ע"י פטום הקטרת הזה שאנו אומרים גורמים לסלק חיות הקדושה אשר בתוך הקליפות העשיה שהם י"א יריעות עזים, ואנו מסלקים אותם ע"י סמני י"א קטרת, ובתפלת ר"ה יתבאר לך ענין אלו י"א סמני הקטרת גם בפ' תרומה דקס"ד ע"ב, ביארנוהו בסוד עשתי עשרה יריעות, וע"ש ומשם יתבאר לך כי י"א סמני הקטרת הם הי' ספירות דעשיה, והנה יש י' ספירות דקליפה, ועוד כח א' קדוש המחיה אותם הרי הם י"א, וע"י אלו הי"א סממנים שהם הי' ספירות דעשיה ועוד אותה נקודה קדושה העליונה המחיה את כולם, ואז ע"י כך נדחין הקליפות, ואנו מסלקים משם אותה הנקודה אשר היתה מחיה אותה, ואח"כ אנו ממיתין את העשר קליפות, ולכן כיון שהקדושה והחיות שבהם מסתלק מהם אז נשארים הם מתים, וז"ס למה הקטרת מכפר על הנגף ומבטלה, כמ"ש ויתן את הקטרת ויכפר על העם. והטעם שהקטרת ממית מה"מ, ועל ידי כן אין בו כח להמית והנה ע"י הקטורת נסתלק החיות והקדושה מתוך הקליפות.

עוד יחוד אחר א"ל מורי ז"ל לזמן המגפה בר מינן, וזה עניינו, כבר הודעתיך כי כל הנשמות של בני אדם הם ממה שמתברר מן ז' מלכי אדום דמיתו, וז"ס אומרם ז"ל כל ישראל בני מלכים הם, וכאשר בתוך הבירורים יש קצת פסולת שלא הוברר זה הפסולת נעשה ארס וסם המות הממית לאדם בזמן המגפה, וה"ס פסוק ידבק ד' בך את הדבר. והענין הוא כי אותם הקלי' שיש באותם בירורים כנז', הם המכים ונוגפים לאדם בזמן המגפה, ואחר שהכו אותו אינם נפרדים ממנו ותמיד דבוקים עמו ומקיפין אותו מכל סביבותיו שיעור כמה אמות, ולא עוד אלא אפילו באות' השכונה שעומד שם המוכה, או אפילו איזה כלי ומלבוש שלו צריך להתרחק ממנו, וכל ההולך ומתדבק שם הוא מתדבק באותם הקלי' הנז', ויכול להנזק, וזהו טעם שבשאר החולאי' והמכו' שבפ' כי תבוא לא כ' בהו ידבק כמו בענין הדבר והמגפה לפי שבשאר החולאים אין הקליפה ההם מתדבקים שם משא"כ במכת הדבר והמגפה שהיא מבחי' קלי' הבירורים הנז' הם דבוקים בו ובמלבושיו ובשכונתו ובכל כליו. וכבר הודעתיך בענין פטום הקטרת כי אותם י"א סממני הקטרת הם מה שנשאר בתוך הקלי' שלא יכלו להתברר, והם י"א אורות שבקדושה המחיים את הקליפות, וכאשר יעלו למעלה יסתלקו מתוך הקליפות וישארו בלתי חיות וימותו ואינן מזיקים, וזה"ס הנז' בזוהר פ' וירא במדרש הנעלם שטוב לומר פטום הקטרת בזמן המגפה, וכן מצינו במגפת עדת קרח שנעצרה ע"י הקטרת שהקטיר אהרן, ולכן טוב מאד בזמן המגפה ב"מ שבעת אומרו פטום הקטרת בתפלת שחרית ומנחה יכוין בה באותה כונה האמורה למעלה בסדר הקטורת, וג"כ כאשר האדם קם אחר חצות לילה לעסוק בתורה אחר שיאמר תיקון חצות ככתוב במקומו, אח"כ יאמר פטום הקטורת בכונה ההיא, לפי שאחר חצות נכנעת ממשלת הקליפה, ובפרט אם יתחברו י' אנשים יראי ה' ויקראו סדר פטום הקטורת יחד בכונה הנז' יעשה רושם גדול למעלה אם יהיה אחר חצות לילה כנזכר. ואמנם זהו מה שצריך לקרות בשעת הנזכר אחר חצות לילה אחר שתגמור הס' הנז', תאמר פ' ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמי' ולבונה זכה בד בבד יהיה, ותאמר אותו ג"פ ישר, ואח"כ ג"פ הפוך כזה יהיה בבד בד זכה ולבונה סמים וחלבנה ושחלת נטף סמים לך קח משה אל ה' ויאמר. ואח"כ תאמר ג"כ אותיות הפסוק למפרע ג"פ ותנקד האותיות בנקודת תיבות אלו הד' והם נטף שחלת וחלבנה ולבונה, וכשיושלמו תחזור מתחלתן לסופן וזה סדרן: היהי דבב דב הכז הנבלו מימס הנבלחו תלחשו פטן מימס כל חק השמ לא הוהי רמאיו.

