הרמב"ן זכרונו לברכה הפליג בתועלת אמירת עשרה פסוקים אלו וגם לכותבם בקמיעא. ויש קונטריס גדול בכתיבת יד מהרמב"ן באופן וסדר וכונת כתיבת הקמיעא. וכתב שהאומרם בכל יום יועיל לו לשמירה ולמצוא חן ולהצלחה. ויכוין שיש בהם צ"א תיבות כמנין יאהדונהי. ויש בהם שס"ה אותיות כמנין ימות החמה ושס"ה סימני הקטרת. והם כנגד עשר ספירות. והתחלתם שם מ"ה, ושם הויה בסופה.
יומם יצוה ה' חסדו. ובלילה שירה עמי. תפלה לאל חיי: ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך: דרשתי את ה' וענני ומכל מגורותי הצילני: הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני: אלהים להצילני ה' לעזרתי חושה: ואתה אלקים אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני: אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך: ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו: הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה: אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חושה.
