מעט לפני פרוץ הקורונה בחודש כסלו תש"פ נערכה שיחה רווית זכרונות עם מר אאורל ווינר, על זכרונותיו מבית אבא. רב דקהל שטפנשט הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א השתתף בשיחה והעלה זכרונות קודש מחצר שטפנשט, בתקופת הודה והדרה של הצדיק משטפנשט, שמר אאורל ויינר היה יליד העיירה.
להלן חלק מאותה שיחה שתועדה למזכרת בארכיון מכון שטפנשט.
מר אאורל ויינר מתחיל את השיחה בתודה למוסדות שטפנשט, באמרו:
בתור הפרזידנט של הקהילות היהודיות ברומניה, אני שמח שאתם מתעדים את ההיסטוריה והעבר המפואר שלנו, שישאר למזכרת נצח, כל הכבוד לכם.
היינו רוצים לדעת רקע על משפחתכם ברומניה ועיירת המוצא שטפנשט, בה נולדת.
השם היהודי שלי הוא 'אורי בן יונה', אבא שלי היה יהודי עשיר ונכבד מאוד בעיר שטפנשט.
הסבא אורי היה אבא של אמא שלי, הוא קבור בביוולאר, ועל שמו אני קרוי.
בבית הקברות בעיר שטפנשט קבורים סבא שלי וסבתא שלי.
הסבא שמואל בולדור, אבא של אמא שלי היה הגבאי של הבית הכנסת הגדול בעיר שטפנשט, הוא הגיע מרוסיה לשטפנשט.
הסבא השני שלי סבא אברהם וויינר הגיע מהעיר 'הרצה' ל'שטפנשט', הסבא אברהם וינר היה הגבאי של בית הכנסת 'חברה ג"ח' ברחוב שטפאן צ'למארי, [יש בארכיונינו תיעוד מלא מכל בית הכנסת הזה בימי תהילתו].
ולמעשה נולדת אכן בשטפנשט?
אכן, נולדתי בשטפנשט מחוז בוטושאן, איפה שהיה גר וחי הצדיק הגדול רבי אברהם מתתיהו פרידמאן.
אני באופן אישי לא זכיתי לראות אותו כי הוא נפטר שנה אחת אחרי שנולדתי, בתרצ"ג, ואני נולדתי בתרצ"ב, אבל אני זוכר טוב מאוד את ה'הויף' – החצר של הרבי הצדיק בשטפנשט, זו היתה החצר הכי יפה בעיר שלנו שטפנשט, והחצר הכי מתחדשת.
אני נזכר, הייתי ילד, נכנסתי יום אחד לבית הרבי להויף, וראיתי רצפה אחרת ממה שהייתי רגיל אצלנו, זו היתה רצפת פרקט, חזרתי הביתה בהתפעלות וסיפרתי לאימי שיש שם רצפה אחרת, ואמא אמרה לי שזה פרקט שחסידים עשו לכבוד הרבי… (למרות שהוא כבר לא היה בין החיים).
מה עוד אתם זוכרים מהצדיק משטפנשט?
דמותו של הרבי הייתה חקוקה בלב כל אחד מתושבי העיר.
היתה תמונה נפוצה בעיר של הרבי הולך ברחוב, לצידו הלך הגבאי ריינס. זה דבר שלא שוכחים כ"כ מהר.
אשתו של הגבאי ריינס היתה חברה טובה של אמא שלי, והיא הייתה מספרת לה תמיד ממה ששמעה מבעלה סיפורים על הרבי הגדול שסופרו תמיד בביתנו.
אני זוכר את ההערכה וההערצה הרבה שהיתה לרבי בכל שכבות האוכלוסיה. כדי לקבוע פגישה עם הרבי היה צריך להירשם שש חודשים מראש, אבל מה שמעניין שלא רק יהודים באו אל הרבי, אלא גם גויים משכבות האצולה באו אל הרבי להתייעץ ולהתברך.
בשטפנשט כיהן רב, קראו לו הרב יוסף ברייאר, שהיה אדם מאוד טוב, הוא מאוד נחשב בקרב הציבור, הבית שלו היה צמוד לבית שלנו, והבנים שלו מנחם ז"ל ומאיר ז"ל היו חברים טובים שלי,
אני נזכר אנקדוטה מענינת, פעם כשהייתי כבן 6-7 ומאיר היה כבן 16 הכינוי שלי היה 'אורצל', מאיר אומר לי 'אורצלה קום הער', היה לי כבוד למאיר הוא היה הבן של הרב שלנו, והוא שלח אותי לקנות בחנות המכולת, מנהלת המכולת התפלאה למה אני קונה את כל המוצרים, וסיפרתי שאני שליח של מאיר, הלכנו לחצר של החיידר, ועשינו מסיבה לכל החברים, וקראנו לרב שיגיע גם להשתתף איתנו במסיבה…
איפה למדת?
