להניח על המוח פת סולת הנטבל ביין סגולה לכאב הראש אמר הרמ"מ מרימנאב להניח על המוח פת סולת הנטבל ביין אונגאריש, וגם טוב הוא לחולי העינים.

סגולה נפלאה לאוקמי גירסא, היינו לדבק עצמו ומחשבתו במשה רבינו עליו השלום, וכבר רמזו רז"ל בירושלמי (שבת פ"א ה"ב) על פסוק (תהלים לט, ז) 'אך בצלם יתהלך איש' שלעולם יראה אדם כאלו בעל השמועה לנגדו עיין שם, רצונם לומר שעל ידי זה מכוון שמועתו ביותר כיון שמדבק נפשו בבעל השמועה, מכל שכן במשה רבינו עליו השלום דאיהו שרשא דאורייתא כולה, עיין שם.

בספר אחד ראיתי סגולה לזכרון, לשמור אדם עצמו שלא יאכל דברים חמוצים וחריפים, ובפרט משתיית הרבה יין שרף, ולא יאכל בצלים וכדומה דברים המטמטמים המוח והלב, ובפרט לשמור התינוקת מדברים הנ"ל כדי שיהא להם כח הזכרון, וכן שמעתי מפי הרופא המובהק הגאון מהר"א ז"ל מטשענגער.

לנער שלא ישכח תלמודו, אמר גאלינו"ס, אני הייתי בארצות הנדייא"ס זמן ארוך, ולא הנחתי דבר מכל הסימנים שלא ידעתי, אמנם מצאתי דבר שיטיב הזכרון ויחדד השכל ועשו אותו והועיל, והוא זה: קח פלפל וזינגבי"ל חלק כחלק, ותדוק אותם היטב, ועשה אותם בחמאת בקר, ואחר כך בדבש שהוסר הקצף, רצוני לומר שיסיר מה שיעלה מן הרתיחה, ועשה הדבש עם הסמים הנזכר ועשה מהם גרעינים, ואכול אחד בבוקר ואחד בערב. ומי שיעשה אותם שבוע אחד, יזכור כל מה שילמוד, ואם יאכל אותם ב' שבועות, יזכור כל מה שישמע, ואם יאכל אותם ג' שבועות, לא ישכח כל מה שישמע לעולם.

כשנותן טעם לאיזה דבר, מועיל לזכירה

שם אהו"י קדוש ונורא, וסגולתו, אם תכתוב אותו בקדושה ובטהרה בראש חודש ניסן על קלף צבי, ותלה על זרוע ימין שלך, מועיל לזכירה.

על ידי השתיקה זוכה לזכרון.

עוד סגולה לזכירה, שיאכל דבש של דבורים בכל יום אליבא ריקניא, שיטביל אצבעו הימין ויאכל בבוקר ובערב קודם שיאכל שום דבר. (אביעה חידות מערכת ז אות ה) סגולה לזכרון, שיאכל אדם דבש דבורים בכל יום אליבא ריקניא. (תולדות אדם אות ז)

הא לך סוד גדול ונורא ועוזו בשחקים לבל תשכח דבר מכל אשר תלמוד, קודם הלימוד תאמר: יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי שתעשה למען שמך הגדול היוצא מפסוק וזכרתי וגו' שצירופו ופ"ת , שכל מקום שאלמוד היום ובכל יום ויום מכל מה שלבי חפץ, שיהיה שמור בלבי ולא אשכחנו לעולם. ויוסיף כרצונו.

שם זה מסוגל מאוד לזכירה והוא יהדריא"ל . והמכוין בשמות אלו בשעת הקריאה יועיל הרבה לזכירה ולהבין דבר מתוך דבר, ובשעת כתיבה יכול לכתוב ממה שאפשר לו לכתוב, ואלו הם: לחסיך סודך רזיך , ויש להם כח גדול לתלמיד שמזכיר אותו בקדושה ובטהרה קודם לימודו, והוא שר של גבורה. וסוד ד' ליראיו, שמעשה שהיה כך היה, אחד היה מפחד מבעל דינו גוי עכו"ם אלם עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון, ומפחדו ממנו הזכירו בקדושה ובטהרה בקול רם, ונבלע הגוי בעל דינו, כך מצאתי בכתב יד.

סגולה שלא ישכח תלמודו, טוב שבשעת הלימוד יצייר לפניו צורת איזה צדיק, ובפרט צורת רבו המובהק, ועל ידי זה יקבע תלמודו בלבו ולא ישכח.

