לרגל יומא דהילולא של האדמו"ר מבוהוש, הרה"ק רבי יצחק זי"ע, הטמון בבית העלמין 'נחלת יצחק' בגבעתיים, עלה על ציונו הרה"ג רבי אברהם יעקב סלמון שליט"א, הסמוך למקום פקידתו של הצדיק משטפנשט, הרה"ק רבי אברהם מתתיהו זי"ע.
הרה"ק רבי יצחק פרידמן מבוהוש, נולד בכ"ו באייר תרס"ג (23 במאי 1903) ושימש בחצר הקודש בוהוש כאדמו"ר הרביעי בשושלת הטהורה. כמו כן כיהן גם כאדמו"ר שפיקוב, שם נולד.
האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש נודע כאוהב ישראל וארץ ישראל. הוא אשר הקים בארץ ישראל את חסידות בוהוש, הקים את בית המדרש בוהוש בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק, הקים את כולל בוהוש ואף עמד בנשיאות כולל רומניה.
אביו היה האדמו"ר מבוהוש הרה"ק רבי שלום יוסף פרידמן זצ"ל ואמו הייתה בתו של רבי מרדכי טברסקי, האדמו"ר משפיקוב זצ"ל.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, נשאר אביו האדמו"ר היחידי לבית רוז'ין תחת השלטון הרוסי וחסידי רוז'ין שחיו תחת השלטון הרוסי נסעו אליו.
בשנת תר"פ קיבל היתר הוראה מהגאון הנודע רבי יהודה לייב צירלסון זצ"ל.
באותה שנה התפרצה מגפת טיפוס באזור, והוריו נפטרו בהפרש של שבועיים, בסוף שבט ובפורים. הוא עצמו גם חלה, ולא יכל לשבת שבעה על הוריו. לאחר שנרפא, הוכתר לממלא מקום אביו בעודו בחור צעיר לימים, לצד אחיו רבי דוד, שכיהן בפלוישט הרומנית.
לאחר מספר חודשים, החלו רדיפות מצד הרוסים נגד היהודים ובפרט נגד המנהיגים, והוא נמלט וחזר לבוהוש הרומנית, שם גדל אצל דודו רבי מנחם מנדל פרידמן, לימים האדמו"ר מבוהוש.
בשנת תרפ"ד נישא ליוכבד פייגא, בתו של דודו רבי מנחם מנדל.
בשנת תר"צ עבר לבוקרשט, שם כיהן כאדמו"ר למעט החסידים שהתגוררו בה.
בזמן מלחמת העולם השנייה, עת יהודים רבים נמלטו לבוקרשט, פתח את ביתו לציבור, והסתכן בחייו עקב זאת.
בשנת תש"ג נפטר חותנו, וחסידי בוהוש התלכדו סביבו.
בי"ד באייר תשי"א עלה לארץ ישראל עם אשתו ובתו והתיישב בתל אביב, כשאר אדמו"רי רוז'ין ופתח בית כנסת בשדרות רוטשילד.
בשנת תשל"ב פתח כולל אברכים בבית מדרשו בתל אביב (לימים עבר הכולל לבני ברק).
בשנת תשמ"ה פתח את ישיבת בוהוש בבני ברק.
בשנת תשמ"ז עבר לבני ברק שם כבר היה בית כנסת של חסידי בוהוש.
הוא עמד בנשיאות כולל רומניה.
בי"ד באב תשנ"ב (13 באוגוסט 1992) נפטר בזמן שהותו בארוזה, שווייץ. גופו הועלה לקבורה לבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים בחלקת אדמו"רי רוז'ין.