כתב בע"ח, הכוונה זו מועיל מאד כדי להחזיר החוטא בתשובה. והוא שיאמר פיטום הקטורת בכוונה הכתובה לפניך לעי'. וצריך למנות הסמים באצבעות הידים א' לא', כדי שלא ידלג ח"ו א' מהם. וגם הוא טוב להנזכר. ובכל פעם שהיה אומר פיטום הקטורת, היה אומר אח"כ ג"פ ה' צבאות, ואח"כ וערבה. ואם ח"ו היה בזמן המגפה, לא היה אומר רבון העולמים ולא שאר הפסוקים שנוהגים, זולת אלו ג"פ הנז', ואח"כ וערבה.

דע כי קריאת פיטום הקטורת יש בו כח סגולי להבריח כל סנקליטין של מלך, וכן אמרו רז"ל על פסוק זאת תורת העולה וגו', אמנם טעם היות סמני הקטורת י"א סמנים לא פחות ולא יותר, ללמדינו שבכל ציבור שיש ביניהם רשע אחד אל יוציאוהו מביניהם, ולא יעכבוהו מלהתפלל עמהם, ואל יעלה בדעתם שיפסידו בהשתתף תפלת רשע עמהם, ואדרבה יגיע להם תועלת ולא הפסד, כי כשיעיינו למעלה ערך תפלתו לפי ערך תפלת רשע יראו יותר חשובים ממה שהם בלתי רשע עמהם, וגם הרשע ירויח כי בהתחבר תפלתו עמהם חוזרת להיות חשובה, וזה כשיהיו י' צדיקים וא' רשע נחשבים כולם לצדיקים כל הי"א נחשבים לצדיקים, אך אין כח בט' צדיקים לבטל פסול תפלת רשע אחד, ואם היו שני רשעים בתוך הציבור צריך שיהיו עשרים צדיקים כדי לבטל ב' רשעים, ולזה היה בקטורת עשרה סמנים טובים לבטל ריח החלבנה שריחה רע.

הזהיר בספר שכחת לקט מערכת ב', דכשאומר פטום הקטרת יסתכל באותיות, וכן ראיתי שכתב בספר ערך לחם למוהריק"ש ז"ל, דיקרא מתוך הספר, ועיין באשל מפרי, ובילקוט ראובני סדר בן קהת כתב, כי אחד עשר סממני הקטרת הם סגולה נפלאה להכניע אחד עשר מחנות של סמא"ל, כאשר יעוין שם, ואם אומר במרוצה ובעל פה, ומכין עצמו דישם לדרך פעמיו, לא יהיה לו שום תועלת מאמירה זאת, ובספר מעיל צדקה כתב, דיכתוב פרשת הקטורת על הקלף או גויל בכתב אשורית כספר תורה, ויקרא בו, ויעשה לו סגולה, דהקטרת מעשיר, ומובטח לו דלא יופסק פרנסתו, ותמיד יהיה לו פרנסה טובה וכלכלה בריוח ולא בצמצום, ויאמר פסוק וערבה לה', ומה טוב דיאמר שלש פעמים השלשה פסוקים ה' צבאות וכו' ונוהגים לאומרו כן בבתי כנסיות בימים נוראים, והחרד אל דבר ה' יאמר בכל יום כן.

אם אומר פיטום הקטורת בכוונה אחר תהלה לדוד, מתיש כח הס"מ ומסיר כל חיותו, ואפילו נמסר גזר דין בידו עליו להמיתו או על אחד מבני ביתו מתבטל הגזר דין בכח פיטום הקטורת, (כסא מלך). ותדע כשגורם היחוד למעלה מתבטל כח הס"מ, וכבר דברנו פי' הגמרא (יומא לט ע"ב) כלה שבירושלים אינה צריכה להתבשם מריח הקטורת, היינו כלה העליונה השוכנת בירושלים אינה צריכה להתבשם היינו להמתיק דינים, אפי' מריח הקטרת, היינו בזה"ז שאין קטורת בפועל רק אמירת הקטורת, היינו ריח הקטורת.

