רומניה. בית חב״ד בוקרשט בשיתוף מסעדה כשרה בבוקרשט-בראשית- kosher restaurant in Bucharest התייצבו להכין ארוחות כשרות למשלחת הנשיא, חיל האוויר ומשפחות הנספים שהגיעו לרומניה במלאות 11 שנה לאסון מסוק היסעור.
הם מסרו: "עבורינו זוהי סגירת מעגל עם משפחות הנפגעים שהכרנו בזמן האסון. עזרנו אז בכל המתבקש ודאגנו לאוכל הכשר בכל תקופת האימונים. בנוסף הכשרנו את מטבח בית השגריר לארוחה שהכין השף יוסף חדד. שנפגש רק בשמחות"!
המשלחת שהגיעה לרומניה בימים אלה, השתתפה בטקס זכרון לאסון מסוקי היסעור שאירע ב-26 ביולי 2010 בו השתתפו מסוקי "יסעור" (CH-53) באימון משותף של חיל-האוויר הישראלי עם חיל-האוויר הרומני, במהלכו פגע מסוק היסעור של טייסת 118 ("דורסי הלילה") ברכס הרי הקרפטים והתרסק.
זה קרה ככחלק מתרגיל משותף של חיל-האוויר הישראלי עם חיל-האוויר הרומני פרסו מסוקי "יסעור" מטייסת 118 ("דורסי הלילה") לבסיס "בובוק" שבמרכז רומניה. ב-26 ביולי, במסגרת התרגיל, המריאו רביעיית מסוקים לתרגול במזג-אוויר הפכפך ותנאי ראות קשים. במהלך האימון פגע "יסעור" ברכס הרי הקרפטים והתרסק.
כעת, 11 שנים לאחר מכן, יצאה משלחת מיוחדת של חיל-האוויר והמשפחות השכולות לרומניה על מנת לציין את האסון ולזכור את הנופלים.
בשנה שעברה, במלוא עשור לתאונה, משלחת חיל-האוויר והמשפחות השכולות עמדו לצאת למשלחת זיכרון ולהגיע לאנדרטה במקום האסון. אך התפשטות נגיף הקורונה מנעה זאת וחיל-האוויר הרכין ראשו בטקס ב"הר הטייסים" ללא נוכחות קהל. השנה, ציינו המשפחות 11 שנים לאסון בטקס מיוחד בנוכחות מפקד חיל-האוויר, נשיא המדינה ואנשי הטייסת.
ביום רביעי האחרון, התאספה משלחת בבסיס תל נוף, הבסיס ממנו יצאו לוחמי צוות-האוויר מטייסת 118 (״דורסי הלילה״) לאימון שממנו לא שבו. בוקר הטיסה נפתח יחד עם מפקד חיל-האוויר דאז, אלוף עידו נחושתן: ״סיפור של שבעה מטובי בננו נקטע על ההר, משפחות שמתחברות לנצח, מסמל את העומק והמשמעות של משפחת חיל-האוויר – רקמה אנושית וכאב של מורשת, ברית עולם״. לאחר התדריך, המשתתפים עלו על המטוס ישירות לעיר הבירה של רומניה ומשם נסעו למחוז בראן.
לקראת ערב התכנסו לטקס אינטימי ביחד עם חברי הטייסת ומפקדי החיל. בערב הוקרן סרטון של אנשי הטייסת ששרתו בזמן התאונה. הם סיפרו על שאירע, על התחושות בעקבותיה ועל הנופלים. ״יש ניתוק קשר עם חברי צוות המסוק לכמה שעות, לא צריך לומר יותר כדי להבין שזה הנורא מכל״, אמר בסרט רס״ן כ', מכונאי מוטס בטייסת 118. בהמשך, כל משפחה עלתה אל הבמה וסיפרה על בן המשפחה שאיבדו ויחד הם זכרו, בכו ושרו.
ביום השני התקיים טקס נוסף לזכרם של הנופלים בסמוך למקום התאונה. הנסיעה המובילה אל האנדרטה חושפת מקום ירוק, יפה ופסטורלי, העומד בניגוד מוחלט לכאב שבא בעקבות האסון הנורא. הטקס נערך בנוכחות מפקד חיל-האוויר הישראלי ומפקד חיל-האוויר הרומני, נשיאי המדינות ומפקדים מובילים משני הצבאות. הוא התקיים בשתי השפות ולא השאיר הרבה עיניים יבשות. תחילה, נכנס נשיא המדינה, התנגנו המנוני המדינות ולאחר מכן נשמעה תפילת יזכור מאת מפקד בסיס פלמחים ומפקד הטייסת בזמן התאונה, תא"ל יואב עמירם.
״מסוק 'יסעור' של חיל-האוויר הישראלי עם שבעה אנשי צוות: שישה מחיל-האוויר הישראלי ועוד קצין מחיל-האוויר הרומני – היקרים כל כך לנו, האהובים שלכם – התרסק ונפל. יחד איתו התרסק גם עולמן של שבע משפחות", נאם נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין. "הדרך הטובה ביותר לזכור ולכבד את הגיבורים שנפלו היא לצעוד בדרכם, להתחבר לאהבת המולדת שלהם ולהיות שם עבור בני משפחותיהם – ילדיהם, בנות זוגם, הוריהם ובני המשפחה האחרים״.
״אני פוגש אתכם באזכרות, אנחנו שותפים גאים למפעלי ההנצחה שאתם מובילים, אני רואה את הזמן שחורץ קמטים ומלבין שיער לצד הילדים שגדלים והנכדים שמצטרפים", הוסיף מפקד חיל-האוויר, אלוף עמיקם נורקין. "חלפו אחת עשרה שנים ואני עדיין ממשיך וסופג מכם את העצב שאינו מרפה ורואה אתכם מחבקים כל רגע של נחת, נוצרים בלבכם כל פיסת אושר שהחיים מזמינים. אני מוקיר את הזכות הזאת שנפלה בחלקנו, כשאנו מתכנסים כאן למרגלות ההר – ביחד״.
שני מפקדי החילות הדליקו אבוקת זיכרון ואיתם המשפחות השכולות, מפקדים מהצבא הרומני, ראש העיר וראש המחוז. בסוף הטקס צפינו במסוק רומני חולף מעל האנדרטה בכיוון רכס ההרים, ובנקודת הפגיעה הונחו דגלי המדינות.
בין קהל המשפחות ישבה ירין לקריף, ביתו של סרן ניר לקריף, מכונאי מוטס אשר נהרג בתאונה. ירין בת העשר וחצי לא הכירה את אביה מעולם. ״לחזור להר זה עוד פחות קל כשירין מגיעה, אבל זה עוצמתי ומרגש, וזה משהו שאני חייבת לעשות", משתפת מגי, אמה של ירין. "ירין יודעת ומבינה הכל מהשנייה שהיא נולדה. היא מכירה את הסיפור של אביה שנהרג בהרים הקרפטים בתאונת אימון, יש לה ספר ילדים שנכתב כשהייתה קטנה כדי להסביר לה בצורה הטובה ביותר את מה שקרה. הייתה ההתלבטות גדולה מאוד האם לצרף אותה למשלחת או לא, והיא התעקשה מאוד לבוא. אני שמחה שהיא החליטה להצטרף בסופו של דבר, אלו השורשים שלה, זה אבא שלה והיא מכירה אותו דרך דברים מסוג זה".
סייע בהכנת הידיעה: מנדל רוזן, רומניה