למדתי בשטפנשט בבית הספר היהודי 'שקואלה יזראעליטא', ואח"כ עזבתי את שטפנשט לבוקרסט.
מה זכור לכם עוד מהעיר שטפנשט?
בשטפנשט גרו שלשת אלפים יהודים. סיפרו שכל הגוים ידעו אידיש בעיירה, וכשהגיע סוחר גוי לחנות, התריעו שהוא יודע אידיש, הם ידעו יותר טוב מאיתנו אידיש…
אני זוכר את רבי מנחם ברייאר, הוא היה אחר כך רב בניו יורק עמדתי עוד בקשר אח"כ, היה שם גם רבי העשל, הוא היה רבי בהויף בשטפנשט, הוא היה איש חכם מאוד.
מה הפעילות שלכם כיום ברומניה?
[כזכור הראיון נערך לפני פרוץ הקורונה שהשביתה סדרי עולם ופגעה אנושות בחיי הקהילה היהודית ברומניה. מרבית הפעילות של ההתכנסויות ותפילות בציבור כיום עברו למתכונת 'זום'].
ברומניה יש כיום 7000 יהודים רשומים בפדרציה שזה איגוד הקהילות שלנו, כיום יש לנו פה ברומניה 39 קהילות.
כל החגים אנחנו חוגגים יחד כל היהודים בבתי הכנסת, יש לנו כמה רבנים המכהנים ברומניה, הרב רפאל שפר המכהן בבוקרשט, הרב יהושע אהרונוביץ המכהן ביאס, באוראדיה יש את הרב שריה קב, ויש את הפעילות שהרב יעקב סלמון עושה עם מוסדות שטפנשט בעיר יאס ובעיר שטפנשט שזה דבר מבורך מאוד.
אנחנו שמחים מאוד שיש לנו ידידים הבאים מאמריקה ומישראל לבקר ולהיות איתנו יחד בהרבה הזדמנויות.
מה המסר שלכם לכל היהודים?
יש לנו ירושה רוחנית גדולה, בדמות בתי הכנסת, בתי העלמין, ואתרי הקודש המפוזרים בכל רחבי רומניה, ואנחנו צריכים לשמור עליהם, ולפתח אותם. מאז שנבחרתי לראשות הקהילה שיפצתי 22 בתי כנסת.
כשהתחלנו לשפץ את בית הכנסת 'קוראל' בבוקרשט, הגיע הארכיטקט הראשי, ובדק את הארכיטקטורה העתיקה המתבלה, הוא התבטא ואמר: בוא תראה איך שהסינגוגה שלכם בוכה, איך שהאבנים פה בוכים, [מר וינר יוצא איתנו באמצע הראיון ממשרדו אל החלון המשקיף על אבני הסינגוגה, הוא מצביע ומראה לנו בחוש איך שהאבנים העתיקים בוכים, תוך כדי שהגשם מתחיל לפתע להכות בעוז על גג ואבני בית הכנסת], כך התחלנו ועבדנו על זה 8 שנים לשפץ את בית הכנסת קוראל בבוקרשט עד שזכינו לחנוך את בית הכנסת.
אנשים שואלים אותי כמה זמן אני עוד יכהן בתפקיד כאן, אני מרים ידים למעלה לקב"ה ואומר: כמה שהוא יתן כך אני ימשיך…
אני שמח מאוד שכבוד הרב אברהם יעקב סלמון מבני ברק, הקים על שם הרבי שלנו משטפנשט מוסדות בבני ברק ובעוד מקומות. ביקרתי שם אצלכם בבני ברק, יש שם ישיבה והויף ממש כמו שהיה אצלנו בעיר שטפנשט, זה מצווה גדולה. ואנחנו צריכים לעזור לכם שגם ברומניה תמשיכו את כל הפעילות, זה מה שנשאר לנו מכל היהדות פה, העבר וההיסטוריה שתלווה אותנו בעולם הזה ובעולם הבא.
ביום ראשון כ"ה מר חשוון התשפ"ב, כשהוא עוד פועל ועוסק בצרכי הציבור, נפטר מר וינר לבית עולמו.
יהי זכרו ברוך ות.נ.צ.ב.ה.