פטום הקטרת יכוין בו הרבה, כי הפליגו בזוהר הקדוש פרשת ויקהל דף רי"ח מאד בזה, וז"ל מלה דא גזרה קיימא קמי קודשא בריך הוא, דכל מאן דאסתכל וקרי כל יומא פרשתא דקטורת, ישתזיב מכל מיליה בישין חרשין דעלמא, ומכל פגעין בישין, ומהרהורא בישא, ומדינא בישא, וממותנא, ולא יתזק כל ההוא יומא, דלא יכיל סט"א לשלטא עליה, ואצטריך דיכוון ביה. אמר רבי שמעון אי בני נשא הוו ידעין כמה עילאה עובדא דקטורת קמי קב"ה, הוו נטלי כל מלה ומלה מיניה והוו סלקין לה עטרה על רישייהו ככתרא דדהבא כו', ואי יכוין בה בכל יומא, אית ליה חולקא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ויסתלק מותנא מיניה ומעלמא, וישתזיב מכל דינין דהאי עלמא, מסטרין בישין, ומדינא דגיהנם, ומדינא דמלכותא אחרא. עכ"ל אמרי קדוש. הדברים עתיקים, לשון הזוהר הקדוש ממש, שלא כדרכנו בקונטרסים אלו, להלהיב נפש אדם מישראל, עין בעין יראה הפלגת השבח, ומזה ישכיל לכוין בו הרבה ולאומרו בשמחה לעשות נחת רוח ליוצרנו. ולא יכוין לתועלת עצמו ח"ו.

ועניין הקטורת הוא עניין גדול לבטל כל נגע וכל פגע רע וכו'. החושש עליו ועל נפשו, ראוי להשתדל בכל עוז בעניין זה, ולקרות אותו פעם אחת בבוקר ובערב בכוונה גדולה ואני ערב.

יש שכתבו ליזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה, משום שהאמירה במקום ההקטרה, וחיישינן שמא ידלג אחד הסממנים. ולכן נהגו שלא לאומרו בחול שממהרים למלאכתם וחיישינן שמא ידלג.

כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לידוד בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. (שמות ל, יב). כי תשא את ראש ונתנו איש כפר נפשו כיון ששמע משה אמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב, ד), א"ר יהודה בר אלעאי כששמע משה ירד להורות ואמר בלבו מצאנו שפדיון נפש אדם ככר כסף שנאמר (מלכים א כ, לט) והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקל, כל אחד ואחד מישראל יהא נותן ככר כסף. (תנחומא כי תשא פרק יא) וסוד הענין הוא כי נפש הבהמית אף על פי שהיא רוחניות בעבור היותה מהשמרים ועכירות נפש המשכלת, אחר הכנסה בגוף האדם מתהפכת לדם, והדם הוא גשמי ומשקלו כ"ז דרה"ם בצמצום לא פחות ולא יותר, בין זכר ובין נקבה בין קטן ובין גדול, ובעבור שפדיון הנפש אין מוצאה ממדת הדין אלא ממדת החסד כדכתיב בחסד ואמת יכופר עון, כי קו הדין אומר שהנפש החוטאת היא תמות, והכסף רומז למדת החסד, ולכן אין פדיון הנפש אלא בכסף, ר"ל שיתן משקל כ"ז דרה"ם כסף כמשקל דם הנפש, וכל דרה"ם ודרה"ם משקלו י"ו איסרין, וכ"ז פעמים י"ו יעלה תל"ב בגי' תב"ל, וכל איסר משקלו גרגר זרע חרובין בינוני, ובזה השיעור מתמעט מדם הנפש ביום התענית כאשר יתבאר בס"ד בעין יעקב נהר מ"ד, מסכ"י, וזמש"ל. (ספר חסד לאברהם מעין ב נהר ס) צבורים שבשיטה שניה, ויאמר הנני מכוין להעלות הההין והווין אל תוך הההין ראשונים שבשם. ואח"כ יבלול בלילה זאת אל תוך י' צבורים שבשיטה העליונה, ויאמר הנני מכוין לכלול ולהעלות הההין והווין והההין אל תוך היודין שבשם, וכשם שהעליתי במדרגה זו למעלה מזו, כמו כן יתעלו לעלות לאחד, ולכלול ולקשר העולמות מעשיה ליצירה, ושניהם לבריאה, ושלשתן להאצילות, ויתוקנו כל הפגמים אשר נפגמו ע"י החולה זה פב"פ או ע"י אחרים מארבע עולמות אבי"ע, ויאירו ד' אותיות שם הגדול בכל ארבע עולמות אבי"ע עם ד' מילואיהן ב"ן מ"ה ס"ג ע"ב אמן. אח"כ ימנה מן המטבעות כסף או נחושת הנ"ל במחשבה ולא בחיתוך אותיות מהשפה ולחוץ, ובתחילה יצייר במחשבתו א' ויניח מטבע אחת. ואח"כ יצייר במחשבתו בהעתקתו ה' מטבעות א ב ג ד ה ויניח הה' מטבעות בצד מטבע האחת. ואח"כ יצייר במחשבתו בהעתקתו ו' מטבעות א ב ג ד ה ו ויניח הו' מטבעות בצד הה'. ואח"כ יצייר במחשבתו א ב ג ד ה ויניח הה' מטבעות בצד הו', ואז יצייר במחשבתו אל מנין מטבעות האלה שהם אותיות שם הגדול אהו"ה שמצויירים כסדרן לפניו, והוא שם גושפנקא היוצא מר"ת א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ. ואח"כ ימנה במחשבתו כנ"ל א, ואח"כ עד ה, ואח"כ עד יוד, ואח"כ עד ה, ויניחם ג"כ כסדרן בשיטה שניה, ויצייר במחשבתו אל שם אהיה ויצייר כסדרו לפניו. ואח"כ ימנה במחשבתו כנ"ל עד יוד, ואח"כ עד ה, ואח"כ עד ו, ואח"כ עד ה, ויניחם ג"כ כסדרן בשיטה שלישית, ויצייר במחשבתו שמצייר לפניו שם הגדול יהו"ה, ויצייר במחשבתו שכל שלשה שמות אלו עולים כמנין דין, אלא שנמתקים ע"י שלשה שמות של רחמים הללו, ונמתק הדין על ידם ונכלל ברחמים. ואח"כ ימנה מן מותר המטבעות מהשפה ולחוץ, מתחילה יספור על עשרה ויניח עשר מטבעות תחת אותיות רביעית שבשיטות עליונות. ואח"כ ימנה ג"כ בפה מלא עד חמישים ויניח החמישים מטבעות תחת אותיות שלישית שבשיטות עליונות. ואח"כ ימנה ארבעה ויניחם תחת אותיות שניות שבשיטות עליונות. ואח"כ א. ויצייר במחשבתו שאותיות המונחים לפניו בסדר דני יהיו נכללים תוך א של שם אדני, שהאלף מורה על רחמים גמורים שבהפכו הוא פלא, וימהר לבלול ולכלול שלשה צבורים של דני אל תוך האלף, וכולם אל תוך ג' שיטות עליונות כדי למתק הדין היטב. ויקח המטבעות הללו קכ"ט, ויתנם ליד החולה, והוא ישלח בעצמו ללומדי תורה דווקא. ותכף אח"כ ימנה בדרך א ב עד למד, ואח"כ א, הרי מן המטבעות הנותרים עשה ממנו שם של אל. ויאמר חסד אל כל היום, ויתנם ליד החולה ליהנות בהן. ואחר שעושין הפדיון יאמרו בקשה זו בכוונת