יש מלאך אחד שמו קריא"ל, הוא המלאך שהיה עומד אצל המזבח והיה בולע כל דשן המזבח, והוא היה המשים הברכות בפי בלעם, ומוליך הנשמות בכל העולם, וז"ש הנביא 'השמן לב העם הזה', אותיות 'נשמה בלעם', וזש"ה ויק"ר א"ל בלעם, אל תקרי 'ויק"ר א"ל' אלא קריא"ל. וכשיקללך אדם תאמר ג' פעמים קריא"ל.
(ילקוט ראובני פרשת צו אות כה)
ולא ניתן זה אלא לאנשי שם היודעים שורש השם הזה וכונתו, ומכוונים בו בהרהור, ולא להוציאו בשפתיו, ואף זה דיועיל הוא בעת ששמע הקללות באזניו, אכן אם אחרים קללו אותו והוא לא ידע לא יועיל לו.
(כף החיים, פאלאג'י סימן ל"ב אות יז)
