במדרש (ב"ר פס"ח ב) ויצא יעקב מבאר שבע, ר' שמואל בר נחמן פתח שיר למעלות אשא עיני אל ההרים למלפני ולמעבדני מאין יבא עזרי, אליעזר בשעה שהלך וכו' ואני לא נזם אחד וכו', חזר ואמר מה אנא מוביד סברי מן בריי אלא עזרי מעם י"י וכו' אל יתן למוט וכו' (תהלים קכא). בעי למדרש למה נאמר שוב ויצא יעקב מבאר שבע, הלא כבר נאמר למעלה [כח ז] וישמע יעקב וכו' וילך פדנה ארם, על כן בא לדרוש אותה הפרשה כולה שאמרה יעקב בעת הליכתו לישא אשה (וכן הוא בקבלה כל מי שנצרך לישא אשה, יאמר בכל יום הקפיטיל הלזה קודם יהיו לרצון וכו'), ודרש שאמר יעקב מאין יבא עזר"י, היינו אשתי עזר שלי (אעשה לו עזר), מאין יבא לי על פי הטבע שאין בידי כלום אפילו נזם אחד וכו', חזר ואמר מה אנא מוביד סברי מן בריי עזרי מעם י"י וכו', עד י"י ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם, הנה הם שבעה פסוקים של נחמה לו ברוח הקודש, ואז נשא רגליו ויצא בהבטחה, וזהו ויצא יעקב מבאר שבע, לאחר שנתבאר לו שבעה נחמות.
