טוב למי שנחלה ח"ו אפי' על מיחוש בעלמא שיהי' רגיל בכל עת לומר זה בכוונה, ראה עני ועמלי ושא לכל חטאתי, רפאני ד' ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה, ויכוין בפי' המלות שמבקש מהשי"ת שיראה צערו מהחולי ויסלח לו עי"ז על כל חטאתיו ועונותיו, ויתחרט עליהם במחשבתו שלא יעשה עוד, ואח"כ יבקש ברפאנו שירפא אותו השי"ת ברפואה שלמה במהרה. ומכל שכן אם מוריד דמעות בעת אמירה זו, היא סגולה גדולה שיקובל תפלתו, וכ' בהגהת שלה"ג שסביב המרדכי בברכות פ"ד בשם הר"ם מאובר"א כי ג' תפלות נשמעות, תפלת יחיד בדמעות בכל יום, וכל הבוכה בתפלתו כוכבים ומזלות בוכים עמו ותפלתו נשמעת, עכ"ל. וזה הכלל יהי' בידך אם עיקר בטחון האדם במה שעושה רפואות יקרים מדאקטי"ר גדול, יראה אח"כ שלא פעל כלום, כמו שרואין בחוש, וכדאיתא בסנהדרין (כו, ב) מחשבה מועלת ע"ש ברש"י ובתוס', אכן אז עיקר בטחון האדם יהי' בהשי"ת, והגם שעושה רפואות מדאקטי"ר גדול, אעפי"כ הוא עושה זה בסתם כדי לעשות דרך הטבע, אבל עיקר תפלתו שירפא אותו השי"ת ברחמיו המרובים זה סגולה שיהי' לו מהרה רפואה שלימה ע"י דבר שהוא עושה.
