ג 1683 פגעו בו נוסעי הצלב שהציפו את אירופה ורצחו אותו נפש בקהלת ברוד ההונגארית.
בשנת תקע"ו 1716 בימי שלטונו של מיכאל ראקוביטאס, פרצה ביאסי המגיפה המדבקת של "עלילת הדם", וזה עלה ליהודים במחיר נורא, בית הכנסת של הקהלה הועלה באש וההמון הפרוע התנקם ביהודים.
בשנת תרל"ט 1879 כאשר יאסי שימשה בירת רומניה, והעיר הפכה למוקד של סכסוכים פוליטיים בעקבות "ההסכם הברלינאי" – נפלו שוב היהודים לקרבן, עקב התסיסה הרומנית הלאומית.
בשנת תרצ"ח כאשר השלטון ברומניה נתפס בידי המפלגות האנשיטמיות, ניסה מנהיגם צמא הדם, פרופיסור קוזה, שהיה תושב יאסי, לערוך פרעות ביהודי העיר. אבל בפעם זו לא עלתה לו המזימה הזדונית, כי הבשורה על אודות הכנת הפוגרום הגיעה לראשי הקהלה היהודית בעוד מועד ומיד נתארגנה "הגנה עצמית" יהודית, שבראשה התייצבו הקצבים של יאסי והם גירשו בסכיניהם את גדודי הפורעים שהתקרבו אל "הגשר האדום", אשר היווה את שער הכניסה לאיזור היהודים, אשר בו התגוררו אז כחמישים אלף נפש כמחצית האוכלוסיה של העיר.
קבר האחים של בית העלמין החדש של יאסי נשאר אז לפליטה – ובו הוקמה לאחרונה מצבת זכרון על קבר האחים של קרבנות הטבח הזוועתי. כאשר אלפים רבים נוספים טמונים בפאדולואי ובטרגו פרומוס ערים סמוכות.
ביום ה-26 ביוני 1966( סיון תשכ"ו( במלאת 25 שנה לטבח היהודים ביאסי, נערכה תפלת אזכרה ליד מצבת הזכרון, לקרבנות הרצח האכזרי, בעתונות הרומנית הופיע דו"ח תמציתי זה לציון המאורע:
ב-26 ביוני מלאו 25 שנה מאז נרצחו יהודי העיר יאסי, הטבח אורגן על ידי המשטרה הפאשיסטית של אנטונסקו בהדרכת הגיסטאפו הבולשת הנאצית. לרגל מחצית יובל לשואת יהודי יאסי נערכה בבית העלמין של העיר ליד קבר האחים של הקדושים אזכרה רבת משתתפים. היא אורגנה על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ועד הקהילה ביאסי ובהשתתפות רבנים ונציגי קהילות יהודיות מכל הארץ. כן השתתפו בני המשפחות השכולות ורבים מתושבי יאסי.
הרב הראשי לרומניה, הרב דוד משה רוזן, נשא האזכרה והעלה על נס את העבר העשיר של קהילת יאסי כמרכז של התרבות היהודית ואת תרומתם של יהודי יאסי לפיתוחה של העיר בכל השטחים. בתום האזכרה אמר הציבור כולו "קדיש" – – –
לציון יום הזכרון נרשמו מחדש תיאורים מסמרי שיער ממחוזות הזוועה ביאסי:
ביום הששי לפנות ערב, בהתקדש ליל השבת, החל "משחק הדמים"… לגיונרים רומניים התנפלו על בתי היהודים והוציאו כמה מאות איש, שנסחפו חיים לבית המטבחיים בחוץ לעיר. שם נטבחו כולם בנסיבות סאדיסטיות ביותר, גופות היהודים הנרצחים נתלו על קולרים, ועל הגווייות המבותרות הוחתמו החותמות "בשר כשר"…
בשבת בבוקר נפתח הציד הגדול על היהודים וכשלושים אלף מבני הקהלה ביאסי, אנשים נשים וטף, נדחקו יחד לתוך החצר הגדולה של המשטרה הרומנית המקומית… הלגיונרים השתעשעשו ביריות חיות לתוך ההמון היהודי הצפוף, ורבים נהרגו ללא אבחנה…
בנוסף לכך בחרו השוטרים הגרמניים, בהדרכת קצינים גרמניים, באישי הקהילה, רבנים עסקנים, תלמידי חכמים ומלומדים, ורצחו אותם לעיני הקהל וגופותיהם הושלכו לתוך בורות האשפה…
ביום הראשון בבוקר חטפו הלגיונרים כמה אלפי יהודים ואירגנו עבורם "רכבת המוות", שנסעה במשך יומיים הלוך ושוב בקו הקצר, בין יאסי ותחנת פודוליי. היהודים נדחקו לתוך קרונות של מטעני בהמות, עד 250 נפש בכל קרון, וכך הם נחנקו וגוועו ביסורים שלא יתוארו…
אפרותיהם של כל אלה הקדושים נאספו מכל פינות העיר יאסי וסביבותיה, ומזה נצטבר והוקם "גל הזכרון" החדש בבית העלמין של יאסי.