סגולה לזכרון, לכוין בראש חודש וביום טוב כשאומרים 'יעלה ויבא', בשלשה פעמים 'זכרינו ב"ו לטובה' 'ופקדינו ב"ו לברכה' 'והושיענו ב"ו לחיים טובים', לכוין בשלשה פעמים שם א"ז ב"ו ג"ה שמונה, והוא טוב לזכרון.

סגולה לשכחה כתבו המקובלים, יטול משלג ראשון שנפל על הארץ וירחץ עיניו, ומצאו כי 'שלג' גימטריא 'שכחה'.

קדם דתשרי למילף, תימא קרא דא, זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני, עשרה זימני וכו'.

סגולה לזכרון, קודם שילמוד יאמר רמ"ב פעמים אוריא"ל שעולה כמנין 'זכירה', וגם טוב להארת נשמה, שעל ידי זה יזכה להשגה גדולה. וגם מסוגל לטהר מחשבותיו. (ספר זכירה, סגולות לזכרון) קודם הלימוד יאמר רמ"ב פעמים אריא"ל, בגימטריא זכיר"ה. (שבט מוסר פרק ל"א)

סגולה לזכרון, בשם רב פפא מצד הסגולה, קח שבעה חטים ושבע שעורים ושבע פלפלין ותשים אותם בקדרה חדשה, ותכסה הקדירה היטב, ותעמוד במדורת אש עד שתתלבן הקדירה והגרעינים שבתוכם יהיה אפר ודשן, ותקח מים שתוקים בכלי חדשה, ותשים בתוך המים שמן זית זך, ותפזר אחר כך האפר הנ"ל, ובזה תכבס היטב ראשך. ותעשה זה ביום ד', וטוב לכוין שיהיה בזמן שליטת כוכב. גם טוב לכתוש מושקט קיל עם צוקר לבן, וטוב גם כן מוח של תרנגולת. וכל הנ"ל יהיה רגיל לאכול באיזה זמן שירצה. ויתרחק מבשר אווזים ומדגים ובצלים, ויזהר מאוד ממשקה המשכר, אמנם יין מעט טוב ולא הרבה. וטוב לאכול מיני בשמים נעגליך צימרינט, ויתרחק גם כן מחלב וגבינה.

לפתיחת הלב ולזכירה, בשעת הבדלה במוצאי שבת קודש קודם שתשתה היין, יאמר פסוקי (תהלים קיט, ט-טז) 'במה יזכה' עד 'לא אשכח דבריך' ג’ פעמים, ויאמר יהי רצון מלפניך ד' אלקי ואלקי אבותי, שתפתח לבי בתורה במקרא ובמשנה בתלמוד באגדה בספרא ובספרי בפסיקתא ובמכילתא וברייתות ותוספתות ובמדרשים ובכל ספרי הפוסקים, ושלא אשכח דבר מכל מה שאני שונה ולומד מעתה ועד עולם.

הלומד בבית הכנסת ומשמיע את קולו, מועיל לזכרון, כי חיים הם למוצאיהם (משלי ד, כב). וכן יחזור על למודו תמיד שיהא סידורו בפיו, כי המלאך הממונה על הזכרון הוא מיכא"ל גימטריא ק"א, וזהו שאמרו ז"ל (חגיגה ט:) אינו דומה הלומד פרקו ק' פעמים להלומד פרקו ק"א פעמים, כי השר הממונה על השכחה נקרא מ"ס גימטריא ק'., וגם שר (הזה) הוא רבו של משה רבינו עליו השלום נקרא [זגנזגא"ל] גימטריא ק"א, ותלמודו [אז] מתקיים בידו.

אמר רבי יוחנן, ברית כרותה היא, היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח. (ירושלמי ברכות פ"ה ה"א) להיות הלימוד בבית הכנסת, כי הלימוד אינו נשכח כשלומד בבית הכנסת, וכן נהג האר"י ז"ל. (אור הישר, חלק עמוד התורה פרק ט"ו)

ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה, בטשה ביה, אמרה ליה לא כך כתוב ערוכה בכל ושמורה, אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת ואם לאו אינה משתמרת. תנא, תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש, לאחר שלש שנים שכח תלמודו, וכו'. אמר ליה שמואל לרב יהודה, שיננא, פתח פומיך קרי, פתח פומיך תני, כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי, שנאמר כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא, אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה.