אם מתפלל לרוח אחרת משאר רוחות וכו'. כ"כ בב"י בשם מהרי"א ז"ל ולכאורה יש לדקדק דאדמזהר שיצדד פניו לארץ ישראל ליזהריה שיחזיר פניו לארץ ישראל לגמרי ולמה לי לאצדודי. ונראה ברור דר"ל דמי שמתפלל לרוח צפון או לדרום והוא כדי לקיים אמרם הרוצה להעשיר יצפין והרוצה להחכים ידרים, על זה קא מזהר שיצדד פניו לצד ארץ ישראל, לקיים מה שנאמר והתפללו דרך ארצם.

כשאומר פסוק ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה', יכוין דצפונה עם הכולל גימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, דהוא גימטריא רל"ב, כמו שכתבו המקובלים, ומה טוב דבא בגימטריא הברכ"ה, והוא מכוון יפה למאמרם זכרונם לברכה, הרוצה להעשיר יצפין, כדכתיב מצפון זהב.

פקודא חמישאה, (יהושע א) והגית בו יומם ולילה. איהי אורייתא דבכתב מסטרא דחסד. ואורייתא דבעל פה מסטרא דגבורה. דבהון חכמה ובינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין, הרוצה להחכים ידרים. להעשיר יצפין. ועמודא דאמצעיתא כליל תרווייהו, ובגין דא אתקרי שמים, כליל אש ומים, אש דגבורה, ומים דחסד [מצוה חמישית, (יהושע א) והגית בו יומם ולילה. היא תורה שבכתב מצד החסד, ותורה שבעל פה מצד הגבורה, שבהן חכמה ובינה. כמו שפרשוה בעלי המשנה, הרוצה להחכים - ידרים. להעשיר - יצפין. והעמוד האמצעי כולל את שניהם, ומפני זה נקרא שמים, כולל אש ומים, אש של גבורה ומים של חסד].

רביעאה, למהוי על פתוריה דברי תורה, דלא יתקיים ביה כגוונא דעמי הארץ, דאתמר עלייהו (ישעיה כח) כי כל שלחנות מלאו קיא צואה. אבל בסתרי תורה אוקמוה, הרוצה להעשיר יצפין, יתן שלחן לצפון, הרי שלחן לשמאלא, דאיהו דין, בעי לקשרא ביה ימינא, דאיהו אורייתא, דאתיהיבת מחסד, דאיהו רחמי, ימין ה'. [רביעי - להיות על השלחן דברי תורה, שלא יתקים בו כדגמת עמי הארץ שנאמר עליהם (ישעיה כח) כי כל שלחנות מלאו קיא צאה. אבל בסודות התורה פרשוהו, הרוצה להעשיר - יצפין, יתן שלחן לצפון. הרי שלחן לשמאל, שהוא דין, צריך לקשר בו הימין, שהוא התורה, שנתנה מחסד, שהוא רחמים, ימין ה'].

ושרגא איהי דיוקנא דמנרתא, וצריך למהוי לימינא, ועלה אתמר הרוצה להחכים ידרים, ופתורא דשבת צריך למהוי לשמאלא, ועלה אתמר הרוצה להעשיר יצפין, [והנר הוא צורת המנורה, וצריך להיות לימין, ועליה נאמר הרוצה להחכים ידרים, ושלחן השבת צריך להיות לשמאל, ועליו נאמר הרוצה להעשיר יצפין].

או יאמר טעם לסגולה להשאיר מן האפיקומן לכל השנה, דהנה יעקב אבינו לקח ברכת יצחק מעשיו, וכתיב בא אחיך במרמה ויקח ברכתך, ופירש הגה"ק מהר"מ מרימאנאוו דתיבת במרמ"ה בגימטריא אפיקומ"ן, ויובן לפי"ז שהאפיקומן מסוגל לפרנסה, שהרי יעקב קיבל ע"י זה הברכות, ולכן משאירין מן האפיקומן לכל השנה שתהיה הברכה שרויה בביתנו, וגם מטעם זה מצפינים אותו, כי מצפון זהב יאתה (איוב ל"ז כ"ב) ואמרו חז"ל (ב"ב כ"ה ע"ב) הרוצה להעשיר יצפין, וממילא הוא מסוגל לפרנסה, וגם מטעם זה נקרא האפיקומן צפון.

עשר תעשר את כל תבואת זרעך (דברים יד, כב), בשם הרה"ק ר' צבי מענדיל בן הרה"ק ר' זוסיא אמרו רבותינו (שבת קיט, א) עשר בשביל שתתעשר גם אמרו ז"ל (בבא בתרא כה, ב) הרוצה להעשיר יצפין וכו', הנה בן תיבת 'עשר' שפירושו מעשר, לתיבת 'עשר' שפירושו עשירות, אין ביניהם כי אם חדא נקודה, זה בשי"ן שמאלית וזה בשי"ן ימנית, וזהו הפירוש אם השמאל ואימינה (בראשית יג, ט) פירוש אם השמאל שתעשה שין שמאלית ותתן מעשר, אז ואימינה אעשה אני שי"ן ימנית ויהיה לך עושר וממון הרבה, ואתה תהיה הבעל הבית והקב"ה כהן. וע"ד זה הכוונה הרוצה להעשיר יצפין, כלומר יעשה שי"ן שמאלית ליתן מעשר.

ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר, אשכחיה רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך, אמר ליה עשר תעשר, אמר ליה ומאי עשר תעשר, אמר ליה עשר בשביל שתתעשר, אמר ליה מנא לך, אמר ליה זיל נסי, אמר ליה ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך הוא והכתיב לא תנסו את ה', אמר ליה הכי אמר רבי הושעיא חוץ מזו שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די, מאי עד בלי די אמר רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.

עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר, עשר כדי שלא תתחסר, רמז למפרשי ימים להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה.

אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים [בתפלתו יחזיר פניו לדרום, רש"י] ושיעשיר יצפין, וסימניך שולחן בצפון ומנורה בדרום. (בבא בתרא כה, ב) חשוב לשים לב! גם כשמצפין צריך לצדד פניו למזרח אם מתפלל לרוח משאר רוחות, יצדד פניו לצד א"י אם הוא בח"ל; ולירושלים, אם הוא בא"י; ולמקדש, אם הוא בירושלים: הגה - ואנו שמחזירין פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של א"י, ונמצא פנינו לא"י. אין עושין מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש, כי זהו דרך המינים, רק מכוונים נגד אמצע היום (הגהות אלפסי החדשים). ומי שרוצה לקיים אמרם: הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים, מכל מקום יצדד פניו למזרח: (שו"ע אורח חיים - סימן צד סעיף ב) יצפין בתפילה היינו במתפלל בביתו ביחיד אמרו הרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפין, די"ל היינו במתפלל ביחיד בביתו כו', אבל המתפלל היפך שמתפללין העם הוא אסור. (מהרש"א ברכות דף ו, ב)