להלן נביא תיאורים ואיזכורים קצרים על מעט מגאוני תבל הטמונים ביאסי, ושאת קבריהם נזכה לפקוד ולהתפלל בזכותם.
אהל הרה"ק רבי מרדכי זושא טווערסקי הריסישער רבי מהוצלעס, ולידו בנו הרה"ק רבי דוד טווערסקי האדמו"ר השלישי מבאהוש, אהל הרה"ג רבי חיים רבינוביץ רבה של יאס בתקופת השואה, אהל האדמו"ר רבי בן ציון מוסקוביץ האדמו"ר מפאדולואי, בת מרן הבית הלוי מבריסק ובני משפחתה משפחת פאקאר, האדמו"ר רבי מנחם נחום מרגליות שכיהן כרב בבית המדרש שטפנשט ביאס, האדמו"ר רבי יעקב קאפל הגר מפאשקאן בן רבי משה צבי מסטאוויניץ, הרה"ק רבי שמואל מווארחיווקא, הרה"ק רבי יוסף יוסקא מוואלשסטיק מקום המסוגל לפקידת עקרות ולהסרת עיכובים של ממש. מצבת הנגיד הבנקאי המפורסם רבי מיכל דניאל אשר בזכותו רבים מגדולי עולם קבעו מושבם בעיר יאס.
הגאון רבי ישראל גוטמן והגאון רבי שלום גוטמן רבני העיר יאס וש"ב של הרה"ק מרוז'ין, הגבאי המפורסם רבי וועלוועל גבאי שהגיע יחד עם הרה"ק משטפנשט לעיר יאס בעת חוליו האחרון ממנו לא קם, והגבאי נשאר לגור בעיר יאס ולתפעל את חלקת הציון להמוני חסידי שטפנשט. וכן נזכה לפקוד את קבר החתן והכלה שנספו מפגז בחצר בית הכנסת מאפטא ביאס, מקום בו ביקר מרן הבעש"ט הקדוש והתבטא בסגולת המקום המסוגל למנוע פרעות ופוגרומים, הרה"ק מבארדיטשוב אשר השיב עטרת בית המדרש העתיק ליושנה, והרה"ק מרוז'ין אשר ערך בבית המדרש הזה את שולחנו הטהור.
רבי ישעיה שור
תקל"ט – תרל"ט
אב"ד יאסי
נולד בשנת תקל"ט בערך בעיר מיקיליניץ לאביו רבי משה שור זצ"ל מגזע משפחת שור המיוחסת נכד להרב בעל תבואת שור. ולאמו הרבנית הצדקת מרת נעכא ע"ה בת הרה"ק רבי יהודא אריה לייבוש ממיקיליניץ זי"ע מתלמידי מרן הבעש"ט הק' זיע"א.
בצעירותו ינק תורה וקדושה וטהרה מאביו הגדול וזקנו הנ"ל, ואח"כ התקשר בעבותות אהבה לרבו המובהק רבי מרדכי
מקרעמניץ זי"ע בן רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע, ורבו הק' הנ"ל העיד עליו שלומד תורה לשמה. ואף שלחו לתהות על קנקנו של חתנו הרה"ק רבי אהרן מקרלין זי"ע בעמ"ח ספר בית אהרן לפני קשרי השידוכין, כמו"כ הסתופף בצלם של הרה"ק בעל 'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע, הרה"ק בעל 'אהבת שלום' מקאסוב זי"ע, והרה"ק בעל 'עטרת צבי' מזידיטשוב זי"ע.
את ביתו בנה בזוו"ר עם בתו של הנגיד רבי זאב מטורנירידה ז"ל ובזיוו"ש נשא את בתו של הרה"ק רבי יוסף יאסקא זי"ע בהרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ זי"ע רבו המובהק.
נתפרסם בגאונות וחריפותו ונהג את נשיאותו ברמה והרביץ תורה לתלמידים שנקהלו אליו.
זכה לזקנה מופלגת נפטר זקן ושבע ימים כבן מאה שנה, ביום ערב שב"ק כ"ז אדר תרל"ט ומנו"כ בעיר יאס.
בשעת הלויה שלו זרקו שועלים קטנים של הגוים אבנים על ארונו והיו פרעות גדולות. בשנת פטירתו קראו כל העיר לילדיהם בשם 'ישעיה' על שמו.
רבי אהרן משה ב"ר יעקב טויבש
תקמ"ז – תרי"ב
אב"ד יאסי
נולד בשנת תקמ"ז בלבוב לאביו הגדול בתורה רבי יעקב. למד בנערותו בבראד אצל רבי צבי הירש העלער הידוע בשם רבי
הירש חריף מח"ס טיב גיטין עמ"ס גיטין.
בהגיעו לפרקו נשא את בת הגאון רבי יצחק אייזיק ב"ר שמואל וואהל זצ"ל מפרעמישלא מגזע הגה"ק רבי יחיאל מיכל
אב"ד פרעמישלא זי"ע.
בתק"פ נתקבל לאב"ד סניאטין ושמו יצא לתהילה בכל הארץ.