הלב מספר שערי ציון. יהי רצון מלפניך ה' אלהי וא"א עשה למען קדושת שמותיך הקדושים והטהורים הנזכרים ונעשים פה ע"י פדיון זה, ותצרף מחשבה טובה למעשה, כי לך ה' החסד ואתה תשלם לאיש כמעשהו, ותגבר חסדך על מדת דינך, ויומתקו הגבורות הקשות על ידי פל"א העליון אשר הוא חסדים גדולים ורחמים גמורים ופשוטים שאין בה תערובות דין כלל, ויכבשו רחמיך את כעסך מעלינו ומעל (פלוני בר פלונית) (או פלונית בת פלונית) שעשה פדיון לנפשו והפריש מממונו לצדקה, ובכן יה"ר שיעלה לרצון לפניך ולפני כסא כבודך פדיון נפש זה, וילך לפניו צדקו למליץ טוב ויושר להמליץ בעדו וללמוד עליו סניגוריא, ולסתום פי המקטרגים עליו, ולא תעשנה ידיהם תושייה ועצר, ותיעתר לנו, ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך לקבל עתירותינו ועתירות פב"פ ויקויים בו מקרא שכתוב וצדקה תציל ממות, ובכן תציל נפשו ממות, ולהחיותו ברעב, ותצילהו מכל רע מדבר מחרב מרעב ממשחית וממגיפה ומכל צרה ויגון ואנחה, ואל תתנהו בנפש אויביו אויב פנימי ואויב חיצון, ומכל נגע ומחלה תוציאהו, ותחלימהו, ותרפאו רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף, תחוננהו ותפדהו מרדת שחת ותאמר מצאתי כופר, ותבטל מעלינו ומעל פב"פ ומעל כל עמך בית ישראל כל גזירות קשות ורעות קלות וחמורות, ותגזור עליו ועלינו גזירות טובות, ותבשרהו בשורות טובות ישועות ונחמות, ותפקדהו בפקודת ישועה ורחמים כי לך אדון הסליחות והרחמים, עזרינו אלהי ישעינו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי, ברוך ה' לעולם אמן ואמן. (ליקוטים יקרים בסופו) ושם בסוף הספר (אחר תוכן העניינים) נדפס בזה"ל: העתק סדר פדיון נפש מכי"ק של הרב הגאון הצדיק מו"ה שמעון מנשה זי"ע אב"ד דק"ק חברון עיה"ק תובב"א, שהוא העתיק אותו מכי"ק הבעש"ט הקדוש זי"ע - יקח ק"ס פרוטות גי' עץ כי האדם עץ השדה, ועץ הוא הוי"ה דהכאה כזה, י' פעם ה', ה' פעם י', ו' פעם ה', ה' פעם ו', גי' עץ. ונודע כי הי' בסוד האצילות וה' בסוד הבריאה ו' בסוד יצירה וה' אחרונה בסוד עשייה נמצא השדה בסוד אבי"ע. ויקח הפרוטות הנ"ל ויעשה מהם י' צבורים בכל ציבור ה' פרוטות סוד י' שהוא נגד האצילות. ואח"כ יעשה ה' צבורים בכל צבור י' פרוטות סוד ה' ראשונה שהוא כנגד הבריאה. ואח"כ שורה ג' יעשה ו' צבורים בכל צבור ה' פרוטות וזה סוד וא"ו של הוי"ה ב"ה שהוא כנגד היצירה. ואח"כ יעשה שורה ד' מה' צבורים בכל צבור ששה פרוטות נגד ה' אחרונה ונגד העשייה. וזה האדם שעושים הפדיון עבורו הוא בצרה ועקא והוא בעולם העשייה ששם שליטת החיצוניים, וכאן יש ד' שורות נגד אבי"ע יערב שורה ה' שהוא מה' צבורים כ"א מו' פרוטות עם שורה הג' שהוא מו' צבורים כ"א מה' פרוטות, ויכוין להעלות האדם הזה מן עשייה ליצירה. ואח"כ יערב ב' שורות האלו עם שורה ב' שהוא מן ה' צבורים כ"א מיו"ד, ויכוין להעלות האדם הנ"ל מן יצירה לבריאה. ואח"כ יערב הג' שורות אלו עם שורה א' שהוא מי' צבורים כ"א מה' פרוטות, ויכוין להעלות את האדם מבריאה לאצילות, נמצא האדם הזה הוא באצילות. ואח"כ יניח פרוטה א' וחמשה פרוטות וו' פרוטות וה' פרוטות נגד שם אהו"ה והוא נגד אצילות. ואח"כ יעשה שורה ב' פרוטה א' וה' פרוטות ויו"ד פרוטות וה' פרוטות נגד שם אהי"ה שהוא נגד בריאה. ואח"כ שורה ג' יו"ד פרוטות וה' פרוטות וו' פרוטות וה' פרוטות נגד שם הוי"ה ב"ה ונגד יצירה. וכל שורות הנ"ל ימנה אותם בלב ולא בפה. ואח"כ ימנה בפה ויעשה שורה ד' ויניח יו"ד פרוטות ונ' פרוטות וד' פרוטות ופרוטה א' נגד שם אדנ"י, וימנה למפרע יו"ד תחלה ואח"כ נ' וד' וא' וכשיגיע לא' דאדנ"י יערב כל השורות מלמלעלה למטה ויכוין להוריד האדם הנ"ל מן אצילות לבריאה ומבריאה ליצירה ומיצירה לעשייה מלא שפע. והל"א פרוטות הנשארים יקח לעצמו והפרוטות שכיון בהם יחלקם לד' חלקים, וילקם לעניים. אחר שעשה הפדיון יאמר הבקשה בכוונת הלב יה"ר מלפניך כמו שכתוב בשערי ציון.