בתקצ"ו התקבל לרב בבאניהאד ובתר"ב נתקבל לאב"ד ביאסי. הרים כבוד וקרן התורה בכל מדינת רומניה, מבית מדרשו יצאו גדולי הדור וגדולי ישראל הריצו אליו ספיקותיהם להלכה למעשה.
גאון עולם וכל הש"ס עם כל הראשונים היה שגור בפיו כמעט לומר בע"פ, לצד שליטה בתורת הסוד.
ביתו היה פתוח לרוחה וכמה פעמים הוא בכבודו ובעצמו שימש האורחים והאכילם והשקם בידיו.
נפטר בי"א תמוז תרי"ב.
לידו נטמן בנו הרה"ק רבי שמואל שמעלקא טויביש חמיו של הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא ואבי שושלת נדבורנא.
החוזר רבי יצחק משה מיאס
– תרכ"א
החוזר של הבעל התניא רב ומשפיע חסידי ביאסי
כיהן כרב מורה הוראה וכמשפיע לחסידי חב“ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה, למד אצל רבי משה ווילענקר, ורבי לייב מטערקעש מאהליב, הוא ר' בעל היסורים הקבור בצפת.
בביקור הרה"ק מרוז'ין ביאסי בשנת תקצ"ד התאכסן בבית הגביר המפורסם רבי מיכל דניאל, ותיכף כשנכנס להבית
וכל גדולי העיר עמו שאל איפה הר' יצחק משה. השיב לו הגביר הנ"ל כי הוא אסור לבא לביתו… אז עמד הרה"ק מרוז'ין ואמר: א"כ גם לי אסור לבוא לביתכם, ורצה לצאת מביתו, אבל בעה"ב הפציר בו, ותיכף רצו והביאו את ר' יצחק משה.
היה בין שלושת השלוחים ששלח הרב בעל התניא בשנת תקנ"ו ביחד עם תלמידיו ר' פינחס רייזעס משקלאוו ור'
משה ווילענקער לקבל הסכמה על ספר התניא מרבי יהודה ליב הכהן בעל 'אור הגנוז' ורבי זוסיא מאניפולי.
נפטר בי"ז ניסן תרכ"א, ונקבר בבית העלמין הישן ביאסי.
במלחמת העולם השנייה העבירו את עצמותיו לבית החיים החדש, והציבו על קברו מצבה חדשה.
רבי יוסף לנדא
אב"ד יאסי
בעל שו"ת "ברכת יוסף"
נלב"ע כ"ד מר-חשון תרי"ד, ומנו"כ בבביה"ח בעיר יאס
הגה"ק רבי יוסף לנדא זצ"ל, מלבד גדלותו הגאונית בתורה והלכה, היה מיוחס מגזע רם ונישא של רבנים גדולי עולם ומצוקי ארץ.
מגיל צעיר התמסר ללימוד התורה ועל עומק וגודל יגיעתו בעסק התורה מסופר, שבעקבות התמדתו ושקדנותו הרבה והיותו מדיר שינה מעפעפיו ומעמיק תדיר עיונו בספרי תלמודו, חלו ונפגעו עיניו וראייתו נחלשה מאד ורק על פי נס זכה להתרפא.
בהיותו בן חמש-עשרה שנים נלקח כחתן לבתו של אחד מחשובי העיר הגדולה בישראל בארדיטשוב. שם זכה לקירבה יתירה מסנגורן של ישראל רבה של בארדיטשוב, הרה"ק רבי לוי יצחק, בעל ה"קדושת לוי". כן נסע לצדיק הדור הרה"ק
רבי ברוך ממעז'יבוז' זצוק"ל.
כשנפטרה זוגתו, נישא שוב עם בתו של רבי זאב כץ מויניצא שבמחוז פודוליא.
בנוסף על גדלותו הרבה בתורה, נודע ונתפרסם רבי יוסף לנדא גם כאיש צדיק וקדוש ומורם מעם.
בכל שנה היה האפטע'ר-רב שובת שבת אחת בעיר ליטין, והיה מכבד מאוד את רבי יוסף כרב דמתא, ולאחר התפילה היה
מתארח בביתו לקידושא רבא.
לאחר פטירת הרה"ק מאפטא זצוק"ל, דבק רבי יוסף בכל עוז במרן הס"ק מרוז'ין.
בהיותו כבן כ"ב שנה עלה לכהן כרבה של קהילת ליטין ברוסיה.
בשנת תקצ"ד, אחרי שהפצירו בו מאד הסכים לקבל על כתפיו את עול ההנהגה של העיר יאס, בראשה עמד כ-20 שנה.
עם השתקעותו של רבי יוסף ביאס, חלו תמורות מפליגות לטובה בחיי הדת בעיר ובכל חבל רומניה.
נפטר ביום ו' עש"ק פ' חיי שרה, כ"ד לחודש חשוון, תרי"ד. באותו יום נפטר גם כעבור שנים ארוכות חתנו ומ"מ ברבנות
הגאון רבי ישראל גוטמן אב"ד יאס
